הבדידות, המרחק מהכללים ההלכתיים אליהם התרגל בבית והצורך מבצעי לדבר גם עם בנות, הובילו את הדמות של ינקי ב"כיפת ברזל" לשיחות אל תוך הלילה עם הסמב"צית תמר. את הסיטואציה הזו, שמציפה הסדרה מכירים מצוין מי ששרתו ביחידות החרדיות בצבא. גם הקשרים האישיים שנוצרים במפגש העולמות הזה, אינם זרים להם. "אני אישית יודע על חייל חרדי שהכיר חיילת מדיבור בקשר הצבאי והתחתן איתה", מספר שמוליק זיגדון, ששירת בנח"ל החרדי. "אותה בחורה ששירתה כתצפיתנית בגזרה שלנו הייתה חילונית וחזרה בתשובה. השניים התחתנו והמשיכו לחיות כחרדים. ראיתי את הפרקים של הסדרה, זאת מציאות שהוסיפו לה תבלינים כדי להעביר את הסיפור, אבל היא בהחלט מתבססת על דברים שקרו באמת".
בסדרה המשודרת בקשת 12, נוצר קשר בין החייל יעקב (ינקי) לסמלת המבצעים תמר. הם מתחילים לדבר בקשר הצבאי ומהר מאוד עוברים לערוץ נפרד כדי לדבר בפרטיות. "גם אצלנו עברו למשני", מאשר שמוליק, "היו שיחות עם החיילות, שבמציאות שלנו לא שירתו איתנו באותו הבסיס בכלל. מפגשים בין החיילים החרדים לחיילות החילוניות היו בעיקר באוטובוסים בדרך לחופשת סוף השבוע. ראיתי ב"כיפת ברזל" סיטואציה שהחייל והחיילת נפגשים בטרמפיאדה, זה מה שהיה גם אצלנו".
שמוליק, ששינה את שם משפחתו מגרינפלד לזיגדון לאחר נישואיו, השתייך לזרם חרדי אדוק בשם "תולדות אהרון", והתגייס לאחר מאבק ממושך להעלאת הפרופיל הצבאי שלו. בנח"ל החרדי הוא מצא בית, אבל מבהיר שלמרות הפתיחות היחסית לגבי מפגשים עם בנות המין השני, הוא וחבריו שמרו על אורך החיים הדתי גם על מדים. "הנח"ל החרדי במהות שלו אפילו גורם לך להתחזק יותר בדת. מתפללים ולומדים תורה כל יום, גם במקומות הכי הזויים. כמו בכל פלוגה בצבא, גם כאן מדובר במסגרת שבה כל חייל מגיע מרקע אחר ולכן יש כאלו שמקפידים יותר וכאלו שפחות".
בסדרה, חלק מהחיילים מתקוממים על הדיבור עם חיילות בקשר. זה משהו שקרה גם לכם?
"היו כאלו שהתנגדו ואחרים שלא ראו בזה בעיה. כמו שאמרתי, מדובר בחיילות שלא שירתו איתנו באותו בסיס ואם היה קשר מעבר לעניין המבצעי, הוא קרה מחוץ לבסיס".
"אסור לראות בנות, אז למה לשמוע מותר?"
הסוגייה המדוברת, מסתבר, עמדה במחלוקת של ממש בין גורמי הצבא לגורמי הדת, כפי שמספר א' ששירת גם הוא בפלוגה אחרת של הנח"ל החרדי. "בפעם הראשונה שתפסנו קו, עלו מולנו סמב"ציות בקשר והייתה התרגשות", הוא נזכר, "בהתחלה, בכלל לא ידענו אם מותר להגיב כשבחורה מדברת איתך בקול רך ונשי, שמעורר אצלך התרגשות. גם לא ממש ידענו איך להתמודד עם זה והיססנו. אני זוכר שהקול שלי רעד כשדיברתי בפעם הראשונה עם אישה".
א' מוסיף: "באותה סיטואציה עלתה השאלה אם לדבר עם בנות זה לא נוגד את הכללים שלנו. הרי אסור לראות בנות, אז למה לשמוע מותר? בסופו של דבר, הרבנים פסקו שצורך מבצעי הוא פיקוח נפש וחובה לתקשר עם החיילות, אבל רק כשזה נחוץ". המציאות הצבאית השונה, עשתה כנראה את שלה והחיילים החרדים מספרים שהפרשנות שלהם לפסיקות גורמי הדת הייתה קצת אחרת. "היו כאלו שמדברים בערוץ המשני וגולשים לשיחה פרטית. את זה הרבנים לא ידעו. הנושא הזה הפך בזמנו לשיחת היום ביחידה. היינו מדברים בינינו ומתארים אותה (החיילת בקשר. א.ש) לפי הקול שלה. איך היא נראית, אם יש לה קול דק אז היא בלונדינית? מנסים לנחש איך אותה חיילת נראית לפי הקול שלה".
הסופר והפובליציסט דוד זולדן, בוגר המחזור הראשון של הנח"ל החרדי ומחבר הספר "חרדים לגורלם", מספק את הזווית שלו לנושא. "הרבנים שלנו לא אהבו את התופעה הזו והיו מוטרדים במידה מסוימת בצדק. בעולם החרדי חיכו לראות מה יעלה בגורלנו, כשרבים שמחו לאיד על כל כישלון שלנו וחיכו שנמעד", הוא טוען ומוסיף כי קשה להסביר לאדם שאינו חרדי את סוגיית הקשר עם נשים, בשונה ממה שרואים בסדרה בערוץ 12. "העולם החרדי, תרצו או לא, בנוי על גבולות וסייגים. אנחנו מאמינים כי אם נוותר על גבול בודד, הכל ייהרס ויתפרק. זו הסיבה שאנו שומרים בקנאות רבה כל כך על הגבולות והגדרות. רק ככה אנחנו שורדים. זר לא יבין זאת".
למרות הדברים הללו והרצון לשמור על ההגבלות המקובלות בחברה החרדית, אף אחד מהחיילים החרדים לשעבר לא פוסל את הקשר שנוצר בין חברם לבין החיילת, שבסוף גם הפכו לבעל ואישי. "מוסר ההשכל שלי מהסיפור הזה, הוא שאם בשוק השידוכים בבני ברק המצב מייאש, אולי כדאי לנסות בשווקים אחרים", מסכם דוד זולדן.
מרבני עמותת "נצח יהודה" שמלווים את החיילים החרדים בצה"ל נמסר כי: "בניגוד למה שהוצג בסדרה וחלק מהדברים שנאמרו בכתבה, לחיילים בגדוד "נצח יהודה" אין כל מגע עם נשים מאחר ולנשים אין גישה אליו כחלק מהפקודות של הגדוד. כל זה מתוך רגישות לאורח חייהם של החיילים והשמירה על זהותם החרדית. 18 שנה מאז הקמת הגדוד הוכיחו ששילוב של חרדיות ושירות צבאי אפשריים. לכן, בניגוד למצג של הסדרה, החיילים החרדים לא מוותרים על הערכים שלהם ואף מתחזקים בזהותם הרוחנית במהלך השירות בגדוד״.
עוד ב"כיפת ברזל":