תבלינים להמונים
אספנו מספר תבלינים עם סגולות רפואיות ושימושים מפתיעים, שיגרמו גם לאוהבי האוכל התפל לרוץ לארון התבלינים ולהתחיל לפלפל
פלפל – האקמול של ההודים
הפלפל השחור גדל בדרום הודו ובאזורים טרופיים נוספים. הוא היה אחד התבלינים הראשונים שנסחרו ובעבר אף זכה לכינוי "זהב שחור" בשל מחירו הגבוה. בדומה לתבלינים נוספים שמקורם במזרח, שימש הפלפל גם כתבלין וגם כתרופה. כבר במאה החמישית הוזכר כתרופה למחלות רבות הקשורות לקיבה כגון שלשול, עצירות וקשיי עיכול. במהלך השנים הוכר כתרופה כמעט לכל מחלה אפשרית: כאבי אוזניים, מחלות לב וריאה, כאבי פרקים, בעיות כבד, עקיצות חרקים, נדודי שינה, כאבי פה וכאבי שיניים. בקיצור, אפשר פשוט להשתמש בו במקום אקמול. רק תיזהרו לא לשים יותר מדי פלפל טחון, הוא עלול לגרום לכם להתעטש.
זעתר לפני מבחן
זעתר הוא תערובת תבלינים הנפוצה במזרח התיכון. בימי התנ"ך השתמשו בו לחיטוי וטיהור ובתקופת הרמב"ם נחשב כבעל סגולות רפואיות כגון שיפור הזיכרון, הקלה על כאבי ראש וכן חיזוק כוח הגברא. בלבנון נהוג לתת לילדים זעתר לפני צאתם לבית הספר משום שידוע כמפתח את החשיבה ומחזק את הגוף. הרכיבים תימול וקרבקרול המצויים בצמח האזוב, מרכיב עיקרי בתערובת הזעתר, הם בעלי תכונות אנטי בקטריאליות ואנטי פטרייתיות. שתיית תה עם העלים שלו יכולה לעזור לשיעול וצרידות.
זעתר. לא יוצאים לבית הספר בלעדיו
כאב בטן הגיע? קחי ג'ינג'ר מרגיע!
נשים, עצרו הכל: מחקרים הראו שלג'ינג'ר יש סגולות כגון הפחתת כאבי מחזור ומניעת בחילות בוקר בהריון! בסין למשל, הוא משמש כטיפול בשלשולים, כאבי בטן, ובחילות כבר למעלה מ-2,000 שנה. יהודי תימן לעומת זאת, מאמינים שהוא עוזר לפתרון בעיות ראיה, לטיפול בשיעול ובליחה ולהגברת האון הגברי. מי שטייל בהודו אחרי הצבא יכול להעיד ששתיית תה עם ג'ינג'ר, דבש ולימון הוא התרופה הטובה ביותר לגרון כואב.
כמון לנישואין טובים
הכמון היה נפוץ באירופה בימי הביניים הן כתבלין והן כסמל לאהבה: בני זוג נהגו להחזיק את הצמח ביום נישואיהם למען חיי נישואים בריאים ומאושרים. הכמון מכיל כמות יחסית גדולה של ברזל, ויש לו גם מספר שימושים מוכרים ברפואה העממית: בעבר הוסיפו אותו לחלב חם לטיפול בהצטננות והגישו תה עם כמון לזירוז צירים אצל נשים לקראת לידה. באימפריה הרומית ובמצרים העתיקה השתמשו בו לטיפול במחלות לב וברפואה הפרסית נהגו להשתמש בו נגד כאבי שיניים.
קצת ציפורן לעור ולשיניים
בימי הביניים בהם טרם הומצאה הוויאגרה, שימש התבלין מרכיב בתרופות שטיפלו באין-אונות ומעוררות חשק מיני. כמו כן שימוש לטיפול בבעיות עיניים, מחלת הנפילה ודפיקות לב. בימינו, ברפואה העממית, משמש הציפורן כמרכיב כסם להרדמה מקומית בטיפולי שיניים וחניכיים והשמן המופק ממנו משמש גם הוא להקלת כאבי שיניים. בנוסף, ניתן להשתמש בו לטיפול בבעיות עור כגון יבלות וכתמים בעור וכן להסרת פצעונים מהפנים.
קינמון מוסיף המון
הקינמון היה ידוע בעולם העתיק ואפילו נזכר מספר פעמים בתנ"ך. בשל היוקרה שלו, בעבר היה מוגש למלכים ולשליטים כמתנה. בימי קדם רופאים האמינו שקינמון דוחה חרקים, מרפא הכשות של נחשים, נמשים, הצטננות, בעיות בכליות ומחלות נוספות. קיימים מחקרים לפיהם הקינמון יעיל להורדת רמות הסוכר בדם אצל אנשים בריאים ואנשים עם סוכרת סוג 2, אך עוד אין די ראיות כדי להמליץ לחולי סוכרת על קינמון כתרופה.
קינמון – התרופה העתידית לסוכרת?
פפריקה שורפת קלוריות
הפפריקה מופקת מפלפל הצ'ילי שמקורו בדרום אמריקה. הפפריקה ידועה כמזרזת ועוזרת לתהליך העיכול ולשריפת שומנים. מחקרים מייחסים לה תכונות נוגדות דלקת ואנטי סרטניות וכן נמצא שהיא מקלה על כאב ראש וכאבי פרקים. צריך רק להיזהר לא להגזים: החומר הפעיל קפסייצין שבפלפל הצ'ילי נמצא גם ב"פפר ספריי", גז שגורם לעיוורון זמני, דמעות וכאבים הנפוץ בשימוש להגנה עצמית ולהרגעת רוחות בהפגנות ובהתפרעויות.
פפריקה. בעברית קוראים לה "פלפלת"
*כתבה זו אינה מחליפה התייעצות עם גורם רפואי מומחה
מה התבלין האהוב עליכם? ספרו לנו בעמוד הפייסבוק של שופרסל
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן