המאני טיים הוא הרגע בו לינוי אשרם מרשה לעצמה לנוח. מצחיק להגיד את זה, אבל אשרם שקורצה מחומר של אלופים וגרפה מדליה אולימפית מזהב, יודעת שלווה רק בעשייה - ועשייה עבורה משמע ניצחון. היא עשתה היסטוריה בטוקיו, ובימים אלו המתעמלת בדימוס עושה חיל על הרחבה של "רוקדים עם כוכבים".
אומנם היא סומנה מלכתחילה כמי שתגיע רחוק, אבל הביצועים שלה מול עיניהם הבוחנות של עם ישראל הציבו סטנדרט אחר - סטנדרט של אלופה ולא רק אולימפית. השמועות אומרות שהיא לא יוצאת מחדר החזרות, שמה את חייה הפרטיים בצד, בקיצור - לא רואה בעיניים, עד הגמר הגדול. הערב (אחרי החדשות, קשת 12) אשרם והפרטנר לרחבה, רפאל פליישמן, ילחמו על הכרטיס לאירוע הנחשק בחצי הגמר וכולנו יודעים שהיא תיתן הכל, מה שאומר שככל הנראה נצפה בביצוע פנומנלי, בלי לנחס כמובן.
"אנחנו מרגישים פיזית כל צעד וצעד מרוב העבודה הסיזיפית, עבודה קשה", אומרת אשרם ופליישמן משלים, "זו הישורת האחרונה, שבועיים אחרונים, מקווים לסיים כמו שהיינו רוצים לסיים ובאמת להגיע לפסגה - ולנצח אותה. אנחנו בחדר החזרות מדי יום מינימום שש שעות".
משהו השתנה בשלב הזה?
אשרם: "בטח, הלחץ גובר. כשהתחלנו את העונה היה לחץ, אבל היינו הרבה זוגות ועכשיו אי אפשר לתת ריקוד קליל, חייב לתת את הריקוד הכי טוב שאנחנו יכולים, להעלות את הרמה מפעם לפעם. הכל הרבה יותר".
פליישמן: "השאלה היא איך אתה שומר על הרמה, או איך אתה מתעלה על עצמך אפילו בריקוד שכבר עשית. צריך לחשוב מחוץ לקופסא; מה עוד לא ראו מאיתנו, איזה עוד קלפים יש לנו בארסנל שעוד לא הראנו - ואנחנו שם, זה הזמן להוציא את כל התותחים הכבדים. התחרות היא סופר קשה, כל אחד שנשאר ראוי להיות בגמר".
אשרם: "איך את נותנת לקהל בבית להגיד 'הם המנצחים שלי, אני רוצה שהם ינצחו'".
מעבר להתמודדות בפן הפיזי - ישנו מישור נוסף, המישור הנפשי. מי נמצא שם עבורכם?
אשרם: "רוב הזמן אנחנו אחד עם השנייה, רואים אחד את השנייה יותר מאשר את בני הזוג, אני גם לא גרה עם בן הזוג שלי - אז זה בכלל קשה. אבל התמיכה של בן הזוג שלי ובת הזוג של רפאל מטורפת, פתחנו קבוצה של ארבעתנו ויש שם רק תמיכה ואהבה, הם באמת מפרגנים".
"זה קצת קשה להגיד את זה, אבל אני חושבת שהתוכנית הזאת יכולה להראות אם הזוגיות באמת זוגיות אמיתית או שזה סתם, זה כמו מבחן ושניהם לגמרי עברו את המבחן הזה בענק", היא ממשיכה ומסבירה, "לא באתי לתוכנית בשביל לבחון את בן הזוג שלי כן? אבל בסוף התוכנית סוג של בוחנת אותו. רותם ועומר מפרגנים וסופר בעניין, שולחים הודעות, רוצים שנצליח, כשאנחנו מגיעים הביתה שואלים איך אנחנו ואם צריך משהו. זה לא מובן מאליו, זו לא סיטואציה רגילה, זה לא קורה ביום-יום, זה קשה בעיקר למישהו שהוא חיצוני, שלא נמצא בתוך זה - לתת אמון, לבטוח בבן/בת הזוג שלך ואנחנו מקבלים את זה בענק".
ולגבי הקהל בבית?
אשרם: "אנחנו מקבלים כל כך הרבה תגובות חמות ואוהבות - זה לא מובן מאליו. כל תגובה נותנת רצון לחזור לחדר החזרות בשביל שעוד אנשים יאהבו את זה ובשביל לשמר את אלו שאוהבים - אנחנו עולים להפגיז ולתת את השואו שהם רוצים ומחכים לו. בסופו של דבר בשביל זה התוכנית הזאת נועדה; לתת רגע של נחת במשך שעה וחצי. אנחנו מודים על התמיכה המטורפת מהקהל בבית, זה מחמם את הלב ומדרבן לבוא ולעשות עוד".
זו לא הפעם הראשונה שאשרם חוותה כזו אהדה. המתעמלת האומנותית שעשתה היסטוריה במשחקים האולימפיים בטוקיו 2020 לא יורדת מהכותרות בישראל – ובעולם. לאחרונה היא קיבלה מחמאות אפילו מהרוסים, שכזכור הזכייה המדוברת הביאה עליה את זעמם, רק שהפעם הם כאמור פרגנו.
וזה בדיוק מה שמניע אותה. שלא תטעו, לא מדובר בתהילה - אלא בידיעה שהיא שהניצחון שלה, הוא הניצחון שלנו. "אחרי כמה זכיות, כשהפכתי להיות יחסים מוכרת, כולם ציפו שאזכה במדליה. כולם חיכו וראו -ואחרי הזכייה היה טירוף אחד גדול. זה כיף שאני יכולה לעשות משהו שמשמח אנשים אחרים, שאני לא משמחת רק את עצמי ולא רק אני נהנית מהריקוד, אלא באמת אומה שלמה - אני מרגישה שהזכייה באולימפיאדה היא זכייה של כל האומה, כולם מרגישים שהזכייה שלי היא הזכייה שלהם".
תקני אותי אם אני טועה, מרגיש שמגלים עכשיו מי זו לינוי אשרם.
"אני ממש מרגישה שנפתחתי בתוכנית הזאת. פתאום הייתי צריכה להביא משהו יותר סקסי, יותר חושני, יותר נשי - כמתעמלת לא באמת הייתי מוציאה את זה החוצה. אני מרגישה את ההבדל בין לינוי שהייתה בתחילת העונה לבין לינוי של עכשיו, שנפתחתי, שאני מצליחה להביא את הצד הנשי יותר לריקוד".
בינינו, יש משהו שהיית עושה אחרת?
אשרם: "אני לא חושבת. עם כל הקשיים, הימים שבהם שאלתי 'למה זה קרה?', אוקיי אז הפסדתי והפסדתי מסיבה מסוימת שאם לא הייתי עושה את הדבר הזה אז כנראה הייתי מנצחת, אבל עדיין לא הייתי משנה שום דבר בדרך שלי. מכל דבר שהיה למדתי מה אני צריכה לעשות בהמשך, כדי שאצליח יותר. כל מה שקורה קורה לטובה, מכל דבר שאנחנו עוברים אנחנו לומדים מה צריך לשנות ולשפר להמשך. אז לא הייתי רוצה לשנות דברים שקרו בשום שלב בחיים שלי, גם עכשיו וגם כמתעמלת - גם כשהפלתי את הכדור בכל כיוון אפשרי והפסדתי באליפות העולם".
את יודעת לקום.
"לדעת מה גרם למשבר הזה - ולדעת איך להתמודד עם המשבר כשיחזור בפעם השנייה".
לסיום, משהו לשופטים?
אשרם: "מכל ביקורת רק למדנו ובנינו. בסוף לכל אחד יש את הדעה שלו, המטרה שלנו היא שהם פשוט ייהנו, שיסתכלו ולא יזכרו שהם צריכים לשפוט. כמו שלאה אמרה אחרי אחד הריקודים: 'הרגשתי כאילו באתי פשוט לשואו' – זה מה שאני רוצה".