ערים הן מקומות גדולים ואינטנסיביים - רחובות גדולים, אנשים בכל מקום, רעשים מסוגים שונים, כיכרות גדולים, פארקים ירוקים והרבה אזורי מסחר מסוגים שונים. כשנוסעים לחופשה בחו״ל המטרה העיקרית היא לנסות ולהכיר את העיר לרוחבה ולאורכה - ללכת למוזיאונים, לראות את אתרי התיירות הידועים, להגיע לשכונות השונות ולנסות ולהרגיש כמה שיותר ״מקומיים״. הבעיה היא שלא תמיד אנחנו יודעים באמת לאן ללכת ואיפה נמצאים המקומות המיוחדים, הסמויים מעיניהם של התיירים.
ברלין: בריכת שחייה בת מאה שנה
בריכת שחייה בת מאה שנה אולי לא נשמעת כמו אטרקציה סקסית במיוחד, אבל בית המרחץ הציבורי בברלין הוא אחד המקומות המרשימים בעיר, שאף אחד חוץ מהמקומיים לא באמת מכיר. שמה של הבריכה הוא Stadtbad Neukölln והיא נמצאת בשכונת נויקלן ההיפסטרית, שבדרום העיר. הבריכה תוכננה ועוצבה על ידי האדריכלים רייהולט קיל (האדריכל העירוני של ברלין) והיינריך בסט, ובנייתה החלה ב-1912. הפתיחה הרשמית שלה הייתה כעבור שנתיים, ב-10 במאי 1914, ובזמן פתיחתה הייתה זו הבריכה הגדולה והמודרנית ביותר באירופה עם כ-10,000 מבקרים מדי יום.
המבנה המיוחד נבנה בסגנון נאו-קלאסי, על פי חזונו של קיל לשלב כושר גופני, היגיינת גוף והקניית ערכים רוחניים. במבנה, מלבד הבריכה, שכנה גם ספרייה ציבורית. במרכז המבנה עמדה מזרקה קטנה שעוצבה על ידי הפסל ריכרד גור ונגנבה בשנות השמונים במהלך עבודות שיקום. קיל ובסט התבססו על עיצובן של בריכות תרמיות עתיקות, עיצוב הבריכה נשען על מקדשים יוונים ובזיליקה עם עמודים, מסדרונות, פסלים ופסיפס. לאחר עבודות השיקום בשנת 1984 הפכה הבריכה לאתר מורשת ובשנת 1998 שופץ אזור הסאונה כך שייראה דומה ככל האפשר לעיצובו המקורי.
כתובת: Ganghoferstraße 3, 12043 Berlin
פריז: הפארק מעל פני האדמה
אין ספק שאחת ההנאות הגדולות בעיר אירופית, בפרט באחת כמו פריז, היא טיול בפארקים ובגנים השופעים של העיר, שם אפשר ליהנות משטחים ירוקים, אוויר צח וסטלבט בנוסח אירופאי. בפריז ישנן כמובן ריאות ירוקות בשפע, בגדלים שונים ובאזורים מרכזיים ומרכזיים פחות. אבל את המיוחד שביניהם מגלים רק אם מרימים את הראש ומסתכלים למעלה. אם שמעתם על ההיי ליין בניו יורק קבלו עכשיו את הגרסה הצרפתית והידועה פחות.
מדובר בפארק עצום ויפהפה שהוקם על מסילת רכבת עילית ישנה ועשה הסבה לפארק ירוק ששונה מכל מה שחשבתם על פארקים. זהו אחד המקומות המיוחדים והמעניינים ביותר בעיר: קוראים לו "שביל העצים" (Promenade Plantee או בצרפתית: Coulée verte René-Dumont) והוא נמצא ברובע ה-12, ממש קרוב לכיכר הבסטיליה, ומסתיים בקצה העיר בפארק ונסן.
הפארק הוקם בשנת 1986, בעקבות שיפוץ כיכר הבסטיליה והקמת בניין האופרה החדש. הוא משתרע לאורך 4.7 קילומטרים, שכאמור היו בעבר מסילת רכבת, וכיאה לשימושו האחרון הוא צר מאוד (ברוחב של מסילה) ועובר בין בניינים מודרניים, רחובות יפים ומנהרות מתחת לאדמה. ההליכה בו, הרעיון שעומד מאחוריו והמסלול היפה הופכים אותו ליותר מעוד פארק. המלצה שלנו - אל תפרשו בדרך, צעדו בו מההתחלה ועד הסוף.
כתובת: Rue de Lyon 69, 75012 Paris
ניו יורק: רציף מספר 61
מעבר להיותן של תחנות רכבת בחו״ל מקום מרכזי וליבת העיר, הן בדרך כלל גם מחזה מרהיב של אדריכלות ועיצוב. דוגמה מעולה לכך היא תחנת הרכבת המפורסמת ביותר בעולם - תחנת גרנד סנטרל - אחד הסמלים של ניו יורק הישנה. התחנה הייתה חדשנית בתכנונה האדריכלי, ולהצלחת התכנון הייתה השפעה רבה על תכנון תחנות רכבת מאז ועד ימינו. בשל המקוריות הארכיטקטונית של המבנה, הוכרז המבנה בשנת 1976 כאתר היסטורי לאומי.
התחנה ממוקמת במפגש רחוב 42 עם שדרת פארק באזור מידטאון מנהטן. התחנה נבנתה עבור קו רכבת ניו יורק סנטרל, והיא התחנה הגדולה בעולם במספר רציפיה - 44 רציפים שלצידם 67 מסילות. במרכז המבנה נמצא האולם המרכזי של התחנה, סמל אייקוני של העיר. באולם זה ממוקמים דלפקי מכירת הכרטיסים שמעליו תלוי שעון בן ארבע פנים - אחד מסמלי התחנה.
בשנות ה-30 נבנה בתחנה רציף סודי - רציף מספר 61 ששימש את לא אחר מאשר נשיא ארצות הברית באותה תקופה פרנקלין ד. רוזוולט. הרציף נבנה במיוחד עבורו, מתחת לאדמה, ואיפשר לו להגיע ישירות מהלימוזינה שלו למלון היוקרה וולדורף אסטוריה, שם שהה באופן קבוע. הסיבה לחשאיות הייתה כדי לא לחשוף בפני הציבור והתקשורת את נכותו. הדיווח על הרציף הסודי התגלגל בכל זאת לעיתונות ונחשף בעיתון ״ניו יורק טיימס״ בשנת 1929.
כתובת: 89 E 42nd St, New York, NY 10017
לונדון: מקדש הינדי
אי שם בצפון מערב לונדון נמצא לו מקדש ההינדו הגדול ביותר מחוץ להודו. כן, שמעתם נכון. מדובר במראה נדיר בממלכה הבריטית - זה נראה כאילו לקחו את המקדש מהודו והנחיתו אותו עם הליקופטר בלונדון. שמו של המקדש הוא BAPS Shri Swaminarayan Mandir והוא ידוע גם בכינויו ״מקדש ניסדן״ (על שם השכונה בו הוא ממוקם״).
מקדש ניסדן, שנפתח בשנת 1995, הוא גם המקדש ההינדי הראשון באירופה. למעלה מאלף מתנדבים עמלו על בנייתו במשך שלוש שנים. מבקרים מכל העולם מגיעים לחוות שם את דת ההינדו, ללמוד את תרבותה ולחוש את תחושת השלווה שהמקדש משרה על המבקרים. מתחם המקדש מחולק לשני חלקים מרכזיים: מרכז תפילה גדול ואולמות נוספים אשר ממשמשים מועדוני ספורט, יוגה, כדורגל, בדמינטון, מרפאות זמניות וקבוצות לימוד. בשבתות, המקדש מארח 2,000 מאמינים.
בנוסף, יש במקדש תערוכת קבע שעוסקת בתרבות ההינדית הבאה ללמד מבקרים על הדת והתרבות ההינדית. פרט חשוב נוסף הוא שהמקדש נכנס פעמיים לספר השיאים של גינס. פעם ראשונה בשל היותו המקדש ההינדי הגדול יותר בעולם המערבי ופעם שנייה כי נמצא בו המזבח הגדול ביותר עם 1247 פריטים צמחוניים.
כתובת: 105-119 Brentfield Rd, London NW10 8LD
אמסטרדם: הסקווט
סקווטינג (Squatting) או בעברית פלישה למקרקעין היא פעולה של התיישבות של אנשים בבניין או בשטח נטוש, או כזה שאינו נמצא בשימוש, מבלי שהפולש מבצע קנייה, שכירה או קבלת הסכמה בדרך אחרת. הסופר רוברט נויברט טען כי ברחבי העולם קיימים כמיליארד פולשים (סקווטרים), או אחד מכל שישה אנשים.
בעיר אמסטרדם קיימים מספר סקווטינג ברחבי העיר. המיוחד והמעניין שביניהם הוא הסקוואט הוותיק בעיר - The Vrankrijk squat. הוא נמצא ממש במרכז העיר, לא רחוק מכיכר דאם המרכזית. המבנה הענק של Vrankrijk בשכונת בספויסטראט הפך לסקוואט בשנת 1982, ועשור לאחר מכן חלק מהבניין נקנה על ידי הפולשים. הסקוואט התפרסם בעיקר בשל הדעות הפוליטיות של מתישביו - אנטי גלובליזציה, נגד קפיטליזם, בעד זכויות בעלי החיים, אנרכיזם ופמיניזם. היום הסקוואט עדיין פעיל מאוד, ויש בו בר ומועדון. להקות פאנק מופיעות בו ויש שם סצנה אלטרנטיבית שוקקת. בנוסף קיים במבנה בית הקפה שמנוהל באופן קואופרטיבי על ידי מתנדבים כבר מעל לעשרים שנה.