אלי (רותם סלע) ועידו אברהמי (יהודה לוי) הבינו בדרך הקשה והמורכבת שחלום ההיריון והלידה של אלי כבר לא יתגשם. אחרי הרבה התלבטויות הם התחילו בתהליך הפונדקאות, והפתרון לבעיה הפך לעוד מורכבות לא קלה ביחסים שלהם. אמש (שני) ב"גוף שלישי", צפינו בזווית חדשה על היחסים של השניים, פחות מושלמת מזו שנראתה בפרק הראשון. השחקנים והיוצרים מספרים בסדרה המלווה של התוכנית ב+12, "לגופו של עניין", על הקושי של כל אחת מהדמויות בסיטואציה - ומה מוביל אותה להתנהג דווקא בדרך שבה היא בוחרת להיות.
"אלי היא אישה מאוד חכמה, משכילה, אישה של מילים. היא עברה שנים מאוד קשות בניסיון להיכנס להיריון ולהביא ילדים", מסבירה רותם סלע, "שנים שמאוד סגרו אותה והפכו אותה למפוחדת, דואגת ועצורה. בדרך היא איבדה את המיניות שלה ואת זה שהיא אישה על כל המשתמע מכך". רותם מתארת את הפגישה הראשונית של הצופה עם דמותה של אלי אחרי שנים שהיו מאוד קשות עבורה ובנקודת שיא של הדמות: "אנחנו פוגשים אותה בתהליך של יציאה, היא מוצאת את אלי מחדש".
>> לצפייה בקטע המלא של "לגופו של עניין" ב+12 עם רותם סלע, יהודה לוי ויוצרי הסדרה
לא ראויה להיות אמא
בזמן שהצופה פוגש לראשונה את אלי אחרי שנים מטלטלות של קושי להרות ומשברים שבאו אחד אחרי השני, הבמאי ואחד מיוצרי הסדרה, שי קפון, לוקח אותנו אחורה - לעבר שלה. אמש בפרק קבלנו טעימה קטנה ממערכת היחסים המורכבת עם אימה, וכעת קפון מסביר איך הילדות של אלי ומעצבי הזהות שלה, גורמים לה להתנהג בצורה הזאת: "אלי היא דמות שבילדותה זעקה 'אמא, אמא, אמא' ואף אמא לא ניגשה. זה שרט אותה, מאז התחושה שלה שהיא חייבת לשלוט בעולם, כי אם היא לא תייצר לעצמה אמא או מסגרת העולם יגרר לתוהו ובוהו, לכאוס".
העובדה שהיא נאלצה כל הילדות להסתדר לבד, הובילה אותה למקום בו היא נמצאת היום. לא סתם אלי עובדת דווקא בתחום שבו היא נמצאת - ומצטיינת בו. קפון מסביר שמשימת העל שלה היא לארגן לעצמה את העולם ולהיות בשליטה על כל דבר שקורה סביבה. "היא עורכת ספרותית, עורכת את בעלה, עורכת את החיים והיא מכורה לאמונות טפלות. היא מפחדת להשאיר את העולם להתנהל מעצמו כי אחרת - 'אוי ואבוי'".
לתוך האופי הפדנטי והצורך של אלי להיות בשליטה, נכנס פרמטר נוסף, כזה שמשנה את כל התמונה, כך מסביר קפון: "קרה הדבר הנורא מכל, הדבר שאין לה שליטה עליו והיא לא יכולה להכיל את זה, הגוף שלה בוגד בה". אותה בגידה, מעמתת אותה עם התחושות הפנימיות הכי סודיות ומורכבות שלה, הביקורת שלה כלפי עצמה: "מבחינתה הגוף שלה רואה את האישיות האמיתית שלה, את הפגם האמיתי בה ואת זה שהיא לא ראויה להיות אמא. הדיסוננס בין אדם רודף שלמות לזה שהיא פגומה מעביר אותה על דעתה וזאת מלחמתה בארבע רוחות השמיים".
חי ליד אלי
לצידה של אלי, נמצא בעלה עידו. בתוך סערת הרגשות של טיפולי פוריות וההתפרקויות שבדרך, הוא נמצא לידה ותומך בכל שלב, גם אם זה אומר שהוא מוותר קצת על עצמו. אחד מיוצרי הסדרה, דרור משעני, מסביר על הרקע של עידו ומה מנחה אותו בחיים: "הוא אדם שבחר בחיים נינוחים. הוא אולי היה אמור להיות עורך דין מהגדולים והכרישים, אבל הוא מעדיף לעבוד במשרד קטן שבו הוא עצמאי ועושה רק את מה שהוא רוצה". לצד סיבות ערכיות שהובילו אותו להעדיף לעבוד במשרד קטן, משעני מסביר שבין היתר זה הצורך של עידו בחיים נינוחים וקלים, שכעת, כשהוא זקוק לכסף עבור הפונדקאות, נסדקים ונפרצים כשהוא נאלץ לקחת משרה שמערערת על החיים שיצר לעצמו.
הצעד של אלי ועידו לתהליך הפונדקאות, מאלץ אותו להתמודד עם דברים בעצמו שעד היום ניסה לשים בצד. אם עד עכשיו הוא נחבא אל הכלים, בשלב הזה מתעורר האדם שגם עומד על רצונו וצריך להיות נחרץ בדעתו: "יש בו משהו שקצת בוחר להיות ליד אלי, לא מאחורי אלי אבל לידה, וזה נוח לו. תהליך הפונדקאות וכל מה שהוא מביא איתו ועל שניהם, כולל הסערות במערכות היחסים ביניהם, מכריח אותו לבוא לפרונט, להתייצב מול מה שהוא רוצה וצריך לעשות - אם הוא רוצה להיות אבא".
קפון מציף דבר נוסף באישיותו של עידו: "הוא לא מאמין בעצמו. אף פעם לא הייתה לו את הזהות שלו כהוא עצמו. התהליך שהוא עובר במהלך הסדרה זה להתמודד עם הפחדים הכי גדולים שלו". לבחירה של עידו להיות רק הצד התומך לאורך השנים, יש גם השלכות, מסבירה שירה חדד, יוצרת הסדרה: "עידו התייצב לצידה בפוזיציה של תומך, כמעט בפוזיציה הורית ביחס אליה, שמכיל את הקשיים האובייקטיבים והסובייקטיביים שהשנים האלה העבירו אותה".
לטענתה של חדד, הפוזיציה הזאת היא טבעית עבור זוגות שעוברים את התהליך הזה, אבל אצל אלי ועידו קורה דבר נוסף: "פתאום הם מוצאים את עצמם במציאות שהיא קצת אחרת. היא מעמתת אותם אחד עם השנייה, ובעיקר עם עצמם, וגורמת להם לשאול שאלות על התפקידים האלה שהם התאבנו בהם. כל אחד מהם רוצה לחלץ את עצמו מהמקום שהוא קפא בתוכו, גם אם לא באופן מודע".
יודעת בבטן איך זה מרגיש
רותם ויהודה מגלמים בסדרה תפקיד מורכב ולא קל. מטעני העבר, הקושי להרות, המתח הזוגי שזה יוצר והפתרון לגשת אל פונדקאית - שגם הוא עדיין מאתגר תפיסות חברתיות. רותם מספרת שהכניסה לדמותה של אלי הייתה לה טבעית יותר ממה שניתן לדמיין.
היא הסבירה לא פעם שהחיבור אליה הוא משהו שהיא לא הייתה צריכה לחקור עליו כדי לדעת איך הדמות מרגישה באמת. "כשחקתי רופאה אז הלכתי לבית חולים ונצמדתי לרופאות או אם הייתי צריכה לשחק שוטרת אז דברתי עם שוטרים, פה לא הייתי צריכה שום הכנה, בניגוד לשאר התפקידים שעשיתי עד היום", מסבירה רותם ומספרת על החיבור הטבעי, "הרגשתי שאני לא צריכה אף אחד שיגיד לי איך זה מרגיש, אני יודעת בבטן שלי ובקרביים שלי איך זה מרגיש שאישה לא יכולה להביא ילדים לעולם, מעצם היותי אישה אני יודעת מה מרגישה האישה הזאת".
יהודה, שבוחר את הדמויות אותן הוא מגלם בקפידה, מסביר איך היה לו להיכנס לדמותו של עידו. "כל הדמויות שאני בוחר ומשחק - יש אותן בתוכי. אנחנו מלאים בדמויות, בצבעים ובאנרגיות והתפקיד שלי כשחקן זה לזהות איכות מסוימת, לתת עליה דגש ולהפוך אותה למשהו אורגני שבא מתוכי".
גם אם יש לו ביקורת כלפי התנהגותו ובחירותיו של עידו, הוא שם אותה בצד ומנסה להתחבר לדמות אותה הוא מגלם מתוך הבנה מלאה וקבלה אמיתית. הוא מסביר על החשיבות של זה ביצירת דמות אמינה, מדויקת ועגולה: "יכולה להיות לי העין הביקורתית והשופטת, אבל כבן אדם שניגש לדמות אסור לי לשפוט את הדמויות שלי. אני צריך להבין לגמרי מאיפה הם מגיעים ומה מנביע את ההתנהגות שלהם, ולא לשפוט אותו כדי של תהיה לי עין ביקורתית תוך כדי משחק. זה מייצר צבע מסוים במקום להביא משהו יותר רוחבי, עמוק וטוטאלי".