בבית החולים קורים כל מיני סוגים של ניסים, אבל אין ספק שאחד המרגשים ביניהם הוא נס הלידה. בינת ששון היא אחת המיילדות של צוות בית החולים "ליס" באיכילוב, אותה גם זכינו לראות על המסך בתוכנית "בייבי בום" (פרק חדש הערב, אחרי החדשות, קשת 12. למרות שהתוכנית עצמה מתמקדת במשפחות שמגיעות כדי ללדת, הסדרה המלווה "בייבי טים" באפליקציית +12, מציגה את האנשים שמלווים אותם ברגע המיוחד של חייהם – צוות חדר הלידה.
כשבינת נשאלת מה הטייטל שלה, היא עונה בצורה שלא משאירה מקום לספק: "אמרתי לבעלי, כשאני אמות, על הקבר שלי יהיה רשום שהייתי מיילדת. אני בת 50, עובדת ב'ליס' ב-12 השנים האחרונות ואני באמת עושה את הדבר הכי מדהים בעולם, זו לא קלישאה. הגעתי למקצוע הזה בגיל 37, עשיתי הסבה וזו ההחלטה הכי מדהימה שעשיתי בחיים שלי, כי זה משהו שבאמת ממלא ומרגש אותי".
בעוד שלכולם ברור שלידה היא רגע מרגש ומיוחד, בינת מסבירה את הרבדים הנוספים שמושכים אותה למקצוע: "בלידה יש רבדים שאנחנו לא יכולים להסביר אותם במילים. זה רגע שהוא כל כך רוחני בעיניי וזה תמיד מהמם אותי כל פעם מחדש. אלו לא דברים שנופלים באותו רגע, אני חוזרת הביתה וחושבת עליהם בלילה, זו עבודה שסובבת אותך 7\24 וזה מייצר כל הזמן געגוע למקום הזה. אם אני לא מגיעה יום אחד לעבודה כי אני בחופש, אני כבר מתגעגעת לדבר הזה שנקרא חדר לידה. יש בזה משהו ממכר, בסוף אנחנו אנשים שאוהבים להתמכר לרגעים האלה, לאוקסיטוצין הזה ואני אומרת: 'וואו, איזו עבודה מטורפת. הכי מרגשת בעולם'. אני חושבת שיש חיבור גורלי כמעט בין מיילדת לבין יולדת. תמיד אחדד לעצמי לזכור את הסיפור הזה, כי אני חושבת שלכל אישה מגיע שאני אהיה שם בשבילה. אני מזכירה לעצמי לתת את כל כולי, כי במקום הזה יש המון עבודה פיזית, רפואית, סיעודית, אני מיילדת את התינוק הזה".
>>לפרק המלא של "בייבי TEAM" באפליקציית +12 לחצו כאן
בינת ממשיכה ומסבירה את הדרך שבה היא רואה את הדברים ואיך היא משפיעה על היולדת: "לתוך הדבר הזה אני מנסה לצקת משהו מאוד רוחני, ברמת האנרגיות שלי מאותה האישה. המון נשים משחזרות את הלידה שלהם בדיעבד, זה יכול להיות ימים, חודשים או שנים אחרי ותמיד ברגע הזה הן מבינות איזה שינוי הן עושות בחיים שלהן ואיך הן הולכות להתפתח משם. זו זכות ענקית. אחד הדברים הכי מדהימים במקצוע שלנו, זה שלאורך השנים את לומדת הרבה על עצמך. הרבה פעמים כשאני פוגשת זוגות בחדר, אלו דברים שמשקפים לי על עצמי. על הזוגיות שלי, על עצמי כאדם, היחסים שלי עם הבנות והמשפחה שלי, תוך כדי תנועה אני לומדת להתפתח. גם בצורה רגשית מאוד מאוד חזקה וזה פשוט מהמם. אתה מבין כמה הערך של חיים, משפחה, זוגיות וקשר בין בני אדם הוא משמעותי וכמה הם חלק בלתי נפרד מההבניה שלנו כאנשים וחברה. חדר לידה הוא מקום שיכול לבטא את כל הדברים האלה".
מטבע הדברים, התוכנית מתמקדת בלא מעט סיפורים ששזורים בדרך כזו או אחרת בשנה הקשה שעברנו כמדינה וכעם. מתברר שגם אל חדר הלידה, המקום האופטימי שבו נוצרים חיים חדשים, הגיעו תחושות קשות. "יום אחרי המלחמה עבדתי משמרת בוקר בחדר לידה וזה היה מאוד קשה. כל בכי של תינוק ושמחה בחדר, הייתה מהולה בהמון מטען רגשי. לאורך התקופה של המלחמה, הבנו מה המושג והערך של חיים, הוא קיבל משמעות אחרת, כי מבינים שלצד המלחמה, החטופים והחללים – החיים מנצחים. זה קיבל תוקף אדיר בעיניי. לצד העצב הזה, יש שמחה, היא מסוג אחר אבל היא מוכיחה כמה באמת אנחנו חזקים", משתפת בינת.