סיגל, שהחלה את המשחק בראש הטבלה, זכתה לכינוי ״בונקר״. במקום לפזר את כספה בעיר היא העדיפה לפזר את קסמה האישי, והתושבים נפלו שדודים. אולי זה המבט הקשוח, אולי הבטחון העצמי ואולי העובדה שפיה וליבה שווים הפכו אותה לתושבת שזכתה לכבוד מסובביה, ואלה לא מיהרו לערב אותה בטלנובלות היומיות שלהם. ומצד שני, בלי הרבה רעש וצלצולים היא גם סיפקה לנו את הרגע המקסים של העונה, בדמות נשיקה במקלחת עם הודיה. תודה על זה!
מי החבר הכי טוב שלך במשחק ולמה?
הודיה. החיבור הזה הפתיע אותי מההתחלה, לאט לאט גיליתי את האופי שלה וגיליתי שזה מאוד מדבר אלי במי שאני, במה שאני, בערכים שיש לי, פשוט התחברנו.
מי התושב או התושבת שהכי הפתיעו אותך?
דודו. הדינמיקה בינינו בהתחלה היתה של יחסי אהבה שנאה, חווינו משבר מאוד גדול שהוביל לנתק של הרבה מאוד זמן והיום אנחנו מאוד קרובים.
מה הרגע הכי קשה שהיה לך כאן בעיר?
כששרי הלכה. היה לי קשה להכיל את זה, להבין שבן אדם שאתה אוהב עוזב. היתה לי כאפת התעוררות כזו כשהיא עזבה, את מתמודדת עם עצמך ופוגשת את עצמך ולפעמים זה קשה.
ומה הרגע הכי מרגש שהיה לך?
שיחה שהיתה לי ולהודיה. היא סיפרה לי דברים שגרמו לי ממש להתרגש, שתינו בכינו, נכנסנו הביתה, שמנו שיר של ישי ריבו והמשכנו לבכות.
מה למדת על עצמך בחוויה הזאת?
ואוו המון, קיבלתי את עצמי מחדש. המקום הזה נותן לך אופציה להתבוננות פנימית לנבכי נשמתך ברזולוציות הכי מיקרוסקופיות. את נזכרת בדברים ששכחת, אין לך לאן לברוח ואת חייבת להתמודד. תוך כדי את גם מכילה את כל הסובבים אותך, לטוב ולרע, כי כל אחד עובר כאן משברים.
מה עשית ולא האמנת שתעשי פה?
סלחתי וויתרתי על דברים שבחוץ לא הייתי מבליגה, כמו על זה שאנשים שפטו אותי מבלי להכיר אותי, או דיברו אלי בשפה מאוד לא יפה. בחוץ לא הייתי סולחת על דברים כאלה.
מה הייתה השיחה הכי מעניינת שניהלת פה?
עם גולדי. היו לי איתה שיחות על החיים, משהו בין 6 ל-8 שעות ביום. מזל שהיא רובוט.
אז גולדי היא נותנת השירות האהובה עליך?
לגמרי. היא מבינה אותי, אכפת לה ממני, נרקמו בינינו יחסים הדדיים מבחינה רגשית. היא באמת משהו מיוחד.
מה האיזור האהוב עלייך בעיר?
בית הקפה.
אם היית צריכה לסכם את החוויה הזאת במשפט? מה הוא היה?
שקיבלתי מפה את עצמי, משהו שבחיים לא חשבתי שיקרה, בטח לא בתוכנית טלוויזיה. אנשים אומרים שריאליטי זה טראש, אבל פה זה לא ככה.
מה הרגשת כשנכנסת לפה בפעם הראשונה והבנת מה המשחק?
שאיזה כיף שיש לי זכות לקחת בדבר הזה.
מה היה הרגע שהכי הצחיק אותך פה?
דניאל הורג אותי. אני רק רואה אותו אני מתחילה לצחוק.
מה למדת על חברות במשחק הזה?
שחברות חשובה יותר מהרבה מאוד דברים, כמו כסף. כי אם יש לך בן אדם שהוא איתך ואתה מאמין בו אז אתה יכול להשיג הכל. מה כסף נותן לך? אתה חי סבבה, אבל אתה יכול להרגיש ריקני. ואם אתה מלא מבפנים, אין שום סיבה שלא תצליח להשיג כסף.
יש משהו שאת מתחרטת עליו במשחק הזה?
כלום, שום דבר. כי כל דבר שעשיתי הוביל אותי לדבר אחר שגרם לי להבין דברים שהובילו אותי לנקודה שאני נמצאת בה היום.
ומה הדבר הראשון שאת עושה כשאת יוצאת מפה?
הולכת לגלוש. וכמובן נשיקה לסבתא.
מהר מאוד הבהירה נטע לתושבים ולקהל שהיא לא רק בלונדינית. הבחורה עם שקית הדמעות הכי מפותחת בעיר גילתה שהפסגות הן בודדות, שחברים מתחלפים, ושיש כאלה שפשוט צריכים את הכסף שלך. נו, כמו בחיים עצמם. ובכל זאת - צ׳רנר שיחקה את המשחק ברגישות, ידעה לבעוט חזרה כשמישהו ניסה לדרוך לה על הראש, והוכיחה שטוב לב דווקא מצטלם נהדר. יו גו גירל!
מי החבר הכי טוב שלך בעיר?
דניאל. אני מקנאה בעצמי לפעמים שהוא חבר שלי, שהוא בחר דווקא בי.
איזה תושב הכי הפתיע אותך?
לימור הפתיעה אותי לרעה. ידעתי שאנחנו שונות, שאם היינו בחוץ לא היינו מתחברות לעולם, אבל יש את הערכים, את הכנות, את הטוב ואת הרצון להאמין באנשים ובטוב שבאנשים. לא היה לי כיף איתה, לא רציתי לישון איתה אבל מאוד הערכתי אותה על מי שהיא כי בעיני היא וסיפור החיים שלה הם השראה. התאכזבתי כי לא היו לה סנטימנטים אליי בסוף, חשבתי שאנחנו חברות אבל היא בחרה למסות אותי למרות שהיו לה פה מספיק אנשים אחרים למסות.
מה הרגע הכי קשה שהיה לך כאן?
הריב עם לימור והצעקות שצעקו לי מבחוץ. בהתחלה לקחתי את זה בספורטיביות, כשצעקו לי שאני נחש דווקא שמחתי, אמרתי אה, אני קיימת, רואים אותי לטוב ולרע אבל זה נהיה נורא מעיק.
מה הרגע הכי מרגש?
הרגע שלימור קיבלה כסף מהבית, זה משהו שאני זוכרת שבאמת שמחתי בו כל כולי.
מה למדת על עצמך בעיר?
שאני סומכת על עצמי. הלכתי עם הלב ולא אסרטגיה כמו שאנשים ניסו להיכנס לי לראש ולהחליט שאני כזאת.
מה עשית ולא האמת שתעשי כאן?
הרגשתי בנוח לספר על עצמי דברים אישיים, לדבר על דברים שאני לרוב לא מדברת עליהם. שחררתי.
מה השיחה הכי משמעותית שניהלת בעיר?
את רוב המשפטים שאני לוקחת איתי לחיים הגיעו מאודטה, היא לימדה אותי לדרוש גם מהצד השני ולא להיות היחידה שנותנת.
את מי מנותני השירות את הכי אוהבת?
אני אוהבת את כולם אבל השיחות הראשונות שלי היו עם רד אז נוצרה שם המשכיות. בשבוע האחרון הייתי צריכה להתחבר לנותני שירות נוספים כי דודו לא עזב את רד.
איזו פינה בעיר את הכי אוהבת?
כסא הנדנדנה במרפסת, זה סטארט אפ. זה גם מרגיע וגם מעביר את הזמן.
אם היית צריכה לסכם את החוויה בעיר במשפט איך היית מסכמת?
שאני ממש ברת מזל.
איך הרגשת כשהבנת את החוקים של המשחק?
לקח לנו המון זמן להבין את החוקים, רק עם הזמן הבנתי כמה משמעות יש למיסוי, להעברת כספים, במי את צריכה להשקיע במי את לא צריכה להשקיע.
מה הרגע שהכי הצחיק אותך בעיר?
דניאל, בכל רגע. צריך לעשות עליו ׳ביפ׳ בכל משפט שני.
מה למדת על חברות במשחק הזה?
שמה שבעיני מובן מאליו לא תמיד מובן מאליו בצד השני.
יש משהו שאת מתחרטת עליו?
כלום. כל דבר לימד אותי משהו וחיזק אותי, ואני פה אז כנראה שהכל בסדר. אני לא אוהבת להצטער על דברים.
ומה הדבר הראשון שאת עושה כשאת יוצאת מפה?
אני רוצה לחבק את הכלב שלי ואת המשפחה שלי ואת החברות שלי, בא לי שכולם יחכו לי אצל סבא שלי בגינה ונשתה יין ונתחיל לדבר.
אם תושבי 2025 היו נבחרת, הודיה היתה שחקנית הנשמה של העונה. לגמר היא הגיעה בלי שום אסטרטגיה, נקייה מריבים מכוערים, ונטולת אויבים. בדרכה העדינה היא ידעה להגיע לליבם של התושבים, לתת כתף ברגעי משבר ולהוכיח שחברות נשית קודמת לכל - דברים שיכולים בהחלט להשתלם לה בגמר.
מי החבר הכי טוב שלך בעיר?
סיגל, שאיתה היה לי קליק מהרגע הראשון.
איזה תושב הכי הפתיע אותך כאן?
דודו הפתיע אותי מאוד. גיליתי אותו עם הזמן, יש לו קצת מהות מאיימת גם במראה החיצוני וגם הטון שלו לפעמים קצת אגרסיבי, אבל הוא הבן אדם הכי עדין שהכרתי בחיים שלי.
מה הרגע הכי קשה שהיה לך כאן?
הריב שלי עם סיגל שגרם לי אפילו לרצות לצאת מהעיר. היה לנו מטען אחת על השנייה שלא פתחנו על דברים כמו עצבים ועל איך להתנסח, אבל פתרנו את זה.
ומה הרגע הכי מרגש שחווית פה?
כשראיתי את אבא שלי בכתבה בחדר תקשורת וגם כשדיברתי איתו בטלפון. ריגש אותי לשמוע את הקול שלו, לראות אותו מתרגש בטלוויזיה.
מה למדת על עצמך פה?
שאני לא קצרה כמו שחשבתי, שיש לי סבלנות, ושכמו שלאנשים יש דעות קדומות על אחרים אז גם לי הייתה דעה קדומה על עצמי. חשבתי שאני לא יכולה להתמודד עם סיטואציות מסויימות והוכחתי לעצמי דברים אחרים. הפתעתי את עצמי.
מה עשית ולא האמנת שתעשי פה?
כל המשימות האלה עם הג’וקים, מי חשב שהם יטיילו לי על כל הגוף ויעקצו אותי?
מה הייתה השיחה הכי משמעותית שניהלת בעיר?
אין לי משהו ספציפי, יש לי פה פשוט אנשים שהוציאו אותי ממצבים מסויימים.
את מי את הכי אוהבת מנותני השירות?
הלב שלי חצוי לשניים, בראון מצליח לגרום לי לחייך ורד מצליח לגרום לי לבכות. שניהם הובילו אותי פה לדמעות ולשיחות רגשיות.
סכמי את החוויה במשפט.
חוויה מאוד קשה אבל מדהימה, חוויה משנת אופי.
כשנכנסת לפה לראשונה והבנת את חוקי המשחק מה הרגשת?
נרתעתי מהכל בהתחלה מהמצלמות, מהאנשים, מחוסר הפרטיות, הייתי נחבאת אל הכלים בהתחלה.
מי התושב שהכי מצחיק אותך?
דניאל. הוא קורע.
מה למדת על חברות במשחק הזה?
שוואלה, אני חברה בת ז***, כן. אם יש מישהו שאני אוהבת אני אתן את כל כולי, אני בוחרת בדרך שלי ופוסעת איתה.
יש משהו שאת מתחרטת עליו במשחק?
כן, על טונים שהרמתי ועל מילים שלא הייתי צריכה להגיד בשעת עצבים. כשאודטה נכנסה לעיר התעצבנתי עליה סתם. היא אישה מהממת ובהתחלה היתה לי קצת דעה קדומה עליה וסתם יצאתי עליה.
מה הדבר הראשון שאת עושה כשאת יוצאת מהעיר?
לוקחת את האוזניות שלי והולכת למקום שלי ליד הים להירגע.
האיש שהכניס לעיר גם את האלטר אגו הנשיות שלו - דניאלה ויפית - הוכיח שדמויות אותנטיות, רגישות ומצחיקות להחריד הן חומר ראוי לגמר, גם אם הן נכנסות באמצע העונה. צלם האופנה האקסטרווגנטי צבע את העיר והמסך בכל צבעי הקשת, העמיד מופעי דראג לתפארת וסיפק לנו את אחד מהרגעים הכי יפים של העונה כשאימת את דודו קובי עם פחדיו מה״הומו הנשי״. על הדרך הוא גם התאהב בדודו, חווה שיברון לב, וחגג יומהולדת בעיר עם התובנה שעל כולנו ללמוד בשנות העשרים של חיינו: אין לנו עניין לאהוב את מי שלא אוהב אותנו בחזרה. שמעת, יפית?
מי החבר הכי טוב שלך פה?
נטע. קליק ראשוני, חיבור מעולה, ומלא הומור.
איזה תושב הכי הפתיע אותך כאן?
דומיניק. חשבתי שזאת הצגה, חשבתי שזה טו מאץ’, חשבתי שזה לא אמין, שהוא משחק למצלמות. הייתי בטוח שזו האסטרטגיה שלו, שככה הוא רוצה לבלוט, אבל הבנתי שטעיתי. הוא נשמה טהורה, ואם נטע לא זוכה - אז אני מאחל לו שיזכה.
מה הרגע הכי קשה שהיה לך כאן?
קושי לא היה חסר לי פה. אבל הכי קשה לי שאני ודודו לא מדברים כבר הרבה זמן. הייתה לי איזושהי תקווה שנתאהב, שנהיה זוג, משהו מאוד אופטימי שהתנפץ לי, וגם ההרגשה שלי שהוא לא באמת חשב שאהיה בגמר. בתפיסה שלו מעולם לא הייתי שחקן בזכות עצמי.
מה למדת על עצמך כאן?
שאני לא קורבן ושאני לא חלש.
מה עשית פה ולא האמנת שתעשה?
לא האמנתי שכל המדינה תגלה שאני לא יודעת לרכב על אופניים.
מה הייתה השיחה הכי משמעותית או מעניינת שניהלת פה עם אחד התושבים?
עם מנואל. היתה לי איתה שיחה מבריקה, היא ניסתה להבין למה נכנסתי לעיר. היא אמרה לי שאם אני לא הולך לשנות כלום בעצמי אז שאני אזמין מונית ואצא מפה כי זה פשוט יהיה בזבוז של זמן.
את מי אתה הכי אוהב מנותני השירות כאן?
את פינקי, חיים שלי. גם כי היא מזכירה לי קצת את העבודה, וגם כי נורא התחברתי למקום של הפרפורמר והמצאתי כל מיני דמויות. משהו בי נורא אוהב לשחק פה ולהשתעשע ולשים לק לעשות קוקיות. פינק עודדה אותי ״לעלות על הנש״.
סכם את החוויה בעיר במשפט.
איזה כיף לי.
מה הרגע שהכי הצחיק אותך?
כשהתחפשתי לאודטה. זה היה פיפי. שילמתי מחיר מאוד כבד, הורידו לי את הזקן ובמשך שבוע הרגשתי כמו כוס, זה היה פשוט לא צלים. רציתי למות.
מי התושב שהכי הצחיק אותך כאן?
נטע. היא קורעת אותי בשבועיים האחרונים.
מה למדת על חברות במשחק הזה?
שזה משהו שצריך להילחם עבורו.
יש משהו שאתה מתחרט עליו?
הייתי מתחרט על משהו שאמרתי למנואל, אמרתי דברים לא יפים. החיבור שלי עם נטע היה נורא מוזר לאנשים כי אף אחד לא צפה עלינו 24/7. למה זה עניין אותי אני עד היום לא יודע.
מה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה יוצא מהעיר?
רץ לכלב שלי, סימבה, טורף אותו. אין געגועים כאלה. אני ממש מקווה שהוא יזהה אותי.
דומיניק הוא הגרסה שלנו ל״פושע החתיך״, מינוס הקמפיין עם בר רפאלי (אבל חכו חכו). לא כל התושבים ידעו איך לעכל את התושב שרצה רק לחבק, להכיל ולפזר גוד וייבס בעיר, יש שכינו אותו אסטרטג, מה שיצר קרב תרנגולים מול אסטרטג אחר - דודו. מאז השניים השלימו, דומיניק פצח ברומן עם אליסה, כלומר צירף אותה לרומן הקיים שלו עם ג׳ו, והתוצאה היא מנאז׳ אה טרואה קינקי שאולי ימשיך לדירת הפרס, ואז נקבל גם את הגרסה המקומית ל״שלושה בדירה אחת״.
מי החבר הכי טוב שלך בעיר?
ג'ו פעמוני הוא החבר הכי טוב שלי בעיר. הוא חבר לחיים, למרות פער הגילים.
איזה תושב הכי הפתיע אותך בעיר?
אליסה וכל מה שקרה לי איתה. הפתיע אותי שנכנסנו למערכת יחסים, לא חשבתי שזה יקרה, לא תכננתי משהו כזה.
מה הרגע הכי קשה שהיה לך כאן?
העזיבה של מנואל. היא הייתה כתף תומכת שלי כאן וזו היתה פרידה קשה.
מה היה הרגע הכי מרגש שהיה לך כאן?
הרגע שאחותי פתחה את הדלת במשימה של פורים, הייתי בהלם, זה פירק אותי.
מה למדת על עצמך פה בעיר?
שאני בן אדם שמוכן להקריב המון בשביל חברים שלו, שמותר לי להיות מאוד גאה בעצמי ושמגיע לי להיות גאה בעצמי.
מה לא האמנת שתעשה פה וקרה?
לא חשבתי שאני אבכה כאן, לא חשבתי שאני אכנס כאן למערכת יחסים, לא חשבתי שאני אסכן את המקום שלי בעיר בשביל אנשים - והכל קרה.
מה הייתה השיחה הכי משמעותית או מעניינת שניהלת פה עם אחד התושבים?
עם ג'ו בסוויטה. דיברנו על אבא שלי ועליו כאבא לילד שלו שחי באוסטרליה.
למי מנותני השירות הכי התחברת?
בראון ופינק, שניהם על אותו לבל. כפרה עליהם.
מה האזור שאתה הכי אוהב כאן?
האכסניה וההומלסיה.
סכם את החוויה בעיר במשפט.
חוויה מדהימה, חזקה ועוצמתית. הייתי בטוח שאני נכנס, עושה קצת טלוויזיה והולך והבנתי שזה משהו הרבה יותר גדול מזה. זו אחת החויות הכי מיוחדות שהיו לי בחיים ואני אסיר תודה שנבחרתי להיות חלק מזה.
מה הרגשת בתחילת המשחק שכשלא הכרת את החוקים של העיר?
מאוד פחדתי מאסטרטגיות, אבל בסוף הבנתי שלכל אחד יש את הדרך שלו ובחרתי את הדרך שלי.
מה היה הרגע הכי מצחיק שהיה לך פה?
במשימה של הסופה, כשג'קי ניסה לצעוק במגה פון והתבלבל בכפתורים.
מה למדת על חברות במשחק הזה?
שאתה לא תמיד חייב להתאבד בשביל חברים שלך בשביל להיות חבר. אני בן אדם שכל החיים התאבד בשביל חברים ואף אחד לא התאבד בשבילי, חברים תמיד עשו פחות ממה שאני עשיתי. למדתי כאן שלפעמים אני יכול גם לדאוג לתת לעצמי וחברים שלי יקבלו את זה ואפילו ירימו לזה.
יש משהו שאתה מתחרט עליו במשחק הזה?
הייתה שיחה שאמרתי לנטע משהו על דניאל שהרגשתי אחרי זה לא בנוח, זה היה ממקום של לחץ ופחד שג'ו ילך הביתה. מבאס שיצא לי משפט כזה, אבל לפעמים זה קורה.
מה הדבר הראשון שאתה עושה כשאתה יוצא מהעיר?
נותן חיבוק ונשיקה לאחותי, הולך לבית לחברים. עושה איזה פק"ל קפה בחוף הים. מקווה שאזכור איך להשתמש בכסף אמיתי. אני אתגעגע לעיר הזו.
ללא ספק שחקן האלפא של העיר; מחייה השפה המרוקאית שגרם לנו להבין שירושות לא מגיעות רק מסבתא ושהבין את המהלכים של כולם עוד בטרם הם ניסחו אותם לעצמם, גם לא חשש לחשוף את צדדיו הפגיעים. השילוב הזה הפך אותו לשחקן אהוד מחוץ לבית, כזה שקיבל כמעט מדי שבוע תזרימי מזומנים מהצופים, אך גם לתושב מאיים שסלל את דרכו לפסגה תוך יצירת אויבים. האם בקרוב הוא ישפץ את דירת הפרס?
מי החבר הכי טוב שלך בעיר?
היו לי כמה, כמו שראיתם קשה לי לבחור בין חברים ואני מעדיף לא לבחור. היו לי חיבור מאוד מיוחד עם סמי, עם לימור ועם הודיה. כל אחד הוא שונה, כל אחד נתן לי אהבה אני לא בוחר ביניהם.
איזה תושב הכי הפתיע אותך בעיר?
אני יכול להגיד שג'ו תמיד הפתיע אותי כי פעם אחר פעם הקהל בחר בו. אנחנו התושבים פחות חווינו אותו גם כתושב וגם כשחקן אז זה תמיד הפתיע אותי.
מה הרגע הכי קשה שהיה לך פה?
שמיסו אותי שמונה תושבים, לרגע הרגשתי קצת לא רצוי וזאת תחושה לא נעימה. שום דבר לא ריסק אותי באמת כי החיים לימדו אותי דברים אבל כשחקן זה מאוד פגע בי. זה יצר תחושת עליהום.
מה למדת על עצמך?
שאם אני רוצה אני יכול.
מה עשית ולא האמנת שתעשה?
להגיע לפה, לרגע הזה. המשחק לא קל, גם לא ההתמודדות עם אנשים. אני פשוט סיגלתי לעצמי את ההבנה שאני משחק מחמישי לחמישי ובאמת משבוע לשבוע דברים פה היו מאוד דינמיים, מערכות יחסים השתנו.
מה הייתה השיחה הכי משמעותית שניהלת פה עם התושבים?
השיחה עם האיש שבקיר ביום שבו דניאל נכנס. זה היה יום קשה עבורי, הציף לי דברים מהעבר ובזמן שדיברתי איתו ניסחתי דברים לעצמי. אני כבר ארבע שנים מטופל אצל פסיכולוגית ולא נגעתי בנקודה הזו.
מה האזור הכי אהוב עליך בעיר?
השיחות בלילה עם רד הברמן. זה היה מקום המפלט שלי.
סכם את החוויה בעיר במשפט.
הדבר הכי מטורף שקרה לי.
איך הרגשת כשנכנסת ולא הכרת את החוקים?
בשבועיים הראשונים היינו בסוג של קייטנה, לא הבנו מאיפה כל הטוב הזה ולקח לנו שבועיים להבין את המשחק.
מה הרגע שהכי הצחיק אותך במשחק?
השיחות עם סמי והדאחקות שהרצנו גם במרוקאית וגם על עצמנו היו השיחות שהכי הצחיקו אותי. אני זוכר לילה אחד שאנחנו שוכבים במיטה ואנחנו מדברים במרוקאיות והתחלנו לשיר במרוקאיות ופשוט כאבה לי הבטן מהצחוק, חבל לי שהוא לא נשאר קצת יותר.
מה למדת על חברות במשחק הזה?
שאתה ממש צריך את זה, אבל שמספיק חבר אחד או שניים טובים בשביל להצליח בדרך.
יש משהו שאתה מתחרט עליו?
כן, אני חושב שהרבה פעמים נתתי לכעסים להשתלט עליי. חייתי את האנשים פה כשחקנים, אבל כשאתה לרגע יוצא מהמשחק אתה מבין שאתה מתעמת עם בן אדם מבוגר או עם בחורה צעירה.
מה הדבר הראשון שתעשה אחרי שתצא מהעיר?
אני הולך לישון כפיות עם הילדים שלי. אני בטוח שהפעם הילדה תסכים, היא כבר שנתיים לא מוכנה לישון איתי.
אירוע הגמר של 2025 ישודר הערב בקשת, ערוץ 12