הכי קר שהייתי בו היה בפריז, בינואר. היו 2 מעלות מתחת לאפס, הסתובבתי ברחובות ובעיקר קפאתי מקור. היו לי מגפיים מרופדים, מעיל ענק, צעיף, כפפות וכובע, ועדיין – כל סיבוב ברחוב היה פשוט סיוט.
באופן מצחיק, כשהגעתי לאתר הסקי של קלאב מד ואל טורנס (Val Thorens) באזור שלושת העמקים של האלפים הצרפתיים היו באותו הרגע 14 מעלות מתחת לאפס, וקר לא היה לי. אבל בואו נתחיל מהתחלה.
המשפחה שלי עושה סקי. גם הצד של המחותנים – מקטן ועד גדול. איכשהו הספורט הזה דילג עלי והכי קרוב לזה שעשיתי היה להתגלצ' על התחת ועל שקית ניילון בחרמון. אם אתם הדיוטות כמוני – הנה הזדמנות טובה להתעדכן באיך, מה, כמה ולמה בסקי.
ציוד מומלץ
מעיל טוב (עמיד במים, ועם כיסים פנימיים, עדיף שנסגרים בריץ' רץ')
מכנסי סקי (גם עמידים במים כמובן, עדיף עם כיסים אבל לא חובה)
כפפות סקי (כי כפפות רגילות יירטבו מהשלג מה שמוביל לכוויות קור)
חולצה תרמית (הדבר הכי טוב בעולם מאז המצאת הוויי-פיי)
גרבי סקי (כאלו שמגיעות כמעט עד הברך)
כובע צמר או מחממי אוזניים מפליס
אלו הדברים הכי חשובים שאסור לוותר עליהם. אם אתם מתעקשים, אפשר להוסיף לרשימה גם משקפי סקי (הידועים בכינויים גוגלס), אבל גם משקפי שמש רגילים יעבדו; ומיקרופליס אם ממש ממש קר. חולצה תרמית ומעיל ממש מספיקים, אחרת תמותו מחום, כנ"ל צעיף שקצת מסרבל את הגלישה וחונק את הצוואר. כשלבושים מתאים, פשוט לא קר. את הקסדה, המגלשיים והנעליים יספקו לכם באתר. רק תבדקו מראש.
רשימת ציוד נוספת לשעות בהן לא עושים סקי
מגפיים עמידים במים ועם סוליות נגד החלקה (השלג הזה הופך לקרח ממש מהר)
בגדים חמים (אבל לא מדי, בתוך המלון חם)
צעיף מחמם, לא לסקי
המון קרם ידיים / גוף / פנים / שפתון למניעת יובש (כי יבש בטירוף. השיער שלכם יראה נהדר, אבל אתם תרגישו חנוטים ומתקלפים)
דבר מומלץ נוסף: משחה לשיכוך כאבים. רוב הסיכויים שתיפלו וזה כנראה גם יכאב, מה גם שסקי מאלץ אתכם להיות בתנוחה מסויימת שמפעילה בעיקר את השרירים בירכיים שלכם. אם תעשו מתיחות מראש בבית ותישענו על קירות כאילו אתם יושבים על כיסא דמיוני – זה מאוד יעזור. באחריות.
כשתראו ישראלית בשלג
אין הרגשה לבנטינית יותר מלעמוד באמצע חדר האוכל עם ג'ינס ופליס בזמן שמשפחות אירופיות מתוקתקות עם בגדי סקי תואמים חולפות על פנייך בארוחת הבוקר. אנשים שמגיעים לסקי לא מבזבזים זמן – הם באו לגלוש והם כבר לבושים במדים כדי להמשיך ישירות אל המסלולים מחדר האוכל ולא להתמזמז מול עוד קרואסון.
בכלל, תרבות הסקי המפותחת של האירופים מעוררת קנאה. כל היום סובב סביב זה – אם בביגוד שכולם לובשים (אגב, הביגוד הכי לא חשאי בעולם – כולם מרשרשים כמו שרק בגדי ניילון יכולים לרשרש), ואם ב"אפרה סקי" – אותו טקס שלאחר הסקי בו מקבלים את פניכם עם מחיאות כפיים, שירים, יין חם ונשנושים. ויש גם דיג'יי, לפחות במועדונים של קלאב מד שלוקחים ברצינות גמורה את הבילויים שלהם.
הקלאב עצמו
היינו ב-Club Med Val Thorens Sensations. הוגים את ואל טורנס כאילו זה כתוב עם A ולא עם E, כי צרפתים והיוצאים מן הכלל שלהם. יש למקום דירוג של ארבעה קלשונים – מעין דירוג פנימי של קלאב מד ששווה ערך, בגדול, לכוכבים. הרעיון פה הוא שקונים חבילה שלמה שכוללת טיסות והעברות ולא משלמים על כלום מעבר ולא צריך לדאוג לכלום, כי יש מישהו שדואג בשבילך. הכלל פה כלול – החדר, האוכל, השתייה (כל. כך. הרבה. אלכוהול), הציוד, שיעורי הסקי (קבוצתיים. שיעורים פרטיים ניתנים בתשלום), הסקי פאס והבידור. יש כמובן תוספות – הספא, יינות מיוחדים ועוד, אבל הן זניחות.
על המקום מנצחת חבורה של (GO’S (Gentil Organisateur, שזה אומר חבורת צעירים מכל העולם שאחראית שיהיה לכם נוח, טעים ומוצלח. בקלאב מד ואל טורנס סנסיישנס יש ג'י או ישראלית שקוראים לה נטלי, שפשוט הייתה הדבר הכי טוב שקרה לנו שם. חוץ מזה שהיא טיפלה בנו בעברית, היא גם סידרה לנו הכל, תקתקה עניינים והפכה את השהות שלנו שם להרבה יותר נוחה.
ב"סקי רום" של המקום לוקרים לשמירה על ציוד הסקי שלכם, או לחילופין לשמירה על הציוד האישי שלכם בזמן שאתם על המדרונות. ממנו יש יציאה ישירה אל 600 הקילומטרים של השלג שיש באתר, מה שאומר שאתם לא צריכים להיסחב עם הציוד הכבד עד למקום בו אפשר כבר להתחיל לגלוש.
מדריכי הסקי של הקלאב, לא ממש שייכים לקלאב עצמו, אלא לבית הספר הלאומי לסקי (ESF) – חבורה סופר מקצועית שלקחו פדלאה כמוני והפכו אותה למשהו שאפשר לעבוד איתו. הם עבדו איתנו על עצירות, על גלישה בלי מקלות (ובעיקר – ללמוד לא להסתמך עליהם בשביל ברקסים. דבר חשוב למתחילים), איך ליפול, איך לקום, איך לפנות ואיך בכלל להתנהל בכל הספורט המוזר הזה שנראה שכולם מסביבנו נולדו לעשות אותו. בסוף גם אנחנו הפכנו לכאלו, ומסתבר שהכל בראש (ובשרירי הירכיים). אגב, דבר שאתם מגלים בזמן שאתם עושים לראשונה סקי - אתם הולכים לתת הרבה ידיים. בהתחלה זה לאנשים שאתם מכירים, אז למדריכים ואז לזרים גמורים. לפעמים זה גם נגמר בחיבוק - כזה שאמור לעצור אתכם מלהתגלגל במורד המדרון.
בגזרת האוכל – יש הרבה ממנו. המון. הררי אוכל. ארוחות הבוקר, הצהריים והערב שמגישים בחדר האוכל הן עצומות, ואם בין לבין אתם רעבים, תמיד תוכלו למצוא נשנושים בקומת הבר. גם אם האוכל לא מאוד מדבר אליכם, תמיד אפשר להתנחם בלחמים, גבינות ונקניקים ממש טובים, ויש גם גלידה ממש טעימה. הדבר המעניין הוא שאפשר בכל יום לאכול, בחינם, במסעדת השף של הקלאב, שאת התפריט שלה הגה שף צרפתי בעל 2 כוכבי מישלן. רק צריך להזמין מקום מראש ולשלם אקסטרה על אלכוהול, אם אתם מזמינים כזה.
החדרים הם די בסייסים, אפילו בסיסיים מאוד, לפחות יחסית למלון עצמו – את השמפו והקונדישינר כדאי שתביאו מהבית, וגם כפכפים או נעלי בית, אבל בקלאב שואפים שתהיו כמה שפחות בחדר. אם לא במדרונות אז בחדר האוכל, או בבר, או במסעדה, או במסיבה, או בספא. החדר נועד לישון בו.
ואי אפשר מילה על אווירת הקלאב מד של אחרי השקיעה. יש מסיבה בכל יום, כמובן, כי צרפתים אוהבים לחגוג, עם להיטי פופ, המון אלכוהול ואנשים שמחים. זה בדיוק כמו שאתם מדמיינים ואתם ממש לא חייבים להשתתף, אבל בסופו של דבר נשברים. אולי זה האלכוהול, אולי זה ההיי מהגלישה, אבל בסופו של דבר תמצאו את עצמכם צועקים "Papaoutai" על הרחבה. כן, ויש גם קוד לבוש ולא, אתם ממש לא חייבים להקשיב לו.
עוד משהו שצריך לקחת בחשבון אם אתם נוסעים בהרכב מלא - הקלאב מקבל בברכה ילדים, אבל מספק להם מסגרת מגיל 12 ומעלה, מה שהופך אותו לפחות משפחתי ויותר מסיבתי.
פרטים
Club Med Val Thorens Sensations נמצא בעיירה ואל טורנס בצרפת. טסים לז'נבה, שוויץ, עולים על הסעה מטעם המועדון שאורכת כשעתיים-שלוש ומגיעים לקלאב.
מחיר לדוגמה: תאריך יציאה: 17.4.16
מחיר חבילה לפני הנחה :€2,040, לאחר הנחה 1,730€.
*המחיר למבוגר בחדר זוגי לחבילה בת 7 לילות הכוללת טיסות והעברות. למזמינים עד לתאריך 10.4.16.
* הכותבת הייתה אורחת קלאב מד ואל טורנס סנסיישנס