היה זה בוקר יום חמישי קיצי במיוחד, כשעשיתי את דרכי ממתחם שיט הקייקים בנהר ההדסון אל בית הקפה הסמוך למעגן היאכטות, שלמרגלות מגדלי גולדמן סאקס החדשים. בדרך לשם נתקלתי לפתע במחזה לא צפוי: לא פחות מ-300 רקדני סטפס שהתפזרו בשטח האורבני תחת השמש הקופחת. בדקות הראשונות הם הופיעו בפני קהל מצומצם מאוד, אולי עשרה אנשים ואני. כעבור חצי שעה כבר התקבצו עשרות צופים בעמידה נונשלנטית על מדרגות הבטון או בישיבה בשולחנות בתי הקפה הסמוכים. מלבדם היו עוד מאות אנשי עסקים נמהרים, תיירים מזדמנים ותושבי השכונה, שגילו את המופע לגמרי במקרה, עצרו לכמה רגעים או נשארו עד סופו.
מאז 1988 יותר מחמישה מיליון אנשים (יותר מ-250 אלף בשנה) נהנים מיותר מ-5,000 מיצגים אקלקטיים שמציע ארטס ברוקפילד (Arts Brookfield) - ארגון שמקדם אמנות, אמנים והחייאה של חללים ציבוריים בערים גדולות באמצעות מחול, מוזיקה, תיאטרון, אמנות חזותית וקולנוע. ברוקפילד פועל בניו יורק, בלוס אנג'לס, ביוסטון, בדנבר ובטורונטו, באמצעות תוכניות אמנותיות מגוונות, במשך כל השנה, לכולם ובחינם.
כך סביר להיתקל באמצע היום בתערוכת עיצוב תעשייתי בנושא מים; במופע אקרובטיקה; בבן אנד ג'ריס האגדיים מדברים על סחר הוגן, אקטיביזם ופילוסופיה, בליווי דגימות לטעימה של היוגורטים הקפואים החדשים שלהם; בתערוכת הטסת עפיפונים או בסדרה מוזיקלית של ביצועי פסנתר סולו בסגנונות לטיני, ג'ז ובלוז.
המופעים של ארטס ברוקפילד נותנים לאמנים הזדמנויות ייחודיות לעבוד בחללים חדשים ובלתי שגרתיים, ומנגד - מספקים חוויות תרבותיות שתמיד מצליחות להפתיע את עוברי האורח, שלא תכננו לצאת לקונצרט בג'ינס ובטי שירט או לצפות במופע מחול רב משתתפים בצהרי היום. לשבחו של הארגון יש לומר כי אנשיו מקפידים לסייע לאוכלוסיות נזקקות בדרכם המיוחדת. למשל מפגש סריגה חודשי, פתוח לקהל הרחב, שבו כל החומרים מסופקים על-ידי ברוקפילד וכל התוצרת היא תרומה לנפגעי הוריקן סנדי.
פעילות הארגון היא ללא כוונות רווח, זה נכון, אבל המרוויח הגדול מהעשייה ההטרוגנית הזו הוא ללא ספק ברוקפילד עצמו. אין ספק שהפעילות שלו הופכת את הבניינים שבבעלותו למוצלחים יותר, העובדים מבלים יותר זמן בעבודה וגרים סמוך לעבודה, והמנהלים של אותן חברות רוצים להציע לעובדים שלהם חוויה שהיא מעבר למודל העסקי המסורתי. בסופו של יום, לארטס ברוקפילד יש רווח פרסומי אדיר. ולזה, אין מחיר.
מסעדה: טעם הוול סטריט
ארוחת ערב מוקדמת בשכונת בטרי פארק, בשעה 17:30 שעון וול סטריט, סמוך לשעת סגירת המסחר בבורסה. במקרה נתקלנו במסעדת מרצ'נטס ריבר האוס (Merchants River House), וגילינו את אחד המקומות המדליקים של אנשי וול סטריט. הבר משקיף על נהר ההדסון דרך קירות הזכוכית של המסעדה. מימין מתנוססים מגדלי גולדמן סאקס החדשים, באופק השמאלי פסל החירות, ברקע תנועת המטוסים הנכנסת והיוצאת מניו יורק, ומאחור מגדל החירות, הלוא הוא מרכז הסחר העולמי החדש, שנבנה על חורבות מגדלי התאומים שנהרסו ב-11 בספטמבר, מוכיח בנוכחותו שהחיים חזקים מכול.
בתוך המסעדה תלויים שבעה מסכי טלוויזיה, כולם מכוונים על ערוצי הספורט בשעה זו של היום. מי שיבחר להגיע בצהרי היום ודאי ימצא אותם מסכים מכוונים על בלומברג, על CNBC ועל שאר ערוצי הידיעות הפיננסיות.
סמוך להגעת המנות הראשונות (ביניהן טוסטונים ומטבל חם של ארטישוק ותרד, סלט גבינת עזים וסלק צלוי) החלו מתקבצים על הבר סוחרי וול סטריט, שזה עתה נטשו את חדרי המסחר. כולם לבושים בחליפות מוקפדות ובשלייקס ממותגים, כמו בהשראת דמותו של הברוקר המרושע גורדון גקו. בזה אחר זה הם מזמינים ג'ק און דה רוקס, מסרקים בידם את הבלורית שלראשם, מעבירים את הבלאקברי מידם הימנית אל זו השמאלית ובחזרה אל הכיס; מחליפים רשמים על היום שחלף ומדסקסים על זה שיבוא מחר; נוקשים על הבר שתי נקישות קצובות רוויות אדרנלין ומסמנים לברמנית למשקה נוסף.
ניחוחות המנה העיקרית (המוצלחת מכולן הייתה פילה סלמון על מצע פירה ווסאבי לצד מקלות אספרגוס פריכים) התמזגו באוויר עם ארומת האלכוהול של הסוחרים, ואנחנו נהנינו מטעמן הנהדר של המנות, כמו גם מהמיצג האנושי הכי אותנטי ששכונת בטרי פארק יכלה להציע לנו. גם האווירה במרצ'נטס ריבר האוס היא בעיקר נעימה: אין צורך בלבוש אלגנטי ואפשר להגיע גם בג'ינס ובטי שירט, וניתן לבחור מקום ישיבה בתוך המסעדה או מחוצה לה, למרגלות ההדסון. האוכל מצוין, יש תפריטים טבעוני, צמחוני ונטול גלוטן, והמחירים סבירים בהחלט. אין כמו לסיים ארוחה בשעת שקיעה, לקנח בעוגת גבינה ניו יורקית (שהכי מזכירה את זו הישראלית), ולצפות בפסל החירות מהנקודה הכי פחות תיירותית במנהטן.
בר: ספריית הברנדי
ברנדי לייבררי (Brandy Library), הבר השוכן בשכונה הנחשקת טרייבקה, הוא מקום מושלם לדרינק אחרי העבודה, לטאפסים קלילים לפני ארוחת הערב, לארוחת ערב משובחת לצד יין מובחר, או להתענגות על אקלר ועל קוניאק הרבה אחרי שכולם הלכו לישון.
גם חזותו של הברנדי לייבררי אינה מאפשרת למבקריו להישאר אדישים: כניסת העץ הכהה והכיסאות המרופדים בקפידה, לצד שולחנות נמוכים ומוזיקת ג'ז, יוצרים חלל נוח ועם זאת אלגנטי ויוקרתי מאוד. הבר האחורי נראה כמו תערוכת וויסקי וברנדי במוזיאון הכי מטופח שאפשר לדמיין, וכל שנותר לעשות הוא להיעזר בפלאביאן, סומליה המקום האדיב, שלא רק סייע לנו בבחירת קוקטייל מיוחד שהלם את כיסינו, אלא גם סיפר בבקיאות מרשימה על ההיסטוריה הצבעונית שנמזגה לכוסות שלנו.
יש להם אוסף עצום, המונה יותר מ-900 בקבוקי אלכוהול, רבים מהם נדירים שאינם זמינים בשום מקום אחר. כך גם לגבי מאה הקוקטיילים הקלאסיים, היינות הצלולים והמבעבעים ומבחר הבירות הרחב. כשפלאביאן הבחין בתחושת הבלבול שאחזה בי לנוכח תפריט האלכוהול העצום, הוא מיהר להרגיע אותי והסביר בהומור שהרפואה מוכיחה כי שפע הוא המפתח לנפש בריאה ואופציות מרובות אינן סיבה לחשש. לברנדי לייבררי יש גם ספריית ספרים נרחבת שבה תוכלו להעשיר את הידע שלכם על אלכוהול, בזמן שתלגמו מהמשקה שבחרתם.
בר סיגרים: לא רק למעשנים
מרחק שדרה אחת מלב-לבו של סנטרל פארק נמצא קלאב מקנודו (Club Macanudo), בר הסיגרים היוקרתי השוכן בלב שכונת האלפיונים, האפר איסט סייד. המקום מעוצב ברוח לקוחותיו הבורגניים: רהיטי מהגוני עשירים, כיסאות עור חמאתי רך וספות גדולות ונוחות. זהו מקום קלאסי, שקט ונעים לגלגל בו שיחת עסקים, ליהנות מערב רומנטי או להשלים פערים במשך לילה ארוך עם חברים.
במקנודו חשבו על הכול, גם על מערכת אוורור עדכנית מהמשוכללות בעולם, כך שהמקום מציע אווירה נהדרת למעשני סיגר וגם לאלה שלא. האווירה החמה, הצוות האדיב ותפריטי האוכל והמשקאות, במעטפת שיח סיגרים, היו לחוויה מיוחדת שלא הכרתי קודם. אפילו אני, שאינני מתעניינת במיוחד בסיגרים, הקשבתי בסקרנות לסיפור מאחורי גליל הטבק שסיפר לנו בהתלהבות ג'יימס, אחד הלקוחות הקבועים שישב בשולחן הסמוך ותושב השכונה.
מקנודו מתגאה במבחר מרשים של סיגרים פרימיום בעבודת יד. יותר מ-130 סוגים, כולל מותגים ברמה עולמית, בהם: ,Macanudo ,Cohiba ,Partagas ,La Gloria Cubana ,Punch ,CAO Hoyo de Monterreyועוד.
גם הפן הגסטרונומי מושקע: המנות מוגשות באסתטיות מופלאה, והקינוחים המכונים "מלאי חטאים בלתי מוסריים" בהחלט ראויים לכינוי שכזה, במיוחד טראפל השוקולד החם, שהוגש בטמפרטורה מדויקת והיה פשוט מושלם. מי ששוהה בעיר לתקופת מה, חפץ בחוויה כולה ורוצה להרגיש כאחד החברים הקבועים במקום (ביניהם סלבריטאים, טייקונים ואלפיונים), יכול לשכור במקום תיבת לחות (הקופסה מותאמת לשמירת סיגרים בתנאי לחות נכונים) מעוצבת, עשויה עצי ארז ומהגוני, מקושטת לוח פליז ומותאמת אישית. חשוב: יש להקפיד על קוד לבוש אלגנטי (מכופתר), אחרת - תישארו בחוץ.
