פרקי הבכורה של "כיפת ברזל", ששודרו אמש (ג') בקשת, החזירו אותי 18 שנה לאחור, כשאני ועוד 30 נערים חרדים התגייסנו אז למחזור הראשון של הנח"ל החרדי. כשאני רואה את יענקי, גיבור הסדרה, אני נזכר בחברי לפלוגה חיים מאיר ויזניצער מגיע לתחנה המרכזית, אחרי פעילות שוחקת של שבועות. המבטים התקשו לפענח את המראה. מצד אחד כיפה שחורה, זקן ופיאות, וציציות משתלשלות במופגן אל מחוץ למכנסיים, ומצד שני כנפי צניחה וסיכת לוחם, ו-M-16 מוצלב בחזית. חשתי הן בסקרנות, והן בחוסר ההבנה: אם הוא חרדי, אז מי נתן לו מדים ונשק?
בעבורי ייצגו המדים פן נוסף. היה להם תפקיד מוגדר. הם נועדו לסייע לנו ליצור גשר בין שני עולמות והגשר הזה הלך ונבנה. במהלך החודשים שבהם קרם הנח"ל החרדי עור וגידים, חשתי כי החברה החילונית עוטפת אותנו בחיבוק חם ואוהב. תתפלאו, אבל האהבה שהרעיף עלינו המחנה האחר היתה חמה לאין שיעור מהחשדנות וההסתייגות שהרעיף עלינו עלינו המחנה החרדי. "כיפת ברזל" מראות עיניי משקפת נאמנה את המציאות שהיתה מנת חלקנו וממקדת את המבט על ההתמודדות של החיילים החרדים בשתי החזיתות: עם הפלסטינים בגדה ועם החרדים הקיצוניים, ש"עושים להם את המוות" כשחוזרים מהצבא לרחוב החרדי ולמשפחה שכבר לא ממש העורף שלהם.
בעקבות הצפייה בסדרה, פניתי אל חרדים שצפו בפרקים על מנת לשמוע מהם איזה תחושות עוררו בהם הסצנות שנראו על המסך. "לא ציפיתי לראות את עצמי בסדרה בדמות המתגייס החרדי אבל גם לא בצד שמבצע לינץ' בחיילים החרדים", אומר הרב ניר קובי, איש הקהילה החרדית בזכרון יעקב, "אבל בעיקר ראיתי אנשים שבתוך המקום הזה מצליחים לבחור בחירות מורכבות. אני מתאר לעצמי עד כמה זה מורכב, טעון ודורש לשלם מחיר חברתי יקר. בטלוויזיה זה טוב ויפה אבל הכי חשוב שלא נגבה גם קורבנות רוחניים כתוצאה מהגיוס שלהם".
שמואל אופנר, חרדי המשתייך לחצר חסידית, הסביר לי כך: "הסדרה הזו לא מבוססת על תופעה בלתי מוכרת, תופעת המתגייסים בחברה החרדית כבר לא קטנה ושולית ואותי כחרדי מעניין לדעת מה באמת עובר עליהם שם. במציאות אתה פוגש חרדים על מדים במכולת השכונתית, באוטובוסים וברחובות כשהם חוזרים מהבסיסים, אבל לא באמת נחשף לסיפורים האישיים שלהם. גם לא לכאב המתלווה בבחירה הלא פשוטה, לעזוב את הישיבה ולהתגייס. בסדרה הזו אתה נחשף למה שבאמת קורה שם". לדבריו, הסטטיסטיקה מדברת על אחד מעשרה חרדים שהולך לצבא. "החברה החרדית צריכה לקבל את זה. הם לא בהכרח בועטים את כל מה שגדלו עליו", הוא הוסיף.
>>כנסו לעמוד הפייסבוק של "כיפת ברזל" וקבלו את כל העדכונים על הסדרה
חרדים נוספים שצפו בסדרה בעניין הם בוגרי המחזור הראשון של הנח"ל החרדי. "בתחילת הפרק הראשון מובאת התקרית 'המבצעית הראשונה'. גם בטירונות שלנו המפקדים צעקו עלינו שניכנס מיד לחדר, התחלנו להריץ תרגולות של חדירת מחבל, עד ששיחררו אותנו וגילו שהיתה חדירה של חיילת ופחדו שנראה אותה", ציין אחד מהם, יואב ארוילי, "כשאתה צופה בקטע כזה ונזכר שממש היית שם בדיוק באותה סיטואציה אתה אומר לעצמך, וואלה, זה אמיתי".
רועי רפפורט ששירת אף הוא במחזור הראשון של הנח"ל החרדי הוסיף: "בתקופה שלנו לא היו מרביצים לנו כמו שהיום, חוץ מכמה מקרים שחוו בודדים. יכולת ללכת עם מדים בשכונה ולהסתובב עם נשק ולא היו תוקפים אותך כמו שהיום. מאוד הזדהיתי עם הקושי להתרגל לסלנג הצבאי כפי שמאוד בלט בפרק הראשון, אתמול בערב כל הקבוצת וואטסאפ של הפלוגה הראשונה התעוררה לחיים ולכל אחד זה הזכיר משהו".
"איני יודע אם הסדרה מתארת לגמרי את מה שחווינו אנחנו, כי יש כאן שילוב בין דור המייסדים לדור הנוכחי", הסביר אלעד שמחי, בוגר נוסף של המחזור הראשון, "אבל דבר אחד שמאוד בלט הוא שבמציאות כמו בסדרה הכל, בלי יוצא מן הכלל, היה חדש, בלתי מוכר, מפתיע מאוד, ולא פעם מעורר סקרנות רבה, השתאות וגם ביקורת".
דוד זולדן הוא בוגר המחזור הראשון של הנח"ל החרדי. בתום שירות החובה התגייס לצבא הקבע ושירת כרס"ר יחידה. כיום הוא סופר, עיתונאי, פובלציסט ומחבר הספר "חרדים לגורלם" שהיה לרב מכר. זולדן הוא חבר תנועת "הפורום לשוויון בנטל", שחרטה על דגלה את המלחמה בהשתמטות מצה"ל ומכהן כחבר הועדה לשוויון בנטל.
עוד ב"כיפת ברזל":
- "רועי נכנס לתפקיד, ישנו בבתים נפרדים"
- יהודה ברקן: "לא רוצה לחזור אחורה, בורח מהתקופה החילונית"
- חיילים חרדים מספרים: זה המחיר ששילמנו
סדרת הדרמה המקורית, "כיפת ברזל", תשודר בשלישי בקשת, ערוץ 2 ובקרוב בערוץ 12
