מנחם בן, נולד בפולין בשם מנחם בראון ב- 31 באוקטובר 1948 ובגיל שנה עלה ארצה עם הוריו. העולם מכיר את מנחם בעיקר כמבקר התרבות של "מעריב", אך הוא מגדיר את עצמו כ"ילד הפלא של השירה העברית והילד הרע של הביקורת. אני ישיר ופולני, זה המקצוע שלי להיות ביקורתי".
בצעירותו עסק מנחם בכתיבת שירה ואף זכה בפרס ראש הממשלה לספרות על יצירותיו. במרוצת השנים החל לכתוב באופן קבוע לרשת מקומוני "מעריב" ונהג לנצל את הבמה שניתנה לו להשמעת רעיונותיו בנושאים שונים כגון דת, חינוך, מיניות ועוד נושאים רבים השנויים במחלוקת. בין היתר חושב מנחם שתורת האבולוציה של דרווין היא "טימטום", שהומסקסואליות היא תופעה שגויה וכי יש להתיר שימוש בסמים. מנחם הוא גם מאמין מוצהר באלוהים ויודע לדלקם בעל פה לא מעט קטעים מהתנ"ך. חוץ מכתבי הקודש מנחם מעריץ את השירה של יונה וולך ודוד אבידן.
במהלך חייו פרסם מנחם פרסם 12 ספרים ולמעלה מ- 3,000 מאמרים. בין ספריו ניתן לציין את "אדרת הגפן", "צמה צנופה", "חגית בסירת הירח : סיפור בחרוזים לילדי הגן והכיתות הראשונות", "ספר הקוסמים" ורבים אחרים.
מנחם נשוי ואב לשישה ילדים ובימים אלה ממש עומד להיוולד לו נכד. כשנשאל מהי התכונה הכי בולטת שלו ענה: "אני אוהב אמת, יושר, צדק, ואני מוכן לשלם על זה את המחירים הגבוהים ביותר אם צריך. אני מוכן לאבד את מקום עבודתי ופרנסתי כדי להגיד את האמת. אבל אם מישהו יביא לי אגרוף אז אני אברח."
לראיון האישי עם מנחם