בואנה, איזו תוכנית מעולה. תקראו לי סתומה (גם ככה אתם עושים את זה שם למטה), מבחינתי "נולד לרקוד 3" התחילה עכשיו. איזה דואטים מדהימים! למרות צינון קשה שהשתלט עלי, הצלחתי להתרומם מבקבוק המים החמים ולחייך. חיוך כזה שאתה יודע שכיף לך.
ולמרות האושר הזה, בואו נדבר דווקא על הדואט הפחות מוצלח שגרם לשני רקדניו, אולה ומקס, ללכת הביתה. בגדול, הם דווקא שני רקדנים עם המון תעוזה ונוכחות אבל הפעם זה פשוט לא עבד. לא השיר, לא התנועה. אפילו לא היה להם איזה בגד מגניב שיעזור לה להם לגנוב את ההצגה. הדואט היה כמו קינוח פרווה בארוחת גורמה. פשוט לא טעים. באופן אישי, מהתחלה לא הייתה שותפה להיסטריית "איזה מתוק המקס הזה". נכון, הוא חמוד, ילדון צעיר ואפילו כישרוני אבל הוא בטח לא הדבר הבא בעולם הריקוד. ואולה, עם כל הכבוד לעיניים היפות שלה, היא בעיקר דרמה קווין.
ואם כבר דרמה קווין, אין ספק שהדואט של נתנאל השחצן-אבל-הבעצם-אמן ושל לנה היה מושלם. ולא, לא בגלל חולצת השיפון השקופה של נתנאל. או לפחות לא רק. הריקוד שלהם פשוט עבד. נתנאל, שחצן או לא, יודע לרקוד ויותר מזה הוא שורף את המצלמה וזה בהחלט לא פחות חשוב.
מישהו מוכן להסביר לי מה זה היה הדואט של מאיה ויניב? הוא נראה לא פחות מאשר סצנת פורנו רך. סיפור המסגרת כלל בתוכו מלח שמגיע מהאוניה ופוגש מלצרית בבר השכונתי. מכאן והלאה הכל היה מלווה בליטופים נועזים ואברי גוף מציצים. אני יודעת שבמחול הכל מותר, אבל המחשוף העמוק והשסע הבלתי נגמר בחצאית, פלאס הגרביוני רשת והליטופים בציצי לא השאירו הרבה מקום לדמיון. אני משוכנעת שכל מי שהצביע לזוג הצביע מסיבה אחת פשוטה. הורמונים, אחים שלי.
הדואט של הראל קיי וליסה גרם לי לחשוב פעמיים על הפחד שלי מקרקסים. תמיד זה נראה לי מסוג הדברים שיבואו אליי בחלום. אבל אם ככה רוקדים בקרקס אז אני מוכנה לשינה עמוקה. השניים רקדו ביחד כמו שאף זוג לא רקד את הביחד שלהם. עברי לידר ג'וניור (תודו שהוא ממש דומה לו) פשוט יודע את העבודה ולא משנה איזו בחורה תתלווה אליו לדואט, הוא פשוט יסחוף אותה.
ונעבור לתרופה האמיתית לשפעת המשתוללת בימים חורפיים אלו – ארתור. ברגע שצביקה הדר זימן את ארתור ורותם לבמה, בן זוגי שיחיה הגיח מהחדר השני להבין על מה כל המהומה. "זה ארתור" הוא תמה. ואני, עם חיוך מרוח וטישו בכל יד, אפילו לא עניתי, לא רוצה לבזבז אפילו שנייה מזמן הארתור שהוקצב לי. לוחם השוורים עם הווסט והמחוך מצליח להניף את רותם למעלה בלי להניד עפעף וגרם לי להפיל את הממחטות על הרצפה ולדמיין אותנו בסצינה מתוך סרט של אלמודובר. כשהגיעו התוצאות והבנתי שהשניים מועמדים להדחה, נצבט ליבי. אבל כשראיתי שלסולו שלו הוא הגיע עם חצאית (!) חשתי התרוממות רוח. זו הייתה חוויה מסוג אחר, בהחלט לא קלה לצפייה. מה שנקרא, "טבעי שלא תשלוט כעצמך".
הציטוטים שגרמו לי להגיד - דא!
1. "אנחנו מתים לראות אותך רוקד עם חצאית" – דוד דביר לארתור
2. "את כמו זיקית" – דוד דביר לנטליה
3. הרגשתי שאת פשוט כמו צב" – מיכל אמדורסקי לאולה
4. "הפעם, לא ראו את הפאקים שלך" – דוד דביר לצביקה
5. "אנחנו חולים עלייך, מתים עלייך, כיף, כיף שבאת" – צביקה הדר על שירי מימון
עשה לי לא נעים:
1. שדוד דביר מתעקש לקרוא לנתנאל נתי.
2. שאמדורסקי נלחמת איתי על ארתור. תעזבי את הבנדיט בשקט.
3. העקיצות הילדותיות בין אמדורסקי לאונה. בנות תשתלטו על עצמכן.
4. לראות את כפות הרגליים של הרקדנים. אחים שלי, למה לא לשטוף?
5. לראות את שירי מימון כמעט נופלת בין שני הרקדנים הלא קשורים שהצמידו לה.
6. הפרצופים של דוד. הבנו שאתה ציני. חלאס.
ולסיום, ברוח גיא זוהר/אסי כהן, רגע קטן של נחת:
1. לראות את פשושית (הכלבה של מיכל ינאי) משוטטת בין הרקדנים בשידור חי.
2. לראות איך צביקה הדר מתלהב מזה.
3. השילוב בין שחקני המחזמר "אווניו Q" והרקדנים –טעם של מחזמר מושקע בלונדון.
4. לראות את דוד דביר עושה לעצמו פדיחות "ביג טיים" בבר בסילבסטר.
5. לראות איך הלבישו את אמדורסקי. שאפו.