ממש לפני מספר שבועות, בכירת עולם הריקוד והשופטת החדשה ב"רוקדים עם כוכבים" (פרק חדש בראשון, אחרי החדשות, קשת 12), התיישבה לראשונה לצד פאנל השופטים הוותיק; אנה ארונוב, דוד דביר ואלי מזרחי וצפתה בנאמברים של הכוכבים. היא התרגשה מביצועים ששרפו את הנשמה, הביעה התלהבות מאלו שהפגינו ידע ומקצועיות כבר על ההתחלה ושיתפה גם בשידור בתחושות שהציפו אותה לאחר שהררי סיפר כי לחם בשטח המסיבה ברעים, ממנו אחותה מורן סטלה ינאי נחטפה לשבי חמאס.
לאחר 54 ימים, אחותה שבה הביתה ומאז נמצאת בתנועה: נפגשת עם מנהיגים בעולם, נואמת בעצרות ועושה הכל כדי לשחרר את אלו שנותרו מאחור - ולצידה, גם לאה שממשיכה להוות חלק ממטה משפחות החטופים. בריאיון ל-mako היא אומרת: "הגעתי מקריירה בינלאומית, הרגשתי הכי חזקה בעולם. פתאום להישבר לרסיסים ולהיכנס לתוך גיהינום, טרור נפשי, שאני באמת לא יכולה לתאר במילים לאף אחד".
"זו באמת זכות כל כך אדירה לחזור מהמקום הזה - ולחזור לחיות", היא ממשיכה, "אחר כך לחזור למקצוע שלי שכל כך הרבה שנים השקעתי בו. זאת הפרנסה שלי, המהות שלי - וזה גם השיקום שלי. אני חייבת להגיד שזה דיסוננס מטורף כי עד היום אני במקום שהיה לנו בית מה-7 באוקטובר, מטה משפחות החטופים, הכוח האזרחי הכי אנושי והכי מדהים שיש פה בארץ. אנשים שבכל יום באים רק כדי להחזיר את התקווה, והתקווה שלנו כמשפחה חזרה - אבל אנחנו לא נשקוט ולא נשכח".
"אחותי מורן סטלה ינאי, גיבורה אמיתית, חזקה בלתי רגילה, עושה הסברה בכל העולם, בשביל להעביר את המסר ובשביל שאף לא ישכח. אני יצאתי במטה למצלמות, נכנסתי לתוך העבודה עצמה ובאמת כמה שיותר להיות למען המשפחות. אני חייבת להגיד ש'רוקדים עם כוכבים' הביאה כזאת שמחה אדירה גם למשפחות. מחזקים אותי, גם במקום הזה שאני שמחה, ואני איתם ועם עם ישראל - ועם החיילים הקדושים שלנו. אני אגיד משהו: הסתובבתי בכל העולם, רקדתי על הבמות הכי גדולות, הייתי בשוודיה, אוסטרליה ולוס אנג'לס אבל בסופו של דבר גם שם הקהילות היהודיות בסוף החזיקו אותי ושמרו עליי".
בלב שלם, ינאי חזרה ארצה אחרי כאמור קריירה מפוארת מעבר לים, והיא רוצה להגיד דבר אחד: "אין לנו ארץ אחרת, אנחנו לא צריכים ארץ אחרת. אנחנו מקבץ הגלויות הכי איכותי שיכול להיות בעולם עם כל כך הרבה עומקים ורגש, כמו עץ עם שורשים שמתחת לאדמה. אני מרגישה אותו בכל רמ"ח איברי, אנשים התפללו למעננו, התפללו שאני לא אהיה עצובה, הם לא רצו לראות אותי קורסת ונעלמת. אני באמת מודה על כל תפילה ועל כל רצון כנה ואמיתי של כל בן אדם – כי בזכות הרצונות של כולם ביחד אחותי השתחררה. תודה לבורא עולם, עם ישראל חי".
אלו חודשים של רכבת הרים.
"זו רכבת הרים מטורפת. רואים בראיונות שהעיניים שלי היו בטרור, הייתי במקום כל כך רגשי, סוער ועכשיו אני נמצאת גם בסערה, אבל היא סערה מסוג אחר - ואני מרגישה מאוד בטוחה בעצמי, מאוד בטוחה למען משפחתי, זה משמח את אחותי, אחותי השאירה לי הודעה קולית: 'לאה, אני רוצה לבוא גם, לראות אותך'. היא האמינה בי לכל אורך הקריירה שלי, גם באה לשוודיה וראתה אותי רוקדת על הבמות, ולראות את אמא שלי שמחה ומאושרת. יום אחד אנחנו קורסות ובוכות, ומתייפחות, ויום למחרת יש לנו את הזכות לקום ולחייך - אנחנו חייבים לזכור שאין ייאוש בעולם. כל הכלים שרכשתי בקריירה שלי, באו לטובתי במאבק למען אחותי ושאר החטופים, שלעולם אסור לנו לשכוח שהם עדיין שם. יש שם גם רקדניות ממה ששמעתי, והחלום שלי לראות אותן יושבות ב'רוקדים עם כוכבים' שמחות איתי ביחד – וחוגגות את החיים. מגיע לנו לחיות, אנחנו לא ניתן לאף אחד לנצח".
ינאי שחולמת על הרגע הזה, הגיעה לפאנל השופטים של תוכנית הריקודים אחרי מסע ארוך שנים. "הוא התחיל כשהייתי בת שש עם חלומות בלתי רגילים להגיע לפסגה הזו ולעבוד עם כל הכוראוגרפים שהייתי צופה בהם - זה היה כבוד אדיר", היא אומרת, "אני אומנם שופטת בהמון מהמסגרות הכי מובילות בארץ, אבל להגיע לפאנל היפה הזה, שהוא בהחלט פאנל סופר מקצועי, עם המון אינטליגנציה ואינטראקציה סופר מעניינת, זו זכות גדולה. אני חייבת להגיד שאחרי העונה השנייה התגרדתי בכל הגוף להגיע למקום הזה, כי הרמה הייתה כל כך גבוהה, התוצאות היו בלתי רגילות; נפשית, פיזית, מנטלית וביצועית - ונדנדתי לא מעט לדוד דביר. הנה אני כאן".
יצא לך לעבוד עם השופטים בעבר?
"דוד, יקירי, שנותינו הולכות אחורה. דוד מכיר אותי בערך מגיל 12, הוא היה עוקב אחריי ושופט אותי בכל מבחן ותחרות אפשרית, הוא איפשהו צפה את הפריצה שלי. כשהתקבלתי לבלט הישראלי, הוא היה בא לכל ההופעות, ניגש אלי אחרי, נותן מחמאות ופידבקים. הוא בין אלה שתמיד פתחו לי את הדלת, גם בגיל 23, כשהייתי עדיין סולנית עם קריירה מאוד אינטנסיבית, הוא פתח לי את דלת ההוראה, הוא מאוד האמין שיש לי המון מה לתת. בזכותו נכנסתי להוראה של כמעט שני עשורים, קצת פחות. אני כל כך שמחה שהפכנו בשלב הזה להיות חברים, באמת מהלב, אני מרגישה שהוא אוהב אותי באמת, מאמין בי וכל כך שמחה על הזכות להיות לצידו".
באיזשהו מובן גדלת תחת כנפיו ופתאום את לידו בשולחן.
"הייתה סיטואציה שהייתה לי קריירה ישראלית וכל כך חלמתי על פריצה בינלאומית, והוא באמת האמין בי. היו כאלו שאמרו: 'תישארי פה, את שייכת לפה', הוא אמר: 'תפרסי כנפיים ועופי, את תצליחי ובגדול. העולם שלנו הוא בינלאומי' והוא צדק. הייתה תקופה שעברתי בין הבלט הישראלי והייתי ללא אימונים, ללא סטודיו, וזה נורא יקר כל הדברים האלה והוא שוב פתח לי את הדלת לבוא לרקוד עם התלמידים שלו, להתאמן, נתן לי המון כוח. כשהתקבלתי ללהקה, זה היה אושר אחד גדול ועד היום אנחנו מלווים אחד את השנייה. הוא איש יקר ללב שלי - ואנשים צריכים לדעת שמעבר לכל הקשיחות הזאתי מסתתר בן אדם שאת מי שהוא אוהב - הוא אוהב בגדול".
כאמור, ראינו את ינאי מביעה את האינפוט שלה על הביצועים של הכוכבים. אומנם כבר שתי הדחות מאחורינו, אבל זו רק ההתחלה - וכשנשאלת השאלה איזו מן שופטת היא רוצה להיות, היא משיבה: "אחרי כל המסעות האלו, כל מה שעברתי בחיים, את לומדת ללמוד את האנשים. חשוב לי לתפוס את הקשר הרגשי הזה, את ההזדהות הרגשית ביני לבין מי שאני שופטת אותו - ולגרום לו להבין שבסופו של דבר, עם כל האנושיות שלי, אני כן אדברר את התיקון והמקצוע. אי אפשר להגדיר אותי, אני בן אדם של יצר, אם אני אראה משהו שהוא אותנטי ומשהו שמרגש אותי בפיזיות עצמה אני אצטמרר. בשבילי זה הפרפורמנס; מעבר לטעויות, טכניקה וכל דבר אחר".
עם זאת, היא דואגת להדגיש שעבודה קשה היא בחשיבות עליונה. "אני מאמינה בעבודה מההתחלה ועד הסוף, חייבת להיות התמסרות בלתי רגילה, כי אחרת זה לא יכול לקרות. המון רצון, המון כושר מנטלי ובסוף כשמגיעים לבמה זה חייב להיות אינסטינקט ויצר - ואת זה אני מרגישה ומגיבה בהתאם. ריקוד זה עולם כל כך מורכב, כמה שהם מצליחים במישור שלהם זו עבודה אחרת לגמרי".
כולם רוצים להגיע עד הגמר הגדול, מה הטיפ שלך?
"תהיו אמיתיים. בסוף האותנטיות יוצא החוצה, תנועה זה כמו רנטגן - אי אפשר לשקר. תנועה חושפת את כל הפחדים, החוזקות ואני רוצה שהם ייהנו מהתהליך, צריך לחבק אותו, לא כל אחד זוכה לזכות הזאת; לחגוג את עצמנו, להתייפייף עם עצמו, לשמוח באמת בצורה בלתי רגילה. להבין שאנחנו בתוכנית מקצועית והדרישה היא סופר מקצועית - תחגגו את זה, כמה יוצא לכם להישאב למהלך כזה באמצע החיים? אז תהיו אמיתיים ותעבדו קשה".