ליל יום שישי, 24 שעות לפני הדחתה של אסתי לי. כל הדיירים כבר במיטותיהם בשעת לילה מוקדמת, ורק עמרי וקסניה מעבירים את הזמן בליטופים וגילויי חיבה שנמשכים אל תוך שיר הבוקר של יום שבת, אז מתעוררים כל הדיירים לצלילי מדונה, בתקווה לשרוד את ההדחה בשלום.
בשעות הבוקר של יום שבת מתכנסים הדיירים במטבח, ומגלים שאריות טחינה על הרצפה. "מי אכל טחינה ולא ניקה אחריו? בעצם אני יודעת מי אוכל ולא מנקה אחריו", טענה רינת, ודוד חיזק: "ככה היא ארבל, אגרסיבית". לאחר מכן יוצאים כולם לחצר, ועמרי ודודו תוקפים את ארבל: "זה שלא ראית לא אומר שאת לא אשמה, זה שלך". ארבל עונה לעמרי, הוא עונה לה בחיוך, ולמרות שנראה שריב חדש בדרך, הוויכוח בין השניים עובר על מי מנוחות.
בצהרי היום מתיישבים דודו ועמרי בפינת העישון בחדר השינה ופותחים בשיחה גלויה. "אתה לא חושב שאני מתרגש הרבה יותר מאחרים, כאלה שיותר מנוסים ממני בעולם הזה? אני פוחד שמחוץ לבית לא נהיה חברים", שואל דודו, והאחרון משיב: "אין ספק שאתה חווה את זה אחרת, הרבה יותר ממני. אין סיכוי שלא נהיה חברים בסוף, כלום לא ישתנה. יותר מזה, אני רוצה שאתה תזכה בתכנית הזו, מגיע לך יותר מכל אדם אחר בבית. מגיע לך יותר מכולם, אתה צריך נקודת פתיחה שונה בחיים, אתה צריך להתחיל חיים חדשים, שיהיו לך חיים עצמאיים יותר", אומר עמרי, ודודו מקשיב ומתרגש כהרגלו.
*עורכי וידאו: נדב הופרט, נועה יפה, שלומית שמש.