קרוב לעשור שאסי עזר ורותם סלע, הצמד הכי מפורסם ואהוב בטלוויזיה הישראלית, מגישים זה לצד זו את התוכניות המובילות על המסך, בהן "הכוכב הבא" ו"נינג'ה ישראל". הגורל חיבר ביניהם כשאסי הציע לרותם לשחק את הדמות הראשית בסדרת הדרמה שיצר, "להיות איתה" - והשאר, כמו שאומרים, היסטוריה.
אסי ורותם פגשו את ארז טל לשיחה אישית וזוגית ב"30 עם", לרגל חגיגות 30 השנה לקשת. עבור אסי וארז מדובר באיחוד מרגש, אחרי שנים שבהן הגישו יחדיו את "האח הגדול". ארז נזכר ביום שבו אסי התפטר מהגשת התוכנית: "נסענו במונית לנווה אילן וסיכמנו שאנחנו מתפטרים ביחד, כי לשנינו נמאס. אתה הלכת ועשית את זה לפניי. סיכמנו שנלך ביחד. אמרו לי: 'אסי כבר התפטר, אתה חייב להישאר'".
עוד קודם, ארז זיהה באסי את הכישרון וזימן אותו לאודישנים שונים, כולל ל"מועדון לילה". "אני זוכר שכשקיבלתי את הטלפון שאתה מזמין אותי, ממש היה לי דופק מואץ", סיפר אסי, "התרגשתי באופן לא פרופורציונלי ולא הצלחתי לצלוח את האודישנים האלה".
ב-2008 ארז הציע שאסי יגיש לצידו תוכנית חדשה ויקרה מאוד בשם "האח הגדול". "קיבלתי הזדמנות להנחות ברשת תוכנית שנקראת 'תשיר את זה'. אחרי שצילמנו אותה קראו לי למשרדי רשת ואמרו: 'תחתום על חוזה טאלנט'. זה היה מטורף, הציעו לי סכום כסף שלא שמעתי עליו בחיים", נזכר אסי, "בקשת הציעו לי חצי מהסכום ואמרו: 'תחתום, ואנחנו יכולים לעשות איתך מה שאנחנו רוצים'. נשבע שבאותו רגע אמרתי: אני רוצה להיות איפה שארז טל וצביקה הדר. לתדהמתו של הסוכן שלי, חתמתי בקשת. הפסדתי סכום אדיר, אבל רציתי להיות איפה שאתה נמצא, ארז".
>> אסי עזר ורותם סלע ב"30 עם": צפו בפרק המלא ב-+12
אתה זוכר את השידור הראשון בפריים טיים?
"אני זוכר שלבשתי משהו נורא, זה הדבר הראשון שקופץ לי לראש. הייתי מאוד לחוץ, אבל נשבע שלא הבנתי אז את גודל העניין. הרגשתי שאני במסיבה. לא הרגשתי שהאחריות עליי, כי האחריות תמיד הייתה עליך".
נוצרה בינינו שפה. אני המבוגר האחראי, אתה המתלהב שעושה שטויות.
"בפעם הראשונה שהגענו לבית 'האח הגדול', הראו לי את החדר שלנו. כל כך התלהבתי שהייתה מיטה בחדר. זה ריגש אותי שאני חולק איתך חדר. התיישבתי על המיטה, אתה יצאת מהחדר ואחרי דקה נכנסה מפיקה ואמרה: 'אסי, בוא איתי בבקשה. אתה לא בחדר הזה, הייתה טעות'. הורידו אותי לקומה מינוס אחת בנווה אילן והכניסו אותי לתוך חדר קטן. אתה הוצאת אותי מהחדר. אני מאוד אהבתי לעבוד איתך. לא יכולתי לקוות למשהו יותר טוב. היית ממש מנטור וסבלני. כשהיית רואה אותי עושה משהו לא בסדר, היית לוקח אותי לצד. אתה נהגת בי בכל כך הרבה כבוד וסבלנות".
בפעם הראשונה, קשת הציבה על המסך בפריים טיים מנחה גיי שמדבר על זה בחופשיות.
"הבנתי את האפקט רק בדיעבד. לא נכנסתי להנחייה בטלוויזיה עם אג'נדה לקדם זכויות. אני לגמרי שם היום, מרגיש שזה חלק מהעבודה שלי. הבנתי את החשיבות רק כשהתחלתי לשמוע ילדים מספרים לי שלהורים שלהם היה קשה עם היציאה שלהם מהארון, אבל אמרו: 'תהיה כמו אסי'. זה משפט שקשה לי, מה שאני מייצג בעיניהם, משהו פחות נשי. זה הציק לי, אבל המון הורים פוחדים מהדבר הזה שנקרא 'הומו' או 'לסבית', ולראות את זה, להבין את זה, זה עזר אפילו להורים שלי".
עשית שירות אדיר לקהילה.
"הייצוג הלהט"בי היחיד כמעט בטלוויזיה באותם ימים זה כשהראו את מצעדי הגאווה, רוקדים על משאיות, כאילו זה כל עולמנו. אף פעם לא היה: אני פשוט הומו, וזהו. אני לא עובד בזה. אני מנחה טלוויזיה כמו ארז. הרגשתי שהייתה קבלה מלאה שלי והדברים שאני מביא למסך. מעולם אף אחד לא אמר לי: 'אל תגיד יותר משהו שעלול להשתמע כך וכך'. היחיד שאמר את זה היה אבא שלי: 'למה אתה חייב לדבר על זה שאתה הומו בטלוויזיה?'. הבוסים שלי, מהם לא שמעתי שום דבר כזה. הם פשוט נתנו לי להיות אני".
כשהתחלת בטלוויזיה, עוד ב"אקזיט", היית בארון.
"בחצי השנה הראשונה כן. קרו שלושה דברים: הדביקו לי רומן עם יעל גולדמן, שהייתה בכלל בזוגיות עם מיכאל הנגבי. אמרו שקורה בינינו משהו. זה הציק לי שיש שקר, אני אהבתי דוגרי. עפר שכטר מראה את התחת, אבל אני מסתיר שאני בסך הכל מעדיף גברים. דבר שני, היה לי בן זוג ראשון שהיה אחד העורכים בתוכנית. חוץ מזה, התקשר אליי כתב רכילות שאיים עליי שהוא ראה אותי מתנשק עם בן הזוג שלי במועדון, ושאם אני לא אצא מהארון אצלו, אז הוא יוציא אותי החוצה מהארון. אני זוכר שניתקתי את השיחה ואמרתי לעצמי: זה לא כוח שאני מוכן שיהיה לאנשים עליי. הלכתי והודעתי לבוס שלי, לג'וני, יונתן קוניאק, שאני רוצה לצאת מהארון".
סיפרת שלימדת את עצמך, הכרחת את הגוף, להיות עם אישה.
"כן, הרבה עושים את זה, כל מי שבארון ורוצה להיות השקרן המושלם, שלא יעלו עליו. הוא מחנך את המוח שלו לרמות. אתה מסביר לעצמך מי האישה שאתה נמשך אליה. תמיד כשאני מנסה להסביר לגברים סטרייטים איך הייתי עם נשים, אני אומר להם שזה בדיוק כמו גבר שנמצא עם אותה האישה 30 שנה. הוא צריך לשכנע את עצמו שעדיין יש את זה. יש הומואים שמסיימים את החיים שלהם בארון".
זו הייתה אופציה מבחינתך, לחיות ככה את שארית חייך?
"הייתי משוכנע שאמות בארון. כשרק התחלתי לצאת עם בן הזוג שלי, חלמתי שאני עומד מתחת לחופה עם בת זוג ובורח מהחופה. הבריחה מהחופה מובילה אותי לחדר שבו גדלתי. אני שוכב לאמא שלי על הברכיים, היא מלטפת לי את הראש ואומרת לי: 'לא באמת חשבת שתצליח לעשות את זה, נכון?'. זה רדף אותי המון שנים. הייתי משוכנע שאחרי הצבא אסע לארצות הברית ואיעלם למשפחה שלי, שאף אחד לא יידע איפה אני ואחיה את החיים שאותם אני רוצה. ניסיתי, נסעתי לארצות הברית, אבל לא החזקתי שם מעמד וברחתי חזרה מהר לארץ. לא האמנתי שאי פעם אצא מהארון".
איך היו התגובות כשיצאת מהארון?
"התגובות היו מדהימות, מכל כיוון. לא סיפרתי להורים שלי שאני הולך לעשות את הכתבה. סיפרתי להם רק אחרי שהתראיינתי, כדי שהם לא יוכלו לשנות את דעתי. אמא שלי אמרה: 'אנחנו בסך הכל יודעים חצי שנה, עוד לא סיפרנו לחברים ולקרובים. תן לנו עוד זמן'. אמרתי: אני מצטער, התראיינתי, זה הולך לצאת".
אצלך, הכל בחוץ. "האח הגדול" סימלה את המעבר לדור שבו הכל מצולם וחשוף.
"הביקורת הגדולה עליך הייתה שהיית 'מעל זה'. הנחית את 'האח הגדול' שאומרת 'הכל בחוץ, הכל בחוץ', אבל אתה שמרת על משהו מאוד פרטי. אני כן בן אדם מאוד פרטי. את מה שאני לא רוצה שיידעו עליי, לא יודעים. יש הרבה, לא חסר. את החרדות היה קל לשמור לעצמי. זה לא כל כך נעים לשתף מאיזה כדור ירדת ולאיזה כדור עלית, או שמצאת את עצמך עולה על טיסה חזרה לישראל כי חטפת התקף חרדה. זה לא בא לי בקלות. אני לא יושב ואומר: זה יביא לי מלא לייקים, אלא אני מבין שאם קרה לי משהו, אוכל להשתמש בזה כדי לעשות טוב".
בחזרה להתפטרות מ"האח הגדול". "התפטרתי מ'האח הגדול' בערך פעמיים בשבוע, שזה היה מאוד מוזר, התעוזה", נזכר אסי. "הרגשתי שאני צריך להראות שאני יכול לבד. היה כיף להנחות לצידך, אבל גם מאוד מגביל. להיות לצידך זה להיות בתפקיד מאוד ספציפי. אתה החכם שיודע הכל, אני זה שלא מבין ושואל שאלות קיטבג. אני הייתי הלימור שלך, רק בלי הבגדים המוזרים. מאחורי הקלעים הייתי יושב איתך, היינו בונים את המשימות וכותבים את התסריטים. הרגשתי שאני יכול יותר מזה וידעתי שלצידך יהיה לי מאוד קשה להביא משהו אחר. רציתי לפרוח, להיות האיש שמוביל את התוכנית, שעליו סומכים. זה היה חסר לי".
זה השלב שבו הצטרפה לריאיון השותפה והחברה הקרובה, רותם. דרכיהם הצטלבו כשבר רפאלי הבריזה ברגע האחרון מ"להיות איתה". "חשבתי שקשת יבטלו את הסדרה, אבל אמרו: 'לא, אנחנו אוהבים את הסיפור, בוא נמצא מישהי אחרת'. כמה חודשים לפני כן רותם שיחקה בסדרה שנקראה 'אבודים באפריקה'. הייתה סצנה שצפיתי בה ואמרתי: וואו, היא פשוט שחקנית מדהימה. סיפרתי את זה לבמאי עודד רסקין שאמר: 'אני חושב בדיוק כמוך, בוא נסגור אותה'. באנו עם השם שלה לקשת, והמנכ"ל אבי ניר אמר: 'היא לא מוכרת, תסגרו לי מישהי מוכרת'. רן תלם נאבק על זה. רותם עשתה שני אודישנים מושלמים ובסוף זה קרה. זה היה הדבר הכי טוב שקרה לי בחיים".
ומשם המשכתם להנחייה משותפת.
רותם: "יום אחד קיבלתי טלפון מאסי. אני ממש זוכרת את הרגע המדויק ואיפה הייתי בבית. הוא אמר: 'אני רוצה שתבואי לאודישן ל'להיות איתה', את ממש יכולה להתאים לתפקיד'. עשיתי את 'להיות איתה' ונהיינו חברים ממש טובים, ואז קיבלתי עוד טלפון מאסי שאמר: 'רותם, מחפשים מנחה לצידי ב'הכוכב הבא'. מה את אומרת, אולי תהיי מנחה איתי? אלה היו שני טלפונים שממש הכריעו לי את גורל הקריירה".
אסי: "אני גם זוכר את שתי השיחות: איפה הן היו, איפה הייתי. עם מי הייתי. זה היה רגע משמעותי עבור שנינו".
רותם, כשהגיע הטלפון מאסי על תפקיד ראשי בסדרה בערוץ 2, זה הלחיץ אותך?
"זה לא הלחיץ אותי, אני לא בן אדם שנלחץ כל כך. זה כן אתגר אותי. הבנתי שזה תפקיד משמעותי. היו מלא אנשים סביבי שייעצו לי לא לעשות אותו, כולל האנשים הקרובים אליי ביותר. 'זה להיכנס לנעליים של מישהי אחרת, למה את צריכה את זה בעצם?'. אמרתי שזה ממש לא מעניין אותי של מי זה אמור היה להיות, כי אני יודעת מה אביא לשולחן. בסוף ההימור התברר כנכון. אני חושבת שזאת הייתה סדרה מצוינת שנכנסה להרבה לבבות ויצרה את החיבור עם אסי, שזה הדבר הכי טוב שיכולתי לבקש לעצמי".
בזמן הצילומים אסי הטריף אותך?
"כשאסי על הסט, או בכלל, כשתסריטאי נמצא על הסט, זה עולם אחר. כשאסי היה בסט, זו הייתה המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש. הוא כתב את זה, הוא יודע, הוא מכיר את התחושות ומבין בדיוק מה צריך לעשות. היה לנו חיבור כל כך טוב, בכל דבר הייתי ניגשת אליו ומתייעצת איתו. בשבילי זה היה מדהים".
אסי, כתבת את הסדרה הזאת בייסורים.
"זה היה גדול עליי. לכתוב את הסדרה ולצלם אותה, בזמן שאני מנחה תוכנית כל כך גדולה כמו 'האח הגדול', כשזו הפעם הראשונה שאני כותב והשחקנית הראשית עזבה. הייתי בטוחה שהכל הלך לפח, אבל אז התחלנו לצלם ולא הבנתי מה אני רואה. בחיים לא הייתי על סט של סדרה. זאת הייתה חוויה מאוד קשוחה וקשה, אבל מאוד משתלמת".
תהיה עונה רביעית?
רותם: "לא צריך בעיניי, די. יש יופי גם בלתת לדבר להיות ולהתקדם הלאה. זה אחלה. לא צריך עד שכבר לא רוצים".
כמה מהדינמיקה ביניכם ב"הכוכב הבא" וב"נינג'ה ישראל" מאולתרת וכמה מזה אתם מתכננים?
רותם: "100 אחוז מאולתר. שום דבר לא מתוכנן מראש. אנחנו מגיעים בתשע בבוקר, מתחברים למיקרופון, ויוצאים מהאולפן בשתיים בלילה לפעמים. כל מה שאנחנו עושים, הכל כולל הכל, מאולתר".
אתם סומכים על העורך שיערוך אתכם?
אסי: "לא, אנחנו מבקשים לראות את הקטעים ואנחנו נותנים הערות".
רותם: "זה התנאי שלנו, ששום דבר לא משודר בטלוויזיה לפני שצפינו בו. לפני כל פרק אנחנו נותנים אולי 50 הערות כל אחד, במצטבר 100-200 הערות. מורידים מלא. לפעמים כי זה מוגזם, לפעמים כי אנחנו מאוד חוששים לפגוע. בסוף, אנחנו חברים. הרבה פעמים זה כמו בסלון בבית, אתה אומר דברים שהם אולי לא עד הסוף פוליטיקלי קורקט. מישהו בבית עלול להיפגע. בסוף, יש לך אחריות".
אסי: "כשעורך רואה דברים מצחיקים הוא מכניס ומכניס ומכניס, ואז אתה מגיע למינון מוגזם מאוד. צריכים לעדן, לסדר ולדייק. הרבה דברים הולכים לפח".
מי משניכם מרוויח יותר?
אסי: "רותם ואני, מתחילת הדרך, עשינו החלטה שניאבק ביחד על זה שנשים ירוויחו בדיוק כמו גברים, אם לא יותר. זה אשכרה הצליח".
רותם: "הוא סתם מצטנע. אסי, ואני אומרת את זה בפה מלא, נלחם לאורך הדרך, בכל דבר שעשינו יחד, שאני אקבל שכר שווה לשלו. זה לא היה טריוויאלי. בהתחלה הוא היה מנחה הרבה יותר מנוסה ומקצוען ממני, אני הגעתי בפוזיציה אחרת. באיזשהו שלב כבר לא היה צריך, אבל היו שנים ארוכות שהיה צריך ואסי נלחם על זה. אני לא מכירה גבר יותר פמיניסט מהבחור הזה פה. חוויתי את זה על בשרי".
לאחרונה, זכתה רותם בפרס השחקנית הטובה ביותר בפסטיבל "סיריס מאניה" על תפקידה בסדרת הדרמה "גוף שלישי". על ההכנות לקראת הדמות סיפרה: "דיברתי עם הרבה בנות שעוברות את הדבר הזה ואת המורכבות הזו. לצערי, היו סביבי מלא נשים בסיטואציה הזו. בתור אישה, גם בלי שעברתי את המורכבות הזו למזלי, אני מבינה אותה. זה היה תפקיד שהכניס לי הרבה עצב לחיים".
בריאיון המדובר שהעניקה לדנה ויס, דיברה רותם על השכר שלה. "אני מאוד נלחמת על השכר שלי. אין 'לא נעים לי' במצבים האלו. אני יודעת להעביר מסר של איך אני צריכה להיות מתוגמלת. איזה כיף שהבנות שלי יודעות שאימא שלהן מתוגמלת כמו שצריך. מדברים הרבה על הפערים בשוויון בשכר, ואני שמחה להיות דוגמה למישהי שמתוגמלת כמו הגברים בתחום שלה, אם לא יותר. אני לא מרגישה שאני צריכה להתנצל על מה שאני מרוויחה, מרגישה שעשיתי הכל בעשר אצבעות".
כעסת על דנה כששאלה אותך את זה?
"לא, דווקא לא. אני מאוד אוהבת את דנה וחושבת שהיא שאלה שאלות מצוינות. הריאיון הזה היה מדובר הרבה בזכותה. בעקבות הדבר הזה קיבלתי אלפי הודעות מבנות, מנשים, שאמרו לי: 'עשיתי שיחת שכר, הלכתי לדבר עם הבוס שלי'. עד היום אומרות לי".
לקראת האירוויזיון בישראל, כולם ניגשו להיבחן. את לא.
"זה נשמע מוזר כשאני אומרת את זה לאנשים, אבל האמת לאמיתה זה שאני לא אוהבת את הבמות הגדולות האלו. אני מרגישה שזה לא בשבילי, מרגישה לא בנוח. ב'הכוכב הבא' אני עושה את זה, אבל זו התמודדות בשבילי. אני לא בן אדם שאוהב להנחות מול אלפי אנשים. אני אוהבת לשחק מול מצלמה ושזה בקטן. אני והמצלמה. אוהבת את האינטימיות הזאת. כשזה הופך להיות גדול ועם מלא אנשים ומחיאות כפיים, אני מרגישה פחות בנוח".
עוד לא יצא שהנחית בלי אסי לצידך. לא היית רוצה פעם אחת להוכיח לעצמך, לעולם, לאסי?
"אני מרגישה שכל כך אין לי מה להוכיח. אני כל כך לא שם, זה לא מעניין אותי להוכיח. אני עושה מה שכיף לי ומה שסבבה שלי. זה שאסי שם, זה כל כך כיף לי. זה החבר הכי טוב שלי, אנחנו עושים חיים משוגעים. זה עובד לנו. למה אני צריכה להוכיח שאני יכולה בלעדיו?".
זה 30 שנה לקשת, אבל גם 40 לרותם סלע. איך משבר גיל ה-40?
"עוד לא הגיע. מבלי לפתוח עין, חמסה, אני מרגישה היום הכי טוב שהרגשתי אי פעם בחיים. אני כל כך שמחה עם הגיל שלי, עם זה שהילדים קצת גדלו ואני עושה את מה שאני אוהבת. אני כל כך שמחה, שלא חוזרת שנייה אחורה".
מה את מאחלת לעצמך? מה החלום?
"הכי חשוב להיות בריאה ושהמשפחה שלי תישאר בריאה, מאושרת ומלוכדת. בא לי גם לחיות במדינה שיש בה אוויר לעוד דברים חוץ מפוליטיקה. זה יושב עליי, הדבר הזה. מקצועית, אני רוצה להמשיך לעשות דברים שאני נהנית מהם. אני בטוחה שבאיזשהו שלב זה יקבל שיפט, לא תמיד אעשה את מה שאני עושה עכשיו, אבל שאמשיך ליהנות".