שישה תושבים בלבד נשארו במשחק, ועד שהם יגלו מי מהם שיחק הכי נכון סיגל והודיה העבירו את הזמן בזיכרונות מהימים הראשונים בעיר. אולי כבר הספקתם לשכוח, אבל מסתבר שהצמות שהיו להודיה בתחילת הדרך השאירו טראומה קלה אצל סיגל. "לא ראיתי כלום חוץ מהצמות, את נראית בן אדם אחר והיה לך ראש גדול יותר", סיגל נזכרה בשעשוע. לאורך המשחק החברות בין השתיים הצליחה לשרוד עליות וירידות, אבל הודיה הודתה שבחוץ הדברים היו כנראה נראים אחרת. "אם היינו מכירות בחוץ לא נראה לי שהיינו ככה", אמרה הודיה וסיגל ניסתה להקליל את האווירה עם בדיחה: "עם צמות לא הייתי מסתכלת עלייך".
ובקצה השני של העיר, דומיניק התחיל להרגיש את המחסור בחברים שיצאו מוקדם מדי מהמשחק. כשהוא קפץ לביקור אצל רד הברמן, דומיניק גילה שבעיר הזאת יש גם כאלה שצריכים לישון והוא נאלץ למצוא לו בילוי אחר. "אני אלך לטייל ברחובות כמו בילדות", דומיניק הגיב בשעשוע כשרד הברמן הודיע שהבר נסגר, "אני אטייל יחף כמו פעם".
ואיך דודו פתח את השבוע האחרון בעיר? בניסיונות להפנים שלמרות כל המכשולים בדרך, הוא הצליח להישאר במשחק: "לא האמנתי שאגיע לגמר, תמיד רציתי אבל זה היה תלוי במשחק ובחברים. זה לא בידיים שלך כל הזמן".
עריכת וידאו: ג'ורדן סולטנה
>> בואו לעקוב אחרי כל מה שקורה בעיר: בפייסבוק ובאינסטגרם
