"משפחה קצת שונה": להפוך לאמא, אחרי שבן זוגך נפל בקרב

בלתי אפשרי היה לשבת ולצפות בסיפור הלידה של שחר נעים ב"בייבי בום", מבלי להיחנק מבכי. מההתחלה עד הסוף, אפשר היה למצוא שם את כל הרגעים הקשים של החברה הישראלית בשנה האחרונה, מתומצתים אל תוך סיטואציה שהרגישה טראגית ומאושרת בו זמנית. בשבוע ה-11 להריון, בבוקר שבעה באוקטובר, בעלה אמיר יצא מהבית כדי להילחם במחבלים ונהרג, כך היא איבדה בבת אחת את בן זוגה והאבא של התינוק שלה. לאורך הפרק, היא מתמודדת באומץ, מחובקת ומחוזקת על ידי המשפחה שלה ושל אמיר, נלחמת בלידה מסובכת ומתישה שנגררת לוואקום, ולא שוכחת אפילו לרגע לספר את הסיפור של אהובה שנפל. כמה חודשים אחרי, פגשנו אותה ואת רפאל הקטן, שהפכו למה שהיא מכנה: "משפחה קצת שונה". 

היה חשש להכניס מצלמות לרגע כל כך אישי? "היו לי המון חששות. התגובה הראשונית שלי כשהציעו לי להשתתף בתוכנית הייתה: 'ממש לא'. אני ואמיר היינו אנשים פרטיים, הוא מאוד קינא לפרטיות שלו ומשהו בלשתף סיטואציה כל כך אישית, אינטימית ורגישה, בטח ובטח במצב שלי, יצר לי המון חששות. בסוף הבנתי שיש לזה המון יתרונות, מעבר לזה שזאת תהיה מזכרת מדהימה לרפאל וגם לעצמי, זו הדרך הכי יפה ומיוחדת שאפשר להנציח בה את אמיר. אני מקווה שעבר דרך המסך מי הוא היה, הזוגיות שלנו ואיזה דבר מדהים יצרנו ביחד".

איך בחרת את השם רפאל? "האמת שאני ואמיר עוד הספקנו לדבר על שמות. לא ידענו עדיין אם יש לנו בן או בת, אבל כן הספקנו לבחור אופציות לכל מצב, שאני לא יודעת איזה זוג עושה את זה בשלב כל כך מוקדם של היריון. ישבנו ערב אחד לאכול רק שנינו בבית, הצעתי לו את השם והוא מאוד אהב אותו. ככה החלטנו עליו".

איך התכוננת לרגע הלידה? "קניתי דברים משלב מאוד מוקדם. זה החזיק אותי ההתעסקות בזה כי אמיר נפל בשלב מאוד מוקדם של ההיריון, הייתי בשבוע 11. עשיתי הכנות ודרך פרופ' יריב הכרתי את הדולה שלי, שעשיתי אצל קורס הכנה ללידה. ניסיתי לבוא הכי מוכנה אפשר, היה לי מאוד חשוב שרפאל יגיע לבית מוכן, אנחנו מפונים גם, זה לא בית שלנו. הייתה לי תחושה שאני אלד מוקדם, הוא נולד בשבוע 36 והכל היה מוכן, אפילו המזוודה לבית חולים".

מה הרגשת בנקודה בה הבנת שאת הולכת לעבור את המשך ההיריון והלידה הזאת בלי אמיר? "זה שילוב. מצד אחד הרגשתי עצב מאוד גדול, שאני לא אחווה את זה יחד איתו, שהוא לא יחווה את ההיריון, הלידה ולהכיר את הילד שלו. בכללי להיות אבא. העובדה שהוא לא יבוא איתי לבדיקות, או יחזיק לי את היד בלידה. מצד שני חשוב לי להדגיש שההיריון הזה החזיק אותי. זה אור ענק ולצד כל העצב, יש המון תקווה ואושר, וזה ממש הלך ביחד".

סיפרת בפרק שהספקתם לתכנן הרבה בחודשיים הראשונים של ההיריון. על מה דיברתם? "על מלא שטויות. בתור התחלה השם, שזו מתנה ענקית כי אני לא יודעת איך הייתי מצליחה לבחור שם בלעדיו. אמיר גם אמר שברגע שנגלה שזה בן, ותמיד הייתה לו תחושה שזה יהיה, שנעשה חגיגה ועל האש גדול. חודש לפני שהוא נהרג היינו בחופשה בחו"ל והוא שם עליו מנשא של תינוק לטיולים, בדיקות שכן הספקנו לעשות. כל דבר שהיה אז נראה קטן, והיום הוא עולם. מבחינתי אני אומרת תודה שהספקנו את הדברים האלה, למרות שהייתי שמחה אם היינו מספיקים עוד".

מה היה החשש הכי גדול שלך כשהבנת שאת מתקרבת לרגע הלידה? "חשש באופן כללי מלידה, כי זו הייתה הראשונה, ובעיקר איך אני הולכת לעשות את זה בלי אמיר. הוא היה הביטחון שלי בעולם, הבן אדם שאני הכי סומכת עליו ואני יכולה לדמיין בדיוק איך הוא היה בחדר לידה, הוא היה הפרטנר המושלם. רואים בפרק שאני מוקפת בסביבה מדהימה, שגם עליה אני אומרת כל יום תודה ועדיין אף אחד מהם הוא לא אמיר".

מה החלק האהוב עלייך בלהיות אמא של רפאל? "מה לא? מהרגע שהילד הזה יצא ממני אני פשוט מאוהבת בו. החיבור הזה לא מובן מאליו והוא לא קורה באופן מידי, אבל אצלי מההתחלה הרגשתי חיבור. אני כל כך מרגישה אמא שלו והרגעים הכי קסומים הם שלי ושלו לבד, כשהוא מסתכל עליי עם העיניים הכחולות ומחייך את החיוך השובב שלו. אין דברים כאלה, זאת מתנה מטורפת".

כשרפאל יגדל מספיק כדי להבין, מה תספרי לו על אבא שלו? "קודם כל, שיידע מאיזה אהבה ענקית הוא הגיע וכמה אמיר חיכה שיהיה לו בן ראשון והתרגש להיות אבא. מעבר לזה על הבן אדם שהוא היה, איזה גיבור הוא וכמה הוא אמיץ. כמה אהבנו את החיים הפשוטים, את הבית שלנו וכמה רצינו להיות כבר משפחה. רפאל הגשים לנו את זה, אנחנו משפחה קצת שונה – אבל משפחה".

הרבה מהלידה סבבה סביב האושר של חיים חדשים מול הכאב שבאובדן. כמה את מרגישה את זה נוכח בחיים שלך עכשיו? "כל הזמן, בכל דבר. אני לאט לאט מבינה מה זה לחיות עם הכאב, הוא חלק גדול מאיתנו והרבה יותר קשה ברגעים השמחים. הנוכחות של אמיר מאוד חסרה בהם וזה מלווה אותנו כל הזמן. בכל שמחה יש את הכוכבית, הטיפת עצב של החוסר שלו שהוא מטורף. זה פשוט הולך ביחד".

לראות את עצמך על המסך ברגע כל כך מורכב ואינטימי זה לא פשוט. איך הרגשת? "מאוד מוזר לראות את עצמך, בטח בסיטואציה שבחיים לא הייתי בה. ועדיין, זה מרגש מאוד ואני שמחה שיש לי תיעוד של הדבר הזה".