סרדיניה (האי השני בגודלו בים התיכון, אחרי סיציליה) ממוקמת במקום טוב בלב הים התיכון בין איטליה, סיציליה, קורסיקה ומול חופי אלג'יריה ותוניסיה. היא שייכת לאיטליה אבל נחשבת למחוז אוטונומי עם מאפייני תרבות משל עצמם - אמנם עם ניחוח איטלקי אבל בתוספת מלח ים תיכוני. להוכחה, השפה העיקרית באי היא סרדו (שמקורה בלטינית) ורק אחריה איטלקית. באזורים שונים במחוז מדברים קורסיקאית, ליגורית וקטלאנית. שטחה קצת יותר מ-24 אלף קמ"ר ולא נחטא בקלישאתיות אם נאמר שיש בה הכל מהכל, כי כך הדבר: נופים פראיים ועוצרי נשימה של מים תכולים והרים מיוערים (כ-80% משטחה של סרדיניה הם הרים וגבעות), חורבות ומצודות עתיקות ומערות נטיפים מופלאות, לצד מלונות מפוארים, יאכטות עוגנות ומדרחובים שופעי מסעדות ובתי אופנה.
האם זו תמיסקירה, האי הבדיוני של וונדר וומן או סרדיניה? | צילום:
יחסי ציבור
נפלאות המטבח הסרדיני
האוכל הסרדיני מתבסס בעיקר על גבינות, בשר, מאכלי ים ופחמימות אהובות כמו לחם ופסטה. הסרדינים גם מתגאים בגלידות שלהם – איטלקים, אחרי הכל. ההשפעות התרבותיות של יושבי סרדיניה נשקפים במנות – מעין מיקס של טעמים, מיוון ששלטה באזור לפני כמה וכמה מאות שנים, דרך ספרד שגם היא כבשה את האי, ועד, כמובן, איטליה.
בין המאכלים עליהם כדאי לכם לסמן "וי" תמצאו את הכוכבת של האי, גבינת הפקורינו, המיוצרת מחלב כבשים (פקורה - כבשה באיטלקית), קולורגיונס – סוג של רביולי ממולא פקורינו, תפוחי אדמה ועלי מנטה, לחם הקרסאו – דקיק ופריך והבוטרגה – מעדן ביצי טונה מיובשות. את הארוחה כדאי לקנח עם מירטו – ליקר הדסים אדמדם.
מערת נפטון | צילום:
יחסי ציבור
פלאי טבע מרהיבים
מערת נפטון (Grotto di Nettuno) – מערת נטיפים מרשימה שהתגלתה על ידי דייגים במאה ה-18. היא ממוקמת ממערב לעיר אלגרו. ניתן להגיע אליה בסירה מנמל אלגרו, או רגלית דרך מצוקים לבנים – עם 650 מדרגות. אורך המערה למעלה מק"מ, ובצעידה בתוכה נגלה אגם מלח ואולמות מלאי נטיפים עצומים.
חצי האי סיניס (Peninsula del Sinis) – בחוף המערבי נמצא את אחד האזורים היפים בסרדיניה, שמורת טבע ובה לגונות, ביצות, צוקים וגם ציפורי פלמינגו משוטטות. בחצי האי מרבים לצאת לצלילות, שם ניתן למצוא צלופחים, צבי ים ואפילו שרידי ספינה הולנדית שטבעה. בסיניס נמצא גם עתיקות ארכיאולוגיות, הממוקמות בעיר תארוס.
איי מדלנה – קבוצת איים המפרידה בין קורסיקה לסרדיניה. מדובר בארכיפלג בן שישים איים ואיונים שהוכרז לפני כעשרים שנה כפארק לאומי. ישנם שבעה איים מרכזיים, שלושה מהם מאוכלסים: מדלנה, סנטו סטפנו – שם נמצא שרידים היסטוריים מהתקופה הניאוליטית, וקפררה - בו ממוקם ביתו של הגיבור הלאומי ג'וזפה גריבלדי, שגם קבור באי. אל איי מדלנה מגיעים באמצעות שייט קצר במעבורת מהעיירה פלאו.
קליארי, עיר הבירה | צילום:
יחסי ציבור
עיירות וכפרים שאסור לפספס
קליארי (Cagliari) - עיר הבירה של סרדיניה ובה רובע עתיק ומוקף חומה. בין המקומות ששווה לקפוץ לביקור: בית האופרה, האמפיתאטרון בו מתקיימים מופעים בימות הקיץ והמדרחוב הראשי, בו חנויות ובתי קפה.
קאלה גוגונה (Cala Gonone) – כפר קטן ומבודד יחסית, מונח בין הרים גבוהים וים משתרע, במרכז רצועת החוף המזרחית של סרדיניה. הכפר הוא נקודת מוצא לטיולים רגליים, לשנורקלינג וצלילה ובקרבתו אתרים ארכיאולוגים של בני התרבות הנוראגית, שנוסדה בסרדיניה.
חוף סן תיאודורו | צילום:
יחסי ציבור
סן תיאודורו (San Teodoro) - קוסטה סמרלדה – "חוף הברקת", היא רצועת החוף הצפון מזרחית של האי, משופעת באתרי נופש יוקרתיים. הכפר סן תיאודורו ממוקם בחלקה הדרומי, ומהווה נקודת יציאה לשלל פעילויות ספורטיביות כמו גלישת גלים, צלילה, שיט וגם רכיבה על סוסים, גולף ועוד.
טמפיו פאוסניה (Tempio Pausania) – באזור גאלורה בצפון האי שוכנת העיירה שהפכה לאטרקציה תיירותית. בפברואר מתקיים בה קרנבל ססגוני, יש בה מעיינות מרפא ובסמוך לה נמצא את רכס הגרניט מונטה לימברה העשיר בעצים, מערות ובעלי חיים.
בירידה מהכפר נמצא קאפו טסטה (Capo Testa), חוף בו נגלים מצוקי הגרניט הענקיים. הנוף של ים אינסופי אל מול אבני הגרניט העצומות שהאקלים והסביבה כמו "פיסלו", מציע מחזה דרמטי ורומנטי כאחד. ישר מתוך סרט.
= תגובה ללא תוכן
= תגובה עם תוכן