מה כל כך מושך רבים מאיתנו בתעלומות ומסתורין באתרי תיירות שונים בעולם? האם העובדה שיש רק מקום אחד כזה (בדרך כלל), האם העובדה שסיפורים ואגדות הנקשרים למבנה, או מקום מסוים בעולם, מוסיפים לו הילה מיוחדת ומושכים מטיילים להגיע, לבקר ולחזות במו עיניהם בפלא.
יש מקומות בעולם שקשה מאוד להגיע אליהם, לדוגמא טרק בעיר האבודה בג'ונגל הסבוך בקולומביה, שעצם ההליכה שם היא לא פשוטה בתנאי שטח קשים ואיננה מתאימה לכל אחד. מצד שני, ישנם מקומות המאפשרים להגיע אליהם ביתר קלות ומשום כך הם הופכים גם לתיירותיים יותר.
מקסיקו : צ׳יצ׳ן איצה
צ'יצ'ן איצה (Chichén Itzá) עיר פרה-קולומביאנית שנבנתה על ידי בני המאיה במחוז יוקטן במקסיקו. האתר עצמו הינו אתר מורשת עולמית של אונסק"ו והביקור בו הוא חוויה מיוחדת. בין התעלומות באתר (ויש כמה), תוכלו למצוא חידות ורזים: במבני הפירמידות באתר ובעיקר בפירמידה המרכזית, פסלים מיוחדים, כיווני אור וצל שיש להם משמעות מיסטית ופולחנית, בריכות הקורבנות – הסנוטות, אשר על פי המדריך המקומי שלנו (שהוא עצמו צאצא של בני המאיה), נאמר כי אליהן היו שופכים את אפר הקורבנות שהועלו לפולחן.
כן, לא נעים בכלל להסתכל על המים הירוקים תכלכלים ולחשוב למה שימש המקום, אבל זה חלק מהסוד . יש אווירה מעט מכושפת בסיור בצ'יצ'ן איצה, יחד עם ההסברים תוכלו להתחקות, אחרי אחת התרבויות המסקרנות במרכז אמריקה.
אנגליה: סטונהנג׳
עד היום, החוקרים עדיין אינם בטוחים מה המקור למעגל האבנים המפורסם באנגליה ואם החוקרים לא בטוחים, מיד, העסק נהיה עוד יותר מרתק. סטונהנ'ג (stonehenge) הוא אתר מגליתי, המתוארך לסביבות 3,000 שנה לפני הספירה וניתן לראות בו מעגל של אבנים עצומות, מסודרות בצורה מעגלית כלשהי.
מה המשמעות? מדוע דווקא שם? דעתם של החוקרים חלוקה בין מצפה כוכבים ונקודת ציון הקשורה באסטרונומיה, אתר להתכנסות התושבים באזור, או אתר פולחן בעל משמעות רבה. תעלומה שכבר נמשכת אלפי שנים ועדיין אין תשובה אחת מדויקת. מה שבטוח, שעצם העובדה שאין תשובה אחת חד משמעית, רק מושכת יותר מטיילים למקום ומעוררת את דמיונם של המטיילים, הארכיאולוגים, אנשי המחקר, תסריטאים וסופרים.
ניו זילנד: מערות התולעים הזוהרות
אנשים שחזרו מהשיט במערות וואיטומו (Waitomo) בניו זילנד מתארים חוויה מיוחדת ביותר, אולי קצת קריפית, מפחידה, אבל בעיקר מעוררת את כל החושים להרפתקה מסתורית שכזו. התעלומה כאן היא הפקת האור הזורח מהתולעים הזוהרות על קירות המערות החשוכות כאשר ההסבר לכך הוא מדעי.
זוהי תופעה שרואים במקומות בודדים בעולם ולכל הסקרנים והבלשים, שאוהבים גם אקסטרים, שיט במערות חשוכות שלעיתים נהיות צרות במקצת. אבל הפרס לכל אלו שהצליחו והגיעו, הוא הצפייה בקירות זוהרים הנראים כמו אלפי גחליליות המאירות את החלל כולו. הפלא הזה של הטבע, מעורר את כל החושים והדמיון ומרגיש כמו באירוע מיסטי יוצא דופן.
ארצות הברית : הפארק הלאומי יוסמיטי
חלמתם לראות מפל לבה זורם מפסגת הר עצום? אז הנה ההזדמנות, למרות שזה רק תעתוע אופטי יוצא דופן. בפארק הלאומי יוסמיטי במערב ארצות הברית, נמצא מפל "זנב הסוס" (Horsetail falls) ופעם בשנה לרוב בסוף פברואר ורק בתנאי מזג אוויר מסוימים מאוד, נראה המפל הזורם כאילו הוא מפל אש או לבה עוצמתי. התנאים הנכונים הם לקראת השקיעה, שמיים כחולים, כמות מים והכי חשוב הזווית של נפילת האור על המים. אין ספק שתופעה כזו מושכת אלפי תיירים, צלמים וחובבי תעלומות ואגדות.
קוסטה ריקה : ריו סלסטה
נהר ריו סלסטה (Rio Celeste) נקרא ככה על שם הצבע הטורקיז של המים והוא באמת אחד ממסלולי ההליכה המשגעים בקוסטה ריקה. התופעה הייחודית והמרתקת כאן קשורה למינרלים הנמצאים במים כשהצבע של הנהר מתקבל בעקבות תגובה כימית מחיבור בין שני נחלים הנפגשים יחדיו. ואולי החלק המרתק במסלול הזה, מעבר לעובדה שתצעדו ביער גשם לאורך הנהר, היא ההגעה לנקודת מפגש בין שני הנחלים שמתלכדים והצבע שלהם נראה כשני צבעים שונים, עם קו לבן שמפריד ביניהם.
קנדה : ניו ברונסוויק
מכירים את המונח "סוף העולם שמאלה"? הטיול שלנו לניו ברונסוויק (New Brunswick) ונובה סקוטיה הרגיש ככה בדיוק, בעיקר שטיילנו עם קראוון ממש בסוף העונה ( חגי ישראל שלנו). לעיתים, ניתן היה להרגיש שאנחנו על הירח, או באיזה חבל ארץ קסום ומיוחד, שלא הרבה מגיעים אליו.
מפרץ פאנדי (Fundy) ידוע בכך שיש בו את הגאות הגבוהה ביותר בעולם וסלעי הופוול (Hopewell) הם הביטוי הבולט ביותר לכך. הופוול רוקס זוהי תופעת טבע מיוחדת, שנראית לא אמיתית, תעלומה למי שלא קורא קודם ומתכונן לאירוע הזה. התופעה קשורה בגאות ובשפל בפאנדי פארק ו"בסלעי העציץ הענקיים" הללו, כאשר ההבדלים בין בוקר לערב הם מדהימים.
בזמן השפל, ניתן לטייל על קרקעית הים, לרגלי סלעי הענק הקרויים גם עציצים, משום שבראשם ישנה צמחייה מרשימה. בזמן הגאות, המים עולים ומגיעים כמעט עד לראש הסלע ואז כמובן ניתן לנוע רק על ידי שייט בסירות שעוברות במקום. קשה להאמין שבאותו יום, אותו מקום בדיוק, יווצרו הבדלים כאלו. חשוב להתעדכן לפני שמגיעים למקום מתי הם זמני השפל ומתי הגאות וכמובן, לא להסתכן בצעידה על החוף בזמן שמתחילה הגאות.
ישראל : הר כרכום – "הסנה הבוער"
אחד הכבישים המסקרנים בארץ הוא כביש 10, ומוסיף למשיכה שלו הוא גם האיסור בנסיעה בו (מלבד בתאריכים ספציפיים ובאישור הצבא). באחד מחגי הפסח, בהם הותרה הכניסה על ידי הצבא, נסענו מבורות לוץ בנגב ועד לחולות כסוי בערבה, סיומו של כביש 10.
הנסיעה בדרך הארוכה, הייתה אחת מהמיוחדות וגם המפחידות שחווינו כאן בארץ. יש לזכור שהכביש עובר לצד הגבול המצרי, אין כמעט קליטה, אין תחנות עצירה ועל כן סעו רק בתיאום מלא ולא לבד. ואם במסתורין עסקינן, באחת מנקודות הכביש נמצא הר כרכום, המכונה גם לעיתים "הר האלוהים", או "הר סיני". הכל נע בין עובדות לאגדות ובעיקר מתייחס לתופעת הטבע הייחודית של "הסנה הבוער". במהלך חודש דצמבר ובעיקר ביום הכי קצר בשנה, 21 בדצמבר, בשעות הצהריים ואחר הצהריים, מאירות קרני השמש על פתח קטן בסלע ויוצרות מעין הילה, הנראית כמו אש. התופעה מתרחשת רק בתקופה הזו וחוקרים קישרו אותה לסנה הבוער המקראי.