לעולם לא תצעד לבד
גם אם אתם מתכננים לנסוע לבד להודו, עד 48 שעות מהרגע שתנחתו בדלהי או מומביי אתם כבר לא תהיו יותר בגפכם. בהודו יש עשרות אלפי מטיילים מכל העולם. גם אם אלה לא יהיו ישראלים, תמיד תוכלו לבחור להיות עם אנשים אחרים – הודים, אמריקאים, גרמנים, צרפתים, בריטים ואוסטרלים, רק תבחרו. או שתתנו להודו לבחור בשבילכם.
כסף – איך, כמה, למה?
זה קשה לנקוב בסכום שאתם צריכים לקחת, שכן זה תלוי במשתנים כמו אורך הטיול והאופי שאתם הולכים לתת לו. חצי שנה? חודש? גסטהאוסים, או בכלל ריזורטים? אוטובוסים ורכבות, או מוניות וטיסות? כל אלה יקבעו. כך או כך, מומלץ לצאת מהארץ עם כרטיס אשראי בינלאומי שאיתו ניתן למשוך מזומן בכספומטים, ובהיעדרם גם אצל סוכני נסיעות מקומיים.
ובכל זאת הנה שתי המלצות חשובות: דעו את העמלות, אך אל תהיו עבדים שלהן. בסופו של יום מדובר בעוד כמה שקלים לכאן או לכאן ובמצבים רבים עדיף פשוט למשוך כשאפשר ולהימנע מאי נעימויות. קחו אתכם סכום סביר - 200 עד 300 דולרים או יורו, ואל תשמשו בהם, אלא רק למקרה חירום כי בהודו אי אפשר לדעת מתי תמצאו כספומט שיעבוד, או כל צרה אחרת.
התחנה הבאה: תחבורה ציבורית
אם תשאלו אותי, אז אגיד לכם שאת הודו אפשר לחוש ולהרגיש הכי טוב דרך הנסיעה בתחבורה הציבורית. כדי להבין את הודו, לטעום אותה, לחוות אותה ולהרגיש לרגע קצת מקומיים (או לשבע שעות ומעלה) תצטרכו למתוח קצת גבולות ולעלות לרכבת או לאוטובוס לילה (סליפרים).
כאמור, את הודו אפשר לעשות בכל דרך ובמגוון תקציבים וכך גם את הנסיעה בתחבורה הציבורית. ברכבות ישנן מספר מחלקות שכל אחת מהן תספק חוויה שונה, אך אם תרצו למצוא את עצמכם חווים את הודו מבלי לסבול (כמובן, שכל אחד יגדיר לעצמו סבל מהו), התשובה ברכבות היא מחלקות ה-AC2 וה- AC3 (ממוזגות עם מקומות שמורים), מחלקות נוחות מספיק גם למפונקים, אבל גם מספיק קרובות לעם.
קדימה אוכל
האוכל בהודו אכן יכול להיות טריקי עבור הקיבה של המטייל הישראלי, אבל זו ממש לא סיבה לארוז שימורי טונה מהארץ. מומלץ לבחון את המקומות בהם אתם בוחרים לאכול, אך לא בחומרה – הסתכלו מסביב, קבלו תחושה מהמקום והחליטו לפי רחשי הבטן שלכם (אלה שלפני הקלקול). רוב המטיילים אוכלים בכל המסעדות בלי שום בעיה.
בנוסף – על אף שרוב הישראלים אוהבים להתיישב במסעדות בהן התפריטים חולשים על מאכלים מהמזרח התיכון ועד כאלה מארץ המגף, האוכל הטוב והבטוח יהיה דווקא בדוכנים ברחוב ואפילו אצל המוכרים ברכבת. נסו את אוכל הרחוב, קחו ביס ותראו אם מתאים לכם. גם אם לא – לפחות תוכלו לומר שניסיתם. סביר להניח שפשוט תתמכרו ותרוצו לספר לחברים על המאכל המטריף שגיליתם בדוכן, אבל אפילו לא תצליחו להגות את השם שלו כמו שצריך.
זמן לישון
אחד הדברים שקשה לתפוס, במיוחד אם זה הטיול הראשון שלכם בסגנון, זה עניין הלינה. כן, יוצאים מהארץ ובמקרה הטוב עושים בוקינג למלון בלילה הראשון, אבל ממנו והלאה אתם תלמדו איך מוצאים מקומות שווים לישון בהם מבלי לדאוג לזה חצי שנה מראש.
הקונספט הזר יכול להיות מלחיץ, אבל מהר מאוד תבינו שזה שטויות. כדי לא למצוא את עצמכם בשעות לא סבירות משוטטים ברחובות כדי למצוא יעד חדש ומקום לישון בו, נסו לתאם את ההגעה שלכם לאמצע היום. בצורה הזו תוכלו להגיע רגועים, להסתובב מעט במקום החדש ולהבין איפה אתם רוצים להתמקם בו בלי לחץ.
אם בכל זאת הקארמה הביאה אתכם ליעד החדש באמצע הלילה, נסו להיערך מראש דרך המלצות באינטרנט, כך שיהיה לכם מקום להגיע אליו. במידה ולא הצלחתם – ברכותיי, אתם עומדים בפני חוויית טיול שלא תשכחו.
דרך ארץ, גם בהודו
אנחנו רועשים, אנחנו עצבניים, אנחנו רוצים הכל ועכשיו. אנחנו ישראלים. ובכן, את ההודים זה פחות מעניין. כשאתם אורזים את המוצ'ילה שלכם כדאי שתכניסו לשם גם מעט דרך ארץ.
למרות שהודו תגרום לכם להרגיש בבית, אל תשכחו לרגע שאתם אורחים שם. תנהגו בכבוד למקום בו אתם נמצאים, לאנשים מסביבכם – הישראלים, התיירים והמקומיים. אל תהיו יהירים ואל תדברו בזלזול להודים רק כי אתם יכולים ונכנסתם ללופ שהעולם בכיס שלכם. נסו להבין מה לגיטימי לומר ומה לא, מה משמעות המילים שלמדתם, מתי נכון להשתמש בהן ואיך, כך שלא תעשו בהן שימוש מזלזל או פוגע ("באייייה! ג'ינג'ר למון הני פליז!" – לא קול). תהיו מדהימים להודו – היא תהיה מדהימה חזרה.
מתמקחים
בהודו מותר ואף רצוי להתמקח כשיוצאים למסע קניות (בשווקים. לא בחנויות מותג, כן?), אבל גם בנושא הזה צריך לגלות הבנה. להתמקח זה נחמד ויכול להיות אפילו ספורטיבי, אבל כל זה תלוי ביכולת שלכם להתמקח בחן, בעדינות, ומבלי לפגוע ברגשות של הצד השני. אתם לא יכולים להחליט על מחיר ולהניח את הסכום ביד המוכר, אם הוא לא הסכים לו. כמובן שגם אין סיבה להרים את הקול או להגיע לטונים צורמים.
אם תעשו את זה בנחמדות ובהומור בדרך כלל תוכלו להשיג מוצר בחצי מהמחיר עליו המוכר הצהיר, ואפילו לזכות באהדה שלו לקראת הקנייה הבאה שלכם. מיקוח זו תרבות, לא קרב רחוב.
אל תפחדו מהעיר הגדולה
"אתה נוסע ל-2 לילות בדלהי? השתגעת?", לא, לא השתגעת. אתה בסה"כ רוצה לראות מקום נוסף וזה מצוין. הישראלים הוציאו שם רע לערים כמו דלהי או בומביי, אבל למעשה מדובר בחלק חובה בטיול בהודו.
הן רועשות יותר, עמוסות יותר, יקרות קצת יותר וצריך הרבה יותר אנרגיה כדי לחקור אותן, אבל אסור לכם לוותר על ביקור בערים הגדולות. כדי להקל על השוק התרבותי שתקבלו כשתגיעו אליהן, נסו לתכנן את הביקור לקראת אמצע-סוף הטיול ולא בהתחלה שלו, כשאתם כבר מכירים את התרבות ההודית ואת רוח הדברים.
רות, עבור – תקשורת
בין אם נסעתם להתנתק ובין אם אתם לא מסוגלים להיפרד מהאינסטגרם, סים מקומי הוא כל כך זול שזה פשוט פשע לא לקנות אחד.
במיוחד אם אתם מטיילים לבד, סים מקומי הוא הכרח על מנת לשמור על קשר עם הבית וגם על מנת לבדוק סוגיות שונות באינטרנט (אטרקציות, המלצות, קבוצות מטיילים בפייסבוק ועוד). במחיר זול תוכלו לרכוש סים מקומי שילווה אתכם חודש שלם עם ג'יגה ליום. לא תקנו? הכי כן.
אם בכל זאת החלטתם שזו ההזדמנות שלכם להתנתק קצת מהטלפון תוכלו להסתמך על Wi-Fi שנמצא בכל גסטהאוס או מסעדה שתגיעו אליה.
פתי מאמין לכל דבר
ההודים כעם הם אנשים נעימים ואדיבים, אך בדיוק כמו אצלנו, גם שם יהיו מי שינסו לעקוץ אתכם ולעשות קופה על חשבונכם.
כדי להימנע מ"מדריכים" מזויפים בשווקים, קנייה של כרטיסי רכבת מזויפים ועוד עקיצות נפוצות, דאגו תמיד לברר על המקום אליו אתם הולכים או בו אתם רוכשים, עם אנשים שעשו זאת לפניכם.
כך למשל, בקרופורד מרקט שבמומביי ניסה בחור ללוות אותי בטענה שבהוראת הממשלה אסור לתיירים להיכנס לשוק לבדם, ושהוא אינו גובה תשלום על הליווי. ובכן – מדובר בעוקץ. הבחור אמנם היה נחמד מאוד ולא דרש כסף, אך כן גרר אותי לדוכנים מהם הוא מקבל אחוזים. שיחה עם חבר מקומי הבהירה לי שאין שום תקנה ממשלתית שאוסרת על תיירים להסתובב לבדם בשוק. נפרדתי לשלום מהאיש והורדתי אותו מגבי.
טכנולוגיות שצריך לאמץ
אפליקציית אובר – אובר עובדים בערים הגדולות בלבד וכמעט תמיד יהיו זולים יותר ממוניות ואף מריקשות ברחוב. אם זה לא סיבה טובה מספיק, אז העובדה שהאפליקציה משיגה נהג תוך 5 שניות וגם מאפשרת לכם לעקוב אחרי הנסיעה ולהרגיש בטוחים יותר היא סיבה מעולה אפילו יותר.
אפליקציית Ola – ממש כמו אובר, Ola היא אפליקציה מקומית שעובדת על אותו עיקרון בדיוק, וגם שם המחיר מנצח את הנהגים ברחוב בקלות רבה. תוכלו לקבל את פרטי הנהג, לעקוב אחרי הנסיעה, ואף לבחור את סוג הנסיעה: רכב קטן, פרמיום, או אפילו חלוקה עם נוסעים אחרים באותו הכיוון (מה שיוזיל אפילו יותר את המחיר).
אפליקציית Zomato – האפליקציה הזו היא התנ"ך לכל הגרגרנים שביניכם. היא פעילה בעיקר בערים הגדולות, ותוכלו לבדוק דרכה איזה מסעדות נמצאות סביבכם ולראות המלצות עליהן, אבל לא רק. אם אתם חזק בשוק התרבותי או סתם מפונקים, תוכלו גם להזמין אוכל ישירות למקום הלינה שלכם מבלי לצאת מהחדר.