גם בלי לדעת לגלוש, כתבנו עשה חיים משוגעים באתר הסקי מאיירהופן באוסטריה. הוא התרשם מהנופים, התנסה בסקי, גלש במזחת בלילה ואפילו ניסה בר בסגנון איגלו. היה קפוא
לפני הכל, הבהרה: לכותב שורות אלה לא היה שום קשר לסקי, קור, שלג וקואורדינציה עד שהגיע לעיירה מאיירהופן שבאוסטריה. יסלחו לי בחרמון, אבל דברים כאלה אין לנו בארץ: עיירה ששוכנת בין הרי האלפיים בעמק צילרטל שבמחוז טירול, שכל הוויתה היא להעניק לגולש חוויה מקסימאלית.
כבר בעלייה הראשונה להר רצוי להוציא את המצלמה בפעם הראשונה, ולצלם את הנוף הנדיר שמתגלה דרך חלונות הרכבל. בימים חורפיים, כשהעיירה בעמק מכוסה בעננים, העלייה הופכת לעוצמתית יותר כאשר עולים מעל העננים והשמש נגלית בין הרי האלפים.
אחרי ההתפעלות מהנוף מתחיל הקטע הקשה עבור מי שלראשונה בחייו עושה סקי - המפגש עם השלג וציוד הסקי, והתנפצותה של המחשבה ש"נעשה כמו בטלוויזיה". אין טעם לנסות ללמוד לבד: העיירה עמוסה בבתי ספר לסקי, ועל ההר ממתינים עשרות מורים שבתוך ארבעה ימים יעשו מכם משהו דומה למה שרואים בטלוויזיה.
סקי במאיירהופן. חובה לכל חובב לבן
הסקי נגמר - החגיגה רק מתחילה
סביר להניח שבתור מתחילים לא תצליחו לגמוע את עשרות המסלולים במקום, הנפרשים על כ-160 ק"מ. אך אם אתם באים עם ניסיון, וכמו רוב הישראלים מתייצבים ראשונים על ההר ועוזבים אותו אחרונים, אז בהחלט יש סיכוי שתזכו לטעום מכל השפע.
והשפע רב - בין עשרות המסלולים הרגועים ואלה המיועדים למתקדמים, ישנם גם כמה מסלולים שחורים - למקצוענים/ מתאבדים, כשגולת הכותרת הוא מסלול החרקירי – מסלול שתחילתו בגובה 2,081 מטר עם שיפוע של 78 מעלות. לי הספיק מבט חטוף במסלול כדי להגיד "אולי בפעם אחרת".
הכניסה לרחוב הראשי
יום סקי ממוצע מתחיל בשעה 10:00 בבוקר ומסתיים ב-17:00, אבל כאן מתחיל הייחוד הגדול של אוסטריה בכלל ומאיירהופן בפרט - מסיבות אפרה-סקי תוססות במיוחד. נראה שעבור מאות הגולשים הסקי הוא רק תירוץ כדי לקיים אחריו מסיבות שתייה מטורפות בשלל הפאבים הפזורים בעיירה.
כמה זה עולה לנו?
תמורת חבילה הכוללת טיסת שכר למינכן עם חברת סאן-דור, מיסי נמל וביטחון, העברות לאתר ובחזרה, שבעה לילות על בסיס חצי פנסיון, מלווה צמוד ושישה ימי סקי-פס מורחב תשלמו בעונה זו 1,449 אירו. סביר להניח שאם תרכיבו חבילה לא דרך סוכנות המחיר יהיה נמוך יותר, אבל מדובר בסכומים זעומים שלא שווים את כאב הראש.
מזחלות לילה. חובה
תעשו:
תשכירו ארונית בעלייה להר – בשני יורו ליום תחסכו לעצמכם את סחיבת הציוד, ויותר מכל את ההליכה עם נעלי סקי על מדרכה - חוויה לא נעימה בכלל.
תבואו עם מזומן- רוב בתי העסק בעיר לא מכבדים כרטיסי אשראי.
מזחלות לילה - האטרקציה המהנה ביותר מעבר לשעות הסקי. שני אנשים על מזחלת דוהרים על מסלול מואר, כשמצד אחד תהום ומהצד השני הרבה שלג – זה רק נשמע מפחיד, ושווה את 25 האירו.
אם אתם יותר בכיוון של סנובורד, אז חובה לבקר ב -Vans park - פארק מושקע במיוחד לסנובורדיסטים שמחפשים קצת יותר אקשן מאשר סתם לגלוש במסלולים.
תתפנקו על שטורדל תפוחים - אתם כבר באוסטריה, לא תאכלו?
קר במיוחד. הלאונג' הלבן
אל תעשו:
אל תלכו ברגל למעלית - אוטובוסים מיוחדים (סקיבסים) עוברים בכל כמה דקות בין עשרות התחנות לאורך העיירה וייקחו אתכם בחינם.
אל תחכו עם הקניות לערב - האוסטרים לא מתפשרים על חיי משפחה וסוגרים את כל העסקים ב-18:00. בלילה פתוחים רק הפאבים.
אל תלונו במלון הצמוד לכנסיה - לא שיש לנו משהו נגד מריה הקדושה, אבל למה לעזאזל לצלצל בפעמון 90 פעם (זה ספור) ב-7 בבוקר?!
בין שלל האטרקציות המוצלחות יש אחת מוצלחת קצת פחות: הלאונג' הלבן, מעין דאנס בר הנמצא בתוך איגלו על פסגת הר בגובה 2,000 מטר, ונבנה כל שנה מחדש עם פסלי קרח מרהיבים בתוכו. המראה אמנם מרשים אך קחו בחשבון שהאוסטרים לא פראיירים, הם רוצים שתשתו ולא מאפשרים לרדת מההר במשך 3 שעות קרות במיוחד. עם זאת, מומלץ לגלוש באזור בשעות היום וליהנות מהבנייה המושקעת.
אל תבואו לבד - תארגנו קבוצה ותעשו את החוויה הזאת למשהו שיזכיר לכם את ימי התיכון העליזים.
