את הסיפור הזה צריך להתחיל דווקא בנקודת הסיום. אין אזהרת ספוילר מוצדקת יותר מלספר שלמרות הקשיים שבדרך, למסע של שירלי בוגנים ולירן סרוק יהיה סוף טוב. זה יהיה מסע מפרך ומלא בכישלונות, שיגיע לסיומו ברגע פלאי אחד שבו יגיחו לעולם שני ילדים - ויהפכו את שירי לאמא לראשונה בגיל 51.
"תמיד אמרו לי שהנשמה בוחרת את ההורים, וכל השנים חשבתי 'אף נשמה לא רוצה שאהיה אמא שלה?', זה כואב. לא הבנתי אם אני לא מספיק טובה, אבל הנשמות האלו הגיעו", סיפרה הערב (שלישי) באומץ ב"חשיפה". "אני לא מאמינה שהגעתי לזה. המסע היה כל כך ארוך, וקשה להאמין שזה באמת קורה. גם כשאחזיק אותם בידיים לא אאמין. זה הרגע שאני הכי מחכה לו, להחזיק ולהכיר אותם. ועדיין, חיכיתי 13 שנים, אז אני יכולה לחכות עוד קצת".
כדי להבין כמה משמעותי ומרגש הרגע הזה בעבורה של בוגנים צריך לחזור אחורה. היא פרצה לתודעה בשנות ה-90, בתקופה שסופר מודלס עדיין לא נקבעו לפי מספר העוקבים ברשתות החברתיות. בוגנים הייתה דוגמנית על בכחול-לבן, התנוססה על השערים הנחשבים, כיכבה בתצוגות האופנה הגדולות - והתחתנה בגיל 19 עם הבעלים של סוכנות הדוגמנות "יולי", אריק בן זינו. ״הייתי כל כך עסוקה בקריירה שלא רציתי שידברו איתי בכלל על אימהות", אמרה. "שאלתי את עצמי אם אהיה אמא טובה, אם אני בכלל בנויה להיות אמא. היה לי חשוב להבין קודם מה אני רוצה מהחיים שלי לפני שאני ניגשת לתפקיד חיי שהוא אימהות״.
לצפייה בפרק המלא של "חשיפה" ב+12>>
באיזה גיל היה השינוי שבו הבנת שאת מוכנה?
״כשהתגרשתי, בגיל 30. אמרתי לגרוש שלי: ׳מצחיק שאנחנו מתגרשים וזה הזמן שאני הכי בשלה להיות אמא׳. בגילי ה-30 לא רציתי לעשות ילדים עם כל בן אדם. היה חשוב לי שזה יהיה מישהו שיהיה פרטנר לחיים, שיהיה חבר טוב שאוכל לסמוך עליו ושיהיה אבא טוב לילדים שלי״.
את הפרטנר שהפך לאבי ילדיה, לירן סרוק, הכירה בוגנים דרך חבר משותף בזמן שהייתה בניו-יורק לאחר שביטלה חתונה. ״הוא ישב לידי, הערב היה נחמד ושמח. לירן לא הוציא מילה מהפה, ואמרתי לחבר אחר: ׳מי זה הבחור המוזר הזה, מה הקטע שלו?׳", הודתה. "כשיצאנו מהמסעדה, היה מישהו שמכר פרחים שהביא לי פרח. לא הבנתי, והוא אמר שמישהו הביא לי. בדיעבד הבנתי שלירן קנה את הפרח. רק אחרי חצי שנה קיבלתי הודעת וואטסאפ ממנו, הוא שאל אם יש לי מישהי להכיר לו. חשבתי: ׳הוא רציני?׳, רציתי אותו לעצמי״.
שירלי ולירן הכירו כשהדוגמנית הייתה בת 37, ומההתחלה בוגנים הצהירה על כוונותיה. "ביום שהכרנו אמרתי לו: ׳אני לא מחכה הרבה זמן, בוא ננסה׳. ניסינו עוד לפני שהתחתנו", סיפרה. "חשבתי שננסה קצת וזה יקרה כמו אצל כולם. ניסינו טבעי, זה לא עבד. אמרתי לו: ׳בוא נתחיל להתקדם עם זה׳. התחלנו עם הזרעות ועם ה-IVF אבל ראיתי שזה לא כזה קל".
למרות הקושי המשיכה בוגנים להאמין כי בסופו של דבר תצליח להיכנס להיריון, דבר שלא קרה. "אני זוכרת שבחתונה זה היה סיבוב שני שהייתי בהיריון אבל זה לא הצליח. שבוע-שבועיים לפני החתונה זה לא הצליח, הייתי מרוסקת מזה", סיפרה בכנות.
השנים עוברות, וכולן מסביבך נכנסו להיריון.
״אחותך הקטנה נכנסת להיריון, וכשזה לא קורה לך זה קשה. הייתי רואה נשים הריוניות וקינאתי בהן. אמרתי לעצמי: ׳איזה כיף להן שהן חוות את זה ויוצרות חיים, ואני לא. משהו לא בסדר אצלי׳. הייתי הרבה פעמים בהיריון, 12 פעמים נקלטתי להיריון, אבל זה לא צלח לצערי״.
איך חיים לצד זה?
״סיבוב אחר סיבוב, הגעתי לשיא של שבע-שמונה זריקות ביום, הבטן כאבה, ניתוחים, הפלות, גם יזומות. את רואה דופק וחיים בתוכך ואומרים לך: ׳העובר לא התפתח וצריך להפיל׳. ראיתי שחור בעיניים באותו רגע. לא האמנתי שזה מה שאני שומעת. חשבתי שאלוהים מעניש אותי, ככה הרגשתי. חשבתי שעשיתי משהו לא בסדר ושמענישים אותי. ניסיתי הכל, הלכתי לרבנים, וודו, מחטים, פסיכולוגים, טיפולים שונים. אפילו ניסיתי משהו עם חשמל. פעם אחת נתנו לי שמלה שקשורה לבאבא-סאלי שלא כיבסו אותה שנים. זו שמלה עבה מאוד, ישנתי איתה. שרפנו בבית עשבים, הייתה כאן מדורה קטנה. עברתי הכל מהכל, באמת״.
בוגנים שיתפה ברגע אנושי וכואב במיוחד שבו כל התסכול התפרץ. "השנים עברו, ומצאתי את עצמי צועקת בבית כמו משוגעת. הייתי ליד מכונת הכביסה, בעטתי בה ושברתי אותה. התפוצצתי, לא יכולתי יותר ולירן נבהל ממני. אמרתי לו: 'די, אני לא יכולה יותר'".
"לראות אותה כל הזמן נשברת זה קשה, והיו רגעי שבירה", התייחס לירן. "בסוף, אני בסך הכל מעביר מטען גנטי אבל היא מקבלת את כל הזריקות והכדורים. אני פה לעודד, אין לי תפקיד אחר. נשברתי כשאף אחד לא ראה. שירלי לא הייתה צריכה לדעת שאני נשבר".
בגיל 41 העלה הרופא בפני בוגנים את אופציית הפונדקאות, ובכנות יוצאת דופן היא שיתפה בתחושות הקשות שהדבר עורר בה. "כל כך נפגעתי כשהוא אמר לי את זה, קשה להסביר כמה שזה פוגע. ישבתי ובכיתי, הדמעות לא הפסיקו לרדת", הודתה. "לא יכולתי להשלים עם זה שאני צריכה לשים את העוברים שלי אצל מישהי אחרת. אני רוצה לסחוב את הילדים שלי, לחוות את זה כמו שכולן חוות".
לקח זמן אבל בוגנים הבינה כי אין לה ברירה אחרת, ובאוקטובר 2020 טסו שירי ולירן לקייב - בשיאה של מגפה עולמית והרבה לפני המלחמה עם רוסיה - ושם התחיל מסע הפונדקאות. "פגשנו את הפונדקאית, הייתה החזרה שלא עבדה ואנחנו מתפללים שהפעם זה יעבוד. בכל פעם אתה מתאפס, מתחיל מההתחלה, חושב שהפעם זה יקרה ושוב מקבל אכזבה", אמר הזוג בסרטון וידאו מבית המלון בקייב באותה עת.
בסרטון נוסף וקשה מאותה התקופה הודיע הרופא לשירלי וללירן כי גם הפעם ההיריון לא תפס. "לא רוצים שאהיה אמא, זה מלמעלה. ההרגשה שהייתה לי בימים האחרונים היא שלעולם לא אהיה אמא. 21 פעמים שמענו בשורה כזו, יש שלב שאת אומרת 'די, אני לא רוצה את זה יותר'", אמרה בוגנים.
מה עושות כל כך הרבה שנות ניסיונות לזוגיות?
״אני תמיד אומרת שזה מפרק את הזוגיות, זה מרחיק מאוד. כל היום מתעסקים איתי, מתעסקים בנושא הזה. את הולכת לרופאים, מפשקת את הרגליים, מכשירים, דברים לא נעימים. בשלב מסוים את לא רוצה שייגעו בך או שיתקרבו אלייך. הכל כואב לך ואת לא רוצה שגם בעלך ייגע בך״.
בבוגנים התעוררה המחשבה לשחרר את לירן, ובסרטון שצילמה את עצמה באוקטובר 2020 אמרה: "מגיעה ללירן משפחה, מגיעים לו ילדים. אני נולדתי עם רחם, שחלות, חצוצרות - ואני לא יכולה לייצר חיים. זה שובר אותי, קורע אותי לרסיסים מבפנים. בחוץ אני יכולה לצחוק ולחייך, להראות שהכל מושלם, אבל בפנים אני בן אדם מת".
היום שירלי מודה כי היו רגעים שלא ידעה מה היא עושה. "הרגשתי שבוחנים אותי מלמעלה, שנותנים לי מכות ורוצים לראות איך אתמודד עם זה", אמרה. "התחילה המלחמה בין רוסיה לאוקראינה והעברנו את העוברים לגיאורגיה. מצאנו פונדקאית, זה היה כבר הסיבוב חמישי, וכבר שחררתי מזה. הייתי רגילה לאכזבות ולא רציתי להיפגע עוד פעם. ניתקתי את הרגש וחשבתי: 'זה שם, אבל לא לחשוב על זה'".
בסוף דווקא לירן היה מי שגילה על ההיריון ראשון. "הייתי בחופשה עם חברים, הסוכנת התקשרה ואמרה שיש היריון. הייתי בהלם, שמרתי את זה בפנים אבל כל היום חייכתי והייתי מבסוט. החלטתי להחביא זוג נעליים של תינוק במגירה במטבח", אמר ושירלי הוסיפה: ״הייתי בהלם, הסתכלתי על לירן ושאלתי אם זה אמיתי. התרגשתי. זה היה מלווה בחשש שחס ושלום לא יקרה כלום. התפללתי לאלוהים שהפעם זה יעבוד, ביקשתי ש׳ייתן לי את זה׳. יום אחד התקשרה אליי הסוכנת, שמתי וידאו, ופגשתי את הפונדקאית נינו. שאלו אותי אם אני רוצה לראות את הדופק, ואמרתי שברור. הייתי בהלם ואז שאלו אותי אם אני מוכנה לשמוע את הדופק של השני, לא הבנתי״.
אחרי שנים שבהם ציפתה לתינוק גילתה בוגנים כי תהפוך לאמא לשניים. "כל כך שמחתי שזה תאומים, מתנה כפולה. הייתי בהלם, זה היה הרגע שבו חשבתי שחלומות באמת מגשמים", אמרה בהתרגשות. "אנחנו הולכים להיות הורים, יש לי חיוך טיפשי שאני מסתובבת איתו כל היום. אני בדרך להיות מאושרת".
בדצמבר 2024 החלום החל להפוך לממשי כשהזוג הכיר לראשונה את נינו הפונדקאית בטרבילסי שבגיאורגיה. "היא ישר הכניסה אותי לחדר האולטרסאונד, לא חיכתה. לא ידעתי מה לעשות, אם לגשת או לא אליה. לפני שנייה הכרתי אותה, לא נעים לי. עמדתי בצד, וברגע שהתחלנו לראות את האולטרסאונד ראיתי שהיא רוצה שאתן לה יד ושאתקרב. זה היה רגע שלא רציתי לעזוב לה את היד, רק להחזיק אותה ולגעת בבטן", אמרה בהתרגשות.
לבוגנים היה חשוב שהעוברים ישמעו את קולה, קול אמא שלהם, והתרגשה מהמחווה של הפונדקאית. "היא מדהימה, ידעתי שהם בידיים טובות. פונדקאיות הן מלאכיות שעושות מצווה מאוד גדולה לזוגות שמתקשים. בשבילי היא המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקשה", התרגשה.
במרץ 2025 חזרו שירלי ולירן לגיאורגיה בפעם האחרונה לפני שיהפכו להורים. בשיחה עם הסוכנת גילה הזוג שהתינוקות עלולים לספוג מחוסר בחמצן בבטן ולכן התקבלה החלטה להתחיל בלידה במספר ימים. בארוחת ערב אחרונה כזוג ללא ילדים התרגש לירן: "ממחר אנחנו לא דואגים רק לעצמנו, זה היום הכי מרגש שיהיה לנו בחיים. נקבל שניים, לא אחד".
בבית החולים התלבשו שירלי ולירן בחלוקים ונכנסו לפגוש את הפונדקאית. "תודה לך מכל הלב, היה לי קשה ועשית את זה בשבילי. תודה רבה", אמרה בוגנים בדמעות לפונדקאית. בשיחה ציינו השתיים כמה חשובה האימהות לנשים, ושירלי הבחינה בקעקוע שיש לנינו. כמחווה שיתפה בוגנים כי תעשה את אותו הקעקוע עם שמות הילדים.
והגענו לסוף הטוב שהבטחנו בהתחלה. שירלי בחדר הלידה ולירן ממתין בחוץ. הם מצפים, מחכים, חוששים. בחדר הלידה הצוות שם ברמקולים "הבה נגילה" והבן הבכור יוצא כשמיד אחרי מגיח גם אחיו הצעיר. זה הרגע שבו שירלי מרשה לעצמה להתפרק מאושר. דקות ספורות לאחר מכן נלקחו הילדים אינקובטורים כדי להעניק להם חמצן. "אני לא עומדת בלחץ הזה, אני מקווה שהם יהיו בסדר. קשה לי לראות אותם כל כך קטנים, הם פיציים", אמרה אבל אז הוסיפה בהתרגשות: "אני אמא, אני אמא".
בהמשך השבוע חזרו שירלי ולירן חזרו לבית החולים. "אחרי הלידה אמרו שנוכל להחזיק את הילדים עור לעור, הציפייה הזו התנפצה לי. אני מקווה שאוכל לגעת בהם, שיהיה קשר איתם, משהו קטן להרגיש אמא. רגע קטן וקסום שלי ושלהם", הודתה.
אחרי 13 שנים של ציפייה, אכזבות ואתגרים - שירלי בוגנים סוף-סוף החזיקה את הילדים בידיים. "תודה אלוהים, תודה. איזה כיף לי", אמרה. "הכי מרגש אותי לראות את לירן מאכיל אותם. היום אני יודעת שהייתי צריכה לעבור את המסע הזה כדי לתת כוח ותקווה לאנשים כמונו, שזה התפקיד שלי. אסור לוותר על החלום, לא להקשיב לרעשים שמסביב. אנחנו לא הורים צעירים, אז מה? ניתן את האהבה הכי גדולה שיש לנו לתת וזה בסדר".
תגובות