העדכון האחרון:

02:00 - רומי ומנואל נגד נטע: "לא ברור איך היא קיבלה כסף מהקהל"

רומי משוחחת עם מנואל, ומשתפת אותה בלחצים הכלכליים שהיא נמצאת בהם כעת: "אני לא רוצה שהלחץ יוציא ממני דברים מכוערים", היא מודה, "תהרגי אותי, אני לא מבינה איך נטע קיבלה כסף מהקהל, גם בבית לא הייתי רוצה לראות את הפרצוף שלה, אז פה?", היא תופסת את הראש בתסכול, וממשיכה: "הישיבה שלה על הגדר, לא להגיד כלום, להימנע מה"ביחד" פה, לא ברור לי איך היא מקבלת ככה כסף מהקהל", היא מבולבלת, "אז אולי גם אנחנו נשב ולא נעשה כלום. אולי מצליחים להוציא מזה משהו בעריכה, מוסיפים סאונד, אפקטים", היא אומרת בציניות.. מנואל מרגישה כמוה, ומשתפת אותה בחששות שלה לאבד אותה, אחרי שכבר איבדה את שרי, שעזבה במפתיע את העיר: "אני לא יעמוד בזה שגם את תלכי, זה לא קורה לי, אני אנוכית. את לא יכולה לעזוב את העיר הזאת, זו לא אופציה", היא אומרת לה בנחרצות. בתסכולן, הן קוראות ל"איש שבקיר" ומבקשות ממנו להגיע: "אתה הדבר הכי טוב שישי כאן", מצהירה מנואל, אבל האיש שבקיר לא מגיע.

01:00 – עדן חסון מרגש את התושבים

רומי מוטרדת ממקומה הנמוך בטבלה, שיכול לעלות לה ביציאה מהעיר, והיא פונה במצוקתה אל חברתה הטובה, אליסה. אליסה מרגיעה אותה, אבל מצד שני, היא לא מתחייבת להעביר לה כסף: " אני חושבת שאת צריכה בשביל הביטחון שלך, ליצור חיבור עם לפחות עוד בנאדם אחד בעיר, שיוכל לעזור לך גם", היא ממליצה לה, ומסבירה: " גם אם אני מחליטה שאני מעבירה לך, אני עוד לא החלטתי כמה". רומי בתגובה, מבקשת ממנה להעביר נושא ולא לדבר על זה, מחשש שיקנסו. הן חותמות את השיחה והולכות להצטרף ליתר התושבים שממתינים בסבלנות בחצר, שיפתח בית הקפה לאחר השידור.  

בית הקפה נפתח סופסוף, לשמחתם של התושבים, שנוהרים פנימה ופוגשים בפנים את הזמר, עדן חסון, שמקבל את פניהם עם הלהיט שלו, "ילדים כאלה". דודו תופס את הודיה לריקוד סלואו רומנטי והתושבים רוקדים, שותים ומתפרקים. עדן ממשיך לשיר והדיירים מבקשים ממנו להקדיש להם שירים. לאחר כמה דקות מהנות ומרגשות, עדן עוזב את העיר, לא לפני שהוא עושה "סלפי 2025" עם התושבים.

00:00- דניאל: "לא חשבתי שהם יעלו כל כך מהר"

התושבים שקיבלו מענק של 8000 שקלים מהקהל הם ג'ו, הודיה, דומיניק, לימור, דודו ונטע. התושבים יוצאים מהבנק אחרי החלוקה, ומתיישבים מחוץ לבר. סיגל מאוכזבת שלא קיבלה תמיכה מהקהל: "זה לא פרמטר לשום דבר מבחינתי, אבל כל שבוע אותם אנשים מקבלים". דניאל מופתע מהתגובה של עצמו: "מה רואים מכאן שלא רואים משם? לא חשבתי שזה יהיה חשוב לי, ולא התכוננתי לתחרות הזאת. זה מורט עצבים, ובא לי לעשות פאן. לא כיף לי עם עצמי ככה, וזה הולך להיות ככה עד יום חמישי". דודו שומע את דניאל: "אני לא אוהב שאתה לא ספורטיבי. יש פה אנשים שנמצאים פה חודש. זה הכי לא גברי שלך, ואתה אמור להיות גבר". אודטה מגנה על דניאל: "הוא אמור להיות בן אדם. תכבדו אותו". היא מעודדת את דניאל: "זה נהדר שהרגשות האלו יעלו, ושאתה נפגש איתם. זאת ההזדמנות היחידה שלך להתמודד איתם, ולא להתרגש מהם. אתה תחליט שאתה יותר גדול מהחוויה. אני שומעת אותך גדל". "לא חשבתי שהם יעלו כל כך מהר". דניאל מתוודה. "לא רציתי להיות לשכת הסעד". אודטה צוחקת: "איזה תרגומים יש לך לאהבה".

23:00- דודו להודיה: "את צריכה ללכת על בטוח"

התושבים ממתינים באזורים השונים בעיר בזמן השידור. הודיה משתפת את דודו ואת דניאל באכסניה, שהחלום שלה הוא לכתוב מילים ולחנים שאנשים יוכלו להתחבר אליהם. דניאל מופתע מהדברים של הודיה ומציע: "את יכולה ליצור מתוך המון תחומים. את יכולה רק לכתוב, ואת יכולה להיות כותבת שגם מבצעת". דודו מתעניין: "יש לך שירים במגירה?". "כתבתי שני בתים. יש לי הרבה מה להגיד, ואני לא יודעת להוציא את זה", היא מודה. "באופנה יילך לך יותר", דודו אומר את דעתו, וממשיך: "תנסקי שם הרבה יותר. את צריכה ללכת על בטוח ועל מה שאת טובה בו". בינתיים, בבית הפרטי, נטע מרגיעה את לימור, שנמצאת בתחתית הטבלה: "את צריכה להיות קול. את לא תצאי אם לא צריכה לצאת. אם תצאי, זה אומר שאת באמת צריכה ללכת הביתה". התושבים מתאספים בבנק ומצפים להודעה מי מהם זכה לקבל את המענק מהקהל.

22:00- לימור: "קשה לי, עוד לא שיחררתי"

הודיה מאפרת את דניאל באכסניה לקראת השידור, וכולם סובבים סביב האיפור. אליסה מתעניינת ושואלת את סיגל: "את לא מתאפרת אף פעם?". "מה יש לי להתאפר?" סיגל נרתעת. דניאל מחמיא לסיגל ומרכך אותה: "דווקא יש לך סומק טבעי. זו ממש מתנה". דניאל נהנה: "אני ממש אוהב שמאפרים אותי. אני ילדה דראגיסטית, אבל לא באמת. כל פורים אני מחופש לאישה. אני הולך למישהו שמאפר אותי, ולא מזהים אותי. לא מבינים שאני בתחפושת". דודו בא לראות את דניאל, ומייעץ להודיה: "תאריכי לו את הגבות. זה יבליט לו את העין". דודו חוזר למיטה שלו ואומר לדניאל: "טוב אני הולך, שתהיה לי הפתעה שאני אראה אותך". "רק שלא תברח", דניאל צוחק.

בינתיים בבית הפרטי, לימור משתפת את נטע ואודטה בחששות שלה מהתגובות שהילדים שלה עלולים לקבל, בעקבות הפתיחות שלה בתוכנית. נטע מנסה להרגיע אותה: "אני לא חוששת לגבי מי שאני. אם הבת שלך הייתה פה, את היית יודעת מאיפה היא באה בתור אמא שלה. הילדים של דודו צריכים לחשוש יותר מאיך שהוא מתנהג פה. את לא צועקת על ילדה בת 20 שהיא מכשפה. אני סומכת על הילדים שלך, והם לא ילדים קטנים". לימור מודה: "קשה לי, עוד לא שיחררתי". אודטה מצטרפת לנטע: "יש דברים שדי. כמה את יכולה לחיות דרך העיניים ולמען העיניים? יש מידתיות".

21:00- מחכים לשידור

סיגל, רומי, מנואל ואליסה יושבות מחוץ לבית הקפה. הן נתקפות רעב ומפנטזות על ארוחה במסעדות האהובות עליהן. סיגל מצהירה: "בת הזוג הבאה שלי תדע לבשל. נמאס לי מכל האוכל בחוץ". רומי חושבת בקול: "מה נאכל? בא לי משהו חם ומנחם".

התושבים מתבקשים להיכנס למקומות השינה, ומתחילים להתארגן לקראת השידור. הבנות באכסניה תוהות, אם להשקיע ולהתלבש יפה לקראת השידור או לא. הודיה וסיגל מחליטות להישאר עם הבגדים שהן לובשות, ומעבירות את הזמן יחד עם דניאל בהופעת אופרה באכסניה, בביצועם של הודיה ודניאל.

20:00- בקפה אצל אודטה

אודטה משתפת את התושבים בשאלון שבנתה כדי להכיר היטב את המרואיינים שמגיעים אליה. תחילה היא שואלת מהו הזיכרון הראשון של כל אחד. מנואל בוחרת לשתף: "כשהייתי בת ארבע, נסעתי עם המשפחה לבית נופש. במרכז הבית היה שולחן מזכוכית. נעמדתי עליו, והוא נשבר כולו. במזל לא יצאתי עם שריטה אחת". לאחר מכן אודטה שואלת מהי התכונה שחשובה לתושבים בחבר או בחברה. כולם מסכימים פה אחד ואומרים "נאמנות". אז היא מבררת על זיכרונות מבית ספר, שם דומיניק נפתח, ומספר על כך שהיה ילד בעייתי בבית ספר וכל ההורים ידעו את זה. "הצעתי חברות למישהי מהכיתה שלי, והיא הסכימה. לאחר שבוע של חברות קניתי לה מתנה. במקום לתת לה את המתנה, היא סיפרה לי שההורים שלה אסרו עליה להיות חברה שלי". "מה זה גרם לך להרגיש?", אודטה מצטערת לשמוע את הסיפור. "בעיקר כעס", דומיניק עונה. הוא משנה את כיוון השיחה ומתעניין בחייה של אודטה ובמשפחה שלה.

19:00- דניאל לנטע: "כנראה את כוכבת אמיתית"

דניאל, נטע ולימור יושבים מחוץ לבית הפרטי. "הפינה הזו פשוט מושלמת", דניאל מתענג על הספה. "ואיזה כיף החיבוקים האלה", הוא מוסיף לאחר שנטע נשענת עליו מחבקת אותו. לימור מפנטזת על הכסף מהקהל ואומרת לו: "זה יהיה אדיר אם שנינו נקבל היום". דניאל מעדיף לא להתעסק בכסף: "די אל תדברו על זה. אני לא רוצה לדבר על זה". לימור רוצה ללכת להכין עוד קפה ונטע עוצרת אותה "כמה קפה את שותה? סיימנו את כל הקפה בשבוע. תחסכי בקפה. יש לנו עוד יומיים". דניאל צוחק מהצד: "הבית ממש עושק אתכן".

במקביל, ג'ו, דומיניק, רומי ואליסה יושבים על הספה מחוץ לבית הקפה, ומחפשים איזה שיר לשיר כדי להעביר את הזמן, כשלפתע דומיניק מבחין בכותרת חדשה על לוח התקשורת: 'כתבת שער על תושבת העיר'. הוא מחליט להיכנס ולראות על מי הכתבה: "זה בטח על מנואל". הוא נכנס יחד עם רומי לחדר התקשורת והם מגלים שמדובר בנטע. נטע נכנסת לחדר התקשורת לצפות בכתבה, ודניאל מתרגש בשבילה: "תצלמי את הכתבה עם העיניים. כנראה את כוכבת אמיתית".

18:00 – אודטה תישן באכסניה?

בקרוב יחליפו התושבים את מגוריהם, ואודטה שוקלת לישון באכסניה. דניאל לא מאמין שזה קורה: "כשאודטה נכנסה לפה, אני הראיתי לה את האכסניה וידעתי שהיא הולכת לקבל הלם", הוא אומר לנטע ולימור על המרפסת של הבית הפרטי, וממשיך: "ועכשיו היא מתכננת לישון שם. זה ממש הזוי".  

17:00 – לימור לדניאל: "אליסה לא אוהבת אותי בגללך"

לימור ודניאל הופכים לחברים טובים, וכל זאת למורת רוחה של אליסה שמאוד מתחברת ללימור. "אליסה אמרה לדודו שהיא מאוד התחברה אליי, אבל לא אוהבת את הקשר שלי איתך", אומרת לימור לדניאל על המרפסת של הבית הפרטי. "לפני שהיא נכנסה למשחק, היא הייתה בעדי והצביעה לי מהבית עד שאתה הגעת. בגללך היא כבר לא אוהבת אותי". כל זה לא מונע מלימור לאהוב את דניאל ולרצות בקרבתו: "כשאתה הגעת לפה אתה ממש הטענת לי את הבטרייה. אני רוצה שאתה תישאר פה. השמחה והאור שאתה מביא, הם מצרכים נדירים פה". 

16:00 – דומיניק: "לשנינו ירדו האסימונים"

לאחר שפתח את ליבו בפני ג'ו וסיפר לו על ילדותו הקשה, דומיניק וג'ו הולכים יחד לבית הקפה כדי לאכול ארוחת צהריים. רומי ואליסה מצטרפות אליהם, ודומיניק ממהר לומר להן שהוא מרוצה ממצבו: "עובר עליי יום טוב, יום כיפי כזה". מצב הרוח שלו השתפר בזכות השיחה עם ג'ו: "הייתה לנו שיחה ממש טובה היום", הוא אומר לחברו, "נראה לי שלשנינו ירד האסימון. לי בתור בן, ולך בתור אבא".

15:00 – מה קורה בעיר בזמן השידור?

לקראת השידור הערב, דודו מסביר לאליסה, היושבת יחד איתו על הספסל מחוץ לבית הקפה, מה בדיוק הולך לקרות בעיר במהלך התוכנית. "משדרים את התכנית בכמה מקומות", אומר דודו, "מי שנמצא בבית הקפה רואה את זה בטלוויזיה שם, מי שנמצא בבניין העירייה רואה את השידור בטלוויזיה הגדולה בפנים, ומי שנמצא בבית הפרטי רואה בסלון".

14:00 – דומיניק: "אבא שלי לא יודע עליי כלום"

דומיניק מצטרף לג'ו בסוויטה, ומספר לו על היחסים המורכבים שיש לו עם אביו. "אבא שלי לא יודע עליי כלום, אתה יודע עליי יותר טוב ממנו", דומיניק משתף בתסכול, "אני מצפה ממנו שיבוא כמו גבר וידבר איתי".

הילדות הקשה שעברה עליו, מסביר דומיניק, התחילה כשאביו סירב להכיר בו כשעלה לישראל: "ישר אחרי זה הלכתי לקנות סמים,  בסך הכל רציתי להיות ילד רגיל עם אבא וצעצועים". כשג'ו נרגש מהשיחה וממהר לתמוך: "בהחלט מגיע לך להיות כמו כולם", דומיניק מודה שהוא רואה בו דמות אב: "מעולם לא דיברתי ככה על אבא שלי עם אף אחד. אפילו לא עם אחותי".  

13:00 – דניאל: "היום אני אגלה אם הקהל אוהב אותי"

ג'ו נהנה מהפינוקים שמגיעים עם הסוויטה שבמלון, ומעדיף לבלות את רוב הזמן בג'קוזי מאשר עם יתר התושבים שיושבים סמוך לבית הפרטי. דניאל מרגיש שמצב הרוח של ג'ו השתנה לטובה: "עושה רושם שהוא מצא את הבית שלו – הג'קוזי. בהתחלה הוא שכב כל היום במיטה ועכשיו נראה כאילו הוא בחופשה". הצפייה בג'ו עושה לדניאל חשק לבילוי בבריכה אבל לימור מזהירה אותו שלא לבזבז יותר מדי כסף. כשדניאל מתחיל לעשות חישובים, אודטה מציעה לשלם עליו כדי שייהנה מיום כיף. דניאל מתרגש מההצעה, מדלג ברחבי העיר ועוצר לרגע בחנות הבגדים. "אתה נראה ממש כמו חתן", פינק המוכרת מחמיאה לחליפה הלבנה שמדד ודניאל מכריז בגאווה: "אני צריך בגד מכובד כי היום אני אגלה אם הקהל אוהב אותי".

12:00 – רומי: "לא חיה באשליות שאני המאמי הלאומית"

רומי, שעדיין מתאוששת מהסערה של אתמול, ניגשת לדבר עם מר בראון על המצב. "נעלבתי, אם לחברות של אליסה היה טיפה שכל, הן היו שמות לב שקיבלתי את אליסה בצורה הכי יפה", רומי עדיין מוטרדת מהצעקות נגדה. "אני לא חיה באשליה שאני המאמי הלאומית", מודה רומי שמאז ומתמיד האנשים סביבה התחלקו לכאלה שמאוד אוהבים או מאוד שונאים.

ולצד כל הדרמה שהתרחשה אתמול, רומי מודה שהיחסים עם אליסה באמת לא מאוד קרובים: "היא תמיד אומרת את המשפט הלא נכון בטיימינג הלא נכון. מאוד קשה לי לאכול את זה אבל בסך הכל אנחנו מסתדרות".

בצד השני של העיר, דניאל חוזר מהשיחה עם דודו ישר לזרועותיה של מנואל. כשהוא משתף אותה בחששות שצפו אצלו אחרי השיחה, מנואל ממהרת לעודד אותו: "תפסיק לתת לאנשים להוריד אותך, אל תתעסק בשאלה מי מיסה אותך". 

11:00 – דודו: "לימור היא נטל, חברה שרק עולה כסף"

דודו לוקח את דניאל לשיחה, ומסביר שההתנהלות החברתית שלו בעיר היא לא נכונה. דודו מתייחס לעובדה שהשבוע מיסו את דניאל ארבעה תושבים, ומעודד אותו לפנות אליהם ולתקן את היחסים, כדי שלא יפסיד יותר מדי כסף בכל שבוע. "הבנתי שכדי לשרוד במשחק הזה צריך חברים", דודו חולק עם דניאל את המסקנות שלו בתור תושב ותיק, "לימור היא נטל, חברה שרק עולה כסף. אני קונה לה דברים ותמיד מרגיש צורך להגן עליה ולתת לה כסף". כשדודו ממשיך להסביר שהצד החברתי הוא מה שיקבע את גורלו במשחק, דניאל מופתע מהשיחה הרצינית על הבוקר: "אתה חושב שאני שחקן גרוע? חשבתי שאני בסדר בהיבט החברתי, לא ידעתי שזאת כל כך הרבה עבודה".

10:00 – ג'ו תומך: "אני אקרב את אליסה אליי"

בוקר חדש מגיע לעיר, וכרגיל ג'ו הוא הראשון להתעורר ליהנות מקרני השמש החמימות. בזמן שהוא אוכל ארוחת בוקר בבית הקפה, ג'ו מגלה לגולדי המלצרית את סוד החיבור שלו לדומיניק: "יש דברים שמגיעים בהבזק. אנחנו מחזקים אחד את השני, זאת חברות ללא תנאים". ג'ו ממשיך ומספר על האירועים הסוערים שעברו אמש על העיר. "לרוב אני טוב בלחבק ולתמוך, אבל הפעם היה לי קשה", הודה ג'ו שכאב לו לראות את רומי ואליסה סובלות בגלל צעקות האזהרה שהגיעו מחוץ לעיר. "אני אקרב אותה אליי", ג'ו מחליט לתמוך באליסה ומסכם את השיחה בנאום על נאמנות: "אבא שלי תמיד אומר שמי שלא אוהב ומעריך - שלא יתקרב. אין סיבה להיות מזויף". 

מה קרה אתמול?

התושבים התעוררו ליום רגוע שהפך מתוח מרגע לרגע. דודו התחיל בשיחות ייעוץ אסטרטגי לבנות של העיר. לאליסה הוא הסביר שהגישה שאיתה היא הגיעה למשחק היא לא נכונה, ואת הודיה הוא הזהיר מבזבזנות יתר: "כשאת רוצה לקנות שיר או בגד קשה לך לשלוט על זה. מעכשיו תפסיקי עם המותרות, את חייבת כסף". בהמשך היום, התושבים קיבלו הזדמנות לעשות סטורי בחינם והצטלמו ברחבי העיר עד שכולם היו מרוצים ממה שיצא.

כשהיא לא בטוחה מה מצבה החברתי בעיר, אליסה שיתפה את מר בראון בחששות שלה: "הכל פה מוקצן, מקווה שאני לא עושה פאדיחות". כמה שעות לאחר מכן, הגיעו צעקות מחוץ לעיר עם אזהרה מיוחדת לאליסה: "תתרחקי מרומי דחוף, ואל תעבירי כסף לאף אחד". המסר מהבית עורר סערה בקרב התושבים - מצד אחד, אליסה לא הבינה למה אומרים לה דבר כזה, ומצד שני רומי פרצה בבכי וניסתה להבין האם עשתה משהו רע.

כשהרוחות בעיר סערו, דומיניק ניסה להרגיע את רומי וניסה לברר למה דודו בכלל סיפר לאליסה על הצעקות שנשמעו מבחוץ. בהתחלה דודו ניסה להתגונן וטען שלא הוא זה שסיפר לאליסה, אבל מהר מאוד השיחה עלתה לטונים גבוהים. "מי אתה בכלל שתחנך אותי?", דודו נזף בדומיניק, "אתה לא תגיד לי מה להגיד, אני אגיד מה שאני רוצה". דומיניק מצדו לא נשאר חייב ותקף בחזרה: "אתה לא תצעק עליי, אם אני ארצה להגיד לך משהו, אגיד. גזגז מפה". אחרי הריב הסוער בין השניים, דומיניק שיתף את רד הברמן בתחושותיו: "דודו לא אלים פיזית אבל הוא בריון, עף על עצמו".

גם בגזרה של הודיה וסיגל לא היה שקט אתמול. השתיים אמנם עשו סולחה, אבל סיגל הודתה שהיא עדיין פגועה: "דיברו עליי מאחורי הגב, וזה הפריע לי שלא יכולתי להגן על עצמי. דודו מחייך אליי ואחר כך יורק לי בפנים". הודיה הרגיעה את סיגל שהחברות ביניהן חזקה, אבל הבהירה שהיא לא מוכנה להתערב בריבים של אחרים: "לא באתי לפה לעשות שלום".

זה כל מה שקרה אתמול בעיר של 2025