כשחלמנו על חופשה בלי הילדים חיפשנו מלון למבוגרים בלבד, כי את הילדים שלנו אנחנו מאוד אוהבים אבל אם כבר נוסעים בלעדיהם אז עדיף לא לפגוש ילדים של אחרים וליהנות מחופשה יוקרתית ושלווה. במקרה של Stella Island, כרתים, התממש התסריט המוכר של חלומות לחוד ומציאות לחוד ועזבנו את המלון כעבור יממה.
הכתבה פורסמה במקור בבלוג - Two Flying Boys
ה-Stella Island הוא מלון יפה. יפה מאוד. הלובי הפתוח שלו משקיף למרחב גדול של בריכות אשר סביבן פזורות מסעדות, ברים, מיטות שיזוף ופינות ישיבה. הדקים (Decks) של הווילות הלבנות יוצאים כולם אל הבריכה כך שלמעשה יש לכל וילה גישה ישירה לבריכות המלון. נוסף על כל אלה, ישנן פינות ישיבה באמצע הבריכות עצמן, ממש כמו בסרטים.
המלון מציע מגוון חדרים: וילות עם בריכה פרטית, בונגלוס, וילות "על המים" להן יציאה ישירה לבריכת המלון הגדולה, וחדרים "רגילים" המשקיפים על הבריכה מהקומה השנייה. כשנחתנו אפילו חיכה לנו נהג לקח אותנו ישירות למלון שנמצא במרחק של 20 דקות נסיעה משדה"ת בהרקליון. המלון מציע חבילת "הכל כלול" הכוללת את כל הארוחות, נשנושים בבריכה, אלכוהול ומשקאות וכן כמה ארוחות במסעדות בסגנונות שונים המצויות במתחם המלון. למלון יש אפילו ספא יוקרתי (Anassa) המשתמש במוצרי חברת היוקרה הבריטית Elemis.
למרות כל אלה, ה"סטלה" (כפי שמכנים אותו הישראלים) הוא החמצה גדולה. אנחנו ביקרנו במלון סמוך לפתיחת העונה ואחרי תרדמת הקורונה. ניכר שהמלון לא היה ערוך לתת שירות לאורחים בכלל ולישראלים הרבים המגיעים אליו בפרט. היו תורים בחדרי האוכל, כל כוס בירה שביקשנו על שפת הבריכה הגיעה כעבור שעה ובארוחות, בין ההושבה וקבלת התפריט ועד לקבלת המנה, עבר זמן רב. רב מאוד.
על כל אלה עוד אפשר היה לסלוח, אך הבעיה המרכזית במלון היא האווירה שבו. אחרי תקופה ארוכה שלא יצאנו לחופשה בחו"ל, מצאנו עצמנו קוראים ספר בבריכה כשכוס בירה לידינו, כשלפתע השתלטו אורחי המלון על הבריכה ופתחו במסיבת בריכה רוויית צעקות ואלכוהול.
מצאנו עצמנו במלון יוקרה בכרתים כשעל ידינו רוקדת קבוצה גדולה מאוד לצלילי עומר אדם (שאנחנו אוהבים לשמוע בדרך לעבודה אבל לא בחופשה ביוון). תוסיפו לקוקטייל הזה אלכוהול חופשי, ריח נרגילות תפוח המחולק במלון ומסיבת רווקות שהגיעה לחגוג את חתונתה של אחת, ותתחילו מיד לחפש את פתחי המילוט.
כיאה לכל מסיבה רוויית אלכוהול - בסופה יש מאנצ'יז (רעב חזק). כך, אחת מהחוגגות במסיבת הרווקות שעשתה את דרכה לחדרה, יצאה אל הדק הפונה לבריכה המלון והציעה לכל דורש (גם ברודוס, פארוס וזקינתוס), בצרחות, שמי שרוצה עוגת שמרים מוזמן. לנו לא היו מילים ולכן נשתמש באלה שכתב עברי לידר לשרית חדד: "רציתי לונדון וקיבלתי מלחמה". כאמור, יום למחרת כבר לא היינו שם.
ובכל זאת מילה טובה - מנהל המלון שוחח איתנו אישית. התנצל. לקח אחריות. הסביר שלא היו ערוכים לקבל כזה מספר אורחים ושזו תהיה האווירה. בערב חיכתה לנו בחדר שמפניה, שולחן מלא קינוחים והזמנה לביקור חוזר בו דברים יראו אחרת. לא מובן מאליו.
ה"סטלה" הוא מלון יפה מאוד ואפילו האוכל בו לא רע אבל כנראה שלא מתאים לכל אחד. אם באתם לחפש שקט, שלווה ולהרגיש שאכן יצאתם את גבולות הארץ, אז כנראה שזה לא המקום המתאים עבורכם. לעומת זאת, אם אתם צעירים שאוהבים את החו"ל שלהם באווירה ביתית ואוהבים להכיר חבר'ה צעירים מהארץ, כנראה שתאהבו את המקום.