הם היו שם, הם יודעים איך זה מרגיש; מה עובר בגוף, המחשבות שרצות והרצון לנצח שנהיה חזק מתמיד. כשלינוי אשרם עוד למדה לרקוד על עקבים, דור הררי וטל מורד הגיעו על מדים ישירות מהמילואים ומאיה קיי עבדה קשה כדי בחדר החזרות לקראת הרגע שתעלה לרחבה ותראה לכולם שהיא ברבי רוקסטארית – הפיינליסטים של העונה הקודמת נתנו להם כמה עצות לדרך שהם עומדים לצאת אליה.
ואיזו דרך זו הייתה. היא הייתה צ'ה צ'ה לוהטת ובאותה נשימה גם ואלס וינאי שחורך את הנשמה, היא הייתה אוויר לנשימה בימים בהם לפעמים קשה לפעמים לנשום, אתנחתא ולו לרגע אחד מהמציאות שאנו קמים אליה מדי בוקר מאז השבת השחורה – וכעת, כשאנחנו בבוקר הגמר (רביעי אחרי החדשות, קשת 12), הרגע עליו חלמו מתחילת התחרות אנחנו חוזרים לעצות הללו שהתבררו כמכרה של זהב, גם למתמודדי העונה הבאה.
התמסרות לתהליך, לכל מה שהוא מביא איתו
עוד לפני שהעונה הקודמת החלה, עדי חבשוש הייתה מהשמות המבטיחים. בחדרי החזרות רצו שמועות אודות שחקנית מוכשרת אחת – שנותנת את הכל, לצד האחד והיחיד ארטיום ליאסקובסקי. החודשים עברו, הזיעה נטפה והיא בסופו של דבר הניפה את הגביע והוכתרה כמנצחת הגדולה של העונה.
כל זה טוב ויפה, אבל התהליך שהיא עברה לעיניי המדינה – היה אותנטי ונוגע בנשמה. היא דיברה על הילדות, על התחושות, על הרצון לשחק דמות ראשית והקושי לקבל תפקיד כזה – והיום, חבשושה כפי שדוד דביר קרא לה עומדת לככב בסדרה חדשה משלה בקשת 12, "בקרוב אצלך".
מה שאומר שהדרך שלה הייתה נכונה, ועל זה בדיוק היא דיברה בתחילת העונה. "לא הייתי רוצה לעשות שום דבר אחרת. אני שלמה עם הדרך שעברתי וגאה ושמחה על כל צעד וצעד", אמרה אז, "אני מציעה למתמודדים להגיע פתוחים ולהתמסר לתהליך, לחוויה ולכל מה שהיא מביאה איתה. לאכול טוב, לישון טוב ולרקוד מהלב".
אז חבשושה הגיעה פתוחה, למרות שאנחנו בטוחים שזה היה קשה לעשות את זה מול עם ישראל, אתם יודעים – בשיא הפריים הטיים. היא עשתה את זה כמו גדולה, התמסרה לתהליך וכולנו יודעים שמדובר בחתיכת דבר. אז פיינליסטים יקרים, תשמעו לה – היא יודעת איך עושים את זה נכון.
עבודה קשה וויתור על דברים מסוימים – כדי להגיע לשלמות
לפני שגיה באר גורביץ' עלתה לרחבה של "רוקדים עם כוכבים", הכרנו אותה בעיקר בתור בצלאל סמוטריץ' או לחלופין בתור הילד שכוח האל, בנהאל – ואז גילינו אישה אלגנטית, מבריקה ורקדנית פנומנלית שמשלבת את יכולות המשחק שלה בצורה מופתית על הרחבה. היא הותירה את הזקן בצד ועלתה על פייטים – ודווקא שם התגלתה דמותה.
את התהליך הזה היא עשתה לצד הרקדן חיים פרשטיין – והשניים הביאו את התחרות לרמה אחרת בזכות ביצועים מסובכים וטכניקות מורכבות, מה שאומר עבודה קשה ומרובה בחדר החזרות, שבאה על חשבון דברים אחרים בתקופת הזמן המוגדרת הזאת.
"תכינו את המשפחה שלא יתגעגעו יותר מידי, כי אתם לא הולכים לפגוש אותם בחצי שנה הקרובה. תכינו גם את עצמכם - אתם עומדים להתאדות מרוב זיעה, ותגלו שיש לכם שרירים שלא ידעתם שקיימים. תהנו מכל רגע, תתנו הכל, תזכרו שעם העבודה הקשה צריך להנות. תבינו שאתם בזוגיות חדשה ותתמסרו לרגע", אמרה אז.
אז התמדה היא שם המשחק – וגם תמרון הזמנים. צריך להבין שלפעמים עלינו להוריד מדבר אחד על מנת להשקיע יותר באחר, וזה בסדר. כדי להגיע לתוצאה מושלמת צריך לתת הכל – ועל זה באר גורביץ' דיברה והפיינליסטים בעונה הנוכחית יישמו. הם לא יצאו מחדר החזרות, ככל הנראה עדיין לא יוצאים – אבל בקרוב מאוד, בעוד שעות ספורות, זה יהיה מאחוריהם כשרק אחד מהם יניף את הגביע.
לא לפחד מטעויות
כשאנחנו נזכרים בלי בירן על הרחבה מיד עולה לנו חיוך על הפנים. הוא עשה את הדרך הזו בהנאה וזה התפרש בצורה מובהקת בנאמברים המופתיים שהציג יחד עם נינה סול. השניים, הציבו רף חדש לביצועי ריקוד – והראו מה סוד הקסם לנאמבר טוב, כזה שגורם לצופים לקום ולרקוד יחד איתו.
וזו בדיוק הסיבה שהפיינליסטים היו חייבים להקשיב לעצות שאמר אז. הטיפ הכי חשוב בעיני זה להנות. תהליך הוא למידה, אבל היא צריכה להיות מלווה בהנאה ולא בסבל. גם ברגעים הקשוחים, כשכואב קצת הגוף ועייפים, צריך לזכור שלהנות זו בחירה. תגידו: 'איזה כיף שזה מה שאני בא לעשות היום, אני בא לרקוד וצלילי מוזיקה שאני אוהב וללמוד דברים חדשים'. זה הטיפ הכי חשוב בעיני", אמר לי.
"הטיפ השני הוא לא לפחד לטעות. יש הרבה צעדים לזכור, זה מעמד מאוד מכובד, טבעי שתהיו בלחץ לפני שאתם עולים לרחבה, אבל תזכרו שכולם טועים בשלב כזה או אחר. לפעמים הפחד מלטעות גורם לך לא לרקוד עד הסוף, אלא לרקוד במן לחץ כזה, כשאתה קצת עצור", הסביר , "אז אל תפחדו לטעות, זה קורה ויקרה לכולם. אם טועים - אז בחיוך, כי הכל בסדר".
"הטיפ השלישי הוא שתהיו שם אחד בשביל השני. אומנם זאת תחרות, אבל אנחנו אנשים וזאת תחרות גם של קולגות. תזכרו שיש לכם פרטנר ותהיו רגישים אליו, כי זאת לא תחרות סוליסטית. בשביל לרקוד טנגו, גם טנגו ארגנטינאי, צריך שניים. זאת מערכת יחסים לכל דבר, וככל שהיא תהיה יותר בריאה והתקשורת תהיה בה יותר זורמת, רגישה, עדינה ומכילה - יראו את זה על הרחבה", לי משתף, "בסופו של דבר, אתם מסתכלים אחד לשני בעיניים ורוקדים יחד, עושים אומנות, נהנים ויוצרים, אז רגישות משני הצדדים כמובן, גם משל הרקדנים המקצועיים וגם משל החדשים. אלה הטיפים הכי חשובים שלי, ושיהיה המון בהצלחה".