להיכנס לשדה התעופה, לחכות לשאלה: "ארזת לבד?", להרגיש כבר בחו"ל בדיוטי פרי, לעלות על הטיסה, לצפות בסרט ההוראות של חברת התעופה, לתת לדיילת ליישר לנו את המושבים, ולחכות לסיום ההמראה כדי ללכת לשירותים.
טיסה היא טקס שמתחיל באריזה בבית ומסתיים רק עם חתימת הדרכונים בהגיענו לארץ זרה. רובנו מתרגשים לקחת חלק בריטואל החוזר הזה, ולו רק בגלל שהוא מוביל אותנו הישר אל עבר החופשה החלומית שלנו. אבל האם עצרתם פעם לשאול מה עומד מאחורי האזהרה שבטיסות ארוכות יש חשש לבצקות? או שיצא לכם לתהות מה קורה בשירותים של המטוס כשמורידים את המים? אחת ולתמיד: כל מה שרציתם לדעת על טיסה ולא העזתם לשאול.
1. האם נכונה הטענה שיש מטוסים בני כמה עשורים שעדיין פעילים?
"בהחלט", משיב הקברניט בני ליבנה, סמנכ"ל המבצעים של אל-על. "יכול להיות מטוס מימי הסבתא שלי עם כיסאות מודרניים. אפשר לקחת מטוס בן 17 שנה ולעשות לו קבינה פיקס עם טלוויזיות ומיטות. מטוס כמכונה יכול לטוס הרבה מאוד שנים, עשרות שנים. כמובן שהמטוס חשוף לבדיקות קפדניות של רגולטורים, כולל מדינת ישראל, ונדרש לעמוד בתקנים מאוד מחמירים, שמחייבים שימוש בחלקים מקוריים במחירים עצומים. בעצם אין תאריך שבו המטוס מת, הכול תלוי בשימוש ובתחזוקה. תיאורטית אין מגבלת שימוש למטוס ויש מטוסים ממלחמת העולם הראשונה והשנייה שעדיין טסים".
בית-קברות למטוסים
באוגוסט האחרון אישרו ועדות התכנון, באופן עקרוני, את התוכנית להקמת מגרש אחסון ותחזוקה ל-1,200 מטוסים מרחבי העולם סמוך לשדה התעופה בעובדה. במתחם זה צפויים להתבצע שירותים עבור כלי תעופה אזרחיים וצבאיים, בהם גריטת מטוסים. הירוקים מתנגדים למהלך בטענה כי הדבר יוביל לפגיעה בשטחים הפתוחים בנגב.
2. האם נכון שהטייס האוטומטי עושה כמעט הכול?
מי שבנה על קריירה כטייס יכול להירגע. אמנם הטייס האוטומטי עושה לא מעט, אבל כמובן שאי-אפשר בלי הטייסים, שאמורים לפקח. ובכל זאת, מסביר ליבנה, מדובר בפונקציה שמקלה מאוד על חיי הטייסים. "הטייס האוטומטי הוא המצאה בת 50 שנה ובמטוסים המודרניים יש כבר 3 טייסים אוטומטיים, שיודעים לנחות ולעצור על הקרקע גם בתנאי מזג-אוויר קשה של עננים וערפל. כשמפעילים טייס אוטומטי, לוחצים על שני כפתורי ניווט, והמטוס יטוס מפה עד נניח ניו-יורק, תוך שהוא שומר על גובה, כיוון וכו'. זה מקל מהעומס על הטייס שיכול להיות קשוב יותר לשידורי הרדיו ולהשגיח על המכשירים. מה שכן, אי-אפשר להמריא עם טייס אוטומטי, כי אם צריך להפסיק את ההמראה במקרה של פנ'צר, או שהמטוס יצא מהמסלול, נדרשת התערבות אנושית".
גורמים אחרים מספרים שטייסים אנושיים נדרשים מדי פעם לנתק את האוטומטי ולהנחית את המטוס בעצמם. הסיבה העיקרית: שמירה על כשירות.
ידיים באוויר
הטייס האוטומטי הראשון פותח על-ידי תאגיד "ספרי" (Sperry) ב-1912. לורנס ספרי (בנו של הממציא האמריקאי אלמר ספרי) הציג אותו לציבור שנתיים מאוחר יותר והמחיש את אמינות המצאתו בכך שטס במטוס כשידיו מורמות והטייס האוטומטי שולט בהיגוי.
3. האם בטיסות ארוכות יש חשש לבצקות?
התשובה במקרה הזה היא בהחלט כן, בייחוד אם יש נטייה להיווצרות בצקות. "כשיושבים שעות ארוכות בתנוחה של 90 מעלות בברכיים ובירכיים, זה גורם להקטנה של החזר הדם שעולה לכיוון הבטן והלב", מסביר ד"ר בני דוידזון, היועץ הרפואי הראשי של אל-על. "במקרה כזה יש הצטברות של דם בתוך הרגליים. זה יכול להיגרם גם בכורסה בתיאטרון, בקולנוע או בבית כשיושבים לאורך זמן. אבל בקולנוע לא יושבים יותר משעה וחצי, ואילו במטוס יושבים הרבה יותר ומסתובבים פחות. אנשים בריאים יכולים להתמודד עם זה. הבעיה היא נוסעים בקבוצת סיכון, כמו נשים הנוטלות גלולות למניעת היריון, נשים בהיריון, אנשים עם הפרעת קרישה מולדת ובעלי עודף משקל, שאצלם הצטברות הדם והזרימה האיטית בגפיים התחתונות יכולות לגרום ליצירת קרישי דם. קריש כזה עלול להיסחף כלפי מעלה ולנדוד, ואף להיתקע באחד המקומות הבעייתיים והקטלניים, למשל בריאות או במוח. לכן אנשים עם נטייה מולדת וכאלה בעלי נסיבות ברורות, צריכים לפני הטיסה ללכת לרופא, ויש סיכוי שהוא ייתן להם תכשיר לדילול דם לזמן הטיסה". ומה קורה אם כפות הרגליים נרדמות? האם זה סימן לבצקת או קריש דם? כאן מרגיע ד"ר דוידזון ומשיב בשלילה. אז לא צריך להיל חץ בכל פעם שמרגישים תחושת נמלול ברגל, אבל אולי כדאי לבדוק אם אתם בקבוצת סיכון.
ז'ראר דפרדייה לא יכול להתאפק
4. למה חייבים להמריא כשהמושב מיושר?
בניגוד למה שנהוג לחשוב, אין בעיה בטיחותית במצב השכיבה. אז למה בכל זאת מקפידים שהמושב יהיה מיושר בזמן ההמראה והנתיחה? הקברניט ליבנה משיב: "צריך ליישר את המושב כדי שאם יהיה צורך במילוט, הפינוי יתאפשר. כשמטוס ממריא, יכול להיות מצב שבו הוא יידרש להפסיק את ההמראה או ירד מהמסלול או שיישבר לו גלגל ויחליק, ויצטרך להתרחש פינוי נוסעים. לכן חשוב שהמשענות תהיינה זקופות כדי שאנשים יוכלו לעבור לפתחי החירום. אם נישען אחורנית אז מישהו מאחורינו יכול להיות לכוד בין הכיסאות ולא יצליח לצאת אל פתחי החירום".
במחלקת עסקים הנוסעים לא נדרשים להנחיה הזאת?
"באופן עקרוני צריך לבצע את ההנחיה בכל מחלקות המטוס. יכול להיות שבמחלקת עסקים יש הקלה כי המרחק בין הכיסאות גדול וגם כשמישהו שוכב, ניתן לצאת בין הכיסאות. ועדיין, לפי התקנות כל הנוסעים צריכים ליישר את המושבים בהמראה ובנחיתה בכל חלקי המטוס".
תורת המרווחים
המרחק בין השורות במחלקת תיירים נע בין 73 סנטימטרים ל-86 סנטימטרים. במחלקות עסקים המרווח המקובל הוא 157-114 סנטימטרים. זווית הטיית המושב ברוב מחלקות התיירים נעה בין 94 מעלות ל-96 מעלות. רוחב המושב במחלקות התיירים נע בין 46 סנטימטרים ל-52 סנטימטרים.
5. מה עומד מאחורי השאלה "ארזת לבד"?
דיילי הקרקע, שמורגלים בפרצופים החמוצים שהם מקבלים בזמן התשאול, כבר יודעים להסביר שהם שואלים אם ארזנו לבד כי ייתכן שמישהו מנסה להשתמש בנו בלי ידיעתנו למטרות טרור או פלילים. זו נקודה חשובה, שנוסעים בדרך-כלל לא נותנים עליה את הדעת. "השאלות לא עומדות בפני עצמן", מסביר שמוליק ששון, לשעבר ראש אגף הביטחון של אל-על וכיום עמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה. "הן נועדו לעזור לנוסע לרענן את זיכרונו לגבי נקודות ציון בדרך והאם מישהו יכול היה להעביר דרכו משהו בלי שהוא ידע. המטרה היא גם לעורר מודעות לכך שמישהו יכול היה להשתמש בו בתור נוסע".
ריענון זיכרון זאת לא המטרה היחידה.
"נכון. חלק מהתפתחות שיטת הבידוק הישראלית היא מה שאנחנו קוראים בשפה המקצועית 'ליצור פרופיל'. להבין ולתהות על קנקנו של הנוסע ולעורר את תשומת-לבו".
ויש גם את "מאיפה אתם מגיעים" המפורסם בכניסה לנמל התעופה.
אם התשובה לשאלה שלי תהיה שהגעתי מטייבה, או שיהיה לי קצת מבטא, יסתכלו עליי אחרת?
"תלוי מה ההנחיות למצב שיש באותה העת. צריך לזכור שלכל מערך אבטחה יש רבדים גלויים ורבדים לא גלויים והשילוב ביניהם נותן את התוצאה הטובה ביותר".
הנוסעת שלא ידעה שהיא טרוריסטית
ב-18 באפריל 1968 עמדה אן מארי מרפי, 32, אזרחית אירית שהייתה בחודש השישי להריונה, לעלות על טיסת אל-על מלונדון לתל-אביב. מה שהיא לא ידעה הוא שבחפציה הוטמנה פצצה במשקל 1.35 קילוגרמים על-ידי ארוסה, ניזאר הינדאווי. מרפי עברה את בדיקות אנשי האבטחה הבריטים, והאסון נמנע בשל ערנותם של אנשי הביטחון של אל-על. הנוסעת אמנם ענתה בשלילה לשאלה האם ניתן לה דבר מה להעברה לישראל ולא גילתה כל סימני התרגשות, אבל בבדיקת הכבודה עורר התיק שלה חשד בשל כובדו החריג ובבדיקה נמצא בתחתיתו חומר נפץ שהוסלק מתחת לדופן כפולה. הינדאווי נשפט באנגליה ונידון לעונש מאסר בן 45 שנים.
6. למה לא כדאי לעלות מצוננים לטיסה?
כל אחד מאיתנו מכיר את הלחץ באוזניים בזמן ההמראה והנחיתה. והפתרונות מגוונים - מ"פמפום" (הוצאת האוויר מהאוזניים על-ידי סתימת האף והפה), דרך לעיסה ועד בליעת רוק. אבל מה קורה כשעולים לטיסה עם אף סתום?
ד"ר דוידזון משיב: "באוזן התיכונה קיים חלל אוויר שכלוא בין עור התוף לאוזן הפנימית. האוויר הזה מנוקז החוצה דרך הלוע באמצעות צינור המכונה אוסטכיוס. כשבן אדם בולע, זה גורם להשוואת לחצים, כי הבליעה מפעילה לחץ על צינור האוסטכיוס. כשאדם מצונן, צינור האוסטכיוס מרופד בתאים של רירית, כמו באף, ואז הוא נסתם ומתחילים הכאבים, בייחוד בירידה, כי האוויר רוצה להיכנס והוא לא מצליח. ואז החלל הזה מתחיל להתמלא בנוזלים, לעתים דם, וזה כואב מאוד ועלול להיגמר בדלקת זיהומית של האוזן התיכונה. ההמלצה לאנשים מצוננים היא לא לטוס, ואם אין ברירה, אז להשתמש בטיפות אף, בוודאי לפני הנחיתה, ששם הבעיה העיקרית".
יש רופא במטוס?
בשנת 2004, דורותי פלטשר בת ה-67 לקתה בהתקף לב במהלך טיסה. כשהדיילת צעקה 'האם יש רופא על המטוס?', 15 קרדיולוגים התייצבו מיד. מתברר שהרופאים היו בדרכם לכנס באורלנדו. פלטשר, תושבת ליברפול, הייתה בטיסה בדרכה להשתתף בחתונת בתה בפלורידה. לאחר שנחתה אושפזה ל-5 ימים ולאחריהם הצליחה להשתתף בחתונה, כמתוכנן.
7. מה עושים במצב חירום רפואי בזמן הטיסה?
"רוב הטיסות", משיב ד"ר דוידזון, "הן טיסות מעל אזורים מיושבים באירופה, אז במצב כזה אין בעיה; נוחתים ותוך שעה הנוסע בבית-חולים ומקבל טיפול. מה גם שיש במטוס אמצעי טיפול שדיילים מאומנים להשתמש בהם. יש גם אמצעים להחייאה, אבל צריך להיות רופא כדי להשתמש בהם ואין תמיד רופא על המטוס, למרות שסטטיסטית בטיסות אל-על הסיכויים לפגוש רופא בטיסה הם גבוהים. בכל מצב ובכל מקרה הקברניטים יודעים לקבל את ההחלטה והם מתייעצים איתנו הרבה פעמים כשהם באוויר. בטיסות ארוכות טווח מעל אוקיינוס, אם חס וחלילה קורה משהו כזה, אז אין אפשרות נחיתה מהירה, ואז מסוגל הצוות להתקשר לחדר טיפול נמרץ בבית-החולים אסף הרופא ולדבר עם התורן שיענה על כל שאלה".
8. מה עושים עם חיות המחמד?
"בשנה שעברה נכנסו ויצאו מישראל כ-27 אלף משפחות עם חיות בית", מספר ד"ר איתן קריינר, וטרינר ראשי, מייסד ומנכ"ל חברת טרמינל פור פטס, שעוסקת בליווי נוסעים המעוניינים להטיס חיות. "15% מהחיות היו בקבינה למעלה עם המשפחות. בעיקר טסו כלבים וחתולים, אבל לא רק - ליווינו גם נוסע שלקח עמו את דגי הזהב שלו לנופש של שלושה ימים באירופה וניתן להטיס גם ציפורים ועוד חיות רבות".
- אז אפשר לעלות עם בעלי חיים לטיסה?
"זה לא כל-כך פשוט. בשנתיים האחרונות הנושא של נוסעים עם צרכים מיוחדים צובר תאוצה בחברות תעופה בכל העולם, ואם לנוסע יש אישור מפסיכולוג - והרבה פעמים נדרש אישור מפסיכיאטר - לכך שהכלב חייב להיות בקבינה עם הנוסע, אז אפשר לקבל אישור מחברות התעופה. אבל חברות התעופה לא פראייריות וניתן אישור כזה רק לנוסעים במצבי חרדה, שלמען בריאותם הנפשית זקוקים לכלב שלהם עמם".
- הם לא סובלים שם למטה בתא המטען?
"זה לא חייב להיות תהליך טראומטי. יש חברות, כמונו, שמציעות שירות ליווי לחתול או לכלב לתא המטען ודאגה לטמפרטורה נכונה, וכך לבעלים יש שקט. יש חברות כמו לופטהאנזה שיש להן אפילו מוזיקה למטה כדי להנעים לחיות את הזמן".
- יש הכנות מיוחדות שבעלי החיים צריכים לעבור לפני הטיסה?
"מומלץ לבעל החיים להיות בצום 6 שעות לפני הטיסה. חשוב להדגיש כי אסור בשום אופן לתת כדורי טשטוש לבעלי חיים, וזאת עבירה על החוק הבינלאומי. בשנה שעברה טסו בעולם 4.7 מיליון חיות בית, ופרט לכמה מקרים ספורים, כולם הגיעו בריאים ושלמים. צריך לעשות את זה בצורה מסודרת ומקצועית על-פי כל החוקים".
תעלומת החתול הנעדר
כשקרן פאסקו הנוסעת עזבה את ניו-יורק לטובת עבודה חדשה בחוף המערבי של ארצות-הברית באוגוסט האחרון, היא לקחה איתה לטיסה את שני חתוליה שאוחסנו בשני כלובים נפרדים. אלא שליעד הסופי הגיע רק חתול אחד. מבירור שערכה חברת התעופה אמריקן איירליינס עלה כי בעת העמסת הכלובים לתא המטען, נפל אחד מהם, שמו ג'ק, שהצליח לחמוק רגע לפני ההמראה. בתום חודשיים של חיפושים והרבה זעם מצד פאסקו, דיווחו עובדי המכס על חתול שנמנם באחד המשרדים של אמריקן איירליינס בנמל התעופה קנדי בניו-יורק. בדיקה אישרה שמדובר בג'ק החתול הנעלם.
9. לאן נעלמו הבוטנים המפורסמים?
התשובה פשוטה: ב-1998 פנה הקונגרס האמריקאי לחברות התעופה והמליץ להוציא את הבוטנים מתפריט החטיפים, מחשש לאלרגיה. בטיחות המזון חשובה עוד יותר בקרב צוות המטוס שנמנע ממוצרי חלב או ביצים. הטייסים אף מקבלים כל אחד ארוחה שונה לחלוטין, כדי למנוע מצב שבו שניהם ייפגעו מהרעלת מזון ממוצר פגום מסוים.
"אלרגיה למזון היא נפוצה ואלרגיה לבוטנים היא אף קטלנית", מסביר ד"ר דוידזון. "לכן הרבה חברות תעופה הודיעו שהטיסות שלהן חופשיות מבוטנים. אבל יש בעיה: מספיק שמישהו יביא איתו שקית במבה ויפתח אותה במהלך הטיסה ומישהו שרגיש לבוטנים עלול לקבל התקף אלרגיה תוך כדי הטיסה. לכן אנשים אלרגיים צריכים להיות זהירים וללכת איתם עם מזרק אדרנלין בכיס. אמנם לא היו מקרים של התפרצות אלרגיה לבוטנים בטיסות אל-על, אבל היו מקרים כאלה בחברות תעופה אחרות בעולם וחברות התעופה לומדות אחת מהשנייה ומיישרות קו".
מי זורק צעצועים לאסלה?
בשנת 2009, ב-3 טיסות של חברת התעופה קתאי פסיפיק מהונג-קונג, יצאו השירותים מכלל שימוש, וטיסה אחת אף נאלצה לנחות באופן לא מתוכנן, משום שכל תאי השירותים במטוס נסתמו. דוברת החברה דיווחה לתקשורת כי בצינורות שמוליכים את הפסולת מהאסלות נמצאו, בין השאר, בקבוקוני תרופות, מגבונים לחים, גרביים - ואפילו צעצועים.
10. מה קורה בשירותים כשמורידים את המים?
עבור לא מעט מאיתנו, הפלאשינג בשירותי המטוסים נראה כמו תזכורת כמעט אלימה למצב שמחוץ למטוס. פעולת השאיבה הרעשנית נותנת את התחושה כאילו מדובר באיזה פתח שמוציא את "הסחורה" מחוץ למטוס. מדובר, כמובן, בשטויות.
"בניגוד למה שחושבים, כשהולכים לשירותים אז הסחורה לא נופלת על ראשם של האנשים על הקרקע ולא בים", מסביר הקברניט ליבנה. "בשירותים ישנה קופסה שלתוכה מטילים את ההפרשות, ושוטפים את זה עם מים שיש לנו במכלים. ברגע שמורידים את המים, יש ואקום יניקה שסוחב את הכול דרך צינורות למכל ושומר את זה שם כל הטיסה. אחרי הנחיתה באה מכונית עם צינור ומתחברת לפתח ניקוז מיוחד ושוטפת את הסחורה ומכניסה מים למכלים.
"מה שחשוב בהקשר זה הוא להעביר מסר לקוראים להיצמד להוראות ולא לזרוק לאסלה חיתול או מפית או דברים מוצקים, כי זה סותם את הצינור ומנטרל את השירותים. יכול להיות מצב שבתחילת טיסה ארוכה מאוד בא מישהו ולא שם לב וזורק שם גליל שלם של נייר טואלט, ואז השירותים נסתמים ומנוטרלים".
>> לא רק אסקימואים: חופשה בתוך איגלו
"בהחלט", משיב הקברניט בני ליבנה, סמנכ"ל המבצעים של אל-על. "יכול להיות מטוס מימי הסבתא שלי עם כיסאות מודרניים. אפשר לקחת מטוס בן 17 שנה ולעשות לו קבינה פיקס עם טלוויזיות ומיטות. מטוס כמכונה יכול לטוס הרבה מאוד שנים, עשרות שנים. כמובן שהמטוס חשוף לבדיקות קפדניות של רגולטורים, כולל מדינת ישראל, ונדרש לעמוד בתקנים מאוד מחמירים, שמחייבים שימוש בחלקים מקוריים במחירים עצומים. בעצם אין תאריך שבו המטוס מת, הכול תלוי בשימוש ובתחזוקה. תיאורטית אין מגבלת שימוש למטוס ויש מטוסים ממלחמת העולם הראשונה והשנייה שעדיין טסים".
בית-קברות למטוסים
באוגוסט האחרון אישרו ועדות התכנון, באופן עקרוני, את התוכנית להקמת מגרש אחסון ותחזוקה ל-1,200 מטוסים מרחבי העולם סמוך לשדה התעופה בעובדה. במתחם זה צפויים להתבצע שירותים עבור כלי תעופה אזרחיים וצבאיים, בהם גריטת מטוסים. הירוקים מתנגדים למהלך בטענה כי הדבר יוביל לפגיעה בשטחים הפתוחים בנגב.
2. האם נכון שהטייס האוטומטי עושה כמעט הכול?
מי שבנה על קריירה כטייס יכול להירגע. אמנם הטייס האוטומטי עושה לא מעט, אבל כמובן שאי-אפשר בלי הטייסים, שאמורים לפקח. ובכל זאת, מסביר ליבנה, מדובר בפונקציה שמקלה מאוד על חיי הטייסים. "הטייס האוטומטי הוא המצאה בת 50 שנה ובמטוסים המודרניים יש כבר 3 טייסים אוטומטיים, שיודעים לנחות ולעצור על הקרקע גם בתנאי מזג-אוויר קשה של עננים וערפל. כשמפעילים טייס אוטומטי, לוחצים על שני כפתורי ניווט, והמטוס יטוס מפה עד נניח ניו-יורק, תוך שהוא שומר על גובה, כיוון וכו'. זה מקל מהעומס על הטייס שיכול להיות קשוב יותר לשידורי הרדיו ולהשגיח על המכשירים. מה שכן, אי-אפשר להמריא עם טייס אוטומטי, כי אם צריך להפסיק את ההמראה במקרה של פנ'צר, או שהמטוס יצא מהמסלול, נדרשת התערבות אנושית".
גורמים אחרים מספרים שטייסים אנושיים נדרשים מדי פעם לנתק את האוטומטי ולהנחית את המטוס בעצמם. הסיבה העיקרית: שמירה על כשירות.
ידיים באוויר
הטייס האוטומטי הראשון פותח על-ידי תאגיד "ספרי" (Sperry) ב-1912. לורנס ספרי (בנו של הממציא האמריקאי אלמר ספרי) הציג אותו לציבור שנתיים מאוחר יותר והמחיש את אמינות המצאתו בכך שטס במטוס כשידיו מורמות והטייס האוטומטי שולט בהיגוי.
ז'ראר דפרדייה לא יכול להתאפק
למרות שכוסות השתייה שמחלקים הדיילים לנוסעים הן קטנות, שלא לומר מיניאטוריות, חשוב לשתות במהלך הטיסה על מנת למנוע בצקות וקרישי דם וכדי להימנע מהתייבשות. יחד עם זאת, מומלץ להימנע מתקריות מביכות: בחודש אוגוסט האחרון השחקן הצרפתי ז'ראר דפרדייה עורר סערה זוטא כשצולם משתין על רצפת המטוס שעשה דרכו מפריז לדבלין בזמן ההמראה כי לא הצליח להמתין 15 דקות עד לסיומה. דפרדייה, בן ה-62, סירב להתאפק ואמר 'אני פיל, יש לי הרבה פיפי', והטיל מימיו מול הנוסעים ההמומים. במקרה שלו יצא מתוק מעז: כדי לקדם את סרטו החדש, דפרדייה הפיץ ביו-טיוב סרטון יחד עם הקומיקאי אדואר בר שצוחק על כל הפרשה.
3. האם בטיסות ארוכות יש חשש לבצקות?
התשובה במקרה הזה היא בהחלט כן, בייחוד אם יש נטייה להיווצרות בצקות. "כשיושבים שעות ארוכות בתנוחה של 90 מעלות בברכיים ובירכיים, זה גורם להקטנה של החזר הדם שעולה לכיוון הבטן והלב", מסביר ד"ר בני דוידזון, היועץ הרפואי הראשי של אל-על. "במקרה כזה יש הצטברות של דם בתוך הרגליים. זה יכול להיגרם גם בכורסה בתיאטרון, בקולנוע או בבית כשיושבים לאורך זמן. אבל בקולנוע לא יושבים יותר משעה וחצי, ואילו במטוס יושבים הרבה יותר ומסתובבים פחות. אנשים בריאים יכולים להתמודד עם זה. הבעיה היא נוסעים בקבוצת סיכון, כמו נשים הנוטלות גלולות למניעת היריון, נשים בהיריון, אנשים עם הפרעת קרישה מולדת ובעלי עודף משקל, שאצלם הצטברות הדם והזרימה האיטית בגפיים התחתונות יכולות לגרום ליצירת קרישי דם. קריש כזה עלול להיסחף כלפי מעלה ולנדוד, ואף להיתקע באחד המקומות הבעייתיים והקטלניים, למשל בריאות או במוח. לכן אנשים עם נטייה מולדת וכאלה בעלי נסיבות ברורות, צריכים לפני הטיסה ללכת לרופא, ויש סיכוי שהוא ייתן להם תכשיר לדילול דם לזמן הטיסה". ומה קורה אם כפות הרגליים נרדמות? האם זה סימן לבצקת או קריש דם? כאן מרגיע ד"ר דוידזון ומשיב בשלילה. אז לא צריך להיל חץ בכל פעם שמרגישים תחושת נמלול ברגל, אבל אולי כדאי לבדוק אם אתם בקבוצת סיכון.
הנוסעת שלא ידעה שהיא טרוריסטית
ב-18 באפריל 1968 עמדה אן מארי מרפי, 32, אזרחית אירית שהייתה בחודש השישי להריונה, לעלות על טיסת אל-על מלונדון לתל-אביב. מה שהיא לא ידעה הוא שבחפציה הוטמנה פצצה במשקל 1.35 קילוגרמים על-ידי ארוסה, ניזאר הינדאווי. מרפי עברה את בדיקות אנשי האבטחה הבריטים, והאסון נמנע בשל ערנותם של אנשי הביטחון של אל-על. הנוסעת אמנם ענתה בשלילה לשאלה האם ניתן לה דבר מה להעברה לישראל ולא גילתה כל סימני התרגשות, אבל בבדיקת הכבודה עורר התיק שלה חשד בשל כובדו החריג ובבדיקה נמצא בתחתיתו חומר נפץ שהוסלק מתחת לדופן כפולה. הינדאווי נשפט באנגליה ונידון לעונש מאסר בן 45 שנים.
4. למה חייבים להמריא כשהמושב מיושר?
בניגוד למה שנהוג לחשוב, אין בעיה בטיחותית במצב השכיבה. אז למה בכל זאת מקפידים שהמושב יהיה מיושר בזמן ההמראה והנתיחה? הקברניט ליבנה משיב: "צריך ליישר את המושב כדי שאם יהיה צורך במילוט, הפינוי יתאפשר. כשמטוס ממריא, יכול להיות מצב שבו הוא יידרש להפסיק את ההמראה או ירד מהמסלול או שיישבר לו גלגל ויחליק, ויצטרך להתרחש פינוי נוסעים. לכן חשוב שהמשענות תהיינה זקופות כדי שאנשים יוכלו לעבור לפתחי החירום. אם נישען אחורנית אז מישהו מאחורינו יכול להיות לכוד בין הכיסאות ולא יצליח לצאת אל פתחי החירום".
- במחלקת עסקים הנוסעים לא נדרשים להנחיה הזאת.
"באופן עקרוני צריך לבצע את ההנחיה בכל מחלקות המטוס. יכול להיות שבמחלקת עסקים יש הקלה כי המרחק בין הכיסאות גדול וגם כשמישהו שוכב, ניתן לצאת בין הכיסאות. ועדיין, לפי התקנות כל הנוסעים צריכים ליישר את המושבים בהמראה ובנחיתה בכל חלקי המטוס".
תורת המרווחים
המרחק בין השורות במחלקת תיירים נע בין 73 סנטימטרים ל-86 סנטימטרים. במחלקות עסקים המרווח המקובל הוא 157-114 סנטימטרים. זווית הטיית המושב ברוב מחלקות התיירים נעה בין 94 מעלות ל-96 מעלות. רוחב המושב במחלקות התיירים נע בין 46 סנטימטרים ל-52 סנטימטרים.
5. מה עומד מאחורי השאלה "ארזת לבד"?
דיילי הקרקע, שמורגלים בפרצופים החמוצים שהם מקבלים בזמן התשאול, כבר יודעים להסביר שהם שואלים אם ארזנו לבד כי ייתכן שמישהו מנסה להשתמש בנו בלי ידיעתנו למטרות טרור או פלילים. זו נקודה חשובה, שנוסעים בדרך-כלל לא נותנים עליה את הדעת. "השאלות לא עומדות בפני עצמן", מסביר שמוליק ששון, לשעבר ראש אגף הביטחון של אל-על וכיום עמית מחקר במכון למדיניות נגד טרור במרכז הבינתחומי בהרצליה. "הן נועדו לעזור לנוסע לרענן את זיכרונו לגבי נקודות ציון בדרך והאם מישהו יכול היה להעביר דרכו משהו בלי שהוא ידע. המטרה היא גם לעורר מודעות לכך שמישהו יכול היה להשתמש בו בתור נוסע".
- ריענון זיכרון זאת לא המטרה היחידה.
"נכון. חלק מהתפתחות שיטת הבידוק הישראלית היא מה שאנחנו קוראים בשפה המקצועית 'ליצור פרופיל'. להבין ולתהות על קנקנו של הנוסע ולעורר את תשומת-לבו".
- ויש גם את "מאיפה אתם מגיעים" המפורסם בכניסה לנמל התעופה.
"אכן. התפיסה שעומדת מאחורי השאלה הזאת בכניסה לשדה היא יצירת מגע ראשוני שהמאבטחים יודעים לתרגם. זה לא עסק פשטני שמקריאים שאלה וממשיכים הלאה, אלא כל מערך האבטחה בנוי ממעגלים שנועדו לעשות סינונים כדי להקטין סיכונים".
- אם התשובה לשאלה שלי תהיה שהגעתי מטייבה, או שיהיה לי קצת מבטא, יסתכלו עליי אחרת?
"תלוי מה ההנחיות למצב שיש באותה העת. צריך לזכור שלכל מערך אבטחה יש רבדים גלויים ורבדים לא גלויים והשילוב ביניהם נותן את התוצאה הטובה ביותר".
- יש רופא במטוס?
בשנת 2004, דורותי פלטשר בת ה-67 לקתה בהתקף לב במהלך טיסה. כשהדיילת צעקה 'האם יש רופא על המטוס?', 15 קרדיולוגים התייצבו מיד. מתברר שהרופאים היו בדרכם לכנס באורלנדו. פלטשר, תושבת ליברפול, הייתה בטיסה בדרכה להשתתף בחתונת בתה בפלורידה. לאחר שנחתה אושפזה ל-5 ימים ולאחריהם הצליחה להשתתף בחתונה, כמתוכנן.
6. למה לא כדאי לעלות מצוננים לטיסה?
כל אחד מאיתנו מכיר את הלחץ באוזניים בזמן ההמראה והנחיתה. והפתרונות מגוונים - מ"פמפום" (הוצאת האוויר מהאוזניים על-ידי סתימת האף והפה), דרך לעיסה ועד בליעת רוק. אבל מה קורה כשעולים לטיסה עם אף סתום?
ד"ר דוידזון משיב: "באוזן התיכונה קיים חלל אוויר שכלוא בין עור התוף לאוזן הפנימית. האוויר הזה מנוקז החוצה דרך הלוע באמצעות צינור המכונה אוסטכיוס. כשבן אדם בולע, זה גורם להשוואת לחצים, כי הבליעה מפעילה לחץ על צינור האוסטכיוס. כשאדם מצונן, צינור האוסטכיוס מרופד בתאים של רירית, כמו באף, ואז הוא נסתם ומתחילים הכאבים, בייחוד בירידה, כי האוויר רוצה להיכנס והוא לא מצליח. ואז החלל הזה מתחיל להתמלא בנוזלים, לעתים דם, וזה כואב מאוד ועלול להיגמר בדלקת זיהומית של האוזן התיכונה. ההמלצה לאנשים מצוננים היא לא לטוס, ואם אין ברירה, אז להשתמש בטיפות אף, בוודאי לפני הנחיתה, ששם הבעיה העיקרית".
7. מה עושים במצב חירום רפואי בזמן הטיסה?
"רוב הטיסות", משיב ד"ר דוידזון, "הן טיסות מעל אזורים מיושבים באירופה, אז במצב כזה אין בעיה; נוחתים ותוך שעה הנוסע בבית-חולים ומקבל טיפול. מה גם שיש במטוס אמצעי טיפול שדיילים מאומנים להשתמש בהם. יש גם אמצעים להחייאה, אבל צריך להיות רופא כדי להשתמש בהם ואין תמיד רופא על המטוס, למרות שסטטיסטית בטיסות אל-על הסיכויים לפגוש רופא בטיסה הם גבוהים. בכל מצב ובכל מקרה הקברניטים יודעים לקבל את ההחלטה והם מתייעצים איתנו הרבה פעמים כשהם באוויר. בטיסות ארוכות טווח מעל אוקיינוס, אם חס וחלילה קורה משהו כזה, אז אין אפשרות נחיתה מהירה, ואז מסוגל הצוות להתקשר לחדר טיפול נמרץ בבית-החולים אסף הרופא ולדבר עם התורן שיענה על כל שאלה".
8. מה עושים עם חיות המחמד?
"בשנה שעברה נכנסו ויצאו מישראל כ-27 אלף משפחות עם חיות בית", מספר ד"ר איתן קריינר, וטרינר ראשי, מייסד ומנכ"ל חברת טרמינל פור פטס, שעוסקת בליווי נוסעים המעוניינים להטיס חיות. "15% מהחיות היו בקבינה למעלה עם המשפחות. בעיקר טסו כלבים וחתולים, אבל לא רק - ליווינו גם נוסע שלקח עמו את דגי הזהב שלו לנופש של שלושה ימים באירופה וניתן להטיס גם ציפורים ועוד חיות רבות".
- אז אפשר לעלות עם בעלי חיים לטיסה?
"זה לא כל-כך פשוט. בשנתיים האחרונות הנושא של נוסעים עם צרכים מיוחדים צובר תאוצה בחברות תעופה בכל העולם, ואם לנוסע יש אישור מפסיכולוג - והרבה פעמים נדרש אישור מפסיכיאטר - לכך שהכלב חייב להיות בקבינה עם הנוסע, אז אפשר לקבל אישור מחברות התעופה. אבל חברות התעופה לא פראייריות וניתן אישור כזה רק לנוסעים במצבי חרדה, שלמען בריאותם הנפשית זקוקים לכלב שלהם עמם".
- הם לא סובלים שם למטה בתא המטען?
"זה לא חייב להיות תהליך טראומטי. יש חברות, כמונו, שמציעות שירות ליווי לחתול או לכלב לתא המטען ודאגה לטמפרטורה נכונה, וכך לבעלים יש שקט. יש חברות כמו לופטהאנזה שיש להן אפילו מוזיקה למטה כדי להנעים לחיות את הזמן".
- יש הכנות מיוחדות שבעלי החיים צריכים לעבור לפני הטיסה?
"מומלץ לבעל החיים להיות בצום 6 שעות לפני הטיסה. חשוב להדגיש כי אסור בשום אופן לתת כדורי טשטוש לבעלי חיים, וזאת עבירה על החוק הבינלאומי. בשנה שעברה טסו בעולם 4.7 מיליון חיות בית, ופרט לכמה מקרים ספורים, כולם הגיעו בריאים ושלמים. צריך לעשות את זה בצורה מסודרת ומקצועית על-פי כל החוקים".
תעלומת החתול הנעדר
כשקרן פאסקו הנוסעת עזבה את ניו-יורק לטובת עבודה חדשה בחוף המערבי של ארצות-הברית באוגוסט האחרון, היא לקחה איתה לטיסה את שני חתוליה שאוחסנו בשני כלובים נפרדים. אלא שליעד הסופי הגיע רק חתול אחד. מבירור שערכה חברת התעופה אמריקן איירליינס עלה כי בעת העמסת הכלובים לתא המטען, נפל אחד מהם, שמו ג'ק, שהצליח לחמוק רגע לפני ההמראה. בתום חודשיים של חיפושים והרבה זעם מצד פאסקו, דיווחו עובדי המכס על חתול שנמנם באחד המשרדים של אמריקן איירליינס בנמל התעופה קנדי בניו-יורק. בדיקה אישרה שמדובר בג'ק החתול הנעלם.
