בשנים האחרונות חברות תעופה מבקשות לנצל את שטחי המחלקה הראשונה שלהן בצורה יעילה ככל האפשר. כך, הפיתוחים האחרונים בהפיכת החוויות האולטרה-נוצצות הללו ליוקרתיות אפילו עוד יותר, זאת מבלי להוסיף גודל לסוויטות.
כיום, דור חדש של סוויטות-על עם קירות גבוהים עד לתקרות המטוסים, מאפילות על הסוויטות שהגיעו קודם לכן. הדור הראשון של סוויטות מחלקה ראשונה עם דלתות, הוצג לפני כ-15 שנה ב-Airbus A380. עם המטוס המסחרי הגדול ביותר שנבנה אי פעם, הגיעו המושבים הגדולים ביותר מהמחלקה הראשונה, ואלה התפשטו במהירות למטוסי נוסעים אחרים כמו בואינג 777.
בעשור וחצי שחלפו מאז, לרוב המושבים מהמחלקה הראשונה יש כיום דלתות. הפונקציה העיקרית של הדלתות היא הפרטיות, המאפשרת לנוסעי המחלקה הראשונה ליהנות מכמה מהמותרות המפנקות בעולם: הזדמנות ליצור מרחב עבודה משלהם, להירגע עם סרט על מסך גדול או ליהנות משמפניה וקוויאר.
גדול יותר, רחב יותר
חלק מהסוויטות במטוסים הגיעו גבוה יותר מאחרות. תאי המחלקה הראשונה של איתיחאד איירווייז (Etihad Airways) במטוסי A380, היו אמנם גבוהים, אך לא בגובה התקרה. עם זאת, לסוויטת The Residence, היה חדר שינה סגור נפרד מהמושבים שהנוסעים נאלצו להשתמש בהם בעת ההמראה והנחיתה.
אמירייטס (Emirates) הייתה חברת התעופה הראשונה שהציגה את קטגוריית הסופר-סוויטות הגבוהות עם הסוויטות העדכניות ביותר של בואינג 777 מהמחלקה הראשונה שלה. הן סגורות לחלוטין ומאפשרות לנוסעים להתאים אישית את החוויה שלהם לפרטי פרטים עד לצבע התאורה. אמירייטס משתמשת במצלמות במעגל סגור – נגישות רק בשידור חי ורק על ידי צוות תא הנוסעים – כדי לענות על דרישות האבטחה.
חברת התעופה האחרונה שהצטרפה לטרנד סוויטות העל בעלות הקירות הגבוהים היא חברת הדגל הגרמנית לופטהנזה. היא עובדת עם יצרנית המושבים Collins Aerospace ובית העיצוב PriestmanGoode כדי ליצור את סוויטת אלגריס (Allegris) היוקרתית הראשונה שלה.
כמו בכל מושב של חברת תעופה, המחירים משתנים אך חוויות אלו עשויות להגיע לעשרות אלפי דולרים.
CNN Travel ישב עם דניאל מקינס, מנהל ב-PriestmanGoode, כדי לשמוע עוד על האופן שבו הסוויטות החדשות הללו מעוצבות, מדוע חברות תעופה בוחרות בהן, כיצד הן משתלבות במטוס וכיצד יש לעצב אותן לקבלת אישור להשתמש בהן.
סוד הקסם: שיתוף פעולה
מקינס אומר שהשאלה הגדולה היא "איך אתה לא מאבד את איכות המוצר עם כל הדרישות, כל הפרטים האלה? זה היה אתגר לא קטן, אבל די מעניין, לעבור את עניין ההסמכה ולקבל את אישור ה-EASA".
EASA היא הסוכנות לבטיחות תעופה של האיחוד האירופי, ויחד עם מינהל התעופה הפדרלי בארצות הברית, היא אחת משני הרגולטורים העיקריים בעולם לבטיחות תעופה. היא זו שמובילה את הסמכת הבטיחות למטוסים המיוצרים על ידי יצרנית המטוסים האירופית איירבוס. יצירת סוויטת העל החדשה של לופטהנזה, אומר מקינס, "היתה אתגר מרגש למדי, כי עבור המטוס הראשון שהיא תתמקם עליו, ה-A350, אף אחד לא עשה זאת מעולם".
כשיוצרים כל חווית ישיבה חדשה, אבל במיוחד כשעולים לדרגת תא נוסעים פרימיום כמו זה, יש הרבה יחסי גומלין שדורשים התייחסות בין יצרנית המטוס, יצרנית המושבים, חברת התעופה והאחראים על העיצוב, כשהמושב החדש של לופטהנזה פותח במשך חמש שנים.
הוספת נוחות
במהלך תהליך התכנון, הצוות נאלץ לבצע מגוון התאמות, כגון הסרת התאים העיליים והוספת ארון בגדים לתמיכת הדלת. זה אומר שהנוסעים יכולים להחליף בחלל הסוויטה – בלי צורך ללכת לשירותים – לפיג'מה היוקרתית שחברת התעופה מספקת ואז לתלות את בגדיהם.
הצוות גם דואג שזרימת האוויר בתא הנוסעים לא תופרע, על ידי הינדוס מוקפד על ידי יצרן המטוסים כדי לייעל את הטמפרטורה והאוויר הצח עבור תא הנוסעים. "יש מעט מקום" בחלק העליון של קירות הסוויטה של לופטהנזה, אומר מקינס, ומציין כי "הגענו לנקודה שבה התכנון היה מקובל על כולם והם היו מרוצים ממנה".
החלק הקריטי בעיצוב, מסביר מקינס, הוא "שזה גורם לנוסע להרגיש כאילו זה החלל שלו, ולא הופך אותו לתא פתוח. הם רצו סוג כזה של פרטיות, ויש מספיק מקום כך שלא באמת מרגישים סגורים בתא. זה לא כמו מחלקת עסקים סגורה, יש הרבה מקום בפנים. אז גם אם אתה יושב עם דלת סגורה, זה מרגיש מרווח ואתה לא מרגיש לכוד".