מעולם לא עשיתי סקי. במשך כל חיי לא נקרתה בפניי ההזדמנות להכיר את הספורט הזה או להתנסות בו. עד לשנתיים האחרונות אפילו לא הכרתי אנשים שנוסעים לחופשות סקי, מה שאולי גם מסביר את זה. למרות שהתחום רחוק ממני מאוד, במיוחד בתור חובב חופשות קיץ, כן מצאתי את עצמי מדמיין איך חופשות כאלה נראות או נחוות.
תהיתי מה גורם לאנשים לטפס עד לפסגות הגבוהות בעולם ולהחליק משם למטה על שלג. מה מושך אותם לשהות בטמפרטורות מקפיאות במשך ימים ארוכים, כשרוב הזמן עובר במעין פעילות אתגרית שאפילו ביטוח הנסיעות גובה עליה תשלום נוסף. כדי לענות על השאלות האלה ארזתי את בגדי החורף הכי חמים שיכולתי למצוא בארון, ויצאתי לאלפים בצרפת לחופשת הסקי הראשונה בחיי. בשורה התחתונה: אני חושב שהתמכרתי.
מתברר שאפשר לספור על 30 ידיים את מספר אתרי הסקי שיש בעולם, מיפן ועד ארצות הברית. חובבי הסקי המושבעים מישראל בדרך כלל אוהבים להגיע לאתרים היוקרתיים יותר באוסטריה, שוויץ, איטליה או צרפת, אבל יש לא מעט אתרים זולים יותר ומוכרים לא פחות באזרבייג'ן או בולגריה.
בגלל שישראל קרובה לאירופה, עונת הסקי מתחילה לרוב בתחילת דצמבר ויכולה להימשך עד סוף אפריל, לפני שהשלג נמס. לכל אתר סקי יש את הנישה שלו. למשל ואל טורנס בצרפת מתאים יותר לצעירים, שם יש הרבה מסיבות (המכונות אפר'ה סקי) עם הרבה אופציות לאן לצאת ולשתות. יש אתרים יותר רגועים כמו מאיירהופן באוסטריה. למעשה כל אחד יכול למצוא את התמהיל שמתאים לו ולכן חשוב לבדוק היטב את אופי האתר.
עולים לאלפים הצרפתים
ישנם שני קשיים עיקריים בחופשת סקי: כסף ולוגיסטיקה. חופשות סקי הן לא עניין זול בכלל. שני הורים ושלושה ילדים, במיוחד המתחילים שבהם, עשויים לשלם על חופשה ממוצעת של שבעה ימים בין 30 ל-45 אלף שקל, כולל טיסות, לינה, השכרת ציוד ושיעורים. בעיית הלוגיסטיקה נובעת מכך שבהרבה חופשות תידרשו להשכיר בעצמכם את הציוד עם ההגעה לאתר, ותאלצו לסחוב אותו איתכם מהמלון או יחידת הנופש ועד לנקודות בהן תצאו לגלוש או תתחילו את השיעורים בכל פעם. בחופשות שלא כוללות חצי פנסיון או פנסיון מלא תצטרכו לאכול במסעדות על ההר, מה שעשוי לייקר אף יותר את החופשה היקרה ממילא.
אני התארחתי במלון קלאב מד החדש בעיירה טין שבאלפים הצרפתיים. המלון של הרשת הוותיקה נפתח ממש לאחרונה, והאורחים בו נהנים מחבילת הכל כלול: טיסות, שלוש ארוחות ביום וציוד סקי שמחכה להם בתא פרטי עוד לפני שהספיקו להגיע. הבופה במלון עשיר ואיכותי במיוחד ומציע לאורחים שלל מנות - מאוכל אסייתי ועד פסטות ופיצות שנאפות במקום.
את ציוד הסקי מזמינים מראש בעת הזמנת החופשה: המלון מקבל מהאורחים את כל הנתונים הדרושים - גובה, משקל ורמת גלישה - וכך צוות המלון יודע להתאים עבור כל אורח את הציוד המתאים לו, ולאחסן אותו בלוקרים הפרטיים הממוקמים ב"סקי רום", ממנו יוצאים הישר למסלולי הגלישה. גם מי שכף רגלו מעולם לא דרכה על מסלול סקי מקבל את המעטפת המושלמת לתחילת הדרך עם שיעורים מותאמים לכל רמה - מילדים מגיל 4 עד 11 (שיכולים לקבל שיעורים ממדריכים דוברי עברית), דרך גולשים מתחילים ועד מתקדמים שמעוניינים להסיר את החלודה שהצטברה בחודשי הקיץ.
רשת קלאב מד, שפתחה אתרי נופש ברחבי העולם עוד בשנות ה-50, בדגש על אתרי סקי, החליטה בשנים האחרונות לחדש את הנציגות שלה בטין. ברשת החליטו לסגור את המלון הוותיק שלה באתר, שהלך והתיישן במשך עשרות שנות פעילותו, ולהקים מאפס מלון חדש מהניילונים. ברשת מתגאים בכך שהמועדון נבנה ומנוהל בשיטות ירוקות וידידותיות לסביבה במטרה לשמר את הטבע עוצר הנשימה מסביב.
כך למשל אין שימוש בבקבוקי פלסטיק במלון והמים החמים במקלחת משמשים גם לחימום החדרים. במועדון החדש, שמדורג ב-4 קילשונים כלשון החברה, יש 430 חדרים, בהם גם סוויטות עם סלון. אל המלון מגיעים מנמלי התעופה בז'נבה (שווייץ) או ליון (צרפת). לרוב נוחתים בשעות הצהריים ולאחר נסיעה של כ-3 שעות מגיעים למלון בשעות הערב המוקדמות.
לא חייבים לדעת לגלוש
המועדון החדש של קלאב מד בטין באמת מרשים מאוד. הלובי שלו חמים, רחב ידיים, מרוהט בספות נוחות ויפות ומעוצב בצבעוניות שאי אפשר להתעלם ממנה. החדרים במועדון נוחים מאוד וברובם יש מרפסת הצופה להרים המושלגים. גם מי שלא מעוניין בסקי יכול ליהנות בו במהלך החופשה, משום שהמועדון כולל חדר כושר וגם ספא שמציע טיפולי פנים ומסאז', שמומלץ במיוחד לשחרור השרירים שנתפסים במהלך הגלישה.
באותה קומה יש סאונות יבשות ורטובות, ובריכה מחוממת המוקפת בחלונות זכוכית ענקיים עם נוף פנורמי משגע להרים ולעיירה. לאחר ארוחת הערב, כשכולם כבר סיימו לגלוש, מתחילים מופעים של צוות המלון ומסיבות שנמשכות אל תוך הלילה עם אלכוהול חופשי, כך שאין צורך בכלל לצאת מהמועדון לכפור שבחוץ. אם נמאס לכם מסקי יש גם אטרקציות אחרות - הייקינג בהרים מסביב עם נעליים מיוחדות לצעידה בשלג או אפילו צלילה באגם הקפוא של העיירה.
חוויית הסקי במועדון מושלמת, במיוחד למתחילים. מחוץ לחדר שלי, מעבר לכביש בעיירה, היה ניתן לראות בכל בוקר עשרות או אפילו מאות גולשים שנסחבים עם הציוד לגונדולות, אותם רכבלים שמובילים את הגולשים לתחילת המסלולים במעלה ההר. בניגוד אליהם, כל שנדרש ממני כגולש מתחיל הוא לרדת במעלית לחדר הסקי, למצוא את הלוקר האישי שלי, להלביש את ציוד הסקי שהותאם והוכן עבורי מראש, ולצאת מיד לשיעור הגלישה הראשון שלי ממש מפתח החדר, מה שמכונה "Ski in-Ski out". בשעות אחר הצהריים, כשעושים הפסקה מהגלישה, לאורחים מחכה בר פעיל וחטיפים לנשנש עד ארוחת הערב.
אני בחרתי לקחת שיעורי סנואובורד, החלטה שבדיעבד התבררה כטעונה רגשית עבור חובבי מגלשי הסקי. מתברר שיש מלחמה קרה וסמויה בין חובבי הסקי לחובבי הסנואובורד. מעריצי הסקי יטענו שזו הדרך הקלאסית והפשוטה ביותר לגלוש, ואילו אנשי הסנואובורד יתעקשו שאין דרך טובה יותר מזו להתחיל. בהימור מוחלט יצאתי לשיעור הסנואובורד הראשון שלי. אחרי הסתבכות לא פשוטה עם הבורד, כמה החלקות טובות ושלושה שיעורים הצלחתי לאט לאט לתפוס את העניין. אין ספק שמדובר בחוויה מהנה מאוד.
חבילת הכל כלול של קלאב מד אמנם אינה זולה, המחיר שלה החל מ-2,100 אירו לאדם. עם זאת, אם אתם גולשים ותיקים ומעולם לא התארחתם במועדון של קלאב מד זו חוויה שכדאי לכם לנסות, במיוחד כשאין הרבה חברות שמציעות שירות כל כך מלא עבור גולשי סקי, בלי אף דאגה. אם אתם גולשים מתחילים, אין ספק שחופשת סקי ראשונה מעלה הרבה חששות ותהיות, אך בסופו של דבר מדובר בחופשת חורף מיוחדת ופעילה, שמספקת חוויה ששווה להתנסות בה, דווקא בגלל שהיא שונה כל כך מהחופשות הסטנדרטיות והמוכרות של טרקים, שופינג, מוזיאונים או בטן-גב.
מחיר
המחירים במועדון משתנים בהתאם לסוג החבילה ולעונה, אך החבילה הבסיסית מתחילה ב-2,100 אירו לאדם. למחירים המלאים ניתן להיכנס לאתר.
*הכותב היה אורח של רשת קלאב מד