קשה לפספס את הדמיון הפיזי בין עופר מקסימוב לבין השחקן יניב סוויסה שמגלם את דמותו בסדרה "אתי אלון – האישה שגנבה 250 מיליון" ששודרה אמש. השחקן הוותיק והמוערך נכנס לדמותו של מקסימוב, מכור להימורים ואחיה של אתי אלון. השניים עמדו במרכז פרשת המעילה בבנק למסחר שהתפוצצה בשנת 2002, במסגרתה נחשף שאלון מעלה ב-254 מיליון שקלים מכספי לקוחות הבנק והעבירה אותם לאחיה, שהסתבך עם גורמי השוק האפור. המעילה חסרת התקדים הביאה לקריסתו של הבנק למסחר זמן קצר לאחר מכן, והשניים נשלחו למאסרים ממושכים.

סוויסה נכנס לתפקיד בתום תחקיר ארוך ומעמיק, במסגרתו הוא קרא שעות של תמלילי חקירה והאזין להקלטות. "מה שמשך אותי בדמות של עופר זה שהוא היה מאוד אדיש וחייכן לאורך כל התקופה של המשפט, וזה שהוא עשה המון מניפולציות רגשיות על הסובבים אותו", אומר סוויסה. "ביום יום קשה לעשות דבר כזה לבן אדם, והוא חי את זה. זה נרקומן לכל דבר".

יניב סוויסה בתפקיד עופר מקסימוב (צילום: מתוך "אתי אלון - האישה שגנבה 250 מיליון",  קשת 12  )
יניב סוויסה בתפקיד עופר מקסימוב | צילום: מתוך "אתי אלון - האישה שגנבה 250 מיליון", קשת 12

את הסדרה המלאה ראה סוויסה, יחד עם יתר צוות השחקנים שמורכב מחן אמסלם (המגלמת את אתי אלון) וצחי הלוי (המגלם את שלומי אלון, בעלה לשעבר של אתי) רק בשבוע שעבר. "בשביל שמשהו ישאב אותי לתוך המסך, זה צריך להיות טוב. מעבר לזה שקראתי את כל התחקירים והעדויות, עדיין גיליתי המון דברים חדשים על הפרשה תוך כדי שאני רואה את הסדרה", הוא מעיד.

אתה באיזשהו מקום אולי מרחם על עופר ואתי?

"אני לא יודע אם אפשר לרחם על בן אדם שגזל כסף ממשפחות שלמות שנהרסו, מניצולי שואה ופנסיונרים, יש לי באיזשהו מקום קטן רחמים כלפי אתי, ובמקום גדול יותר רחמים כלפי שלומי. לא משנה מה הסיטואציה – אפשר תמיד להגיד לא. אפילו ברגע שהיא לקחה מאה אלף, הסיפור היה צריך להיגמר, אבל היא המשיכה לקחת ולקחת. היא הייתה יכולה להציל את עצמה, השאלה היא מתי. שלומי לעומת זאת היה מחוץ לסיפור כמה שאפשר, לפחות עד כמה שאנחנו יודעים, והוא ספג את המכה הכי קשה. לתת אמון מלא בבן אדם ואז להיפגע ממנו בצורה כזאת זה לקבל חרב, לא סכין, בבטן".

חן אמסלם בתפקיד אתי אלון (צילום: מתוך "אתי אלון - האישה שגנבה 250 מיליון",  קשת 12  )
צילום: מתוך "אתי אלון - האישה שגנבה 250 מיליון", קשת 12

הסדרה משתייכת לז'אנר ייחודי המשלב בין עדויות חוקרים ונפגעים, חברים של אתי ושל המשפחה לבין קטעי דרמה שבהם מעניקים השחקנים הצצה למה שהתרחש בחייהן של הדמויות. לדבריו של סוויסה, הצופים מרוויחים מהשילוב ערך מוסף שלא קיים ביצירות אחרות. "מי שבא לראות את הסדרה צריך לקחת בחשבון שהוא לא רואה סדרת דרמה רגילה, זה ז'אנר שצריך לאהוב, אבל גם אנשים שלא רגילים לזה בדרך כלל יכולים להתחבר", אומר סוויסה." זו פרשה שהסתיימה לפני 20 וכביכול כבר כיסו אותה מכל צד אפשרי, אבל פתאום הכל יוצא החוצה מחדש. מאז השידור קיבלתי מאות ההודעות מפרגנות".

בימים אלו מנסה סוויסה, כמו כל אנשי עולם התרבות, למצוא עיסוקים על אף שההגבלות המחמירות כמעט ואינן מאפשרות זאת. הוא עובד על קומדיה יחד עם תיאטרון חיפה ומגשים חלום: לימודי גיטרה בס. "זה קצת מרחיק אותי מכל החדשות הקשות", הוא אומר.