בשבוע שעבר פרסם המל"ל אזהרות מסע ליותר מ-80 מדינות ברחבי העולם, חלקן מהיעדים הבולטים ביותר לישראלים כמו צרפת, בריטניה וארצות הברית. אלה מצטרפות לאזהרות המסע שכבר יצאו עם תחילת המלחמה למרוקו, טורקיה, איחוד האמירויות וסיני.
הפרסום של המל"ל למעשה הגיע יותר מחודש לאחר שארצות הברית העלתה את רמת אזהרות המסע לאזרחיה בכל העולם. יום לפני כן האיחוד האירופי הודיע כי הכוננות מפני איומי טרור ביבשת נמצאת בשיאה, במיוחד בתקופת חג המולד שמעלה את הסיכויים לפגיעה. השילוב הזה של התרעות הוביל ישראלים רבים להישאר בבתיהם, ונתב"ג למעשה כמעט וריק עם ממוצע של 10 אלף יוצאים ואותו מספר של נכנסים.
אבל התרעות הטרור הן כנראה לא הנושא שמטריד את רוב הישראלים. רבים בוחרים להישאר בישראל גם בשל התחושה כי חופשה בזמן מלחמה אינה מתקבלת על הדעת והנאה בימים שכאלה היא משהו שיש להימנע ממנו. יתרה מכך, העלייה במקרי האנטישמיות וההפגנות ברחובות הערים הגדולות בעולם הופכים אותן לא פעם למסוכנות.
>> הכי ירוקה שיש: הגיע הזמן לדבר על המדינה שתומכת לגמרי בישראל
>> רשימה מצומצמת: אלה המדינות שאין אליהן אזהרת מסע כרגע
>> חשש מטרור ואנטשימיות: המדינה שמגייסת חיילים להגן על ישראלים
לדברי ד"ר הילה צבן, סוציולוגית ומרצה במחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת,
מלחמת "חרבות ברזל" אינה דומה למבצעים הצבאיים שהכרנו בעשורים האחרונים, גם באופן שבו הישראלים מתייחסים בעצמם לעולם. "הסנטימנט הציבורי העוין בחלק ממדינות המערב ובמדינות האסלאם הובילו להרחבת אזהרות המסע לישראלים ליעדים בעולם שלא נכללו ברשימות כאלה בעבר, כמו בריטניה ואוסטרליה. הדבר יוצר תחושה עבור ישראלים רבים שהעולם מסוכן עבורנו כרגע. מעבר לזה, הצפי הברור לתקופת מיתון משמעותית לאחר המלחמה והקושי הכלכלי שרבים כבר מרגישים צפויים להפחית, לפחות לתקופה מסוימת, את ההוצאה הכלכלית על תיירות, כמוצר צריכה שהנו בגדר מותרות. גם התייקרות מחירי הטיסות עקב העובדה שחברות תעופה רבות עדיין לא חזרו לטוס לכאן אינה מסייעת".
"הייתה לנו תוכנית מילוט מהחדר במלון"
אבל למרות האזהרות, ההתרעות והתחושות הקשות, היו ישראלים שדווקא עכשיו בחרו לטוס לחו"ל, לפעמים למוקדים הכי חמים בזירה הבין-לאומית. "לפני שטסנו הרבה אנשים קצת הרימו גבה על כך שאנחנו מתכננות לטוס לקפריסין, ובני משפחה אפילו ביקשו מאיתנו שלא לטוס בתקופה הזאת", אומרת קארין שטסה עם חברה לחופשה במלון הכל כלול. "הטיסות נרכשו כמה חודשים לפני המלחמה, והחלטנו לטוס למרות שהיה בנו פחד ולמרות האזהרות והחלטנו מההתחלה שלא נצא כמעט מהמלון. זה לא היה מבחינתנו טיול רגיל, ולא הסתובבנו בעיר כי לא הרגשנו בטוחות".
ההמלצה לתיירים ישראלים בעולם בשגרה, בייחוד במדינות שבהן קיימת מתיחות פוליטית, היא לא לבלוט, לנסות כמה שיותר להימנע ממתן פרטים אישיים ולהמעיט את הדיבור בעברית. משהחלה המלחמה הסכנות לתיירים ישראלים עלו, ולכן אותן הנחיות התחדדו, אך הבחירה לא לבלוט כיום מרגישה לרבים טבעית. "פחדנו לדבר בעברית בשדה התעופה, כי יש חשש להיתקל באוכלוסיות ערביות במקומות האלה. החלטנו שבמידה ושואלים מאיפה אנחנו אנשים כמו נהגי מוניות ומלצרים וכדומה, נגיד שאנחנו ממלטה כי זאת מדינה שפחות מכירים אותה והסיכוי שישאלו אותנו שאלות עליה הוא קטן יותר", מספרת קארין.
גם בבתי המלון היום יכולה להיות תחושה פחות נעימה לתיירים המגיעים מישראל. "הייתה לנו תוכנית מילוט מהחדר במלון שבמידה ומישהו זר דופק לנו על הדלת או מנסה להיכנס, חשבנו איך נוכל לצאת מהחדר דרך המרפסת לגג המלון ולקרוא לעזרה", אומרת קארין ומוסיפה, "היה מקרה שבו המלצר שאל אותנו מאיפה אנחנו, ואמרנו שאנחנו ממלטה, ובסיום הארוחה הוא אמר לנו שהוא יודע שאנחנו מישראל והכל בסדר".
כשהחלה המלחמה לפני חודשיים, רוב התיירים הישראלים החליטו לחזור ארצה, חלק בעקבות צו 8, אחרים בגלל הרצון להיות קרובים למשפחה ולחברים ויש כאלה שאפילו נשארו עד שתסתיים המלחמה. אבל למרות כל אלה, אזהרות המסע הגיעו רק בשבוע שעבר בזמן שישראלים שהו בחו"ל. "אזהרת המסע פורסמה בזמן שכבר הייתי באתונה. קיבלתי הודעה מהמשפחה בישראל", מספר אור שביקר בבירה היוונית. "לא הרגשתי שום סכנה, אבל גם לא היו עליי סממנים ישראליים או יהודיים, והרבה מקומיים חשבו שאני בן העם שלהם ופנו אליי ביוונית. עברית שמעתי בשוקים, בעיקר מאימהות וילדים וגם בפתח המלון ששהיתי בו. בפעמים היחידות שנשאלתי מהיכן אני, תמיד באופן חברי, או שעניתי שמישראל וקיבלתי אהדה (ולפעמים גם שאלות על המצב הביטחוני) או שאמרתי 'פשוט תייר'. אחד המקומיים הודה שהבין מיד שאני ישראלי – כי רק ישראלים מסתירים את הזהות שלהם".
התיירים הישראלים מתורגלים לאירועים קיצוניים
יציאה לחופשה בחו"ל בימי מלחמה היא לא בחירה שכולם היו עושים, וסביר להניח שלא רבים הישראלים שעשו זאת. עם זאת, אחרי חודשיים ארוכים יש כאלה שמעוניינים להתנתק ולנסות לנשום במקום מרוחק. "בחרתי לעשות את זה דווקא ביעד יחסית רגוע ופרו-יהודי כמו ניו יורק. באירופה אין מצב שהייתי מעז לדרוך", אומר דור שחזר השבוע מארצות הברית.
בשונה מסבבים אחרים, המלחמה הזו שונה גם לאור מספרם הרב של האזרחים ההרוגים, גם בצד השני והתגובות העולמיות לתמונות הקשות המגיעות מעזה שהציבור הישראלי כמעט שאינו נחשף אליהן. תגובות אלה כוללות הפגנות נגד ישראל, קריאות לחרם עליה וגילויי אנטישמיות כלפי ישראלים ויהודים ברחבי העולם. "התחושה של להסתובב שם ברחוב בתור ישראלי היא לא הכי אידיאלית נוכח המצב, אבל לגמרי הרגשנו בנוח לדבר בעברית", אומר דור ומוסיף, "לא החבאנו את הזהות שלנו – וגם לא היו יותר מדי אירועים או הפגנות פרו-פלסטיניות. כששאלו מאיפה אני, אמרתי שאני מישראל ואפילו כששמעו שאנחנו מדברים בעברית – פנו אלינו שתי נשים ואמרו לנו, אומנם בשקט, שהן תומכות בנו ובישראל".
בעוד שיש אי ודאות רבה בנוגע למשך המלחמה, שאלת התפתחותה לזירות נוספות ותוצאותיה הכלכליות והפוליטיות, הציבור הישראלי הוא חסין ומתורגל היטב במצבים כאלה ולכן צפויה חזרתו ההדרגתית לשגרה תיירותית, לדברי ד"ר צבן. "בתחילת המלחמה היו רבים שטסו כדי לברוח מהמלחמה, לטווח קצר, בינוני או ארוך. בהמשך חזרו לטוס נוסעי העסקים ומי שתכניותיהם נקבעו זה מכבר, והיו גם שנסעו להתאווררות קצרה. ככל שתתקדם החזרה לשגרה, צפויים אנשים לממש תכניות חופשה שנקבעו או מי שחשים צורך עז וחדש בחופשה אחרי החודשים המתוחים האחרונים".
המצב המתוח כעת מוביל להתעניינות ביעדים שאינם נחשבים כמסוכנים לישראלים ושיש אליהם טיסות זמינות. "יעדים אהובים בישראל כמו אילת, הגליל או ים המלח, או סמוך לה – סיני, ירדן, אינם זמינים או בטוחים כעת לנופשים ישראלים, מה שרק מגביר את הרצון לחופשה בחו"ל. לאור זאת, אנו צפויים לראות התאוששות מסוימת בתיירות היוצאת בחודשים הקרובים, שתתעצם באביב ובקיץ. לאחר סיום המלחמה נראה כנראה גידול הדרגתי ומשמעותי בביקושים, כפי שקרה למשל אחרי הקורונה", מסכמת ד"ר צבן.