אמנם הסיפורים של "בייבי בום" מתמקדים במשפחות שמגיעות ללדת, אך מאחוריהן עומד צוות רחב ומשמעותי שמביא עשרות אלפי חיים חדשים לעולם בכל שנה. בפרק האחרון (ה'), זכינו להכיר מעט מסיפורה של המיילדת גיל דרור-אסטמקר, שבעלה הגיע על מדים להגיד לה שלום רגע לפני שהוא יוצא שוב למילואים. השניים התחבקו בכאב, היא לא הצליחה לעצור את הדמעות, אבל מיד חזרה למשמרת כדי ליילד ולהביא תינוק נוסף לאוויר העולם. "כשאני רואה ראש יוצא, אני מאבדת את זה. פתאום רואים איזה רעמת שיער, את הראשונה שנוגעת בראש של התינוק ורואה אותו מגיע אלייך. יש פה איזה אקט שמשנה חיים", היא מסבירה על האהבה לתפקיד.
בתוכנית המלווה "בייבי TEAM" שמשודרת באפליקציית +12, מספרת גיל על הצעד הדרמטי שעשתה בקריירה ושינה את חייה: "הייתי שמונה שנים בקבע בצבא והיה לי מדהים, עשיתי תפקידים מדהימים ונהניתי. הרגשתי משמעותית מאוד והחלטתי בלב שלם לא לעשות קריירה צבאית ולהגשים את החלום שלי להיות מיילדת. לא ידעתי כמה החלום הזה היה מדויק לי, אני מרגישה שיש לי זכות מטורפת להיות שותפה ברגעים שמשנים חיים של זוגות ולהתרגש יחד איתה. לא יודעת איך להסביר אבל כשאת בודקת אישה ונוגעת בראש של התינוק, זו התרגשות לא פרופורציונלית וזה קורה כל פעם מחדש".
>>בואו להכיר את גיל בתוכנית המלווה "בייבי TEAM", באפליקציית +12
על פי גיל, העבודה בתור מיילדת זה מקצוע שללא ספק משאיר חותם חיובי: "יש משהו בקסם הזה, שמתחילים ליילד מישהי, ואת מבינה שעוד רגע את מחלצת משם בן אדם ונותנת אותו לזוג הורים חדשים. זה הדבר הכי מרגש בעולם. גם התהליך לפני, עם נשים שאני לא מיילדת, אני יוצרת איתן איזה שהוא קשר, מכניסה התרגשות לחדר. בסוף אנחנו עושים פה דברים מטורפים, מביאים בני אדם לעולם. כן לפעמים בוכים, דומעים, השערות סומרות, יש התרגשות והתלהבות בלתי פרופורציונלית, אבל אי אפשר לשלוט בזה".
מאז תחילת המלחמה, בן זוגה במילואים וגם היא הספיקה לשרת ולחזור מאז לחדר הלידה: "אחרי השבעה באוקטובר יצאתי למילאים. כשסיימתי אותם כל פעם שנכנסתי לחדר לידה הרגשתי שאני נכנסת למקום שכל חדר בו הוא נקודה של אור. זה מילא אותי, ריגש אותי, ההבנה הזו שדווקא השנה ודווקא עכשיו אנחנו מייצרים פה חיים ואני שותפה לזה. עד היום, כל יום שאני באה לעבודה זה ממש מרגיש ככה. מלא נקודות אור שמאירות לנו את החיים".