כשדסי הייתה בבית הספר היסודי היא הרגישה שיש סוד מאוד גדול שמרחף באוויר. יום אחד חברותיה לכיתה פלטו כי היא לא נולדה בחסידות להן הן שייכות. ביחד עם חיים אתגר וצוות "חשיפה" היא החליטה לצאת למסע בלשי מטלטל ומורט עצבים שנמשך יותר משנה, כדי לברר ולמצוא את זהותה האמיתית
דסי גדלה בקרית צאנז בנתניה. היא השתייכה למשפחה חסידית מיוחסת, אביה הוא ראש כולל ואמה מנהלת בית ספר. הם מקורבים לאדמו"ר ששולט בקהילה ומוכרים בה מאוד. העולם בחוץ טמא עבורה ועבור נשות הקהילה, אסור היה לה להסתכל על גברים או להיפגש עם חילונים מעבר לשדרה. היא גדלה במקום שלימד לרחם על חילוניים.
>> פספסתם את הפרק? השלימו אותו באפליקציית +12 - חוויית צפייה שעוד לא הכרתם
דסי מעולם לא הרגישה שייכת למקום בו גדלה, ופליטת פה של חברותיה לכיתה גרמה לה לגלות את הסוד שהסתירו ממנה. הן סיפרו לה כי לא נולדה בחסידות צאנז אך לא יכלו להגיד מעבר. הילדה המבולבלת חזרה עם השמועות להוריה, שהודו וסיפרו לה שהיא מאומצת. הוריה המאמצים לא הצליחו להביא ילדים במשך עשר שנים, וקיבלו ברכה מיוחדת לכך למרות שהעניין לא נהוג בקהילה. דסי לא הרפתה וביקשה לדעת עוד על הוריה הביולוגיים. "הבנתי שמאחורי החיים האמיתיים שלי עומד סוד אחד גדול", כך סיפרה לחיים אתגר. אך בביקור אצל האדמו"ר הוא טען כי לא חסר כלום ולכן אין צורך לפתוח את התיק אימוץ.
ברגע הזה, האמון של דסי נסדק ואיתו גם האמונה. כשהיא עמדה לחזור בשאלה, החליטו הוריה למצוא לה שידוך מאחורי גבה והיא התחתנה. כשעוד לא הייתה בת 19, מצאה עצמה נשואה ואמא טרייה לילדה. לאחר כשנתיים וחצי דסי החליטה להתגרש ועל אף התנגדות האדמו"ר והוריה, היא פתחה את תיק האימוץ. היא לא ידעה שלפגישה הזאת היא תכנס אדם אחד ותצא אחרת לחלוטין.
דסי גילתה שמוצאה הוא לא יהודי, אמה הביולוגית מברית המועצות והתברר כי כלל לא רצתה למסור אותה, ואביה הביולוגי הוא ערבי מוסלמי שחי בעזה. בזמן הלידה אביה ישב בכלא עקב אלימות כלפי אמה של דסי. עוד עלה כי השם שניתן לה בילדות הוא "שלי". כל פרט שנחשף טלטל את דסי יותר ויותר ועדיין נותרו אצלה הרבה שאלות לא פתורות.
דסי חיפשה זהות, שייכות, וביחד עם אתגר וצוות "חשיפה" החליטה שהיא חייבת לאתר את הוריה הביולוגיים. היא קיבלה שביב תקווה משיחת טלפון מהעובדת הסוציאלית, שבישרה לה שהצליחה לאתר את מספרה של אימה שחיה ברוסיה. בנוסף, היא סיפרה לה שאביה נשוי עם חמישה ילדים וחי בעזה, ואמה נשואה גם כן ואין לה עוד ילדים מלבד דסי.
הצעירה שמחפשת את זהותה שיתפה כי כשגדלה חונכה שערבים הם מסוכנים, ולכן התלבטה אם לחפש אחר אביה. המחשבה הזאת התפוגגה כשהעובדת הסוציאלית גילתה לה שכמה שנים אחרי שנמסרה לאימוץ, אביה פנה לרשויות וחיפש אותה. אתגר ודסי פנו לעיתונאי והסופר סלימאן אשפי במטרה למצוא קצה חוט שבישר לה באופטימיות כי מניסיון עבר שלו מסיפורים כאלה, היא תמצא את אביה.
כמה ימים אחרי, האופטימיות גדלה כשהעובדת הסוציאלית התקשרה לספר שאחרי זמן ארוך של חיפושים האם אותרה. דסי גילתה שאמה צפויה לחזור לארץ, ובינתיים עשתה את הצעד הראשון של חיים מחוץ לחברה החרדית, היא החליפה את בגדיה המזוהים עם הקהילה במכנסיים וחולצה בכל פעם שיצאה מאזור מגוריה. חלפו ארבעה חודשים מאז הודיעה אמה הביולוגית של דסי שתהיה מוכנה לפגוש אותה, היא שבה לארץ אך לא יצרה קשר.
דסי החליטה ללכת לכנסיה כדי לבדוק אם תרגיש חיבור לאמה או לדת הנוצרית. מי שגדלה במשפחה מיוחסת בקהילה חרדית הדוקה נקטה בצעד שעד לפני כמה חודשים היה נראה כדבר אסור וקיצוני. אחרי הביקור היא הרגישה שבית הוריה המאמצים לא התאים לזהותה הפנימית, והחליטה לעזוב. היא עברה ללב רמת גן אבל נאלצה להשאיר את בתה בקרית צאנז.
עברה כמעט שנה מאז עזבה דסי את העולם החרדי בו גדלה, הציצה לעולם האסלם של אביה והתחברה עם העולם הנוצרי של אמה. היא הכירה בן זוג חדש וחזרה בשאלה, ובכל זאת, היא עדיין הרגישה אבודה. את אביה הביולוגי המשיכו לחפש בעזה ללא הצלחה, ודסי, כמעט מיואשת, החליטה לכתוב לאמה מכתב בניסיון אחרון ליצור איתה קשר. דווקא אותו מסר מאופק ונואש הניע רצף אירועים חדשים ומפתיעים.
עוקבת חדשה בחשבון האינסטגרם של דסי התגלתה כאמה הביולוגית. דסי חששה להיפגע אבל החליטה לשלוח הודעה דרך האפליקציה. אמה ענתה לה "אני בשוק שמישהו קורא לי אמא", והן התכתבו במשך שעה ארוכה. האם סיפרה שהיא גרה באילת והן קבעו להיפגש. האם לא ידעה שבתה גוירה ולא הייתה מודעת לעובדה שיש לה נכדה.
במפגש טעון אמה הביולוגית של דסי סיפרה כי היא לא ידעה למי לפנות כדי למצוא את בתה. היא לא יכלה לעשות דבר עד שבתה לא פתחה את תיק האימוץ. היא התנצלה בפני דסי שלא נלחמה עליה מספיק, לטענתה הבטיחו לה שכשתקנה בית ותמצא עבודה, הילדה תוחזר אליה אך זה לא קרה. הן דיברו בפגישה על עתיד משותף. מאז אותו יום דסי החליטה שזהותה היא "שלי" ושהיא מחוברת לאמה. אילת הפכה עבורה לבית שני והיא מבקרת את אמה בכל הזדמנות. הן פיתחו קשר הדוק ושלי מצאה את מקומה. בתה הקטנה הוחזרה אליה מקרית צאנז והן מתגוררת יחד.