על פי התחזיות, ב-2030 צפויה התיירות בסעודיה להוות 10 אחוזים מהתמ"ג המקומי, כלומר כ-80 מיליארד דולר (כ-260 מיליארד שקל), ולספק כמיליון מקומות עבודה נוספים. כך הכריז מוחמד בן סלמאן, יורש העצר הסעודי המכונה "MBS", כבר בשנת 2016. זוהי תוכנית שאפתנית למדי, כאשר לשם השוואה, תקבולי התיירות הכוללים של צרפת, המדינה המובילה בתיירות העולמית, הגיעו ב-2019 ל-500 מיליארד שקלים.
עד שנת 2019, הממלכה הנפיקה רק אשרות עסקים או ביקור עבור עלייה לרגל לאתרים הקדושים של מכה ומדינה. כעת, במטרה לגוון את כלכלתה באמצעות תיירות ובידור (כמו דובאי השכנה), הכריזה המדינה על ויזה אלקטרונית למבקרים המגיעים מ-49 מדינות. מיותר לציין שישראל לא נמצאת ברשימה הזו, וכנראה שגם לא תיכנס אליה בעתיד הנראה לעין.
>> חופשה במדינה מתפוררת: סוריה רוצה להחזיר את התיירות
>> "הפנינה של המזרח התיכון": האם לבנון עדיין מצדיקה את התואר?
כאמור, מרבית התיירות הנכנסת לסעודיה מתמקדת בעיקר בתיירות דתית של צליינים מוסלמים שבאים לבקר במכה, העיר החשובה באסלאם, כאשר מספרם עומד על כ-15 מיליון תיירים בשנה. זהו מספר רחוק מהיעד הסופי, החוזה 100 מיליון מבקרים בשנה. אם כך התוכנית הסעודית נראית מעט שאפתנית, יש שיאמרו מדי, ובטח בטווח של עשור אחד. אז איך מתכוונת המדינה המדברית להפריח את השממה ולהפוך לאחת המתויירות בעולם?
פחות נפט, יותר תיירים
באפריל 2016, השיק מוחמד בן סלמאן אל סעוד (המכונה MBS), אז סגן יורש העצר של ערב הסעודית, את תוכנית "חזון 2030", אותה הציג כתוכנית אסטרטגית "שאפתנית אך ברת השגה". מופנית להתפתחות הדינמית והמגוונת של הכלכלה הסעודית, התוכנית נועדה לשלוף את הממלכה מתלותה בנפט. שנה לאחר מכן, ב-2017, מונה MBS לנסיך הכתר של הממלכה על ידי אביו, המלך סלמאן, מיד לאחר שהמועצה לכלכלה סעודית הציגה את 12 התוכניות המבצעיות (Vision Realization Programs) הנושאות את תכונית החזון, וסובבות סביב משולש כלכלי, חברתי ופוליטי.
תוכנית "חזון 2030", שפותחה כדרך לגוון את הכלכלה הנשלטת בנפט של המדינה באמצעות ליברליזציה והשקעות זרות, כוללת השקעה תיירותית עצומה: 500,000 חדרי מלון חדשים עד 2030; שישה "פרויקטי ג'יגה", כולל פרויקט פיתוח הים האדום, אתר יוקרה ממוקד באקולוגיה הכולל 22 איים, ותוכניות ל-50 בתי מלון ונמל תעופה בינלאומי.
העיר העתידנית ניאום (Neom), תעוצב בתור עיר שנמתחת מקצה לקצה בקו לינארי אחד, בהשקעה אדירה של 500 מיליארד דולר ;כמו כן יפותחו קידיה (Qiddya), עיר בשווי 8 מיליארד דולר המוקדשת לבידור, ספורט ואמנות; אמאאלה (Amaala), אזור נופש בריאות אולטרה-יוקרתי לאורך חוף הים האדום הצפון-מערבי; אזור אל-עולא (Al-Ula) יקבל קידום משמעותי כדי למשוך תיירות בינלאומית, וייבנו עוד אטרקציות, ערים ואזורים חדשים לגמרי בכל רחבי המדינה.
התוכנית כוללת גם את Cruise Saudi, תוכנית לפיתוח נמלים, יעדים וטיולים כדי למשוך ספינות שייט לנמלים בים האדום ובמפרץ הפרסי.
צפו בסרטון הפרויקט הענק של אמאאלה (Amaala) בים האדום:
על פי המועצה העולמית לטיולים ותיירות (WTTC), הממלכה צפויה להגיע ל-22.1 מיליון כניסות של תיירים בינלאומיים עד 2025, גבוה בכמעט 40 אחוזים מהמבקרים הנוכחיים בדובאי.
נראה שסעודיה רואה עצמה מוכנה להפוך לכוח התיירות החדש של האזור. ואכן, הודות לפרויקט שלה, הממלכה התמקדה בפתיחתה לעולם ותכננה השקעות של 810 מיליארד דולר בפרויקטים של תרבות, פנאי ובידור במהלך העשור הבא. אסטרטגיה זו כבר הגבירה משמעותית את האטרקטיביות של המדינה כיעד תיירותי. היא כבר מתקדמת לקראת היעד שלה - 100 מיליון מבקרים במדינה עד 2030.
בשלב זה, עוד לא ידוע אילו חברות עשויות לבנות ולקחת חלק בפרויקטים העצומים, האם יוגש אלכוהול, אם נשים יוכלו ללבוש מה שהן רוצות, אם גברים ונשים לא נשואים יורשו לחלוק חדרים ולקיים אינטראקציה חופשית, אם מועדוני לילה ישרתו גברים ונשים יחד, או אם חופש פולחן יהיה מותר. נראה שהחירויות הללו הכרחיות בתוך מתחם תיירותי מודרני. למרות שהקונספט של המלונות העתידיים האלה ידוע כבר שנים, עדיין אין תשובות ברורות לשאלות.
יתרה מזאת, גם אם נראה שסעודיה מוכנה להפוך לכוח תיירותי חדש במזרח התיכון, הממלכה עדיין מתמודדת עם אתגרים רבים, במיוחד במונחים של יציבות פוליטית. היא עדיין לא זכתה באמונם של תיירים בינלאומיים פוטנציאליים, או שינתה את תפיסתם סביב ענייני ביטחון, זכויות אדם ויחס שווה, או אפילו מערכת משפטית הוגנת.
סעודיה: "ארץ שני המסגדים הקדושים"
ממלכת ערב הסעודית ("אל-ממלאקה אל-ערביה א-סעודיה") שוכנת בלב המזרח התיכון ברמת נג'ד, על שפת המפרץ הפרסי והים האדום. המדינה שכנה מצפון לירדן, עיראק וכווית, מדרום לתימן ועומאן, וממזרח לאיחוד האמירויות הערביות וקטאר.
המדינה המדברית מכסה לבדה בגאווה כמעט 80 אחוזים מחצי האי ערב. היא מחולקת לשלושה-עשר מחוזות, ובראשם אמירים, והיא מורכבת ממדבר עצום המנוקד בסדקים גדולים. יש בה גם כמה אזורים הרריים אבל אין לה רצועת מים קבועה. זו הסיבה שלא מפתיע לגלות כי רוב האוכלוסייה התיישבה ליד הים או בנאות המדבר, בראשם נווה המדבר הגדול בעולם, אל אחסה (Al-Ahsa), שנמצא במזרח. ערב הסעודית עשירה בנופים מרהיבים המורכבים ממרחבי מדבר עצומים ואיים קטנים של טבע ירוק.
ריאד: העיר הבירה
על אף שהיא עיר הבירה, לריאד (Riyadh) אין שום קשר לערים המפוארות בסנגון דובאי, הידועות בתור מגרשי השעשועים לאילי נפט. למעשה מדובר בעיר די צפופה, כזו שמארחת בעיקר תיירות עסקים.
למרות זאת, ריאד עשירה בתרבות והיסטוריה, יותר מכל בירה אחרת בחצי האי הערבי, ויש בה כמה פיסות טבע יפהפיות, כמו גם הריסות של ערים עתיקות הנמצאות ממש מחוץ לעיר. בעיר העתיקה של ריאד אפשר למצוא את מבצר מסמק (Masmak), מצודת חימר ולבני בוץ עצומה שהייתה עדה להולדת הממלכה בעקבות קרב היסטורי; המוזיאון הלאומי; כיכר דירה (Deera), שבה עדיין מתקיימות הוצאות פומביות להורג פומביות; מסגד האימאם טורקי בן עבדאללה, אחד המסגדים הגדולים בסעודיה; "מגדל הממלכה", עליו גשר תצפית בגובה של 300 מטרים; ובמרחק קצר ממרכז העיר, שוכנת העיר העתיקה דרעייה (diriyah), שהוכרזה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמי.
אחת האטרקציות התיירותיות ביותר של ריאד, נמצאת דווקא מחוץ לעיר במרחק נסיעה של שעתיים. הר ג'בל פיחריין (Jebel Fihrayn), הידוע בשמו "קצה העולם", נמצא בסוף טרק מדברי עם נופים דרמטיים של צוקים וסלעים. המטיילים יכולים לבחור בין מספר מסלולים בקשיים משתנים כדי להגיע לפסגה, המשקיפה לנוף ייחודי. הצוקים האדירים שלו נופלים וחושפים עמק שנמתח לעבר אופק אינסופי.
ג'דה: העיר המתקדמת במדינה
ג'דה (Jeddah) הוקמה במאה ה-7 לספירה, כשער הכניסה למוסלמים העושים דרכם למכה והגיעו בדרך הים מאפריקה בעיקר, והיא העיר השנייה בגודלה במדינה. במונחים יחסיים, העיר היא המקום המתקדם ביותר לבקר בו בערב הסעודית.
בג'דה אפשר למצוא את הצעירים הליברליים ביותר בסעודיה, שיושבים בעיקר בבתי הקפה המודרניים שמתרבים מיום ליום, ומארגנים את המסיבות המחתרתיות והחשאיות הרבות שסעודיה מפורסמת בהן.
מלבד היותה המקום המועדף על מהגרים זרים, ג'דה היא גם ביתו של אל-בלאד (Al-Balad), אתר מורשת עולמית של אונסק"ו והעיר העתיקה היפה מכל המונרכיות של המפרץ, המורכבת מבניינים עם חלונות צבעוניים ורחובות צרים עם חיים מקומיים נהדרים. המקום הופך לאזור שוקק ותוסס ממש לפני השקיעה.
יתרה מזאת, מכיוון שג'דה יושבת על חופי הים האדום הבתוליים למדי, לג'דה יש קו חוף נהדר עם חופים ארוכים. סילברסנדס (Silversands) למשל, הוא חוף מעורב מגדרי, בו נשים יכולות ללבוש ביקיני.
על פי הסעודים, בעיר נמצא קברה של חווה אמנו, שנקראת לא פעם "סבתת האנושות", ומשם שם העיר ג'דה - בערבית סבתא. העיר גם מתגאה בסילון המים הגבוה בעולם, גובהו 312 מטרים.
אבחה: מבנים עתיקים אפיים וקופים
מחוז אבחה (Abha) ממוקם בממד משני משאר סעודיה, באזור הררי מלא בגבעות ירוקות ושופעות, קופי פרא, וארכיטקטורה מקומית בולטת. אבל למעשה זהו כפר המורשת ריג'ל אלמאא (Rijal Almaa) שבו אבחה מפורסם ביותר. לפני מאות שנים, ריג'ל אלמאא היה התחנה העיקרית של אנשים שהגיעו מתימן למכה ולמדינה, כך שהכפר הפך למרכז מסחר חשוב.
הייחודיות העיקרית בכפר, היא שהוא מעולם לא היה תחת שלטון עות'מאני מוחלט, אז הוא הצליח לשמור על האדריכלות המסורתית שלו, כך שהיא דומה, אם לא זהה, לארכיטקטורה שניתן למצוא בתימן. כפר המורשת הצבעוני עדיין בשיקום וייקח זמן עד שהוא יסתיים כי הוא שוחזר בעיקר מכיסם של תושבי הכפר. כיום, ריג'ל אלמאא צפוי להיכנס לרשימת אתרי המורשת העולמיים של אונסק"ו.
ג'יזאן: ברוכים הבאים לתימן
אם אבחה הוא ממד משני, אז ג'יזאן נמצא ביקום אחר, מכיוון שההרים כאן לא רק דרמטיים יותר אלא שהתרבות הדומה לתימנית, שונה לחלוטין מכל מקום אחר בערב הסעודית. התושבים באזור אוכלים מאכלים תימניים, ובכפרים ניתן למצוא רבים שמתלבשים באופן התימני המסורתי, כאשר הם נושאים איתם ג'נביה (janbiya), פגיון תימני וכובע עשוי פרחים.
ג'יזאן היא מחוז, עם עיר בירה הנושאת באותו השם. הכפרים פאייפה (Fayfa) ואביסייא (Absiyah), הינם שני כפרים הרריים שנמצאים בסביבות 100 ק"מ מזרחית לעיר ג'יזאן, שם נמצאות הגבעות עם אותם שדות הטרסה (בסגנון דרום מזרח אסיה) שג'יזאן מפורסמת בהם.
אל-עולא: כמו פטרה וואדי רום אבל בלי כל התיירים
אל-עולא (Al-Ula), היא עיר עתיקה שנוסדה במאה השישית לפני הספירה. העיר, שנחשבה לגדולה בזמנה והשתרעה של שטח של 2,392 קמ"ר, הייתה יעד מרכזי על דרך הבשמים ההיסטורית, ולכן הייתה חשובה מבחינה אסטרטגית לעמי האזור. כאשר הרומאים כבשו את פטרה בירת הנבטים, שליטי האזור, הפכה אל-עולא למרכזם העיקרי, כשהעיר מדאאן סאלח (Mada’in Salih), הנקראת גם חזרה (Hegra) הוכתרה לבירה.
חגרה, הייתה עיר עתיקה שנוסדה על ידי שבטים מקומיים לפני 5000 שנה, אבל רק במאה ה-2 לפני הספירה, הנבטים הפכו אותה לעיר גדולה. בדומה לפטרה, גם כאן חצבו הנבטים מבניק קבורה אדריכליים משורטטים באבן.קברו של ליהיאן, בנו של קוזה, הידוע גם בשם קאסר אל פריד (Qasr al-Farid) או "הטירה הבודדה", הוא קבר ידוע ואייקוני בחגרה. זהו האתר הסעודי הראשון שהוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.
מכה ומדינה: מחוץ לתחום
מכה (Mecca) ומדינה (Medina) הן שתי הערים הקדושות ביותר באסלאם. מכה שמורה למבקרים ועולי רגל מוסלמים בלבד, העושים דרכם לכבוד העומרה והחאג'. האחרון הוא חובה עבור כל מוסלמי המסוגל כלכלית ופיזית לעשות את המסע, כך שבערך 2 מיליון עולי רגל נוסעים למכה לחאג' מדי שנה, וביקורים אלה מצריכים אשרת דת מהמדינה. המבקרים מגיעים למסגד אל-חראם, המסגד החשוב ביותר באסלאם, עם מבנה הכעבה, בתוכו נמצאת האבן השחורה.
לעיר מדינה יכולים להגיע מבקרים , אך עליהם להתרחק ממסגד הנביא (Al-Masjid al-Nabawi) הקדוש למוסלמים. מסגד זה ומסגד אל-חראם, הם אלו שהעניקו לסעודיה את התואר "ארץ שני המסגדים הקדושים".
