"2016 הייתה שנת החבילות והדילים. הלקוח הישראלי מחפש את החבילה המשתלמת ביותר, שכוללת טיסה ומלון במחירים שפויים, ובכמה שפחות התעסקות", מסביר גיל סתיו, סמנכ"ל השיווק והמכירות של ישראייר.
לדבריו, "כניסת חברות תעופה נוספות לפעילות מישראל ועלייה בכמות הנוסעים איפשרו לסיטונאי התיירות להוזיל את מחירי החבילות. כך, יותר אנשים יכולים להרשות לעצמם לקפוץ לאחד היעדים הקרובים בחו"ל לשלושה–ארבעה לילות, בעלות חבילה של 500 דולר בממוצע".
גם ארגון התיירות העולמי אופטימי ומאותת על המשך הצמיחה בתנועת התיירים בעולם ב–2017, בהמשך לצמיחה של 4% שנרשמה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2016. במקביל, מפת התיירות העולמית משתנה, וכך גם היעדים שאליהם בוחרים הישראלים לנסוע, המושפעים מהמתרחש בעולם. צרפת, בלגיה, טורקיה ומצרים סובלות ממשברי תיירות בעקבות אירועי טרור ומצב ביטחוני רעוע. לעומת זאת, חלה עלייה עולמית בביקושים לקפריסין, ספרד, פורטוגל ומדינות מזרח אירופה, וכך גם יעדים אחרים, שנחשבים "חסינים" מטרור ומפליטים. מבחינת הישראלים, ורשה ובוקרשט היו היעדים שחלה בהם העלייה החדה ביותר בביקוש.
דנה לביא, סמנכ"לית שיווק בדקה ה–90, מסבירה כי לאור הירידה המשמעותית במחירי החופשות בחו"ל, לעומת יציבות מחירי החופשות בישראל, נוצרה העדפה ברורה של הציבור הישראלי לחופשות זולות מעבר לים. "עם זאת, מעניין לראות כי הסכם שמים פתוחים (שנועד לפתוח את ענף התעופה לתחרות מלאה בין חברות התעופה הישראליות לאירופיות, ונכנס לתוקף ב–2013) משפיע על התנהגות הצרכנים גם בתיירות הפנים", מוסיפה לביא. "ניתן לראות גם בישראל הזמנות ארוכות טווח (שנעשות ארבעה חודשים לפני תאריך החופשה) או לחלופין הזמנות שנעשות ברגע האחרון. טווח הביניים די נעלם בשנה האחרונה".
להגדלה לחצו על התמונה
רונן קרסו, סמנכ"ל באיסתא, מעיד כי "מבחינה טכנולוגית, 2016 היתה שנת המובייל — מחצית מהביקושים והחיפושים ברשת נעשו באמצעות הטלפון הנייד. הרגשנו מהפך גדול לעומת השנה שעברה". חברות הנסיעות הישראליות מתחרות ביניהן על אופן השימוש הנוח ביותר באפליקציות ובאתרים המתאימים לגלישה במובייל. וכך, האפליקציות של חברות הנסיעות מתקשרות עם הצרכן ומציעות לו גמישות בתאריכים כדי למצוא חופשה זולה.
ד"ר ערן כתר, מרצה ויועץ בתחומי השיווק והתיירות במכללת כינרת, צופה כי התיירות ב–2017 תושפע מהביקוש הגובר לחופשות חווייתיות ואותנטיות. "תיירות מסוג זה מתאפשרת במיוחד בפלטפורמות של כלכלת שיתוף — לינה בבתים של אנשים, כמו שמציע האתר airbnb, אירוח בבתיהם של חובבי אוכל, מדריכי טיולי רחוב עירוניים ודומיהם", אומר כתר.
לדבריו, "טרנד עולמי נוסף שנמצא בעלייה הוא טיולים רב־דוריים, שבהם הסבא והסבתא מטיסים לחופשה את הילדים והנכדים, ואליהם צריכות חברות התיירות לפנות. ניתן לראות גם עלייה בטיולי 'משמעות' — מוצרי תיירות רוחניים וגם טיולי התנדבות. העלייה בביקוש לטיולים מהסוג הזה יכולה לחזק גם את המוצר התיירותי הישראלי — למשל בחיפוש אחר דרכיו של ישו והצליינים או בחזרה לימי ההתנדבות בקיבוץ".