העדכון האחרון:

05:00 – "רציתי שסייף יישאר"

דודו מנסה להכניס את אליסה לאווירה של המשחק כדי שתדע מה מצפה לה בהמשך. הוא מספר לה על החברות שהתפתחה בינו לבין סייף וכמה היה קשה להיפרד ממנו: "אני לא מלא בעצמי אבל אני מאמין לעצמי", אומר דודו, "מי שאני חבר שלו אני חבר שלו באמת. כמו סייף למשל. ממש כאב לי כשהוא עזב כי נורא רציתי שיישאר. החיבור שלי איתו היה מאוד אמיתי".

04:00 – סיבוב לילי

למרות שהתושבים הלכו לישון, דודו ואליסה נשארים ערים. לאחר שיחה ממושכת במיטה שבאכסניה, הם מחליטים לצאת החוצה ודודו מראה לאליסה את העיר ומסביר לה כיצד הכול עובד ואיפה כל דבר נמצא. הם עוברים ליד חנות הבגדים, שם רואה אליסה את הבגדים שלה ודודו אומר לה שעליה לקנות אותם מהחנות. אחרי זה הוא מראה לה את בניין העירייה ואת הספסל שמשמש את ההומלסים. בסוף הם מתיישבים בפינה שליד בית הקפה.

03:00 – להפסיד בכבוד

דודו בטוח מאוד בעצמו, ויחד עם זאת גם יודע להתמודד עם כישלון: "אני גם יודע להפסיד", הוא אומר לאודטה ולימור בפינת הישיבה שמחוץ למסעדה, "המשחק הזה קשה אבל בסופו של דבר הוא רק משחק ואני יכול להפסיד בו. אני לא אשנא את זה שבגללו אאלץ לעזוב". אחרי זה השלישייה מתפזרת וכל אחד הולך למיטתו. דודו הולך לאכסניה ואודטה ולימור הולכות לבית הפרטי. 

02:00 – דודו: "הכסף הורס את הפן החברתי"

דניאל עושה לאודטה סיבוב באכסניה ומסביר לה איך להשתמש במקלחת ואיפה בדיוק נמצאות המצלמות. לאחר מכן היא מצטרפת ליתר התושבים היושבים מחוץ למסעדה ומשתפת את כולם בהתלהבות שלה מהמשחק: "יש פה קטע חברתי. הכסף הוא רק אמצעי". דודו לא מסכים עם קביעה זו, וטוען שדווקא הכסף הוא זה שבסופו של דבר משחק תפקיד משמעותי יותר: "האינטרס הוא שנהיה חברים, ומאותגרים בקטע הכספי. את לא יכולה להיות חברה של כולם ואז למסות אותם. הכסף הורס פה את הפן החברתי".

01:00 – ערב עם אודטה

לימור עושה לאודטה סיבוב בעיר כדי להכיר לה את המקום החדש בו תבלה את התקופה הקרובה. בדרכן לבית הפרטי, מבחינה אודטה בספסל הקטן הנמצא לידו ושאלה: "זה הספסל של ההומלסים?". הבית החמים והמעוצב להפליא מקסים את אודטה מאוד. "יש ריח נעים פה וזה כבר שבה את ליבי" היא אומרת.

00:00 – דומיניק: "אני לא מאמין שאני מדבר עם אודטה"

 הבידינג מתחיל. אודטה אמנם נכנסה לעיר עם כוונה לישון בחדר הפרטי במלון, אבל משנה כיוון כשמנואל מספרת לה שעבר עליה שבוע קשה במיוחד. "האמת שעברתי שבוע מאוד מורכב. חברה וחבר הכי טובים שלי עזבו בהפרש של יומיים. די בניתי על החדר", מנואל מספרת. אודטה מבינה לליבה של מנואל ובוחנת את האכסניה. "אכפת לי איפה אני שמה את כלי הרחצה שלי", דניאל מסביר לה, "אין ממש מקום שלך, את לא יכולה לפזר את הדברים". אודטה מודאגת: "זו הבעיה ,שאני לא יכולה לפזר את הדברים כמו בבית ובחדר". כשרומי וסיגל רצות לאכסניה במטרה לתפוס מיטה, אודטה בשוק, ודניאל מסביר לה את הסיטואציה.

 דודו נכנס עם אודטה לתוך האכסניה, ואומר: "יש נחירות, יש ריבים, יש פה הכל", ואודטה מספרת: "הבעיה שלי היא שיש לי הרבה פריטים". בהמשך, דומיניק ניגש לאודטה לגשש איפה מתכוונת לישון, ומבטיח לסדר לה מקום לינה טוב. אודטה משתעשעת מדומיניק: "מה אתה השריף של העיר?". דומיניק מציף את הנושא של הלינה של מנואל בחדר הפרטי במלון. אודטה דואגת להסיר חשש מליבו: "הבנתי, ובגלל זה אני לא מדברת איתה על זה". כשמנואל מצטרפת לשיחה, אודטה מבהירה גם לה: "השיקול שלי. אני קלטתי אותך אני לא עושה את זה ממקום של להיות בסדר, אלא כי הבנתי שעבר עליך שבוע קשה. אני מחפשת את המקום של הפרטיות. פה אין לי מקום לחפצים שלי. מפריע לי שלא יהיה לי את הספייס. אני מנסה לחשוב איפה יהיה פאן, יותר כיף. אני באתי לפה לדבר עם אנשים".

 דניאל דואג לרווחתה של אודטה, ומוותר על הלינה בבית הפרטי עם לימור ונטע כדי שתהיה לה נחיתה רכה בעיר. דומיניק ומנואל מראים לאודטה את הדרך לבית הפרטי, כשהם מתרגשים: "אני לא מאמין שאני מדבר עם אודטה", דומיניק מתלהב. מנואל פונה אל אודטה: "איזה כיף שבאת, חיפשתי לי איש שיח". לבסוף, אודטה קונה את מקומה בבית הפרטי עם נטע ולימור. מאוחר יותר, נטע ולימור נכנסות לבר ומרכלות על הכניסה של אודטה. לימור, שעברה שבוע קשה, חולקת עם נטע: "אני ממש צריכה אותה, אני רוצה להאמין שהכניסו אותה בשבילי".

 22:45 - התושבים פוגשים את אודטה ואליסה

אחרי ערב שלם שחיכו במתח, התושבים מגלים שאודטה מחכה להם בבר וצורחים מהתרגשות. לימור ניגשת ראשונה לחבק אותה, ואחריה מצטרפים כל שאר התושבים. מנואל ממהרת לציין שהיא מכירה את ילדיה של אודטה, ודניאל ממהר לבדוק מה קורה בפינת הנעליים. "תיכננתי לבוא על עקבים אבל אתמול דפקתי את הזרת", אודטה חושפת פרט משעשע מההכנות של הימים האחרונים.

התושבים עדיין מנסים לעכל את הכניסה של התושבות, אבל אודטה לא מבזבזת זמן ומבקשת מהתושבים לתת לה טיפים, להסביר את חוקי העיר ובגדול - להכניס אותה לעניינים.

זמן קצר לפני, ארז טל נכנס לעיר ופגש את התושבים בבנק כדי לבשר להם על העברות הכספים ומצב הטבלה החדש. התושב שהפתיע במיוחד היה מיכאל, שבחר להעביר את כל הסכום שברשותו למנואל, ולעזוב את העיר. 

22:00 - אודטה נכנסת לעיר

התושבים יודעים שתושב או תושבת חדשים צריכים להגיע, אבל אין להם באמת מושג מי מצטרף למשחק. בזמן שהם ממתינים בסבלנות בבניין העירייה ומעלים ניחושים, אודטה עולה על המונית שמכניסה אותה הישר לתוך העיר. עד שהתושבים יפגשו אותה, אודטה מעבירה את הזמן ביחד עם קורין גדעון אצל רד הברמן. 

21:00 – לימור: "ההתרסקות שלי לא הייתה התרסקות שחשבתי שאגיע אליה פה"

 דומיניק, נטע, רומי וג'ו מעלים זיכרונות מהערב הראשון בעיר - מי הכניס את מי, ומה היה בתעודת זהות של כל אחד. באווירה של נוסטלגיה, דומיניק אומר לג'ו: "איזה מזל שהוא הכניס אותך, מה הייתי עושה בלעדיך". מאוחר יותר, לימור ודניאל נשכבים על מיטה באכסניה לשיחה מלאה באמוציות. "אני רוצה לאהוב את עצמי ללא תנאים", חושפת לימור בפני דניאל, "אם אני אראה שהשבוע אני צועדת צעד קדימה, אני ארגיש שהמחיר של ההתפשטות מול עם ישראל שווה". לימור חולקת עם דניאל את השבוע הקשה שהיה לה, ומספרת על התהליך שעוברת בתוך העיר וכיצד הוא משפיע עליה. לימור חוששת שנטע נעלבה ממנה לאחרונה, אך דניאל מבהיר לה: "הכי לא, את מגזימה. אני לא מאשר לך להיכנס למחשבות לא נכונות".

 בהמשך הערב, דודו, רומי, נטע, דניאל, לימור והודיה יושבים מחוץ לבית הקפה ומתפעלים מהלוק של הודיה. דניאל בוחר להחמיא להודיה, כמובן שבדרך הייחודית שלו: "איך לא באת ככה לזומבה. איזו שמלה, לא משתווה לשתי פנים. יש משפט כזה?". לימור מנצלת את ההזדמנות ולוקחת את נטע איתה לצד. "אני רוצה לספר לך מה אני עוברת עם עצמי, ועל התהליך שאני עוברת פה. אני רוצה לספר לך, זה משהו שאני רוצה בהחלט לשתף. סתם באופן כללי ההתרסקות שלי לא הייתה התרסקות שחשבתי שאגיע אליה פה, זה לא כמו בכי רגיל." נטע מקשיבה ומתעניינת: "זה בדיוק המקום. המקום הוא אינטנסיבי". לימור קובעת לשבת מחר עם נטע כל היום לשיחה רצינית, לא על הדרך.

20:00 – דומיניק מוטרד מהכניסה של התושבים החדשים

 דודו, סיגל והודיה אורזים את החפצים שלהם לקראת שינוי המגורים. דודו נקרא לעזרת הודיה בקיפול הבגדים, וסיגל מתרשמת מהמיומנות שלו. מאוחר יותר, דומיניק, ג'ו ודניאל יושבים באכסניה עם בגדים חגיגיים לשידור. "צריך להיות יפים למקרה שיבוא מישהו שצריך להרשים", אומר דניאל. נראה שדומיניק לחוץ מהכניסה של התושבים החדשים, ומנסה לדלות מידע ולפרשן את הרמזים שנאמרו: "מעניין מי נכנסת? המשפט של ארז לא יוצא לי מהראש". כשנטע נכנסת היא מצטרפת לשיחה ומוסיפה על הרמיזה של ארז טל: "היא באה לנצח? ניתן לה". דומיניק לא מבין את הציניות של נטע, ונבהל: "אנחנו פה חודש נותנים את הנשמה, איזה סיכויים יש לה". ג'ו, נטע ודניאל מבינים שמי שהולכת להיכנס לעיר הערב ככל הנראה תהיה אישיות מוכרת, אך הם לא חוששים. דומיניק ממשיך להיות חרד. עד שנטע לא משתיקה אותו הוא ממשיך לשאול שאלות ולהעלות ספקולציות בנושא.

19:00 – מנואל: "רק אני חושבת למי אני משאירה ירושה?"

 מיכאל, רומי ומנואל מתוחים לקראת העברת הכספים הערב, ומנואל מסתקרנת: "לימור תקבל, אנחנו יודעים מאיפה. אתם חושבים שג'ו יעביר?". רומי חושבת שג'ו יעביר למיכאל סכום גדול של כסף כדי להציל אותו מעזיבה. "איזה הפתעות מחכות לנו הערב", אומרת רומי שחוששת מהאפשרות שתעזוב את העיר. מיכאל לעומתה, אדיש מהעזיבה: "אין לי מה לעשות מול זה. אני רוצה גם להישאר וגם ללכת". בהמשך, מנואל מכוונת את השיחה לעוד העברה אפשרית - העברת הכסף של התושב האחרון בטבלה לאחר עזיבת העיר. היא שואלת את רומי: "למי את משאירה את הכסף אם את הולכת?", אבל רומי מספרת שאין לה תושב ספציפי על הכוונת, היא תבחר ברגע האמת. מיכאל מסכים עם רומי, ומנואל מתפלאת: "רק אני חושבת למי אני משאירה ירושה?". בזמן הזה, שאר התושבים מתארגנים לשידור החי ולבידינג שיתקיים הערב.

18:00 – דניאל: "גברים סטרייטים אוטומטית מאוימים ממני"

נטע שואלת את דניאל אם יוצא לו להיתקל בהומופוביה, והוא מספר לה: "כשאני מגיע לאירוע לבד אני תמיד בווליום שמושך תשומת לב, וזה מושך המון שאלות מטופשות, כמו 'איך זה להיות הומו?'", ואומר שהוא תמיד מציע להם לחפש "הומו" בגוגל. "גברים סטרייטים אוטומטית מרגישים מאוימים ממני, ותמיד יש לי צורך להגיד להם לשחרר ושאני לא בקטע שלהם", הוא מספר. דניאל אומר כשהוא רוצה מישהו, הוא לא מפחד להראות לו את זה, אפילו אם הוא סטרייט: "אם אני רוצה מישהו אני אומר לו. אני מעדיף את זה על פני סיטואציה לא נעימה". דומיניק מצטרף לשיחה, ומספר שהרבה גברים התחילו איתו, ובהתחלה הוא נרתע מזה אבל עם הזמן למד לקבל זאת כמחמאה. בינתיים, הודיה מבלה בג'קוזי שבסוויטה, ולימור, דומיניק ודניאל לא מצליחים לסנן את ההתלהבות שלהם מיופייה: "אם רק הייתה לנו מצלמה".

17:00 – סיגל: "סייף עיצבן אותי כי הוא התערב בכל דבר"

בבית הקפה, סיגל מביעה את החששות שלה מכניסת התושבים החדשים בפני גולדי. היא מכריזה שכל התושבים שיכנסו מעכשיו כנראה יעצבנו אותה, ומספרת לה שגם סייף הצליח: "שקרנים וצבועים מעצבנים אותי. סייף עיצבן אותי כי הוא התערב בכל דבר". כשגולדי שואלת אותה איך הכעס שלה מתבטא בעיר, היא עונה: "אני בחיים לא מתעצבנת סתם, אבל כשאני מתעצבנת נגמר הסיפור". בינתיים, השיחה העמוקה של דניאל ונטע באכסניה ממשיכה, ודניאל מספר שהוא לא מבין את מיכאל: "כמו שרוצים שיהיה דניאל אחר שיראה את כל הצדדים בו, אני רוצה מיכאל אחר". הוא מסביר ואומר שהוא מרגיש מבולבל ורחוק ממנו, ושמיכאל רק חושף את הצד המצחיק שלו.

16:00 – נטע מתפרקת

רומי שילמה ממיטב כספה כדי לראות ראיון ששודר עם אמא שלה, ורצה לספר לנטע וסיגל עם דמעות של התרגשות. "היא אמרה לי שאני אמיצה ושהיא גאה בי", רומי מספרת להן בהתרגשות, "היא דיברה אלי כל כך יפה". היא מספרת שאמא שלה גם הגיבה על היחסים עם דודו, ומסרה לה שהיא סומכת עליה. השיחה של רומי מציפה גם בנטע געגוע משפחתי: "אני מתגעגעת לאמא היפה שלי", והיא הולכת לדבר עם דניאל באכסניה. שם, נטע בוכה וחושפת את הילדות שעברה עליה כשאבא שלה עזב את הבית בגיל 14: "לא הייתה לי אמא בבית, הייתה סבתא אבל בחיים לא הרגשתי שאני על קו העוני, לא זכרתי שאין אוכל במקרר".

נטע הנסערת מספרת לדניאל שקשה לה לראות את ההתרגשות של רומי, כי קשה לה לדמיין את אמא שלה אי פעם מתראיינת ואומרת עליה דברים טובים. דניאל מנסה לנחם אותה ולגרום לה לראות את היופי הפנימי שלה: "יכול להיות שאם אמא שלך הייתה אומרת לך שאת הכי יפה בעולם, היית מצליחה לשמוע את זה", וזו פורצת בבכי ואומרת שקשה לה לקבל מחמאות. נטע חושפת שגם כשגילתה בדיעבד שסייף כנראה היה מעוניין בה, זה הביך אותה והיא התקשתה להאמין לזה: "בשיחה הראשונה שלי איתו סיפרתי לו דברים על אבא שלי, ואני לא סיפרתי את זה לאף אחד".

15:00 – הפסקת צהריים

האווירה בעיר נעימה ורגועה והתושבים מתאספים בבית הקפה כדי לאכול יחד צהריים. רומי ודומיניק לא מצליחים לסיים את המנות שלהם, ורומי מספרת לו: "אצלי בבית אסור להשאיר אוכל בצלחת". דומיניק מזדהה איתה ומספר שאבא שלו היה מקפיד איתו מאוד בצעירותו: "זה היה חוק אבל בשלב כלשהו לא יכולתי יותר". גולדי מחליטה לפנק את התושבים עם שיר מהפלייליסט של דניאל, והתושבים נהנים ושרים ביחד.

14:00 – בשעה טובה: סיגל ודניאל השלימו

אחרי שבימים האחרונים היה ביניהם נתק, דניאל מספר לפינק שהוא השלים עם סיגל: "כשהגעתי היא הייתה מאוד נעימה אליי ומחויכת, ואז פתאום נכנסה לדיכאון אחרי המיסויים". דניאל מסביר שהוא מאוד יכול להזדהות עם סיגל כי גם הוא הרגיש עצוב: "שמחתי שהיא התנצלה בפני כולם". הוא מספר שסיגל אפילו טרחה לקחת אותו לשיחה ולהתנצל באופן אישי: "היא כזאת מתוקה, היא קוראת לי חתולי". בינתיים, חלק מהתושבים כבר מתחילים בהכנות לקראת השידור בערב -נטע קובעת תור למניקור ופדיקור בסלון יופי, דניאל ומנואל עושים שופינג בחנות הבגדים, ומיכאל תוהה איזו תספורת לעשות.

13:00 – סיגל לדניאל: "אתה יהלום לא מלוטש"

בזמן שהתושבים מבלים מחוץ לבית הקפה ונהנים מהשמש הנעימה, רומי מקבלת טיפול יופי כולל - מנואל צובעת לה את הציפורניים, ומיכאל כהרגלו מעסה לה את הגב. סיגל מתחילה להחמיא לדניאל: "כיף לי איתך ואני אעוף עליך היום במחמאות", ומסבירה שהיא מאוד אוהבת את שני הצדדים באופי שלו - דניאל ודניאלה. בהמשך השיחה סיגל מחמיאה לדניאל שהוא יהלום לא מלוטש, ומציינת שדניאלה נשמעת כמו חתול שמיילל כשמשכו לו בזנב. לדניאל המשועשע יש הסבר גם לזה: "זאת הפעם הראשונה שדניאלה יוצאת החוצה, בגלל זה היא נשמעת ככה". סיגל מרוצה מהתשובה הכנה ומביעה תמיכה מוחלטת: "אם דניאלה חשובה לך, היא חשובה לכולנו". כשהיא שואלת איך הוא מעדיף שיפנו אליו, דניאל עונה שהיא תוכל להבחין מתי הוא דניאל או דניאלה ותבין כבר לבד איך להתייחס אליו.

12:00 – רומי: "קשה להבין מה מיכאל חושב באמת"

כשהם מתכננים אימון להמשך היום, נטע משתפת את מיכאל ומספרת שלדעתה עלתה במשקל. "אנחנו אוכלים פה בלי הכרה", הוא מסכים איתה אבל חושב שהמצב לא כל כך גרוע. לאחר מכן בבית המלון, מיכאל ורומי משוחחים על מיקומם האחרון בטבלה ומר בראון מתעניין בתחושותיה של רומי. "מאוד קשה להבין מה מיכאל חושב באמת, כי הוא הופך הכול לצחוק", רומי לא בטוחה אם מיכאל לחוץ כמוה, "אני מאוד אוהבת אותו, אבל אם הוא עוזב אז זה אומר שאני נשארת". בינתיים, לימור מפגינה מקצועיות ומסדרת לדניאל את הזקן. בזמן התספורת לימור מספרת לו על תחילת דרכה בניו יורק, ודניאל לא מצליח להרגיע את הצחוק מהסיפורים המשעשעים.

11:00 – נטע משלמת ומתקשרת לאמא

נטע נכנסת לבית הקפה ומספרת לגולדי שהיא מתכננת לשלם עבור שיחת טלפון: "לאמא שלי יש היום יום הולדת, אני רוצה לדבר איתה", היא מספרת בהתרגשות. בבית המלון, סיגל משתפת את מר בראון איך עבדה על ג'ו, שמתכנן להיכנס לסוויטה עם דומיניק: "אמרתי לו שפעם ביום יש פה מסאג', אז הוא מצפה לזה". מר בראון משתעשע מהרעיון, אבל מתעניין בעיקר בסידור הלינה שלה. "אני אהיה באכסניה עם דודו והודיה", סיגל מעדכנת שהם הפכו שלישייה שהולכת ביחד לכל מקום, "אבל מלחיץ אותי בעיקר שלא אצליח להירדם מרוב שחם שם". נטע, שבינתיים שוחחה עם אימה, משתפת את דניאל וגולדי בשיחה שהייתה לה קצת מוזרה: "זו לא הייתה אמא שלי, היא נשמעה מאוד קונקרטית ודיברה קצת כמו רובוט. נראה לי שהיא בכתה לפני, אולי בגלל זה הקול שלה היה שונה".

10:00- וודסטוק, ברנינג מן ומה שביניהם

התושבים מתעוררים לצלילי שיר של ברונו מארס, וג'ו מלא במצב רוח טוב ופוצח בריקודים. לאחר מכן הוא מתיישב עם סיגל בבית הקפה, ומספר על הבילוי הקבוע שלו מחוץ לעיר: "אני עובר בין שלושה בתי קפה קבועים, ומגיעים חברים שמלווים אותי כבר שנים". סיגל נהנית מהשיחות עם ג'ו ומציעה לקחת את היחסים שלב אחד קדימה: "אתה חייב לבוא איתי לפסטיבל ברנינג מן באוגוסט". ג'ו, שלא בטוח על מה היא מדברת, מסכים ומספר: "הפספוס הגדול שלי בחיים הוא שלא חוויתי את וודסטוק".

מה קרה אתמול?

היום של התושבים נפתח עם חששות לקראת העברות הכספים, וסיגל החליטה שזה הזמן המתאים להתנצל בפני כל התושבים: "רציתי לבקש מכולם סליחה על היומיים האחרונים שהייתי לא אני. תדעו שאני אוהבת אתכם ואל תקחו את זה אישית, עברה עליי טלטלה אישית קצת מורכבת". התושבים התרגשו מהצעד האמיץ של סיגל, מיהרו לחבק אותה והאווירה הטובה חזרה לעיר. 

כשהשעות עברו והתקרב הרגע שבו כל תושב יחליט האם הוא רוצה להעביר כסף ולעזור לחבר, לימור החליטה לפנות ללב של הודיה. "חלונות ההזדמנות שלי בחיים מצטמצמים, אבל אני יכולה עכשיו לתת בוסט לחיים שלי", לימור ניסתה למצוא את המילים הנכונות, "מוזר לי לבקש עזרה מאחרים כי כל החיים שלי אני מתמודדת לבד ופה לא אני מצילה את עצמי". לבסוף, לימור הגיעה לנקודה המרכזית של השיחה: "אם אני אבקש יש יותר סיכוי שתעבירי לי כסף?". למרות שהודיה העריכה את העובדה שלימור פנתה אליה לעזרה, היא הסבירה שבאופן אישי היא לא אוהבת שמבקשים ממנה.

וכשהתושבים לא חשבו על העברות הכספים, מה שבעיקר העסיק אותם אלו סידורי הלינה לשבוע הקרוב. כשדודו הצהיר שהפעם הוא יוותר על הבית הפרטי לטובת האכסניה, רומי לא התלהבה מהרעיון: "לא נוח לי איתו ואני לא יכולה לשים את עצמי בסיטואציה הזו. בחיים לא הרגשתי כזו מפוחדת מבן אדם". ובצד השני של העיר, דניאל סיפר ללימור על השיחה הפתוחה שהייתה לו עם דודו, והאכזבה הקלה שבאה אחרי: "הייתה לנו שיחה מדהימה, אבל הוא הצהיר היום קבל עם ועדה שאין לנו סיכוי יחד. הוא לא נמשך אליי".

זה כל מה שקרה אתמול בעיר של 2025