בימים שלאחר תקיפתה של המשנה למנכ"ל זכיינית רשת שירה מרגלית, הסתובב דודו טופז חסר שקט בידיעה שהוא מחזיק בסוד הגדול של חייו. בזמן הזה, המשטרה התחילה לאסוף ראיות על מנת לסגור עליו ולהביא למעצרו.
בין היתר, האזינה המשטרה לשיחות בין טופז לזנקו, שכנו ששימש כמתווך בינו לבין התוקפים. מהאזנות הסתר הבינו חוקרי המשטרה כי טופז שימש כמתכנן, היוזם, המארגן והמשלם של שלושת התקיפות האלימות. השיחות בין טופז לזנקו כללו מילות קוד, כאשר הם השתמשו במילה "שיפוץ" על מנת לתאר תקיפה. הפעם תכנן טופז לפגוע בעמוס רגב, ששימש כעורך הראשי של ישראל היום וסירב להעניק לו טור קבוע בעיתון. אדם נוסף שעמד על הכוונת של טופז היה השחקן חיים זנאתי, שנישא לבת זוגו לשעבר, רוני חן.
הלחץ על המשטרה למצוא חשודים הלך וגבר. על מנת להאיץ את החקירה, החוקרים תכננו תרגיל שנועד להפיל את טופז בפח. הם רמזו לאחד מאנשי התקשורת שישנה אפשרות שטופז מעורב במעשי התקיפה וקיוו שאותו אדם יעביר את המידע לאנשים אחרים בתחום. התרגיל של המשטרה הצליח מעל למצופה. עיתונאים רבים שקיבלו את המידע להאמין סירבו להאמין בתחילה, אך החלו לבדוק את הנושא. לאחר שכתבת הפלילים דנה סומברג עימתה את טופז עם הטענות נגדו, הוא שלח לה הודעה שבה כתב: "תיזהרי שמתוך רצון להשיג סקופים לא תסתבכי". בראיון שהעניק טופז לגיא פלג, הוא הדף את גל השמועות וטען כי אין לו קשר למקרים.
טופז הבין שהטבעת סביבו מתהדקת. הוא עזב את ביתו, עבר להתגורר אצל חברו והמשיך להכחיש את הטענות. במקביל, וידא זנקו עם התוקפים שהפעיל שהם אינם משתפים פעולה עם חקירת המשטרה. "דיברתי עם החברים שלי, הם בסדר גמור", אמר זנקו לטופז בשיחת טלפון. "הכל בסדר איתם. אף בחורה לא מצליחה להשפיע עליהם, הם חזקים מזה. אלה תותחים, אל תראה אותם ככה. כל בחורה שהם רואים, הם ישר משפיטים אותה".
בשלב זה הזמין אליו טופז את איריס קדם, בת זוגו לשעבר. בזמן שהיא התארחה בביתו, הגיע זנקו לביתו של טופז והשניים ניהלו שיחה שהשאירה את טופז טרוד. המשטרה הבינה שטופז, שהתחיל להעביר הודעות ומסרים דרך הטלפון הנייד של קדם, נמצא במצוקה. במקביל, טופז הורה לעצור את התקיפה המתוכננת נגד עמוס רגב.
במשטרה החליטו לעצור את המעורבים בפרשה באופן מדורג. בתחילה, עצרו את מבצעי התקיפות ואף פרסמו על כך הודעה בכלי התקשורת. טופז, על אף שהיה מוטרד מהרעיון שמבצעי התקיפות עלולים להסגיר אותו, המשיך לנהל את חייו כרגיל. הוא הגיע להופעה של חברו אבי טולדנו, וגם שם הבהיר בפני כל מי שפגש אותו שאין לו קשר לסדרת התקיפות החמורות.
בימים שלאחר מכן, עצרה המשטרה את זנקו, ביססה את החשד נגד טופז ועצרה גם אותו לבסוף. בתחילה המשיך טופז להכחיש את המעורבות שלו בפרשה ואף ציין שכל המותקפים היו קולגות שלו. מהר מאוד התברר לצוות החקירה שהנקודה הרגישה ביותר אצל טופז היא הרגישות שלו לילדים. החוקרים ניצלו את העובדה הזו וסיפרו לו על כך שבנה של שירה מרגלית צפה באמו מותקפת. בשעות הערב של אותו היום, נשבר טופז והודה במיוחס לו. טופז הרגיש שהוא בנקודת אל חזור. הוא לקח את עלבונו הצורב צעד אחד רחוק מדי. מבחינתו, לא היה יותר אור בקצה המנהרה, וב-20 לאוגוסט 2009, הוא שם קץ לחייו.
תגובת משפחתו של טופז: "אנחנו מביעים צער וחמלה כלפי כל מי שנפגע ממעשיו של אבינו ואין מילים שיוכלו להמעיט מחומרת המעשים. בחודשי חייו האחרונים, איבד אבא את דרכו. הטעויות שעשה נבעו ממצב נפשי קשה מאוד של דיכאון, חרדות ואובדן משמעות, שרק אמנים בסדר גודל שלו הכירו. אבא היה אדם טוב, היה רגיש, מצחיק, רחב לב מוכשר וקצת מוזר, שהקדיש את רוב חייו לעשות טוב ויצירה שגרמו לעם ישראל לחוות אינספור רגעי אושר. ערב לפני שסיים את חייו בתא המעצר, אבא השאיר הודעה קולית אצל הפסיכיאטר שלו ד"ר אילן רבינוביץ', בה הוא מביע חרטה עמוקה ומבקש סליחה בקול שבור ובצער אמיתי. ושוב איננו מבקשים להתעלם ממעשיו הקשים האחרונים, אך גם לזכור את הטובים. הפיצויים שנתבעו מאיתנו - שולמו. החרטה ובקשת הסליחה - נאמרו מהלב. והעונש - אבא גזר על עצמו את החמור מכל. עם ישראל היקר - אבא היה רוצה שתזכרו שהוא אוהב אתכם, אהב אתכם באמת. אנו ילדו, חבריו, אהוביו, ונכדתו מייחלים שלאחר יותר מעשר שנים, יאפשרו לו לנוח על משבו בשלום. יהיה זכרו ברוך".