אורי ששון, בן 33, זכה במדליית הארד בג'ודו באולימפיאדת ריו דה ז'נרו ב-2016 ובמדליית ארד בטוקיו 2020 בקטגוריות הנבחרות המעורבות. לפני כשנתיים הוא פרש מג'ודו תחרותי, ומאז הספקנו לראות אותו על המסך לא מעט, בין היתר ב"הזמר במסכה" - שם הגיע למקום השלישי. הערב (ראשון, אחרי החדשות, קשת 12) הוא יעלה בפרק הבכורה השני לראשונה לרחבה הכי מדוברת במדינה, הרחבה של "רוקדים עם כוכבים" לצידה של הרקדנית מיכל איטלמן.
את העונה שעברה אנחנו יכולים להגדיר כשוברת שיאים, כספורטאי מקצועי זה משהו שאומר לך להעלות את הרף עוד יותר?
"אי אפשר להתעלם מזה שמשנה לשנה התוכנית הזאת הופכת להיות יותר ויותר מקצועית, איכותית, אתה רואה שחלק מהתמודדים מגיעים עם רקע, וחלקם שמגיעים בלעדיו בסוף עושים דברים מדהימים - וזה מעלה את הרף. ברגע שזה מעלה את הרף זה דורש ממך לעבוד קשה לא פחות, ואני חושב שהשנה יש מתמודדים איכותיים מאוד, לי באופן אישי התחרות גורמת להיות גרסה יותר טובה של עצמי. אני רגיל לזה, אני רגיל להיות בסביבה שאולי בהתחלה אני לא הכי בולט, אבל אני עובד מאוד מאוד קשה בשביל כן להיות. יש משהו כיף בתחרותיות הזאת, באיכות הזאת, אני מאוד אוהב את זה. אני חושב שתחרות זה דבר בריא".
אתה אדם מאוד בולט, כולם מכירים אותך בתור ה-זוכה האולימפי, יש משהו שאתה רוצה שהקהל יראה שעדיין לא ראה?
"אני חושב שמי שעוקב אחריי יודע שבכל הזדמנות שהייתה לי שמתי את עצמי במקומות שהם פחות נוחים, לא רק בזירה של הג'ודו אלא גם בזירה של 'הזמר במסכה' ו'מחוברים'. אני מאוד אוהב לשים את עצמי במקומות פגיעים, שיש בהם יותר סכנה".
איך בבית הגיבו לזה שאתה משתתף בתכנית?
"הדעות היו חלוקות, בהתחלה ההורים שלי לא רצו, מתוך פחד שאני אפצע כי יש לי עבר של פציעות מהג'ודו. אני מרצה לארגונים, עושה הרצאות על חוסן מנטלי וסדנאות, הזהות המקצועית שלי היא כבר לא ספורטאי. אבל אני פשוט אוהב מאוד דברים שונים, פרויקטים מרגשים, וזה לא אומר שאני סוטה מהמסלול שלי. הוא כרגע בהולד, הוא ימשיך מיד אחרי התכנית, אבל המשפחה מאוד תמכה, מאוד התלהבה. האחייניות שלי אמרו 'אנחנו לא מאמינות! אתה הולך להיות ברוקדים עם כוכבים!', עכשיו אני הכוכב שלהם".
בינינו, יש בך חשש כלשהו מהרגע שבו תעלה לרחבה?
"אוי ואבוי אם לא היה חשש, לא היה מרגש אם לא היה חשש. החשש הוא טבעי, צריך בסוף להיות ברמת ביצוע שיא בפרק זמן מאוד מאוד ספציפי. צריך לעשות כל כך הרבה פעולות בדקה וחצי, ברור שזה מלחיץ".
מה התסריט הכי גרוע שחשבת עליו?
"אני באמת משתדל שלא לחשוב על התסריט הזה ואני גם מצליח בימים האחרונים. זאת אומרת אני ממש מרוכז במה שאני צריך לעשות. עכשיו הייתה לי חזרה טובה, אני יודע מה אני צריך לעשות. להבדיל מג'ודו, ששם אתה נגד יריב ויש לך כל מיני הפתעות, פה זה לא יכול לקרות, אתה לא יכול לפגוש מישהו שפתאום יפתיע אותך, יעשה לך תרגיל שלא ציפית. בקטע של הוודאות, יש לי קצת יותר ודאות, זה נותן לי יותר ביטחון. יש הרבה אחריות, שאני מבין שאני צריך להיות בהכי טוב שאני יכול".
איך הדינמיקה עם הפרטנרית שלך לרחבה?
"הדינמיקה טובה, אנחנו עוברים דרך, עוברים תהליך, לומדים להכיר אחד את השנייה מעבר וזה חשוב, זה חשוב ברמה הרגשית - כדי לחבר את הקהל אליך. זה לא מספיק רק לעשות את הצעדים, יהיה נכון להביא איזושהי כוונה אמיתית, וכדי לעשות את זה צריך באמת שיהיה חיבור בין הרקדן לכוכב אז אנחנו כל הזמן בתהליך והתקדמות. אני לומד ממנה המון, היא מורה מעולה ואני מאוד אוהב ללמוד, גם אז אני חושב שאולי זה גם כיף לה ללמד אותי, כי אני אף פעם לא מאלה שחושבים שהם יודעים הכל. אני מגיע לתחום חדש, אני מקשיב, לומד, מתפתח, רואה את זה כזכות. היא בעצמה ספורטאית, הייתה אלופת ישראל בריקודים סלוניים, היא מבינה את הפן התחרותי, אנחנו מכירים שנינו את המושג הזה שנקרא להשקיע, ומסירות, והתמדה, אז יש ממש חיבור. בקטע הזה אין מחלוקת".
איך זה פתאום שוב לחזור לאימונים כאלה אינטנסיביים?
"יש לי פלאשבקים, מאז שפרשתי להיות כל כך מחויב למשהו אחד. מאז הפרישה, עשיתי טיול ואז חזרתי לארץ ועשיתי הרצאות, פודקאסט וסדנאות. החיים שלי מאוד מגוונים, עכשיו פתאום כל כולי בזה, הטוטאליות הזאת. האמת שבאיזשהו מקום אני מרגיש שזה גם בריא להיות מחויב למשהו - גם יש לו פרק זמן, זה לא משהו שיימשך לנצח. אני חושב שזה בריא פעם בתקופה להציב לעצמך מטרה, פרויקט, ולהיות כל כולך בו. זה מאוד מזכיר את האימונים של הג'ודו, זה לקום כל בוקר ולהתרכז בדבר אחד - להיות הכי טוב בעולם. אז טוב, פה אני לא אהיה הכי טוב בעולם, אבל אני אהיה הכי טוב שאני יכול להיות. מבחינתי זה שווה הכל".
בעונה הראשונה אלכס שטילוב זכה, עכשיו יש לך פה את ירדן ג'רבי ולינוי אשרם. אתה חושב שמצפים ממכם יותר בתור ספורטאים מקצועיים?
"כן ולא. מצד אחד ברור שמצפים מאיתנו להראות אופי, מבחינת היכולת לא לטעות ולא להילחץ, כי היינו בבמות הגדולות ביותר בעולם, אם זאת לינוי שזכתה במדליית זהב במשחקים האולימפיים, ירדן שהייתה אלופת עולם ומדליסטית אולימפית, אני שהייתי בריו וזכיתי במדליה פעמיים, גם בטוקיו וגם בריו. ברור שיש ציפייה מאיתנו, אבל נראה לי שבמובן הריקודי יכול להיות שפה טיפה יהיו יותר סלחניים. ירצו לראות אותנו בשלבים מתקדמים, כי זה גם מאוד מעניין -נראה לי- לראות ספורטאי אולימפי מתקדם בתחרות. זה שהיינו מדליסטים אולימפיים אני לא חושב שזה נותן לנו חסינות, זה טוב ויפה אבל אנחנו בתחום חדש שלא מוכר לנו".
זה להשתמש בגוף למטרה אחרת.
"גם וגם העניין של לפתח מיומנות שבחיים שלי לא באמת פיתחתי, להזיז את הגוף בצורה שלא ידעתי שאפשר להזיז אותו בכלל ולקלוט את הקצב בזמן. זה אתגר מטורף. מטורף".
כידוע, הזוגות מבלים זמן רב בחדר החזרות; מתאמנים ללא הרף, צוחקים ולפעמים גם בוכים. מדובר בסיר לחץ וששון מספר על רגע אחד ששינה מבחינתו את התמונה. "לכולם קשה ב'רוקדים עם כוכבים', כל אחד חווה קושי בצורה שונה, גם מי שלא רגיל לאימונים האינטנסיביים האלו, יכול להרגיש עומס נפשי ופיזי, זה פחות הסיפור אצלי. אצלי זה יותר ההבנה של הבסיס, של התנועה, של הדברים שבתור ילד יותר קל לך ללמוד אותם. עכשיו כשאני בגיל 33 קצת יותר קשה. אפילו שאני פעיל ומתאמן", הוא אומר.
"בהכנות לריקוד הראשון, היה רגע שהיא (מיכל) הסבירה לי איך לעשות איזו תנועה, אולי יותר מ-50 פעם ולא הבנתי את זה - פתאום נפל לי מסך שחור. אמרתי לעצמי 'רגע, אם אתה לא מבין את זה, איך תבין את ההמשך?' ישבתי באוטו אחרי החזרה הזאת והייתי פשוט בדאון ממש. אני יודע שזאת תוכנית טלוויזיה ובחיים קורים דברים הרבה יותר רעים וקשים".
"אבל עדיין, עצם זה שאתה אוסף מלא כישלונות ואתה לא מצליח, זה מחרפן אותך - וכשאתה ספורטאי פרפקציוניסט וכל הקלישאות, זה עוד יותר מעצבן אותך. אבל אז מה קורה? יש בחירה; האם אתה בוחר להקשיב לקול הזה שאומר לך אתה לא מספיק מסוגל, אתה לא מספיק טוב - או שאתה בוחר להכיל את הקול הזה ולנסות עוד פעם, לנשום ולעשות עוד פעם ועוד פעם, ולהיות סוג של רובוט ובסוף בום! זה קורה. זה הרגע. זה רגעים של ניצחונות קטנים שאתה אוסף ופתאום נוצרת תמונה יפה כזאת של ריקוד".
על מי אתה שם את הז'יטונים? מי המנצח של העונה הזאת?
"לא רוצה לעשות לו נאחס, אני חושב שעל שלומי טפיארו, נראה לי שהוא הבחירה שלי. אני יודע שיש לו עבר בעולם הריקוד, הוא גם נראה לי משקיען בטירוף ממה שדיברתי איתו, בחור מקסים ובטח יביא וויב נעים".