העולם מתחלק לשני סוגי אנשים: כאלה שמתבאסים מפרק של "כפולים" בלי נטלי, וכאלה שממש, אבל ממש מתבאסים. ברצינות, אני יודעת שכמה כדורים באפוד זה דבר שמצריך זמן החלמה, אבל לרכז את כל החבר'ה כולל אפילו את שון (!) למיני בומבלה ואפילו לא להביא אותה ללאנץ'? רק על זה מגיע ל"כפולים" צו הסגרה לרוסיה, סוריה, איראן, מה שזה לא יהיה. אבל כמו בני ואסיה, יונתן, ואפילו יובל, גם אנחנו נצטרך לנשוך הפעם את השפתיים ולהמשיך הלאה, כי מי שנשאר מאחור – נתפס.
בפרק שעבר הותרנו את איתן במוסקבה, את נטלי באשפוז, את מאריק בעולם שכולו טוב ואת אסיה במצב ההפוך לגמרי. אבל הפרק הזה נפתח דווקא עם אמה בן, ויונתן, העומדים בחוסר אונים מול דלתו של יובל, שאמנם תמיד נראה כאילו הוא בשליטה, אבל הולך ונהיה ברור שגם הוא, כמו כולם, עומד על פי תהום.
השלושה מתמקמים על הספות הפסטליות בסלון של בית אלפסיה-הררי ומתדיינים מעל קערת דלועים דקורטיביים (פייר, לא הייתי מדמיינת על נטלי) – כלומר, פחות מתדיינים ויותר מתחננים בפני יובל שיחלץ אותם מצרת ההסגרה, שבמקרה גם בחירת ליבו נפלה בה. יובל הרי יוכל לעזור, יש לו את כוח העל של הידע המשפטי. הצרה היא שיחד עם זה מגיעה גם משקולת המוסר, ויובל דורש שגם אסיה תוזהר - ומי נשלח למשימה אם לא יונתן הפתט. ובאמת, יונתן, מה אתה עוד עושה שם? כהאקר, אתה אמור לדעת שיש לך דברים יותר טובים לעשות, באינטרנט. למשל, הכל.
כרגיל, הרגעים המקרקעים ביותר בפרק הם גם העצובים ביותר, והפעם הפרס הולך למעבר ההזוי בין שיחתם הטעונה של בני ואפי, לבין השב"כניקים התזיזיתיים שמאזינים להם ומנסים לפצח את מיקומו של בני. הקפיצות בין העולמות רק מדגישות עד כמה שיחתם של השניים שוברת לב, וכמה דברים בני צריך לומר ולא יכול - כאלו שאין להם שום קשר לסולימאני.
עוד ב"כפולים":
- מה הצליח להפתיע את מגי בפרק הקודם של "כפולים"?
- בואו להציץ לשיחות הפנימיות של חוקרי השב"כ
- אל תפספסו: נפגעי "כפולים" מדברים
בינתיים, בטיול "הצבא האיראני הקלאסי ברוסיה בחמישה ימים", איתן והסייד קיק החדש שלו (איך אומרים ווטסון ברוסית?) מגיעים עם דמדומים לעיירה הסמוכה למלון ממנו נחטף סולימאני. הכפר, שנראה בתחילה כאתר פוטנציאלי להקמת מרכז הזן העולמי (רק פעמונים, ציפורים, וקולו של ווטסונובסקי המתלונן על השעמום), מתגלה במהרה כמסתור של חוטפי סולימאני. בתוך בית חשוך וחורק דלתות אה-לה שתיקת הכבשים, השניים מגלים סט שיכול לשמש רק לתעשיית פורנו מקומית בחיתוליה או הסרטת סרטוני כופר. השאלה יכולה הייתה להישאר תלויה באוויר זמן מה, אילולא נמצא סולמאני מת בחדר אחורי, ולרגלו בקבוקון של פיוצ'ר פורמולז. בני בני, ילד רע. או שמא?
רגע השיא: שון מגיע לבית המחבא ומציג את עצמו בשמו ממש (שהוא בטח כלל לא שמו) – שון טילסון, סטלן מבולבלי וחמוד לשירותך. בני לא בוטח בו, מבלי להבין שבמקרה של שון, לא לבטוח יכול לעלות עשרות מונים יותר ביוקר. למרבה המזל, הכף מוכרעת לטובתו, ושון יכול להמשיך בתכנית-העל-חלל שלו, שלעולם לא נוכל לנחש את תוכנה, אבל בכל זאת נוכל להניח שזה לא ייגמר טוב בשביל גבי.
"כפולים", רביעי ב-21:00