מצוידת באזהרות ביחס למזג האוויר הסגרירי והקר והאנשים הקרים לא פחות, יצאתי לשווייץ לטיול של סתיו, רק כדי לגלות אנשים מקסימים שלא ידעו את נפשם מרוב רצון לעזור ושמש חמימה שזרחה כמעט בכל ימי הטיול. חדר האוכל באכסניה בלוצרן היה עמוס כבר בשבע בבוקר. משכימי הקום רצו לצאת להרים. לידי יושבים מרי וג'ון, זוג בריטים בני 70 פלוס, ובתוך דקות אנחנו שוקעים בשיחת תיירים ומחליפים טיפים. "את חייבת לעלות לשילטהורן", מרי אומרת, ופורסת את הברושורים שיש לה בתיק. "אנחנו מתכוונים לטפס על כל האלפים שנספיק", אומר לי ג'ון בחיוך. "החלטנו לראות את העולם לפני שנצטרך לטייל עם מקל".
כחצי שעה לאחר מכן אני נפרדת מהם ויוצאת לכיוון מפלי טרומלבאך: עשרה מפלים תת-קרקעיים המבעבעים בתוך מצוק סלעי. זהו אתר המפלים התת-קרקעיים הגדול ביותר באירופה. בתוך המצוק נוצרו הרבה מאוד חללים צרים, המכילים את המפלים, שמימיהם נובעים מהקרח המכסה את פסגות ההרים הסובבים אותו.
במעלית אל תוך ההר
הרכבת מלוצרן לאינטרלקן יוצאת בדיוק האופייני לשוויצרים. באינטרלקן מחליפים רכבת וממשיכים לעמק Lauterbrunnen, המכונה עמק 72 המפלים, ומשם כשבע דקות נסיעה באוטובוס לאתר הטרומלבאך. השביל המוביל מתחנת האוטובוס אל הר המפלים עובר בגיא המוקף מצוקים תלולים, ומרחוק כבר שומעים את שאגת המים השוצפים.
המעלית שלוקחת את המטיילים אל תוך ההר מטפסת בין קירות סלע, לאורך 140 מטר המפרידים בין המפלים העליונים לתחתונים. כשדלת המעלית נפתחת אנחנו פוסעים אל תוך מה שנראה כמו סרט מדע בדיוני על עולם תת-קרקעי. מבוך של מעברים, תעלות, גשרים, מדפי סלע, מנהרות, ומעין מרפסות קטנות שהמים יצרו באבן ומאפשרות תצפית למפלים הנופלים ברעש הרחק מתחתינו.
קריאות "וואו" נשמעות מכל עבר. כולם צועדים בזהירות על הסלעים הרטובים בין המפלים, אוחזים בחוזקה במעקי הברזל. בשלב הראשון אנחנו מטפסים מעלה, ממפל למפל. סביבי תיירים מתנשמים ומתנשפים. אחדים עוצרים כדי להסדיר את הנשימה ומצטלמים על רקע המים הגועשים. מהמפל העליון בראש ההר יורדים במדרגות האבן על-פני כ-600 מטרים, אל המפלים התחתונים. בסוף הנתיב מקדמים את פנינו שני מפלים נוספים הנופלים ברעש למרגלות המצוק. עוד אטרקציה בסגנון קצת דומה היא קניון אארה ('Aare Gorge או בגרמנית Aareschlucht), הממוקם בין הכפרים Meiringen וInnertkirchen-. יש לקחת את הרכבת עד תחנת מיירינגן, ומשם רכבת נוספת עד הקניון. במזג אוויר יפה כדאי ללכת ברגל (כרבע שעה) בתוך נוף יפהפה של הרים, של נקיקים ושל גאיות.
הקניון נוצר בתוך סלע לאחר אלפי שנים שבהן חצבו מי נהר אארה את הנקיק שבו הוא זורם. המטיילים צועדים על גשרי עץ התלויים מעל הנהר השוצף, בחלק מהמקומות עוברים בתוך מנהרות ובין גלריות שנוצרו בסלע. אורך הקניון כ-1.65 קילומטרים, הכוללים קילומטר אחד של גשרי עץ תלויים מעל הנהר ומקובעים בסלע, כ-400 מטרים של מנהרות, מרפסות אבן וגלריות בסלע, שמהן ניתן לצפות בנהר, וכ-250 מטרים של גשרים התלויים מעל משטחי חצץ שהנהר זורם לידם. ההליכה מקצה אחד של הקניון למשנהו נמשכת כארבעים דקות. הקניון מוקף חומות סלע, וקרני השמש החודרות מבעד לחרכים שנוצרו בהן מאירות את המים ואת הסלעים באור מיוחד.
ברכבל אל פסגות ההרים
היעד הבא: הר שילטהורן והכפרים שבדרך לפסגתו. בדלפק הכרטיסים לרכבל, שמטפס מסטשלברג לשילטהורן, אני מגלה שפאס הרכבות שלי מספק כרטיס חינם לחלק מהמסלול. הפקידה החביבה בדלפק מפנה את תשומת לבי לכך שלפני פסגת השילטהורן עוצר הרכבל בשני כפרים שכדאי מאוד לבקר בהם, Gimmelwald ו-Murren.
מחלונות הרכבל נשקף נוף פנורמי עוצר נשימה של מצוקים אדירי ממדים. שיפועי המדרונות נראים חדים כמעט כמו שיפוע של קיר, והם מרופדים בשטחי מרעה ירוקים עם פרחי בר בשלל צבעים. התחנה הראשונה היא הכפר Gimmelwald, הממוקם על "מדף" בקצה המצוק וצופה אל התהום שמתחתיו. הכפר נבנה בימי הביניים, ועד לפני כעשרים שנה היה אחד המקומות היותר עניים בשווייץ. תושביו הצליחו לשרוד רק הודות לסיוע ממשלתי ולפרוטות שהרוויחו מעבודה במעלית הסקי בחודשי החורף. ניצני ההתאוששות נראו עם פריחת התיירות בשני העשורים האחרונים.
ההתאוששות הכלכלית הייתה יכולה להגיע כבר לפני כשלושים שנה, אז הגיעו למקום יזמי נדל"ן במטרה לבנות בו אתרי תיירות ונופש. אלא שאנשי הכפר סיכלו את התוכניות בכך שהביאו להגדרת הכפר כאזור מפולות מסוכן. התוצאה היא שכיום לא ניתן לבנות בו מבנה הגדול יותר מבית או מאסם.
גימלוולד מאכלס כ-120 חוואים, שלרובם אותו שם משפחה: ון-אאומן. הבית העתיק ביותר בכפר נבנה ב-1658. כל בתי הכפר בנויים מעץ, רבים ללא מסמרים. מגימלוולד ניתן לצאת לטיולים במסלולי הליכה לנקודות תצפית יפהפיות על העמק ועל התהום שמתחת לכפר.
מגימלוולד ממשיך הרכבל אל כפר Murren, המכונה קן נשרים. גם מורן ממוקם על מעין מדף שנוצר במצוק, בגובה 800 מטרים מעל עמק Lauterbrunnen. כאן הנוף מרשים אף יותר, שכן הכפר משקיף על הפסגות המושלגות של המצוקים הקרובים, ועל שטחי המרעה הירוקים, המכסים את המדרונות התלולים כל-כך. לא ברור איך הרועה והפרות שצועדים עליהם לא מחליקים כלפי מטה.
הכפר מורן מתפרס על-פני רחוב אחד ארוך. דרך כפרית סלולה מפרידה בין שתי שורות בתי עץ הנראים כאילו הועתקו לכאן מסרט מצויר. כל הבתים מקושטים בפרחים וטובלים בירק. בנקודה מסוימת הדרך נפסקת באחת, ומשם והלאה צריך לצעוד בתוך הצמחייה כדי להגיע לכמה בתים הפזורים על-פני צלע ההר.
אני יוצאת מתחנת הרכבל וצועדת לאורך הרחוב, כשלפתע נשמעים צלילי פעמונים, ובעקבותיהם מופיע עדר פרות בצבעי חום-לבן, שפעמון גדול קשור לצווארן. הפרות צועדות בנאמנות כמו כלבלבים קטנים אחרי הרועה שלהן: אדם כבן 70, גבוה וזקוף, זקנו האפור מגיע כמעט עד חזהו ושיערו האפור החלק נוגע בכתפיו. הוא מסמן לפרות והן כמעט רצות אחריו. פרה אחת חולמנית נעצרת ליד אחד הבתים ומרחרחת. הרועה מזרז אותה, והיא ממשיכה ללכת אחריו בצייתנות. הם מגיעים לסוף הרחוב, פונים וממשיכים במעלה ההר, אל בית הניצב הרחק מעל הכפר. אני מתקשה להסיר את מבטי מהאיש המבוגר הזה שצועד בקלילות ובמהירות על המדרון התלול, לגובה רב כל-כך, בתוך הצמחייה, בלי שביל או דרך סלולה כלשהי. לאחר שהוא נעלם מהעין אני שולחת מסרון לאחותי: כרגע פגשתי את הסבא של היידי בת ההרים.
מידע מעשי
הנחות בנסיעות: מיד כשמגיעים חשוב לקנות את כרטיס ה-SwissPass, המספק הנחה משמעותית ברכבות, באוטובוסים, בכלי שיט, וברבים מהרכבלים, מרכבות ההרים ועוד. יש שני סוגי כרטיסים - כרטיס לכמה ימים ברציפות, וכרטיס "פלקסי", שמשתמשים בו בימים שבוחרים. הפלקסי חסכוני יותר, משום שבאוטובוסים וברכבות יש מדי פעם מבצעים והנחות המאפשרים לנסוע בזול גם בלי הפאס. ניתן לברר פרטים לגבי הנחות אלה בדלפק הכרטיסים, גם יום קודם.
כסף: בשווייץ אפשר להשתמש באירו ובפרנקים שוויצריים, אבל בדרך כלל עדיף להשתמש בפרנקים בגלל הפרשי ההמרה בין הפר"ש לאירו.
להספיק יותר: אף שלוצרן היא בסיס מצוין לטיולים, כדאי ללון לפחות לילה אחד באינטרלקן. זו אמנם עיירה קטנה, אבל היא שוכנת בפנינת נוף יפהפייה וקרובה מאוד לחלק מהאתרים שכדאי לבקר בהם. לינה בה תחסוך זמן ותאפשר לבקר ביותר אתרים בתוך יום אחד.
הטיפוס להר שילטהורן: כדאי להגיע מוקדם כדי להשאיר מספיק זמן לביקור בכפרים שבדרך לפסגה ולביקור במפלי הטרומלבאך (שבהם כדאי להתחיל). מלוצרן אפשר לנסוע דרך מעבר ברונינג או דרך ברן. הנוף בדרך למעבר ברונינג יפה יותר. בשני המקרים, הנסיעה מלוצרן אורכת כשעתיים ועשרים דקות.
גיחה לפילטוס: בעת השהייה בלוצרן או בציריך כדאי לבקר בפסגת הר פילטוס. מציריך ניתן להגיע בשיט במעבורת או ברכבת. השיט מקצר את זמן הנסיעה, אבל הוא גם משעמם למדי. הרכבל האחרון יורד מההר בסביבות 17:00. כדאי להתחיל את העלייה לפני 15:00 כי יש הרבה מה לעשות על ההר עצמו.
יש טיולים מאורגנים שיוצאים מציריך ומלוצרן אל פילטוס, אבל הם לא זולים ואין בהם צורך. ההנחיות של לשכת התיירות מאפשרות טיול עצמאי. אפשר לעלות להר באמצעות "גונדולה", שהיא מעין רכבל עם קרון גדול, או ברכבת הרים. העלייה ברכבת ההרים מעט מפחידה יותר, משום שהיא מטפסת בשיפוע של 45 מעלות, אבל זו חוויה שאסור לפספס. בדרך חזרה אפשר לרדת בגונדולה.
ל-Aareschlucht Aare Gorge, הממוקם בין הכפרים Meiringen ו-Innertkirchen, יש לקחת את הרכבת עד תחנת מיירינגן (Meiringen) ומשם רכבת נוספת עד שער הכניסה לקניון.
מטיילים שמתחילים את המסלול בכניסה המערבית יכולים, בתום הטיול, לקחת את הרכבת מתחנת אארהשלוכט אוסט אל תחנת הרכבת של מיירינגן. המסילה ממוקמת בתוך הסלע. ממתינים ליד דלת מתכת המקובעת בסלע, ולוחצים על הפעמון. הדלת מזכירה את דלת המערה של ארבעים השודדים מעלילות עלי באבא.
