פחות מחצי שנה לאולימפיאדה, ולונדון מתחילה להתחמם לקראת ההזנקה. מוצעים סיורים לכפר האולימפי, במוזיאון הבריטי מוצגות המדליות האולימפיות, והעיר מלאה באטרקציות ספורטיביות ואחרות
אפילו הביג בן מקבל ארומה ספורטיבית | צילום:
Jupiterimages, GettyImages IL
לכבוד יום הולדתה, ביקשה ממני אמי לפתוח לה דף פייסבוק. מצאתי שהרבה יותר פשוט לארגן נסיעה משותפת ללונדון. זוהי עיר שמזג האוויר בה מתאים לטיולים לאורך כל השנה כמעט. אפילו בינואר-פברואר, החודשים הקרים בשנה, יש לא מעט ימים יבשים מגשם. כדי שזו לא תהיה עוד נסיעה בנאלית לבירת הממלכה הבריטית, אלא נסיעה שמתאימה לאופייה של נערת היומולדת, נבחרו שלוש אטרקציות ספורטיביות וסמי-ספורטיביות, נוסף על חדר הכושר של המלון (בתחילה לא סיפרתי לה על קיומו, כי חשתי בפוטנציאל התמכרות, אולם בעת הנחיתה כוחי לא עמד לי יותר, וחשפתי את היכל המכשירים. מובן שמיד אחרי הצ'ק-אין הצטוויתי לנווט את שתינו לחנות בגדי הספורט הקרובה ביותר, ושם נרכשו הפריטים המתאימים לפתיחת כל בוקר). על צפייה במשחק של קבוצת הכדורגל טוטנהאם נאלצתי לוותר הפעם.
סיור בעקבות האולימפיאדה
עד לאולימפיאדת לונדון יש פחות מחצי שנה, ובעיר כבר מציעים סיורים לכפר האולימפי. פעם היה כאן אזור תעשייה, אבל מאז 2005, השנה שבה הוכרז כי עיר הבירה הבריטית תארח את תחרות הספורט החשובה בעולם, עמלים פה על בניית אימפריה חדשה. בשל סידורי אבטחה כבדים, כמו גם בשל העובדה שהאתר עדיין נמצא בבנייה, אי-אפשר להיכנס ממש פנימה. אולם גם כך יש נקודות תצפית טובות על האצטדיון הראשי הענק, או על מרכז ספורט המים (שם ייערכו תחרויות השחייה והקפיצה למים) שתכננה האדריכלית הנחשבת זאהה חדיד.
נועד להתחרות באייפל הפריזאי. מגדל הלפיד האולימפי | צילום:
גלית חתן, רויטרס, Gettyimages ישראל, גלובס
אך על כולם מאפיל ה-Orbit - המגדל שעיצב האמן ההודי-בריטי הנחשב אניש קאפור להדלקת הלפיד האולימפי. גובהו מגיע ל-120 מטרים, והבריטים אינם מתביישים לומר שהוא נועד להתחרות באייפל הפריזאי. שנים יגידו אם כך יקרה. בינתיים הוא מאפיל (מטפורית) לא רק על פרויקט הענק האולימפי (המשתרע על-פני 2.5 קילומטרים רבועים) אלא על כל השכונות שסביב.
הסיור מתחיל סמוך לתחנת הרכבת התחתית Bromley by Bow, והוא נמשך כשעתיים. אפשר לבחור בין סיור בוקר לסיור אחר הצהריים, שמסתיים סמוך לקניון ווסטפילד, מהגדולים והמרשימים באירופה (מעוז המותגים). כל הסיורים ייערכו עד ה-31 במארס, אז ייסגר האזור למבקרים עד לסיום התחרויות.
הזדמנות יוצאת דופן לראות את המדליות האולימפיות מקרוב ניתנת לכל מי שמבקר במוזיאון הבריטי. המוזיאון מקדיש את אחד מאולמותיו למדליות, שעוצבו באופן אבסטרקטי משהו על-ידי המעצב הבריטי דיוויד ווטקנס והמעצבת ממוצא אסיאתי לין צ'אנג (שהיא אגב תכשיטנית ומרצה בכירה בתחום עיצוב התכשיטים).
הזדמנות לראות את המדליות האולימפיות מקרוב | צילום:
גלית חתן, רויטרס, Gettyimages ישראל, גלובס
לצד מידע טכני, שיעניין רק את המשוגעים לדבר - למשל ש-92.5% ממדליית הזהב עשויים כסף - יש הסברים על העיצוב עצמו. כך, למשל, מתברר שהחלק הקדמי של המדליה למעשה ממשיך קו שהחל באולימפיאדת אתונה ב-2004, והוא נותן מבט מקרוב על כנפי האלה היוונית הקדומה ניקה, הלוא היא אלת הניצחון היוונית, שהרומאים כינו ויקטוריה (גם נעלי הספורט נייקי נקראות על-שמה). הייצוג שלה באמנות הוא לרוב של דמות מכונפת הנמצאת בתנועה. במבט ראשון רוצים להמשיך הלאה לדבר הבא, אבל אחרי דקה מבינים את העוצמה הרכה.
הצד השני של המדליה מסמן את לב הניצחון, וגם הוא בהשראת פסל מפורסם של ניקה מהמאה החמישית לפני הספירה, מעשה ידיו של הפסל פאוניוס ((Paionios, שבמקור נמצא במקדשו של זאוס ביוון, וכיום נמצא יחד עם המקדש עצמו במוזיאון הבריטי.
אין זה הפריט היחיד במוזיאון הקשור באולימפיאדה. למעשה, הפריטים רבים עד כדי כך שמוצעים סיורים פרטיים בעקבות הספורטאים הקדומים, כלומר האלים הקדומים שהשתתפו במשחקים על-פי האגדה - משל היינו באולימפיה ממש. מצד אחד, פסלו של גיבור העל והאתלט המצטיין הרקולס, מייסד המשחקים האולימפיים; מצד שני משקיף עליו זורק הדיסקוס, שהיה סמל המשחקים בלונדון 1948. ובאמצע כמה שקרים קטנים ורמאויות לצד חגיגות גדולות, חיבור של עבר והווה גם יחד.
הדרך הנקייה, הירוקה והזולה ביותר לטיול בסביבה האורבנית. פרויקט האופניים הגדול | צילום:
גלית חתן, רויטרס, Gettyimages ישראל, גלובס
עולים על אופניים
הבלדה לעוזב קיבוץ לא מדברת על אובדן הקשר הצמוד עם האופניים, אבל הניסיון מראה שהגעגוע לחוויית הדיווש אינו נעלם. בכל נסיעה לחו"ל שבה מתאפשרת השכרת אופניים, ולו לזמן קצר, אנחנו שם. והאמת, מדובר באטרקציה שתשמח גם לבבות עירוניים למשעי.
בקיץ 2010 החל בלונדון פרויקט האופניים הגדול - Barclays Cycle Hire, מתוך אמונה שזו הדרך הנקייה, הירוקה, הנוחה והזולה ביותר לטיול בסביבה האורבנית. ראש העיר עצמו החל את "מהפכת האופניים" הגדולה, ומיהר להצטלם בשעת דיווש. כיום הוא מתגאה ב-6,000 זוגות אופניים שמוצבים ב-400 נקודות ברחבי העיר. בכל נקודה יש מכונה אוטומטית שבה משלמים בכרטיס אשראי פאונד אחד על עצם ההשכרה, ולאחר מכן התשלום הוא דיפרנציאלי, עד 24 שעות. על חצי השעה הראשונה לא משלמים כלל, ולאחר מכן 2 פאונד, 4 פאונד וכן הלאה. התוכנית היא שעד האביב יהיו בעיר עמדות השכרת אופניים בכל 300-500 מטרים, ויתווספו עוד אלפיים זוגות להשכרה.
"לו זו הייתה תחרות אולי היינו מנצחות בה" | צילום:
גלית חתן, רויטרס, Gettyimages ישראל, גלובס
בחרנו להתחיל את הרכיבה בנקודה הנמצאת בצפון מזרח הייד פארק, לא רחוק ממרבל ארץ' ופינת הנואמים המפורסמת. הנסיעה מותרת בשבילים המקיפים את הפארק, ובשביל הסמוך לאגם המלאכותי. מעבר לכביש רכבו חיילי המשמר המלכותי על סוסיהם; לו זו הייתה תחרות אולי היינו מנצחות בה. אבל זו הייתה חוויה, ולכן החלטנו לעצור למנוחה ליד האגם, ולהאכיל שחפים ואגמיות. לאחר מנוחה קצרה המשכנו, הרוח מתבדרת בשערנו, משתדלות לא לדרוס אף סנאי. כשלא היינו בטוחות בדרכנו, נעצרנו מול מפת הפארק ושוטר חביב על זוג אופניים משלו עזר לנו להתמצא.
בתום קטע רכיבה נוסף עצרנו, והלכנו לצד האופניים כדי שנוכל למצוא פינה נוחה להאכיל בה סנאים. רוכב אחר ניסה "לרמות" ולנסוע בשבילים המיועדים להולכי רגל בלבד (הם עדיין רבים יותר משבילי הרכיבה), אך מיד נמצא הבריטי שהרים את קולו בנימוס והזכיר שזה לא המקום. סדר שיהיה כאן.
צועדים בקמדן טאון
מחוץ לצנטרום הלונדוני נמצאת שכונת קמדן טאון. בימים שבהם סופרים ומשוררים עדיין היו איקונות תרבות, התגוררו כאן צ'רלס דיקנס, דילן תומס וג'ורג' אורוול. בימים שבהם רוקיסטים תפסו את מקומם, להקת הבית הייתה מדנס, ובעשור שאחרי הגיעה אואזיס. גם חברי בלר וריצ'רד אשקרופט הסתובבו פה. היום נותרו כמה פאנקיסטים שמקבלים את פני התיירים. אלה וגם אלה אינם זוכרים או יודעים שבתום מלחמת העולם השנייה התיישבו כאן בעיקר פליטים מקפריסין היוונית.
התחלנו לצעוד ברחוב הראשי והצבעוני, קמדן היי סטריט. מכל עבר התרגשו עלינו פסלי ענק של נעליים, דרקונים ודמויות לא מזוהות שהוצמדו לבנייני הרחוב הנמוכים. קשה לעשות כאן הליכה מהירה, ולו בשל האטרקציות השוטפות את העיניים, אולם לבסוף הגענו לקמדן לוק - מקום שבעבר היה בו בית חולים לסוסים (הם עבדו קשה כשנרתמו להנעת סחורות בתעלת ריג'נט), והיום "משובץ" בפסלי ברונזה של סוסים בגדלים שונים, כולל קיר סוסים מרשים אחד.
אופייה של השכונה נקבע לפני 35 שנים. שכונת קמדן טאון | צילום:
גלית חתן, רויטרס, Gettyimages ישראל, גלובס
באזור יש חנויות ייחודיות רבות, וגם בתי אוכל ממטבחים שונים, בין האיטלקי לאסיאתי דרך קצת מסורת בריטית. זהו אוכל רחוב איכותי, ואין צורך לאכול אותו בעמידה - שולחנות רבים פזורים ברחבה מרכזית. בערבים אפשר למצוא כאן לא מעט ברים, מועדונים והופעות חיות. ולפעמים פשוט נכנסים לחנות שמשמיעה את אדל בפול ווליום, ומתחילים לרקוד עם המוכר.
אופייה של השכונה נקבע במידה רבה לפני 35 שנים, כאשר שלושה צעירים חכרו מארגון נתיבי המים הבריטי כמה מבנים תעשייתיים בקמדן לוק, והשכירו אותם לאמנים. בתוך זמן קצר התארגן במקום שוק סוף שבוע, שמעבר לעבודות אמנות כלל גם עתיקות, בגדים וביתני מזון. בעשור האחרון הפכה השכונה לתיירותית, והיא מציעה חנויות קוליות עם פריטים חד-פעמיים ומלאי גרוב. תוכלו ליהנות מהם רק בתנאי שאתם לא מכורים לבגדי מעצבים, אלא לייחודיות שלכם. אימא שלי הרגישה צעירה בעשרים שנה, ואין ספק שזו מתנה הרבה יותר שווה משלושים אנשים שמברכים אותך בפייסבוק.
מידע מעשי
חברת Tour Guides מוציאה סיורים לכפר האולימפי פעמיים ביום, ב-11:00 וב-13:30. מסלול הבוקר מתקיים מדי יום ומסתיים סמוך לתחנת הרכבת Docklands Light, מסלול הצהריים מתקיים בימים שלישי עד שישי ומסתיים ליד קניון ווסטפילד (תחנת מטרו בסמוך). שני הסיורים נמשכים שעתיים. יש להירשם מראש דרך האינטרנט, התשלום במזומן בלבד בזמן הסיור. מחיר: 9 ליש"ט למבוגר, 5 ליש"ט לילד עד גיל 15, 7 ליש"ט לפנסיונר או לסטודנט.
סיורים אולימפיים במוזיאון הבריטי מתקיימים בהזמנה מראש בלבד - tgl@tourguides.co.uk כל השווקים, החנויות ובתי הקפה של קמדן טאון מרוכזים באתר אחד - http://camdenlock.net
נסיעות במטרו - מומלץ להשתמש בכרטיס אויסטר שבועי שמחירו 27 ליש"ט (נראה כמו כרטיס אשראי מגנטי, ומשלמים עליו פיקדון). הכרטיס עשוי לחסוך לכם כסף רב; נסיעה בודדת עולה 4 ליש"ט.
