עודד רסקין הוא הבמאי שהביא לנו את "להיות איתה" ואת העונה השנייה של "מסודרים". את מריה פלדמן אנחנו מכירים מהפקות כמו "פאודה" ו"הפרלמנט". אבל שום דבר שהם עשו עד עכשיו לא הכין אותם לעבודה על "כפולים". אחרי חמש שנים של השקעה סיזיפית, היוצרת והבמאי סוף סוף קוצרים את הפירות - ומדובר בחתיכת יבול. בעודנו כוססים ציפורניים לקראת פרק הסיום (מחר, 21:00), תפסנו אותם לשיחה כדי להבין מה בעצם קרה שם על הסט שהפך את "כפולים" למה שהיא.
עודד רסקין: "בוודאות, זה הפרויקט הכי קשה שהיה לי".
מריה פלדמן: "והכי כיף, אל תשכח".
רסקין: "כן, והכי מאתגר. לעשות סדרה שבעצם כתובה לכבלים, שיש בה המון דמויות, המון פרטים, שדורשת המון מהצופה - ולהצליח להביא את זה כך שיהיה נגיש לצופה, ועדיין לשמור על מתח ועל אמינות וגם על כיף באותו זמן. זה היה קשה, אבל גם כיפי. אני לא יכול להשוות את זה לשום דבר אחר שעשיתי. השקענו המון זמן בלמצוא את המינון הנכון בין ידיעה לחוסר ידיעה: מצד אחד לשמור על סקרנות, ומצד שני לתת לצופה מספיק כדי שימשיך לבוא לפרק הבא. התחושה היתה שאם אתה מפספס במשהו קטן, כל הפרק מתמוטט".
פלדמן: "אני במקור מפיקה, וגם עכשיו מפיקה, ורב הפרויקטים שאני מפיקה אני מאוד מחוברת אליהם אישית, ותמיד משפיעה על התוכן ומאד מעורבת בו. אבל את "כפולים" ממש יצרתי מאפס, יחד עם עמית כהן. אני חמש שנים קמה בבוקר והולכת לישון בלילה עם "כפולים". במקביל אליה הפקתי פרויקטים אחרים, שהייתי מאד מחוברת אליהם ולרגעים אפילו שכחתי 'מכפולים'. אבל זה ילד שלי. יש לי שני ילדים ו'כפולים', ככה זה".
>>בלעדי לגולשי mako: השיחה של איתן וסייג נחשפת
"עדיין לא לגמרי קולטים"
כשעובדים שנים על סדרה כמו "כפולים", נהיים יותר פרנואידים?
רסקין: "אני לא חושב שאני יכול להיות יותר פרנואיד ממה שאני כבר. האמת שזה שאני מאד פרנואיד בחיים מאוד השפיע על איך שהסדרה הזאת יצאה. הקטע הזה שאנשים מסתכלים אחד על השני במבטים פרנואידיים – זה לגמרי אני. הם יצאו יותר פרנואידים מאשר בתסריט. זה לא בטקסטים, זה בבימוי".
פלדמן: "אני מאד מושפעת מאירועים ביטחוניים בחדשות, אבל גם ב'פאודה', כשצילמנו גופות ופיגועים והכל, בימי צילום זה בעיקר קטעים וכיף. אתה לא נכנס לזה, זה משהו אחר מבחינתך. זה מאוד שונה מהמציאות".
פרשת מבחוח והכל, אבל בטוח היו בסדרה עוד דברים שנלקחו מהמציאות.
פלדמן: "בהחלט. נגיד אסיה, שהיא כמוני - עולה ותיקה. היא אמנם מוצגת בהתחלה כדמות שמחה שלוקחת הכל בקלות, אבל לא היו לה חיים קלים - הגירה היא חוויה לא קלה.
"את אחיה של אסיה לקחנו מהחיים שלי. אנשים שואלים למה לאח של אסיה אין מבטא, או למה הם מדברים עברית – אז ככה בדיוק אני ואחי. אבא שלנו מת, כשעלינו לארץ אני הייתי בת 17 והוא היה בן 8, ואנחנו מדברים בינינו עברית. לי יש מבטא ולו אין מבטא".
בכנות, חשבתם שהסדרה שתהיה כזאת הצלחה?
פלדמן: "אנחנו חסרי ביטחון ומלאי חרדות. אז בעיקר היינו חרדים. אני מההתחלה, עם כמה שקשה להיות אובייקטיבים – באמת הייתי בטוחה שזה מעולה. התסריט, הדמויות, השחקנים, הבימוי. ועדיין הייתי מלאה חששות שאף אחד לא יתחבר, שיחשבו שזה מורכב או משעמם מדי, שלא יבינו את זה. אבל אנחנו תמיד ככה", היא צוחקת, "זה לא חדש לנו".
רסקין: "תכלס. החרדות תמיד כאן".
פלדמן: "אז יכולנו רק להיות מופתעים לטובה".
רסקין: "כשזה תפס אמרנו, בטח זה ייפול עוד מעט. ואז זה לא נפל".
איפה הייתם כשתפסה אתכם הידיעה על פוקס?
רסקין: "בחדר עריכה, איפה שביליתי את כל השנה האחרונה".
פלדמן: "היו כל כך הרבה רגעים בשנה הזאת. מבחינתי הכל התחיל בברלין. כל הכדור שלג של ההצלחה בחו"ל של 'כפולים', שהיתה מאוד לא צפויה מבחינתנו, התחיל בידיעה שהתקבלנו למסגרת הכי יוקרתית של טלוויזיה - פסטיבל ברלין. בוחרים שם שמונה סדרות טלוויזיה ומקרינים אותן בהקרנת בכורה חגיגית. ופתאום אומרים לנו שאנחנו בפרמיירה עולמית באותה מסגרת עם סדרות שאנחנו כאנשי טלוויזיה מחכים להם, כמו 'סמוך על סול'. זה היה מטורף. ואז אמרנו, אוקי, אנחנו מבינים שהקהל של הפסטיבלים אהב את הסדרה, אבל זה לא אותו קהל של קשת.
"אחר כך, בפריז, היתה תחרות, שהתמודדו בה סדרות מצויינות כמו 'טרנספרנט' - ואנחנו ניצחנו אותן. הגענו לתיקו עם אוליב קיטריג' – סדרה שאנחנו מעריצים. ואז הודיעו לנו שקנאל פלוס רוצים לקנות את הסדרה. ואחרי שהם קנו הגיעה הידיעה על פוקס. בשלב הזה כבר הפסקנו לעקוב".
רסקין: "זה לא היה בבום. זה היה הדרגתי וזה עדיין הדרגתי. אנחנו עדיין לא לגמרי קולטים".
איך הגיבו בבית?
רסקין: "אני לא ראיתי את המשפחה שלי הרבה בשנה וחצי האחרונות. די נמאס להם שאני לא בבית, והם בעיקר שמחו שזה יגמר מתישהו. אבל הם גם גאים, ושמחים שזה היה שווה את ההשקעה. שכל המאמץ וכל הדברים שהפסדתי בגלל העבודה על הסדרה הזאת, היו שווים את זה".
פלדמן: "הילדים שלי שמחו והיו גאים על ההצלחה בחו"ל, אבל זה היה להם פחות מוחשי. חוץ מזה שאמא נוסעת לפסטיבלים ומביאה לגו, הם לא הבינו יותר מדי. עכשיו הם מקבלים את זה בבית הספר, מדברים איתם נונסטופ על 'כפולים', שואלים אותם, 'נו, איך הסדרה תיגמר?' - הם מרגישים עכשיו את ההצלחה ממש על בשרם".
רסקין: "את מתראיינת הרבה יותר טוב ממני"
פלדמן: "אויש. תהיה גאון ותשתוק".
"מדובר בחבורת אנשים אובססיביים"
פלדמן: "כשרסקין נכנס לפרויקט, זה הדבר הכי חשוב לו בחיים. הוא משקיע את נשמתו ואת כולו בזה. יש לו רעיונות מדהימים והוא עובד מדהים עם שחקנים. הוא לא אדם קל - יש לו קריזות, הוא אובססיבי, ופרפקציוניסט עד להקיא. אבל פשוט מדהים לעבוד איתו.
"אנחנו בעצם מכירים כבר 20 שנה. למדנו יחד קולנוע, אני התחלתי לצאת עם אסף שהיום הוא בעלי, ורסקין היה החבר הכי טוב שלו. היום אנחנו חברים טובים בקטע ממש משפחתי. לפני 'כפולים' עשיתי עם רסקין רק הפקה אחת, עוד בתקופת האוניברסיטה - 'הקרב על תל חי'. הייתי עוזרת במאי. מאז תמיד אמרנו מאז שנעבוד יחד, ולקח זמן, אבל בסוף הצליח לנו".
רסקין: "באיזושהי צורה חיינו כל הזמן בתחושה שאנחנו עובדים יחד, למרות שלא עבדנו יחד מאז הלימודים. וב'כפולים' היתה הרגשה של, סוף סוף, אחרי כל השנים שהיינו אמורים לעבוד יחד ולא עבדנו יחד. ידעתי על 'כפולים' מהרגע הראשון, אז כל הזמן חיכיתי שהסדרה הזאת תקרה, והייתי נורא סקפטי שהיא תקרה בכלל. ואז פתאום היינו על הסט. והיתה בינינו ממש סימביוזה. מאד סמכנו אחד על השניה - אני עליה בצד ההפקתי, היא עליי בצד הבימויי".
פלדמן: "מבחינה ויזואלית הוא באמת גאון. הוא רואה כבר את הסצינה ערוכה בראש וככה הוא עובד. הרבה פעמים הצוות לא מבין מה הוא והצלם רוצים, כולם מסתכלים עליהם ולא מבינים. ורק הם שניהם יודעים, כי יש להם את זה בראש. הוא ונדב אקסלמן הצלם, ואור בן דויד העורך - זה ממש משולש, שבלעדיו כל זה לא היה קורה. התסריט שעמית כהן כתב מעולה, אבל הבימוי במקרה של 'כפולים' מעלה את המתח והאקשן לרמות אחרות".
מה עם השחקנים? עם מי מהם הכי נהנתם לעבוד?
רסקין: "במקרה של הסדרה הזאת באמת לא היה פייבוריט. זאת חבורה של אנשים מוכשרים, מקסימים, שמחויבים לסדרה בצורה באמת פנומנאלית. עבדו על דמויות, הביאו רעיונות, היה דיאלוג ממש טוב עם כולם, היה המון כבוד אחד לשני. הם חבורה כל כך נאמנה. הגענו למצב של צילומים בדרום עד הלילה, הם נמרחו על הכביש באמצע החום, ואף אחד לא צייץ."
פלדמן: "וגם בבולגריה, כשצילמנו בלילה בגשם. לא שמענו ציוץ. ואלה שחקנים מנוסים, לא שחקנים מתחילים, אבל אף אחד לא התלונן. הם היו מדהימים. והיה ביניהם המון פרגון. אני חושבת שזה בגלל שזו באמת מן סדרת אנסמבל, אז הם מבינים שהם כולם יחד בזה".
רסקין: "מדובר בחבורת אנשים אובססיביים. השחקנים אובססיביים לפרויקט, הצלם אובססיבי והעורך אובססיבי".
פלדמן: "ובגלל זה כמה ימים לפני השידור עדיין עובדים על הפרק האחרון".
טוב, הרגתם אותנו עם המתח, תגלו לנו משהו על הפרק האחרון הזה.
פלדמן: "נספר להם על הצילומים בדרום, לא רסקין?
"זה היה יום ארוך בטירוף, שבאיזשהו שלב התפצלנו לשני צוותים, אני התחלתי לביים חלק, וזה היה יום קשה וחם בתחילת ספטמבר, וצילמנו המון אקשן ויריות ומכוניות ומרדפים ומה שאת רוצה".
רסקין: "כל זה ביום אחד, ואיכשהו זה קרה. אחד הרגעים שבאמת אמרנו, וואו. כשהסתכלנו על תכנית הצילום בהתחלה אמרנו, אין שום סיכוי בעולם שזה יקרה. אנחנו תמיד מסיימים ימי צילום בתחושה כמה לא הספקנו. הפעם זה היה הפוך. סיקוונס שלם שצולם ביום אחד, שאם הייתי צריך לתזמן אותו הייתי נותן לו שבוע לפחות".
פלדמן: "אני בכלל רציתי לספר על התחתונים של אנחל. אני יכולה לספר את זה, רסקין?"
רסקין: "אני לא יודע על מה מדובר. נראה לי הייתי עסוק מדי בשלב הזה".
פלדמן: "מה שקרה זה שביום הזה היו הרבה סצינות אקשן, אז היו לאנחל שני ג'ינסים למקרה שאחד ייקרע. ובאמת, מרב אקשן הוא נקרע, ואז גם הג'ינס השני נקרע, ואנחל היה כל הזמן בתחתונים. המלבישה שלנו כל הזמן תפרה לנו ג'ינסים - הוא היה שם ג'ינס, קורע, נותן לה לתפור, שם ג'ינס שתפרה. ובכל הרגעים שצילמו רק את הפלג גוף העליון בסצינה הזאת בפרק האחרון, אנחל בעצם בתחתונים".
נו, ותהיה עונה שניה?
פלדמן: "תהיה עונה שניה. בגלל שעמית כהן התסריטאי עבר ללוס אנג'לס והוא כבר שנה גר שם, אז עכשיו כל יום שלי מתחיל ומסתיים, שמונה בבוקר ועשר בלילה, בזה שאנחנו מדברים על העונה השניה של כפולים. הוא לפני שינה איך שאני קמה, ובערב הפוך. זה קצת מוזר לעבוד ככה. אבל יהיה טוב. עודד רק יסיים עם העונה השניה של 'להיות איתה' ויצטרף אלינו".
עוד ב"כפולים":
- מתח שיא: "כפולים" הופכת את הקערה על פיה
- שתי טיפות: האנשים שגילו יום אחד שיש להם כפיל
- חשיפה: זה החומר שהפיל את שר ההגנה האיראני
"כפולים", פרק סיום העונה - מחר, 21:00