קנסות אמורים להרתיע. ברמה כזו שהעבירה שבגינן הן ניתנו לא תבוצע, בטח שלא לעתים קרובות. האם קנס של 5,000 שקל למפרי בידוד המסכנים את בריאות הציבור הוא מספיק מרתיע? כנראה שלא. לאורך השנה האחרונה משרד הבריאות מודה שנקודת התורפה, או אחת מנקודות התורפה בכל הנוגע להקפדה אחר הנחיות הקורונה נוגעת לקיום חובת הבידוד, בדגש על השבים מחו"ל. לאיש לא מתחשק לשבת בבית 10 או 14 ימים מבלי לצאת כלל, ולראייה, הפרות הבידוד הם הרעה החולה שהחלה את הגל הנוכחי של הקורונה על ידי משפחה שילדיה הפרו את הבידוד שחל עליהם אחרי שחזרו מחופשה בקפריסין.
בעקבות זאת הוחלט כי על ילד מתחת לגיל 12 שיפר בידוד ישלמו ההורים 5,000 שקל. שרת הפנים אילת שקד אף הציעה כי על מפרי הבידוד השבים מחו"ל, בנוסף לקנס של 5,000 שקל ייאסר לצאת מהארץ למשך שנה. בינתיים הרעיון הזה, שעשוי לספק את ההתרעה הרצויה, לא מיושם.
ומה קורה בעולם? בגרמניה הקנס למפרי הבידוד עומד על 5,000 אירו; בשוויץ הקנס יכול להגיע ל-10,000 פרנקים שוויצרים - כלומר כ-35 אלף שקל; במלטה המפרים חשופים לקנס של 3,000 אירו; באיחוד האמירויות הקנס למפרי הבידוד עומד על 50 אלף דירהאם (כ-45 אלף שקל); בבריטניה הקנס מדורג: על עבירה ראשונה חוטפים "רק" 1,000 ליש"ט ועל הפרה חוזרת מסתכנים בקנס של 10,000 ליש"ט ובענישה שיכולה להגיע ל-10 שנות מאסר.
באוסטרליה שסגרה את שעריה והפעילה מדיניות מחמירה לא פוסחים גם על קנסות גבוהים: מפרי הבידוד עשויים לשלם 50 אלף דולר אוסטרלי (כ-122 אלף שקל) ולהיכנס לחשוב על מעשיהם ל-12 חודשים בכלא. בערב הסעודית עולים מדרגה בהיקף הקנס: 53,330 אלף דולר ושנתיים מאסר למי שיפר בידוד ובקנדה קבעו ענישה שהיא כנראה הסמן הקיצוני ביותר להרתעה: מי שיפר בידוד ויתברר כי גרם לתחלואה שהובילה למוות אצל אדם אחר חשוף לקנס של מיליון דולר קנדי שהם כ-2.6 מיליון שקל ועוד שלוש שנות מאסר. ככה מייצרים הרתעה.
בצד הצנוע של הקנסות נמצאת קפריסין עם קנס של 150 אירו למי שיפר בידוד; בהונג קונג הקנס למפרים עומד על 15,000 דולר הונג קונגי (כ-6,300 שקל) ו-14 חודשי מאסר.