בשנה האחרונה מדינת ישראל התמודדה עם השלכות נגיף הקורונה בכל התחומים: השבתה של המשק ומערכת החינוך, חוסר בהירות לגבי העתיד הכלכלי והמדיני ואולי הדבר החשוב ביותר - השסע החברתי שעמד פעמים רבות במוקד השיח הציבורי. עדויות שפורסמו על הנעשה ברחובות החברה החרדית הציגו הפרות של הנחיות הסגר המחמיר, לעיתים בגיבוי מנהיגי הקהילה. את אותן הפרות, שחשוב לציין כי לא בהכרח מייצגות את כל העדה, תיעד בחודשים האחרונים העיתונאי החרדי ישראל פריי. לדיווחים החדשותיים שהביא מהשטח מי שמוגדר כ"המורד" יש מחיר אישי כבד.
"אתה חתיכת מוסר מסריח, אתה רודף, אתה בן מוות", נכתב באחת ההודעות שלטענת פריי כבר הפכו לעניין שבשגרה. "זה איום, אתה יודע", הבהיר חיים אתגר בקטע מתוך "חשיפה" שישודר הערב אחרי החדשות (קשת 12), "פונים למשטרה, היום אפשר לפתוח חקירה בעניין". ההודעות שפריי מקבל הן רק דוגמה למחיר הכבד אותו משלם העיתונאי, שהפך למקור מידע מרכזי בתקשורת החילונית בנוגע לכל המתרחש בחברה החרדית בתקופת הקורונה. פריי, שהתחתן בשידוך בגיל 19 ולו שני ילדים, הבהיר שמשפחתו היא מחוץ לתחום ולא מוכן לחשוף את כתובתו או את שמותם של אשתו וילדיו. "יש מחיר שהם משלמים והם לא צריכים לשלם אותו", ענה פריי בקצרה וברמיזה לשאלה האם האיומים מגיעים גם לבני משפחתו.
בקטע נוסף מתוך "חשיפה", תועד פריי כשהוא סופג צעקות במהלך אירוע הלוויה המוני שהתקיים בבני ברק בשיאה של מגיפת הקורונה. באירוע הזה אף מושלך לעברו חפץ שפוגע בראשו. "אני מגנה כל פגיעה בעיתונאי", הבהיר ישראל כהן, פרשן רדיו 'קול ברמה' שהתארח היום באולפן "ישראל עכשיו".
לעניין התגובה הקשה שסופג פריי מהציבור ממנו הוא הגיע, רק בשל העובדה שהוא ממלא את תפקידו כעיתונאי, ביקש כהן לחדד כי השאלה העיקרית היא זווית הסיקור של התקשורת החילונית: "יש ישיבות שהיו פתוחות בקפסולות, השאלה אם מצלמים את זה. אם מצלמים אנשים מצטופפים, צריך להסביר מה עומד מאחורי זה, מה הרציונל - אי אפשר לחזור על אותן תמונות שוב ושוב". לדבריו, הסיפור המרכזי הוא לא העיתונאי ישראל פריי שהוגדר כבוגד אלא ניסיון להבין מה בדיוק קרה בחברה החרדית בתקופת הקורונה. "היו הפרות וצריך לבקר אותן, אבל בואו ננסה להבין את המניעים, איך יוצאים מזה, איך מחברים את עם ישראל אחרי. אין בית חרדי שלא ספג מהמכה האנושה של הקורונה, האם היה צריך להתנהל אחרת? יכול להיות. אבל לא עושים את זה בצורה של פרובוקציה, בצורה של אצבע בעין אלא בצורה של שיח. יש עכשיו כעס על מפלגות חרדיות, כועסים על מנהיגים. 'איפה הייתם? גם הייתה הסתה, גם החדרים היו סגורים', ומצד שני יש קולות לא פחותים של 'למה לא סגרתם הכל?'".