מאז אסון שבעה באוקטובר, ולאורך המלחמה הארוכה, אחד המקומות היחידים והמפתיעים ששומרים על אופטימיות ושפיות הם חדרי הלידה בבתי החולים. המקום בו נבראים חיים חדשים, שמזכירים שאין ברירה אלא להמשיך הלאה ולהמשיך לתכנן את העתיד. ד"ר ענת לביא-רבינוביץ', מנהלת חדרי הלידה בבית החולים "ליס" שבאיכילוב, משתפת על המקצוע המיוחד בו היא זוכה לעסוק כל יום: "אם לא אוהבים אקשן, אי אפשר להיות בתפקיד הזה. אני אוהבת שהכל יכול להיות רגוע ופתאום מאפס למאה, יש דרמה וחייבים להגיב מהר וברוגע. אני מתה על זה, זו מהות המקצוע".
לאחרונה אנחנו זוכים לראות את העבודה של לביא-רבינוביץ' על המסך בתוכנית "בייבי בום" (פרק חדש בחמישי, אחרי החדשות, קשת 12), שם כחלק מעבודתה היא מלווה משפחות ויולדות אל הרגע המרגש בו הם מביאים חיים חדשים לעולם. בתוכנית המלווה "בייבי TEAM", באפליקציית +12, היא משתפת על העבודה השוטפת באחד המקומות האופטימיים ביותר בתקופה האחרונה: "חדר לידה זה כמו מיקרוקוסמוס כזה. אפשר להיכנס ובכמה שעות של לידה, להיות עדה לכל הדברים שצפים. דינמיקות קטנות בין בני זוג, בין היולדת להורים שלה, דברים קטנים שיכולים להזכיר ולצבוט לפעמים. זה זורק אותך בצורה לא צפויה למקום האישי".
>>בואו להכיר את ד"ר ענת לביא-רבינוביץ' ב-"בייבי TEAM", בלעדי לאפליקציית +12
בעוד שהעבודה בחדר הלידה יכולה להיראות לפעמים רגועה ושלווה, מהר מאוד הדברים יכולים להשתנות. "אני אוהבת שזה מצריך ממני מצד אחד מיומנויות שהם כירורגיות ולהגיב מהר. זה מלחיץ מאוד ברגעים מסוימים ואני צריכה לעבוד מהר בשיקול דעת מהיר מאוד. בסוף זה סיפוק מידי, יוצא תינוק בוכה ואין אושר כמו לראות פעולה שלך שהצליחה או לידה שניהלת נכון והזוג אוחז בילד שלהם. מעל הכל אני אוהבת את הריגוש של להיות עם המשפחה ברגע בו היא נוצרת או גדלה. תחילת החיים, האופטימיות תמיד מוציאה מהזוגות דברים שנורא נחמד לראות", משתפת ד"ר לביא-רבינוביץ'.
למרות המצב הקשה בחוץ לאורך המלחמה, ד"ר ענת רואה בחדר הלידה כמקום מרפא ומשמעותי: "להביא חיים ולעבוד בחדר לידה בתקופה הזאת של מה שקורה מסביב, שהכל רע ומייאש, זו בועה של שפיות, אופטימיות וניצחון החיים. זו זכות ושליחות. לאורך כל החיים שלי כמתמחה ובכירה זה ליווה אותי, אבל עכשיו זה הכי מועצם. אני חושבת שכל הצוות מודה כל יום שיש לנו את הזכות הזאת בתקופות כאלה, להיות במקום שמנציח את ההמשכיות, החיים והתקווה. זו נחמה מאוד גדולה, יש גם רגעים עצובים".