לירדן ג'רבי, זוכת מדליית הארד בג'ודו באולימפיאדת ריו דה ז'נרו ב-2016, תחרויות הן דבר טבעי. גם הטלוויזיה לא זרה לה - היא הפכה לפרשנית ב"נינג'ה ישראל" לצידו של ניב רסקין ואפילו זכתה במקום הראשון של "מאסטר שף VIP". לאחרונה עלתה לכותרות בנסיבות משמחות במיוחד, לאחר שהתארסה בחודש שעבר לבת זוגה עדי אמבר, וביום רביעי הקרוב (29 במאי, קשת 12) היא תככב על הבמה של "רוקדים עם כוכבים", לצד 20 מתחרים נוספים.
העונה הקודמת, שבה זכו עדי חבשוש, מתנאל קונבסקי וארטיום ליאסקובסקי, שברה שיאים מבחינת הרמות הגבוהות שאליהן הגיעו המשתתפים, אבל ג'רבי לא חוששת. בראיון ל-mako היא אומרת: "אין ספק שהעונה שעברה הייתה ממש ברמה גבוהה, כל עונה הרמה עולה, ואני חושבת שזה מה שמצפים מאיתנו. אני מתחרה מול עשרים מתמודדים שבעונה הזו, וזה שונה מהעולם שאני מגיעה ממנו.
"בעולם שאני מגיעה ממנו היריב או היריבה שלי הם במגע איתי, ופה אני ממש תלויה בעצמי. אז זה ממש מרגיע אותי כי לא אכפת לי מה אחרים יעשו, אני מנסה לעשות את ההכי טוב שלי. ברגע שאני עושה את ההכי טוב שלי - זה מה שאני אקבל. אז הלחץ שאני מגיעה איתו הוא הרבה פחות גבוה ממה שאני רגילה מתחרויות".
מבחינתך את בספא.
"לא בספא, אבל אני מתאמנת הכי קשה שאני יכולה. זה לא העולם שלי, זה לא התחום שלי וזה סופר מאתגר. אז התחרות היא מה שמדרבן אותי, כן, אני חיה מזה".
מה היית רוצה שהקהל יראה?
"אני חושבת שמכירים אותי בתור המדליסטית האולימפית בג'ודו, זאת שעם חליפת הג'ודו והקוקו הצמוד ועם האגרסיביות והפייטריות, והיום אני מגיעה בתכנית מהרוך, הנשיות, העדינות, התנועה, השואו. בג'ודו אין שואו, אבל יחד עם זאת אני מרצה המון שנים, וגם שם זה סוג של לעלות על במה ולתת שואו כדי להמחיש דברים. אז הייתי רוצה להראות להם פן, שהוא היום יום שלי, אבל אני פשוט לא מופיעה איתו במה שמכירים אותי. ביום יום שלי אני סופר נשית, אני סופר רכה, אני סופר עדינה וזה מה שבא לי, לגשר על הפער הזה בין מה שזוכרים אותי לבין מה שאני היום".
איך הגיבו בבית להשתתפות שלך בתכנית?
"המשפחה שלי תומכת בי בהרבה מאוד דברים שאני עושה, כל פעם זה איזשהו ג'וק אחר, כי עשיתי גם רילוקיישן לפורטוגל וחזרתי. הם מאוד מאמינים בי, אני משתפת אותם כמובן בתחושות, בתסכול ובהנאה, ובשיפור ובאי-שיפור, הם תמיד לצידי אז זה מה שכיף".
ובת הזוג?
"עדי גם ראתה את הג'וק הזה לאחרונה, היא מאוד תומכת בי, היא גם מאוד מעודכנת. היא כל פעם נותנת לי את הפרופורציה. היא רואה איזה מתוסכלת אני לפעמים מדברים מסוימים והיא אומרת לי, 'אבל את יודעת שאת ממש משתפרת', ובגלל שזאת אני, אני לא רואה את זה. השיפור הוא מזערי, אבל בן אדם שלא רואה אותי ופתאום רואה אותי אחרי כמה זמן אומר, 'וואו איזה שיפור'. אז היא תמיד נותנת לי את הבלאנס הזה".
זה לא סוד שהחזרות הן הדבר הכי אינטנסיבי שקיים. איך משלבים בין קריירה לאירוסים ותכנון החתונה?
"זה יצא עמוס, כי באמת אנחנו כל היום בחזרות וגם כשאני לא בחזרות, המוח שלי כל היום בזה. אני ברמה שאני ישנה בלילה ואני חולמת את הצעדים ואני זזה תוך כדי שינה ואני רוקדת, זו רמת הפרפקציוניסטיות. עדי בת הזוג שלי סטודנטית והיא גם עובדת מאוד קשה, אז החלטנו שזה רגע יידחה לשנה הבאה מתישהו, אנחנו לא יודעות מתי, אבל יש פרויקטים בחיים וזה הפרויקט שלי כרגע. אני מנסה לשלב את ההרצאות תוך כדי ולשמור עדיין על מומנטום מסוים בהרצאות, אבל זה מאוד קשה. גם כשאני אולי אהיה בהרצאה, הראש שלי יכול להיות במקום אחר, כי זה כזה סיזיפי ואני כל הזמן חושבת על זה".
את מתמסרת לזה.
"אני חייבת, זה מה שאני יודעת. אני לא יודעת לעשות חצי, אני לא יודעת לחפף. אין לי מושג איך עושים את זה. אז זה מאוד קשה לשלב את זה אבל כמו כל דבר, מסתדרים. אחותי ילדה לפני כמה ימים תאומות, יש לה שני ילדים בבית. אני היום הולכת לישון איתה בבית החולים, להיות איתה בבוקר ואחר כך הולכת לחזרה. זה כל הזמן, זה מה שזה".
"הגיע הזמן שאני אהיה האנדרדוג"
למרות שאין לה כאמור כלל ניסיון בתחום הריקוד, ג'רבי מבהירה כי היא רגועה. "אין לי חשש מכלום, כי בסופו של דבר אני סוף סוף אנדרדוג. הגיע הזמן שאני אהיה אנדרדוג. אני לא פייבוריטית, אני לא מגיעה מהתחום, יש פה רקדנים ורקדניות הרבה יותר טובים ממני, הם מתחילים בנקודת פתיחה הרבה יותר טובה ממני. אז כן, יש לי יכולות אחרות של לעבוד קשה, את המנטלי, לעמוד בלחץ, אבל חשש לא מנהל אותי. אני מאוד מאוד נהנית מהתהליך ואני מאוד דרוכה. זו דריכות שהיא מוכנות מסוימת. אני מרגישה בלוע של תותח, ואני רק מחכה רגע לעלות לבמה".
לצד אורי ששון ולינוי אשרם, ג'רבי היא אחת משלושת מדליסטים אולימפיים שישתתפו בתוכנית: "בואי נאמר שאני ואורי האנדרדוג, לינוי מגיעה מהעולם הזה. היא יודעת לרקוד, היא ספורטאית, היא פייבוריט", היא אומרת.
ג'רבי תרקוד לצדו של דני יוחטמן, שרקד בעונה הקודמת עם אשת העסקים יסמין לוקץ'. "דני הוא המנטור הכי טוב שיכולתי לקבל", מספרת ג'רבי, "אני הייתי ספורטאית מאוד טובה, אבל אני לא יודעת לאמן. אם את שואלת אותי איך לעשות איזושהי תנועה בג'ודו, אני לא יודעת להסביר אותה, אני יודעת לעשות אותה, ויש פער מאוד גדול בין ספורטאי או ספורטאית טובים למאמנים טובים. דני לא רק שהוא רקדן מעולה, הוא גם מנטור מעולה ואני מצליחה להבין את ההיגיון בכל שלב בדרך".
"דני סופר סבלני, הוא סופר מכבד והוא קשוב. יש דברים שהוא אומר לי, 'אוקיי, אני מקבל' ויש דברים שהוא אומר, 'זו הדרך וזה התסכול שאת חווה וזה בסדר. את במקום מעולה כי יש אנשים שבתסכול הזה יוצאים מהחזרה ואת ממשיכה וממשיכה'. הוא מחזק מתי שצריך, הוא נותן את המילה הטובה, הוא נכנס בי כשצריך, אבל באמת גם כיף לי ברמות, גם הפכנו להיות חברים מאוד טובים. אנחנו מבלים גם מעבר לחזרות ביחד, גם שיחות אישיות, שזה הופך את הכל להרבה יותר אותנטי ואמיתי. לא יכולתי לחוות ולחשוב על מישהו יותר טוב ממנו".
מי מבחינתך לוקח את העונה?
"אני אספר לך עוד משהו על החשיבה המנטלית, כשמגיעים לתחרות וחושבים על הסוף, זה מאוד מבלבל וזה מאוד מעייף, כי את אומרת, 'יואו, איזה מסע יש לי? כמה ריקודים זה? 15? אני לא עשיתי את הראשון, יואו, חזרות'. לא חושבים על זה. עכשיו כשאנחנו בריאיון, על מה אני חושבת? על איך אני עולה לבמה ואני רוקדת את הריקוד. אני לא יודעת מה אני עושה מחר, אני לא חושבת על הסוף, הסוף מעייף. כמובן שיש איזושהי ראייה כללית שאני רוצה לראות את עצמי כמנצחת, אבל אני לא מתמקדת בזה. זו איזושהי מחשבה רחוקה שאני לא רוצה לגעת בה, לא רוצה להיכנס אליה ולא רוצה לחשוב אותה. אני מתמקדת בכאן ועכשיו ועל השיפור והאימון שלי".