"אני מריצה שלושה חודשים אחורה ומרגישה כמו חיים שלמים. אני חושבת על התקופה שעברתי, אני מריצה את כל הסרטים שעברתי בבית, זה בית הספר הכי מזורז שיכולתי לעבור. עם כמה שהחיים הם בית ספר, אתה מגיע לבית האח הגדול ומקבל שיעור מזורז, בלי הפסקה".
ימים ספורים בלבד לפני שיצאה כמנצחת הגדולה של העונה, טהוניה ניסתה לסכם את התהליך המזורז שעברה בתוך בית סגור, מרושת במצלמות ומנותק מכל מה שהכירה לפני כן. יש אנשים שמרימים גבה ותוהים מה מניע אדם לכלוא את עצמו בבית למשך תקופה כה ארוכה, מה עומד מאחורי הרצון לחשוף את הרגעים הכי אינטימיים בחייך, בכל רגע נתון, לעיני מדינה שלמה. טהוניה בחרה לעשות זאת מתוך אג'נדה, מצו אידיאולוגי פנימי שדחף אותה ללב הפריים טיים של ערוץ 2.
"אני זוכרת את עצמי יושבת וחושבת 'האם זה נכון לי'? 'האם אני יכולה לשרוד את זה'? בתוך תוכי נורא פחדתי מהדבר הזה. אבל באתי לפה כי אני מייצגת את העדה שלי, העדה שלי נורא פחדנית, הם רוצים שכל הזמן יעזרו להם. אבל הם לא עוזרים לעצמם, שזה הכי עצוב", סיפרה טהוניה בתעודת הזהות שלה, שצולמה בימים שלפני הכניסה לבית, "גם אני הגעתי מאפס, גם אני הגעתי מזה שלא היה לי מה לאכול והנה תראו אותי היום. אני רוצה להעביר את המסר הזה של 'יאללה קדימה, תצעדו'".
"אחותי נחטפה בסודן, לא ידוע מה עלה בגורלה"
המסר שיש לה להעביר לעדה, ובעצם לאומה כולה, נשען על ילדות רצופה באתגרים בלתי פוסקים: "עליתי לארץ במבצע שלמה כשהייתי בת שנתיים", שיתפה טהוניה כבר בימיה הראשונים בבית, "אני זכיתי לעלות לארץ בטיסה מאדיס-אבבה, אבל מי שעלו בשנת 84' במבצע משה, הלכו ברגל לסודן ובדרך הרבה מתו. אחותי הייתה מאלו שנחטפו, לאחותי אין קבר שאפשר ללכת להשתטח עליו, לא יודעים תכל'ס מה קרה לה בדרך מסודן".
טהוניה גדלה עם 11 אחים בבית, ומכיוון שהגיעה לארץ בגיל צעיר, הצליחה לקלוט את השפה במהירות יחסית, מה שסלל לה את הדרך להתאקלם מהר יותר מהוריה, אך במקביל גם יצר תהום עמוקה והבדלי מנטליות: "לאמא שלי לא הייתה היכולת לשבת לדבר, להסביר מה טוב, מה לא טוב. היום אני מבינה שזה בגלל המקום שממנו היא באה", סיפרה טהוניה לדיירים, כחלק מחשבון הנפש שעשתה בימיה האחרונים בבית, "אמא שלי עברה ימים לא קלים באתיופיה, והיא הביאה 13 ילדים, כאשר גורל אחת מהן לא ידוע. היא באה למדינה חדשה, לא היה לה קל. בעבר מאוד כעסתי עליה והייתי אומרת לה דברים נוראים. היום אני רואה מאיפה זה בא. אני גם רואה את השכנים שנמצאים בשכונה הזאת, ורק כשאתה רואה מהצד אתה מבין. פתאום אני מבינה למה ההורים שלי התנהגו ככה, זה לא כי הם לא רוצים, זה כי אין את היכולת, אין מקום להתלונן: את אישה – את צריכה לעשות את מה שאת צריכה, ושם זה נגמר".
למרות חבלי הקליטה המתישים, למשפחת רובל לא היה ספק לרגע האם העלייה ארצה היתה המעשה הנכון: "זה חלום של כל יהודי להגיע לישראל. אי אפשר להשוות בין החיים שם ובין החיים פה", הסבירה טהוניה, "עדיף את הקושי הזה על הקושי ההוא, שם זה היה רעב ומחלות. עם כל הקושי בארץ, אתה חי כמו מלך - יש לך קורת גג ובית שעשוי מבטון, אתה לא צריך לרוץ אחרי האוכל".
כבר בשבוע הראשון שלה בבית האח הגדול, המציאות הגזענית של החברה הישראלית חבטה בפניה, כאשר בדיחה תמימה שסיפר אבי, התפתחה לויכוח קולני בין רוני וטהוניה, שסופו היה באזהרה חמורה של רוני מפני הדחה. מה שהקפיץ את הפיוז ללוחמת שבה, לא היה המוטיב הגזעני בבדיחה, אלא הדחף של דיירי הבית לרוץ ולהתנצל בפניה. ואם היה משהו שהצליח להרתיח את טהוניה, הוא העובדה שיש מי שהופתעו לגלות שהיא שוברת את תדמית האתיופית הנחבאת אל הכלים: "אנחנו בני אדם לכל דבר. זה שהצבע שונה זה לא משנה, כאילו אנחנו איזו מחלה, איזה מצורעים. זה פתטי וזה דוחה שאומרים לי כל הזמן 'אני מתה על האתיופים', צאו מהסלנג של האתיופים החמודים. לפני שאני אתיופית, אני קודם כל בנאדם, אז תשתחררו מזה".
"לפני שאני אתיופית, אני קודם כל בנאדם"
מי שהזדזע לגלות ניצנים אסרטיביים במי שאמורה לייצג עדה שקטה ומנומסת היה רוני: "את פשוטה בשכלך, את אחת שמסוכסכת עם עצמה. אם חשבת לתפוס כותרות על חשבוני יש לך טעות", הטיח בה רוני מיילי ברגע השיא של הפיצוץ בין השניים, "את נראית פרצוף של איזה בדואית בכלל. טמבלית. את מביישת את העדה האתיופית. איזה פרצוף יש לך יא מכוערת, אם יכבו את האורות לא רואים אותך. את הרסת את כל התדמית על האתיופים", אמר ומיד נקרא לחדר האח הגדול.
רוני כאמור הוזהר בעקבות המריבה הזאת, והודח מהבית לאחר שהתפרץ שלוח רסן על לבנה. הבן שלו גילי נשאר בבית, וטהוניה לא הצליחה להשאיר את רגשותיה כלפי המיילים בצד ולהמשיך במשחק. השיא היה כאשר במשימת הרודן, גילתה להפתעתה כי כעת היא צריכה להיות כפופה למי שסלדה ממנו. "התעוררתי לבית עם מלא שלטים של גילי מיילי. 'מיילי הוא המנהיג שלך', 'הוא אוהב אותך', 'הוא דואג לך'. זה אחד האנשים שבאותה תקופה, שנאתי ברמות שאני לא רוצה להגיד. זה היה יום שלא ישכח אצלי. זה היה היום שגם הפכתי את כל הבית עלי. אני מאמינה שאם זה היה קורה היום, אחרי התובנות שקיבלתי בתקופה שאני נמצאת בבית, הייתי לובשת את המדים ועושה את המשימה וזורמת ומשחררת מזה".
"אני מרגישה שאני ניצחתי באח הגדול, נכנסתי לפה מרדנית, גסת רוח, מופרעת, אימפולסיבית, עצם העובדה שקמתי והתנצלתי, זה משהו שלא ידעתי לעשות, פחדתי מזה שחישבו שאני חלשה". מילות הסיכום הללו, נאמרו על ידי טהוניה עוד בטרם נספרו הקולות, לפני שגילתה כי הצליחה לכבוש את המסך ואיתו גם את לב הקהל שהצביע לה בהמונים, עוד לפני שהבינה כי נבואת הניצחון עתידה לגשים את עצמה.
"אני לא יודעת מה יהיה, בוא נגיד שעד לפני חודש חשבתי שהעולם שקיים זה העולם הזה, שזהו, אין עוד עולם בחוץ. אז אני לא יודעת מה יהיה לי עם האנשים בחוץ ומה יקרה בחוץ". כאמור, אתמול היא יצאה בידיים מונפות כמנצחת הגדולה של העונה, וכעת נראה האם תצליח להגשים את הפרויקט עליו רמזה בשבוע האחרון שלה בבית: "יש לי משהו שאני עובדת עליו הרבה זמן ואני רוצה שיצא לפועל אחרי התכנית. זה משהו שקשור לעדה שלי. משהו שקשור אלי, לאנשים שלי. אני מקווה שהפעם זה ילך וזה יהיה בענק. אני מאחלת לעצמי לשאוף, להמשיך לשאוף כל הזמן, לחלום את החלומות הכי גדולים".
