זמן קצר אחרי שמיקי לאון וחבריו לסדרה "כפולים" עזבו את פאפוס, נודע כי שלטונות קפריסין עצרו כמה חשודים שתיכננו להתנקש באנשי עסקים ישראליים על אדמת המדינה. נשמע מוכר? האירוע מזכיר מאוד את עלילת העונה השלישית של "כפולים", שנפתחה בפיגוע כימי בפאפוס כנגד עובדי חברת הטכנולוגיה הישראלית "סטרימייז".
"זה היה מוזר, ממש אחד לאחד", מספר מיקי לאון שמגלם זו העונה השלישית את גיבור הסדרה, סוכן המוסד איתן קופל, "חשבנו: רגע, ואוו, האם הטלוויזיה משקפת את המציאות או שהמציאות משקפת את הטלוויזיה? הסיכון הביטחוני מלווה את הסדרה הזאת עוד מהעונה הראשונה. הסדרה מנגנת על הפחדים שלנו מאותו משתף פעולה שבא מתוכנו, מהטבע האנושי לחשוד באנשים שמסביבנו. אנשים מתחברים לסדרה כי הדמויות נראות כמו השכנים שלנו, אנשים רגילים שפתאום נקשרים לקונספירציות ביטחוניות בינלאומיות".
"הסדרה הזאת גדלה יחד איתי. עם כל עונה שעוברת אני מכיר את איתן יותר. בעונה הזאת פגשנו איתן בוגר יותר, רגוע יותר, שלו יותר, הוא מנהל את הסיכונים שלו נכון יותר. בעקבות החזרה של נרי הכרנו גם נופך אישי יותר בו. פתאום מגיעה האקסית המיתולוגית והופכת לחלק מהחקירה. זו מישהי שהוא היה ממש מאוהב בה. לאיתן יש צד מאוד רגיש שהוא פחות מראה אותו, הוא קמצן ברגש, אבל כשזה יוצא - זה יוצא".
במציאות אתה רציני וקר רוח כמו איתן, או שיש בך צד שובב יותר?
"הלוואי והייתי דומה לו, אבל אני לא. איתן חסכן במילים, מעדיף לדבר רק מתי שצריך, ואני ממש רחוק ממנו בזה. על הסט עשינו מלא צחוקים, בעיקר עלמה קיני ואני. זה כיף כשיש השתובבות קלה על הסט, עד שאומרים 'אקשן' ואנחנו נהיים רציניים. גם לאיתן יש את הממד השובב והממזרי הזה. הוא יודע לעשות פרובוקציות כדי לקבל את התוצאות שהוא רוצה".
אחרי החקירות, המרדפים והמבצעים הסודיים שעברת עם איתן, חושב שהיית מסוגל לשרת במוסד?
"לא. אני שחקן, אנשים שמכירים אותי באמת יודעים עד כמה זה משחק וכמה זה לא אני באמת. זה יהיה יומרני מצידי להגיד שהייתי יכול להיות ככה או אחרת. עשיתי עבודה כדי להיות איתן - מבחינה מחשבתית, התנהגותית והניואנסים. עבדתי על איך הוא מגיב, על איך הוא חושב. אני לא באמת כזה, הלוואי והייתי".
בעונה הזו וגם בקודמת, איתן הוא הראשון לחשוד דווקא בפוליטיקאים - גם כשזה לא נוח לממונים עליו. אתה חושב שהפוליטיקאים שלנו אפלים יותר ממה שנדמה לנו?
"הסדרה לא ממציאה שום דבר. הכוח משחית, תמיד, בכל מצב ולא רק בארץ. כשהון ושלטון מתערבבים, הפוליטיקאים הופכים לחשודים המיידיים. איתן הוא בן אדם שמכיר ומבין את המערכת. דווקא בגלל חוסר היכולת שלו להיות מושחת, פעמים רבות הוא לא התקדם. הוא מאוד רגיש לדבר הזה, זה יושב על מקום אישי אצלו. הוא יודע לזהות שחיתות אצל אחרים".
"טלי שרון נשמה ענקית ומתוקה. יש לנו חיבור טוב מאוד"
העונה המותחת והמפתיעה הזו, שתגיע לסיומה מחר (רביעי, אחרי החדשות, ערוץ 12) בפרק כפול, סימנה גם את האיחוד הטלוויזיוני של לאון וטלי שרון אחרי 18 שנה. השניים נפגשו בתחילת הקריירה שלהם כשהצטלמו לסדרה "מיכאלה" והזוגיות שלהם כבשה מיד את לב הצופים. "עברו כל כך הרבה שנים. טלי הייתה הראשונה שהצטלמתי איתה לטלוויזיה. עשינו את שעות הטיסה הראשונות שלנו ביחד, וכבר אז הייתה לנו דינמיקה מעולה".
"לא עבדנו מאז, פה ושם לימדתי אצלה בבית הספר, וזה נורא כיף לעבוד שוב ביחד", מספר לאון, "הסאבטקסטים שלנו נבעו גם קצת מתוך העבר הפרטי של טלי ושלי. הזמן שעבר מאז ששיחקנו יחד נתן לזה איזשהו עומק. טלי שחקנית טובה, נשמה ענקית ומתוקה, וכיף לעבוד איתה. יש לנו חיבור טוב מאוד".
איך הייתה העבודה מול שאר הקאסט?
"תענוג. זה כיף כשבוחרים שחקנים טובים כל כך. מאוד נהניתי לשחק עם כולם. לנה פרייפלד ואני משחקים יחד בתיאטרון גשר, בהצגה 'קליעים מעל ברודווי'. אני מת עליה. יוסי מרשק שחקן גדול וכיף לשחק איתו, גם אורי יניב שאני משחק איתו בתיאטרון כבר המון שנים, אמנון וולף ויואב לוי. לכולם יש המון קילומטרז', גם בתיאטרון וגם בטלוויזיה. כיף לשחק עם אנשים שהם בעלי מקצוע".
מה אתה זוכר מהזמן המשותף שלכם בצילומים בקפריסין?
"זה היה ממש אינטנסיבי. קמתי בחמש בבוקר ועבדתי עד שמונה בערב, כשלפעמים היו גם צילומי לילה. אין לך חיים. היה חם כמו שלא חוויתי. אנחנו רגילים בארץ לחום, אבל לא כזה. זה כמו אילת, 40 מעלות, רק עם לחות. היה נורא קשה, אבל אין לי מה להתלונן. אמא שלי הלכה למפעל 30 שנה כל בוקר וגם אבא שלי עליו השלום, אז בורכתי".
המתח הורג אתכם? עוד על "כפולים" בדף הפייסבוק של התוכנית
בכלל, העונה הזאת צולמה ב"תנאי קרב" - גם תוך כדי הקורונה וגם בזמן מבצע שומר החומות.
"זה השפיע מאוד. הייתי באמצע סצינה עם יוסי מרשק בבית חולים מאיר, כשתוך כדי אני רואה איך מקפלים עלינו את הסט. תוך כדי הטייקים היו אזעקות, הלחץ גבר, ובתוך כל זה היינו צריכים לשמור על קור רוח ולהאמין שיהיה טוב. באמצע העבודה אמרו לנו: אין יותר את המחלקה הזאת, מעבירים את החולים המבוגרים מהקומות העליונות לתחתונות בגלל סכנת הטילים. קיפלו עלינו את הכל במהירות".
וכל זה כשגם מגפת הקורונה מאיימת להשבית אתכם.
"היינו צריכים נורא להישמר, כי אם מישהו היה נדבק בקורונה זה היה משבית את כל הסט. הכל היה תלוי על כרעי תרנגולת. אני שמח שהאלים היו לטובתנו ובכל זאת שרדנו, זאת עונה ממש מעולה בעיניי. אני מבסוט ממה שאני רואה על המסך, וזה די נדיר כי אני מאוד קשה עם עצמי כשרואה את עצמי על המסך".
לאון (48), מהשחקנים הבכירים והמוערכים בישראל, משחק בתיאטרון גשר קרוב ל-20 שנה. הוא שיחק בסדרות ובסרטי קולנוע רבים בהם "ואלס עם באשיר", "אבו עומאר", "רווקה פלוס", "חטופים", "אלנבי", "בני ערובה", "מטומטמת", "תאג"ד" ועוד. בימים אלה הוא משחק בהצגות "השחף" ו"קליעים מעל ברודווי" בתיאטרון גשר ויצטלם בקרוב לסרט חדש בשם "חשבונות שמיים" בתור רב של קהילה ליטאית.
כשאתה לא בתיאטרון או על סט צילומים, מה אתה אוהב לעשות?
"אני אוהב לשחות, לקרוא וכבר ארבע שנים שאני עושה מדיטציה טרנסנדנטלית - פעמיים כל יום, באדיקות, 20 דקות בבוקר ו-20 דקות בערב. אני פריק של היסטוריה, ההיסטוריה האנושית מרתקת אולי. אם לא הייתי שחקן, אולי הייתי היסטוריון או ארכאולוג. כשצילמנו סצינה בקיסריה, נכנסתי לאתר ארכאולוגי סמוך והתחלתי לחפש. מצאתי כל מיני דברים, גם כדים, והעברתי את זה לרשות העתיקות. אני מוקסם מהדברים האלה, אבל חושב שאני לא באמת יכול לחיות בלי משחק. זה ההבדל בין להיות שחקן לבין להיות פקיד. אני אומן, זו תשוקה שאם לא אממש אותה אני אקמל".
יש לך איזשהו חלום גדול שאתה שומר לפנסיה?
"אני חושב שכדאי לממש את החלומות הגדולים לפני הפנסיה. החלומות שלי הם לעשות תפקידים מסויימים על הבמה, בקולנוע או בטלוויזיה, לא לצלול עם כרישים או לשחות עם תנינים. כן הייתי רוצה לעשות טיול אופנועים בהימלאיה, אבל האמת שאני לא יודע עד כמה הגב שלי יסבול את זה" (צוחק).