חוץ מהקונפליקט עם הדת, קיים גם הקונפליקט עם המאצ'ו. עוז זהבי ב"חיים אחרים"
כששוטי הנבואה שרו על כל הילדים שקופצים ורוקדים, הם וודאי לא ראו בעיני רוחם את אותם ילדים עושים את זה בטייטס. אבל הימים הם ימים טובים לגבר החדש, המטופח והבטוח בגבריותו. "בילי אליוט" כבר סלל את דרכם של מאות בנים אל שיעורי המחול, והנה עוז זהבי קופץ לנעלי הריקוד ויוצא בפירואטים בסדרה "חיים אחרים", בה הוא מגלם בחור ישיבה שמגלה את עולם המחול.
אם החיבור בין עוז זהבי לדת נראה מוזר, מה תגידו על החיבור בין המאצ'ו המחוספס מ"עספור" לבין עולם המחול, שנתפס כבלתי גברי בעליל? שלושה גברים מהביזנס התנדבו להזים את הסטיגמות, לצפצף על כל העולם ולהסביר איך גבר יכול להישאר גבר גם אם האסוציאציה שלו לבר אינה "מקום של בירות ובחורות", אלא "מוט ארוך שעליו מבצעים מתיחות ופוזיציות".
יקירן ציון, בן 27, אילת: "לרקוד זה הכי גברי בעולם"
איפה אתה רוקד?
כרגע לא רוקד באופן מקצועי. רקדתי בעבר אצל עידו תדמור, ב"פרסקו" ובמופע "wow" של חנוך רוזן.
אני ממשיך להתאמן בריקוד. כמו שאתה הולך לחדר כושר, אני הולך לרקוד. ואני גם מדריך פילאטיס.
באיזה גיל התחלת לרקוד?
בגיל 16.היתה להקת פולקלור באילת שנסעה לבולגריה, והיה חסר להם רקדן. הייתי נער מתבגר, והלכתי בטבעיות. חשבתי בנות, חו"ל - ניסע. לא חשבתי יותר מדי. ואז נכנסתי לזה. משם התחלתי לרקוד בלט קלאסי. לפני הצבא נסעתי למרכז, ל"בת דור". הייתי שנתיים על מלגה, ואז התגייסתי. שירתתי בקריה בגלל פרופיל נמוך, אז יכולתי להמשיך בלהקה הצעירה של "בת דור". בין לבין עשיתי כל מיני עבודות קטנות.
סבלת מהצקות בילדות בגלל זה?
לא ממש. באתי לזה עם המון ביטחון. החברים שלי תמכו בי.
באמת? לא היו ירידות?
שמע, יש את הצחוקים, בכל זאת, ילדים. אבל הכל שאלה של איך אתה מגיב לזה. אם אתה במבוכה אז ימשיכו לשבת לך על הווריד. אבל בגדול די תמכו בי.
אלו תגובות אתה מקבל היום?
"באמת? לא נראה. אתה? מה קשור? לא הייתי מאמין". יש את הסטיגמה של הגיי, אין מה לעשות. אני עושה מה שטוב לי, לא מה שטוב לאחרים ואיך הם רואים את זה. אין לי ממה להתבייש. יש לי חברה כבר עשר שנים.
ואיך היא עם זה?
היא הכי סבבה עם זה. ככה זה גם התחיל, הכרנו במחול.
"אנחנו חיים בתרבות מיליטנטית של מאצ'ו" יקירן ציון בפעולה
למה לדעתך נשים שרוקדות מתקבלות כעניין טבעי וגברים לא?
זו התרבות שלנו, תרבות מיליטנטית של מאצ'ו, שגבר צריך לשחק כדורגל וכדורסל ושטויות, ואישה צריכה לרקוד. זה משהו דפוק, כי תסתכל על החברה הרוסית שהיא לא פחות גברית מאיתנו, ואצלם זה מקובל. הרקדנים הכי גדולים בעולם הם רוסים: ברישניקוב, נוראייב. ככה זו החברה שלנו, אין מה לעשות, ככה זה נתפס.
וזה לא ככה?
בתכל'ס, יש הרבה גייז בתחום. הרוב המוחלט זה גייז. וזה קורה לדעתי בגלל הסטיגמה שנוצרה, כי אם אין לך ביטחון ואתה קצת מתבאס מאיך שיסתכלו עליך אתה לא תלך לזה. תשמע, זה פורקן אדיר. עד שאתה לא נכנס לזה, אתה לא מבין.
אז יש בעיה לרקוד ולהישאר גבר?
למה שתהיה בעיה? זה הכי גברי בעולם. זה לא נכון להסתכל על זה כלא גברי. זה נתפס ככה כי באמת סטרייטים לא הולכים לכיוון הזה, אבל למה שתהיה בעיה? זה הכל אתה. אם אתה מחליט שאתה הולך על זה, ונשאר גברי, אתה גברי. נסה את זה.
בן קוטי, בן 25, תל אביב: "בריקוד מכירים את הבנות הכי שוות"
איפה אתה רוקד?
ב"הורה רעים" בחולון. בעבר רקדתי ב"חבצלות נתניה".
"הורה רעים" זה ריקודי עם, כן?
כן.
אז מה יותר מפדח – ריקודי עם או מחול קלאסי?
ריקודי עם, כי לרקדני מחול קלאסי יש את הפוזה של רקדנים מקצועניים. בארץ נדיר לראות להקות מחול הורה מקצועיות, רוב הרקדנים שבאים לרקוד הורה עושים את זה בשביל הכיף, לא בשביל קריירה כמו הרקדנים המקצועניים, ולכן הם נראים אחרת. פחות טוב.
הבנות הכי שוות כבר אמרנו? נתנאל ונטליה מ"נולד לרקוד" נהנים מכל רגע | תמונת AVI:
נולד לרקוד 3
באיזה גיל התחלת לרקוד?
בגיל 10. המורה שלי לספורט המליץ לי ללכת לשיעור ניסיון בלהקת מחול בעיר. לא ידעתי כלום לגבי ריקוד ולא הכרתי אף אחד שם, ואחרי החזרה הראשונה זה פשוט תפס אותי.
הילדים האחרים הציקו לך בגלל זה?
סבלתי די הרבה מילדים שפשוט לא הבינו למה אני עושה את זה. זה נראה להם מוזר שבן רוקד. היו עוד בנים בלהקה, אבל זה היה נדיר. בגיל כזה ילדים רק מחפשים סיבה להציק לך, וזו היתה סיבה מוצלחת.
אלו תגובות אתה מקבל היום?
היום אני מקבל תגובות הרבה יותר פתוחות. אנשים מופתעים מזה לטובה, הם רואים בזה משהו מיוחד ולא שגרתי, וזה ישר מעמיד אותך במשבצת של מישהו מעניין. במיוחד אצל הבנות, הן חולות על זה.
תכל'ס, אפשר לפגוש בחורות שוות בריקוד, לא?
אפשר להכיר את הבחורות הכי שוות. יש להם את הגוף הכי סקסי, אין על מה לדבר בכלל, כל אחת יותר פיגוז מהשניה.
זה עובד לך? אתה מכיר ככה בחורות?
כן, זה די עובד. יצאו לי כמה מערכות יחסים משם. בדרך כלל זה יותר עובד עם להקות אחרות, כי עם הבנות שאתה רוקד, אתה רוקד מגיל קטן. בפסטיבלי מחול מכירים רקדנים מלהקות אחרות, אז יש מצב למשהו מעניין.
למה לדעתך נשים שרוקדות מתקבלות כעניין טבעי וגברים לא?
ריקוד קשור יותר לתנועה וגוף וכל מה שקשור לגוף היה מאז ומעולם מזוהה עם נשים. היום גברים מורידים שערות בחזה ומטפחים את עצמם, אבל עדיין זה נחשב לטיפה חריג, ואצל חלק מהגברים זה נחשב כלא גברי. גברים נתפסים כאלה שלא חושבים יותר מדי על מראה ועל איך שהם נראים או איך שהם רוקדים, למרות שזה לא באמת ככה. הם עדיין לא יודו בזה בפומבי, כי הדברים האלה נועדו בסופו של דבר למשוך תשומת לב, וגברים לא אמורים למשוך תשומת לב. הם אמורים להשיג אותה בצורה יותר מאצ'ואיסטית.
אז יש בעיה לרקוד ולהישאר גבר?
אני לא חושב שיש בעיה. היום מותר לעשות הכל, וכמה שתהיה יותר פתוח לרעיונות חדשים ככה תצליח יותר להתבלט. בנוסף, קראתי מחקר שאומר שמספר רב של נשים חושבות שגבר שרוקד טוב הוא גם טוב במיטה. לך תבין...
וואלה?
הייתי חייב להגיד את זה, זה באמת נכון...
ניר בניטה, בן 22, תל אביב: "ריקוד זה חלק טבעי מהחיים"
איפה אתה רוקד?
בפרויקט של האופרה בשיתוף מרכז סוזן דלל מזה כמה חודשים. לפני זה רקדתי במשך חמש שנים ב"בת שבע".
איך זה התחיל?
כשהייתי קטן רקדתי מלא בבית, וההורים ראו שאני אוהב לרקוד. יום אחד, בכיתה א', באה חברה, ואימא שלה אמרה שהיא הולכת לאודישן ללהקת מחול. אבא שלי שאל אותי אם אני רוצה לרקוד, לקח אותי לשיעור ניסיון, זה נראה לי מגניב והמשכתי.
איך הילדים האחרים הגיבו?
הייתי בבית ספר של ערסים בירושלים, אז זה לא היה מקובל שילד רוקד. אבל מכיתה ו', כשנהיו מסיבות, זה נהיה מגניב.
מה פתאום?
פתאום הייתי הרקדן ואנשים יכלו לאכול את זה. לפני זה היה להם ממש קשה.
אלו תגובות אתה מקבל היום?
בדרך כלל זה "וואו, מעניין, מה אתה עושה? איפה?". השאלה השניה היא "אפשר לחיות מזה?".
נו, אפשר?
אפשר לחיות מזה טוב. זה גם תלוי ברמה שלך. יש המון תחרות, זה מקצוע הרבה יותר תחרותי מאחרים כי אין הרבה מקומות לרקוד בהם בארץ.
ב"עספור" הוא היה מאצ'ו קשוח, ב"חיים אחרים" הוא רקדן עם נפש עדינה. גם אתה יכול
למה לדעתך נשים שרוקדות מתקבלות כעניין טבעי וגברים לא?
היסטורית זה לא נכון. זו סטיגמה כזאת, אני חושב שבגלל הבלט, כי בבלט יש יותר תפקידים לנשים. בריקוד פולקלור עממי, כמו הורה, אין כמעט הבחנה. יש ריקודים שרק גברים עושים. זה עניין של תרבות. ריקוד זה דבר טקסי, זה חלק טבעי מחיים של בן אדם. כשאנשים שמחים, הם רוקדים. כשאתה הולך למסיבה אף אחד לא אומר לך "איך אתה רוקד?", נכון?
אז יש בעיה לרקוד ולהישאר גבר?
לא, ממש לא. זה תלוי בבן אדם. מה זה גבר? מי קבע מה זה גבר? אני מכיר היום גברים, שעושים ניתוחים פלסטיים, מתאפרים ולובשים ורוד.
לא גייז.
לא. אם שלומי סרנגה יכול לעשות טיפול לייזר ולהישאר גבר, אז גבר לא יכול לעמוד ליד הבר וללבוש טייטס ולהישאר גבר?
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן
