לחיילים שלי יש המון 'ראבאק', מה שנקרא. הם רוצים מאוד להגיע כבר לתכל'ס ושואלים מתי יחוו פעילות מבצעית ויסכלו פיגועים. כמו בסדרה "כיפת ברזל", גם במציאות החיילים החרדים מתקשים להבין את המערכת הצבאית מהמקום ממנו הם באים. הם גדלו ב"חיידר" והממסד תמיד היה איתם קשוח. לפעמים הם מזהים גם את הצבא כחלק מהממסד ולכן, קצת קשה להם להתחבר. בכל זאת, לאורך זמן הם משתלבים. לדוגמה, יש לי ארבעה חיילים שאני מסמן אותם לפיקוד והתרשמתי שהם בהחלט בעניין.
לפלוגת "תומר" בה אני מפקד על חיילים חרדים, בחרתי להגיע בסוף קורס הקצינים ואני מאוד מאמין בה. הסיבה היא ששילובם של חרדים בצבא ובחברה הוא נושא חשוב מאוד עבורי, ומדהים בעיניי שהצבא משקיע בכך משאבים. בפלוגה שלנו משרתים חרדים מכל הגוונים והזרמים. רובם, כמו בסדרה שמשודרת בערוץ 12, למדו בישיבות לפני השירות, כשאצלנו יש אפילו אחד נשוי ואב לילדה.
על הסוגיה שבה המ"מ ב"כיפת ברזל" בחר לעמוד לצד החיילים שלו ולסכן את עצמו, אני יכול לומר שזו דילמה שהרבה מפקדים מתמודדים איתה. בתפיסה שלי, כשהמצב מאפשר לעמוד לצד החיילים, ניתן להרוויח אותם בגדול. לדוגמה, כשחיילים רואים שאתה מגיע אליהם לביקור ביום שישי בצהריים, על חשבון זמן הבית שלך, הם יעריכו אותך פי עשרים. זה גורם לכך שהם נרתמים למשימות עם הרבה יותר רצון. כמובן שאף פעם לא צריך להיכנע למרד של חיילים, כי אז בכל פעם שיפריע להם משהו, הם ימרדו. זה מצב שלא מתאים למסגרת צבאית. לפעמים, חיילים הופכים לבעייתיים כי הם מרגישים שאין להם גב. לכן, חשוב מאוד להראות להם שגם כשיוצאים הביתה, הם מעניינים ואכפת מהם.
באופן אישי, אני לא מכיר מקרה שבו החיילים שלי חטפו מכות ביציאה הביתה. לצערי, קללות של "חרד"קים" ("חרדים קלי דעת") ונאצות מהסוג הזה דווקא יש לא מעט. כשאני מגיע לביקורי בית בשכונות החרדיות, אני בא על מדים. אם אחליף בגדים ואסתיר את העובדה שאני מפקד בצבא, גם החיילים ייקחו ממני דוגמה ויעשו את אותו דבר. מבחינתי, כל חייל שלי שיוצא הביתה צריך להיות גאה במדים, בתג, בנשק ובכומתה. אני לא פוחד להסתובב כך בשכונות חרדיות, אבל יש לנו פתרונות לחיילים שחוששים להגיע הביתה. בין היתר, עומדות לרשותם דירות לחיילים בודדים, שבמידת הצורך אנחנו מאפשרים להם לעבור לשם.
>>כנסו לעמוד הפייסבוק של "כיפת ברזל" וקבלו את כל העדכונים על הסדרה
בכל יום יש לחיילים אצלנו שיעור תורה, גם במקומות הכי הזויים אליהם אנחנו מגיעים בשטח. כשסוגרים שבת, מגיע רב עם כל המשפחה שלו כדי ליצור אווירת שבת אמיתית. אני באמת חש שליחות בתפקיד שלי ומאמין בפלוגה שלנו. בעיניי זה המקום לכל חרדי שרוצה לשרת בצבא, גם בקטע הערכי וגם בקטע המקצועי.
סגן-משנה צבי כהן, בן 22 מנתניה, הוא מפקד מחלקה בפלוגה החרדית "תומר" מגדוד רותם בחטיבת גבעתי. במסגרת תפקידו, הוא מוביל את החיילים החרדים מיום הגיוס שלהם ועד לסיום הכשרתם, במשך כשמונה חודשים.