>> לרשימת המדינות שנגדנו
>> לרשימת המדינות החצויות
>> לרשימת המדינות שבעדנו
זה כבר הפך למשימה לאומית. במהלך החודש האחרון, מאז אותה שבת שחורה, אנחנו בודקים, רושמים וזוכרים, מי תמך בחמאס, מי שתק ומי הביע סולידריות עם ישראל. ביום שאחרי המלחמה כבר מדברים על מפת תיירות חדשה שתושפע ישירות מעמדת המדינות השונות בעת המלחמה.
"כולנו מייחלים לכך שהמלחמה תסתיים ושהתיירות הנכנסת והיוצאת יחזרו בהיקף מלא", אומר ד"ר ערן כתר, ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת. "הדבר צפוי לקרות בשלבים. בשלב הראשון, נראה תיירות שמחפשת להתאוורר מתקופת הלחימה והאזעקות. היעדים הקלאסיים לשלב זה הינם יעדי 'סיטי ברייק' קרובים במדינות אירופה, עם העדפה כלפי מדינות בהן יש סנטימנט חיובי כלפי ישראל".
ולמרות שכעת אף אחד לא יכול לדמיין את עצמו מטייל במדינות כמו טורקיה, ירדן וסיני ואחרים אף יחששו לחזור ליעד כמו לונדון בו הרחוב לא לגמרי בעדנו, לכולם ברור שבסוף נחזור גם אליהם. לא ברור כמה זמן זה ייקח, אבל זה יקרה. "בשלב שני, אנו צפויים לראות חזרה הדרגתית אל מגוון סוגי היעדים, לרבות מדינות כגון סיני וטורקיה - כפי שהישראלים חזרו בעבר לטורקיה לאחר אירועי המשט לעזה ב-2010", אומר ד"ר כתר. "אבל, כפי שבתקופת המשבר ביחסי ישראל-טורקיה יוון הגדילה את נתח השוק שלה בתיירות היוצאת מישראל, יש כאן הזדמנות ליעדים נוספים לייצר חלופה אטרקטיבית למדינות אשר נתפסות כעת כלא בטוחות עבור תיירים מישראל, ולזכות בנתח שוק תיירותי על חשבונן".
> היעדים החדשים שצפויים להחליף את מדינות ערב
ניר מזור, סמנכ"ל קשרי תעופה מציין גם הוא שבטווח הזמן הקצר יהיו השפעות על מפת היעדים. "לגבי מדינות דוברות ערבית אין ספק שתהיה ירידה למרות ההימנעות הבולטת של האמירויות עד כה מהתבטאויות וכמובן שאין שם גם שום מקום לביטוי באמצעות הפגנות אלימות, כך שאני מאמין שהאמירויות ימשיכו להיות יעד מבוקש. מצרים, ירדן, מרוקו ובמיוחד טורקיה הם יעדים שבזמן הקרוב יהיו פחות מבוקשים.
"בכל הנוגע לבירות אירופה, למרות התמיכה המדינית לה אנו זוכים מהמנהיגים, ישנן הפגנות סוערות וגילויי אנטישמיות ברחובות. ככל שנתרחק בשאיפה מהאירועים, ההפגנות ידעכו ואני מאמין שתחל חזרה לביקורים במדינות הללו. לגבי המזרח צריך לשים לב ששוב חלו שינויים בנתיבי הטיסה זה עשוי לפגוע ביעדים כמו הודו ותאילנד שעלולות להתייקר בשל התארכות זמן הטיסה".
כדי לעשות סדר במצב המדינות הפופולריות של המטייל הישראלי, חילקנו אותן לשלוש רשימות: המדינות שנגדנו - בהן גם הממשל וגם הרחוב לא תומכים בישראל כרגע. המדינות החצויות - בהן אנו זוכים לגיבוי מהממשל אך ברחוב מתקיימות לא מעט הפגנות נגד ישראל. המדינות שבעדנו - בהן הממשל והאנשים תומכים בישראל בזמן המלחמה בעזה.
* שימו לב! אין לראות בכתבה זו המלצה או חוסר המלצה לטיסה ליעדים השונים בחו"ל. החלוקה נעשתה על פי דיווחים שונים בתקשורת והתייעצות עם מומחי תיירות ומקומיים. כמובן שבפועל המציאות הרבה יותר מורכבת ויחס המדינות משתנה כל הזמן.
1. טורקיה
למרות ההתחממות הקלה ביחסים בין טורקיה לישראל בחודשים האחרונים והחזרה של חברות התעופה הישראליות לאיסטנבול ואנטליה, אף אחד לא ממש מופתע מהעובדה שטורקיה נמצאת בין המדינות המובילות את הזרם נגד ישראל. מאמירותיו של הנשיא ארדואן כי חמאס אינו ארגון טרור וישראל היא זו שמבצעת רצח עם ולמעשה "השתגעה ומבצעת פשעים נגד האנושות", להחזרת השגריר, ועד מאות אלפי המפגינים שיצאו לרחובות איסטנבול ושרפו את דגלי ישראל – טורקיה, שוב, יושבת בראש רשימת המדינות שנגד ישראל, וכנראה שזה הולך להישאר כך בזמן הקרוב. חשוב לציין כי איסטנבול הייתה היעד המוביל כמעט בכל חודש השנה לטסים מישראל.
"ברגע שחיל האוויר התחיל לפעול בשמי הרצועה ותמונות קשות התחילו לזרום לרשתות החברתיות ההזדהות הטורקית עם ישראל הגיעה לסיומה. ללא ספק שפת השנאה של התקשורת הממוסדת גם תרמה לתופעה", מתאר ד"ר חי איתן כהן ינרוג'ק, המתמחה בפוליטיקה וביחסי החוץ של טורקיה מאוניברסיטת תל אביב. "בעקבות הדיווחים המאוד חד-צדדיים נגד ישראל, מפגינים רבים ארגנו הפגנות מול שגרירות ישראל באנקרה ומול הקונסוליה הישראלית באיסטנבול".
2. סקוטלנד
בזמן שהפרלמנט הבריטי ובית ראש הממשלה ברחוב דאונינג 10 נצבעו בכחול-לבן לאות הזדהות עם ישראל, בפרלמנט הסקוטי סירבו בתוקף להניף את דגל ישראל, וזה עוד לפני התקיפות בעזה ועם הידיעה שאזרח סקוטי, ברנרד כהן בן 57 מקיבוץ סופה נעדר, ולאחר מכן נודע כי נרצח. הטענה הייתה שמדובר בצעד פוליטי וסקוטלנד לא רוצה לקחת צד, אך כבר ברגע שישראל החלה לפעול בעזה סקוטלנד יצאה בגינויים חריפים כלפיה, במיוחד מצד השר הראשון שלה, יוסף חמזה, שהורי אישתו ממוצא פלסטיני שהו באותה העת בעזה. חמזה טען שהפעולות של ישראל אינן מידתיות וכי סקוטלנד מוכנה לקלוט פליטים מעזה. לכך הצטרפו הפגנות ענק פרו-פלסטיניות במיוחד בעיר גלזגו, שבדומה לאלו שבאירלנד, לא כללו רק מהגרים מוסלמים. יחסה השלילי של סקוטלנד כלפי ישראל אינו דבר חדש, ובמהלך השנים היחסים היו מתוחים, במיוחד מהצד השמאלי של המפה הפוליטית.
"בעלי גדל בסקוטלנד ובאנו לחיות כאן כמה שנים. החוויה כאן בשנתיים האחרונות הייתה סה"כ חיובית, אפילו מאוד", מספרת יעל גלדסטון (46), אשת חינוך בלתי פורמלי שמתגוררת בסקוטלנד מזה שנתיים וחצי. "עם זאת, לא הפתיע אותי שהחל מה-7 באוקטובר עולמנו התהפך לא רק בארץ, אלא גם כאן. יש כאן קהילה מוסלמית רחבה, גדולה ופעילה, וקבוצה אחת הניפה מעל 20 אלף דגלי פלסטין ביום של הטבח עצמו. בכל שבת יש בערים הגדולות תהלוכות והפגנות המוניות פרו-פלסטיניות של עשרות אלפים. לעומת זאת הישראלים מנסים לארגן מיצגים להעלאת המודעות לחטופים והרוב חוששים מאלימות, אז זה קטן ומוצנע. אנחנו הקדמנו את החזרה לארץ לאור התחושות ומקווים שיהיה פה שקט עד אז".
3. רוסיה
פחות משלושה שבועות לאחר המתקפה האכזרית של חמאס על ישראל, התייצבו מנהיגי ארגון הטרור במוסקבה לשיחות עם גורמים רוסים. עבור רבים במערב, וכנראה במיוחד עבור ישראל עצמה, ביקור משלחת חמאס היה כמו אצבע בעין מהצד הרוסים, שהחלו להביע ביקורת בלתי פוסקת נגד ישראל, כולל אמירתו של שליח רוסיה לאו"ם כי "לישראל אין זכות להגן על עצמה בתור כובשת". בעוד שהיחסים בין המדינות ממשיכים להתדרדר, התמיכה האמריקנית בישראל נמשכת ויוצרת מתח נוסף מול רוסיה שבעצמה נמצאת עדיין בעיצומה של המלחמה מול אוקראינה. ככל שהמלחמה מתקדמת, התקיפות של ישראל בסוריה נמשכות והקשר בין רוסיה לאיראן מתהדק, ניתן להגיד באופן חד משמעי - רוסיה לא איתנו.
4. בוליביה
אחרי שבוליביה ניתקה את הקשרים עם ישראל בשנת 2009, עברו 11 שנים ורק בשנת 2020 הקשרים הדיפלומטיים חזרו וכעת על רקע המלחמה נותקו שוב. למעשה, המדינה הדרום אמריקנית הייתה הראשונה להצהיר על הפסקת היחסים איתנו כשטענה כי ישראל מבצעים "פשעים נגד האנושות", ובכך יצרה גל של מדינות שהלכו בעקבותיה כמו דרום אפריקה, הונדורס, קולומביה, צ'אד ועוד.
"ממשלת בוליביה הסוציאליסטית נפגשה לאחרונה עם קבוצות מאיראן, מה שמבהיר שיש להם מערכת יחסים עם קבוצות טרור, כך שכאשר יהיה צורך בדיכוי העם הבוליביאני, יש להם את תמיכת הטרוריסטים האלה", אומרת בלן מלדולנדו (34) מבוליביה ומדגישה, "זו הסיבה שממשלת השמאל נותנת תמיכה לפלסטינים, אבל זו הסוואה לקיום יחסים עם מחבלים. הם מראים רק את החדשות מהצד של עזה ולא אומרים כלום על הצד הישראלי. יש הרבה אנשים שתומכים בעם הישראלי ואחרים בפלסטינים, אבל אני חושבת שהיו יותר תומכים בישראל אם היו מבינים כאן את המציאות מאחורי המלחמה, והיו מבינים שהאויב הוא חמאס".
5. דרום אפריקה
ממשלת דרום אפריקה החליטה להחזיר את השגריר וכל הדיפלומטים מישראל כאות להבעת דאגה מהמצב בעזה. דרום אפריקה גם איימה בפעולה נגד שגריר ישראל וטוענת כי ישראל מבצעת רצח עם בעזה על ידי ענישה קולקטיבית של כל האוכלוסייה. ממשלת דרום אפריקה, בראשות מפלגת השלטון של הקונגרס הלאומי האפריקאי, בעלת קשרים הדוקים עם הפלסטינים מזה שנים ארוכות.
6. נורווגיה
בין ישראל לבין נורווגיה קיימת מתיחות רבת שנים, אך מבין מדינות סקנדינביה היא היחידה שהבהירה שהיא חולקת על ישראל בכל הקשור למלחמה מול החמאס, למרות שהייתה בין הראשונות ממדינות העולם דווקא להביע תמיכה. מיד לאחר הטבח נורווגיה טענה כי לישראל הזכות להגן על עצמה, אך מאוחר יותר טענה כי ישראל עוברת על החוק הבין-לאומי וכי היא מפציצה בעזה ללא הבחנה ובעצם מבצעת פשעים נגד האנושות. המתיחות הדיפלומטית הגיעה לשיאה כאשר יותר מ-30 מדינות בעולם חתמו על הצהרה לגינוי החמאס והאנטישמיות בעולם, נורווגיה סירבה וטענה כי מקרי האנטישמיות בעולם ובמדינתם הם אשמתה של ישראל וכי יהודים חוששים לצאת לרחובות רק בגלל פעולותיה של ישראל בעזה.
7. מרוקו
8. ירדן
9. צ'ילה
10. קולומביה
11. ברזיל
12. אירלנד
13. ספרד
14. האיים המלדיביים
15. הונדורס
16. צפון קוריאה
1. ארצות הברית
מבחינה מדינית, צבאית ואפילו ציבורית אין שום ספק שארצות הברית ניצבת בגאון לצד ישראל, ולפחות בינתיים לא נראה שהיא מתכוונת ללכת לשום מקום. מהביקור של הנשיא ביידן בישראל, הצבעות תומכות באו"ם, שיתוף פעולה כמעט מלא ועזרה כספית, ארצות הברית הוכיחה בחודש האחרון שהיא עדיין בת בריתה החזקה ביותר של ישראל. יחד עם זאת, דווקא בה נשמעים חלק מהקולות האנטי-ישראליים ואפילו אנטישמיים הקשים ביותר שכבר הובילו לרצח של אדם בקליפורניה ופריצה של אדם לבית משפח יהודית באיומי סכין. הרחובות בערים הגדולות מלאים במאות אלפי מפגינים פרו-פלסטינים, בקמפוסים שומעים קריאות אנטישמיות ברורות, פוסטרים של חטופים נתלשים בכל מקום והקהילות היהודיות חוששות. דעת הקהל בארצות הברית ברובה עדיין תומכת בישראל, אבל כמה מהקולות החזקים ביותר שנשמעים נגד ישראל מגיעים דווקא ממנה.
"יש כאן קהילה ישראלית חמה ומחבקת וכולם כואבים והמומים. כבר בהתחלה הקהילה נרתמה לרכישת ציוד לחיילים ואנשים מחפשים איך לעזור ולהיות מועילים גם מרחוק", מספרת רינה אמיר (54), הומאופתית קלאסית שחיה באורלנדו בפלורידה מזה שנתיים, "קיבלתי טלפונים וטקסטים מחברים לא יהודים ששאלו לשלומי ושלום משפחתי. ארצות הברית גדולה וכל מדינה ואזור שונים מאד. יש מדינות אחרות בהן המושלים לא כאלה וגם מאפייני האוכלוסייה שונים אז הלך רוח אחר".
2. בריטניה
עם פרוץ המלחמה יצאה בריטניה בצורה בלתי מתפשרת ונעמדה לצידה של ישראל. ראש הממשלה רישי סונאק הגיע לביקור ואמר כי לישראל הזכות להגן על עצמה ובריטניה תעמוד לצידה ותסייע בכל דרך שתצטרך, גם מבחינה צבאית. התמיכה מהממשל הבריטי נמשכה כל החודש האחרון ועדיין נמשכת, אך בדומה למקרה של ארצות הברית, גם כאן ובמיוחד ברחובות המרכזיים של לונדון, מתנהלות חלק מההפגנות הפרו-פלסטיניות הגדולות ביותר בעולם, כשחלקן אף התרחשו רגע אחרי הטבח הנורא ביישובי הדרום ולפני התגובה של צה"ל בעזה. עם קריאות "מהנהר עד הים" שמהדהדות בבירה הבריטית, לממשל שממשיך להביע תמיכה חזקה בישראל, בריטניה גם היא אחד מהמדינות החצויות והיא מתמודדת בתוכה עם דיון סוער בעד ונגד.
"בלונדון יש הרבה מאוד הפגנות פרו-פלסטיניות ברחובות הראשיים", מספר אלון תשובה, סטודנט שלומד בלונדון. "התחושה באופן כללי היא שצריך להצניע סממנים ישראליים ולא לדבר עברית ברחוב. בקבוצות הפייסבוק והוואטסאפ של ישראלים שגרים בלונדון כבר ניתן לראות את הדיווחים על האנטישמיות באופן מובהק – שבירת חלונות של מסעדה בשכונה יהודית, תקיפה של יהודים ברחובות, נהג רכבת שכרז 'פרי פלסטין' ועודד את כל הנוסעים לשיר יחד איתו. כל זה מצטרף גם לקריאה של איגוד המרצים באוניברסיטת UCL לבצע לא פחות מאינתיפאדה ביהודים ובישראלים. הרבה מהשלטים של החטופים נתלשו, חלקם אפילו הוחלפו לתינוקות הרוגים מהפצצות ישראליות. אין ספק שדעת הקהל כאן לרעתנו, גם אם הממשלה עצמה תומכת".
3. צרפת
צרפת הייתה בין המדינות הראשונות בעולם, ועדיין בין היחידות, שהצהירה על כך שלא תאשר הפגנות פרו-פלסטיניות בתחומה. התגובה הראשונה של הנשיא עמנואל מקרון הייתה הבעת תמיכה בישראל וגם הוא הגיע לכאן כדי להביע הזדהות, להיפגש עם משפחות של חטופים ולהציע עזרה לישראל. אומנם התמיכה הצרפתית בעלת ערך רב, אך היא עדיין לא ברורה לחלוטין, בייחוד עם ההצבעה בעד ההצהרה באו"ם שתמכה בהפסקת אש ללא גינוי לחמאס. גם כאן כמו בארצות הברית ובריטניה, הזעם ברחובות כבד והאנטישמיות ממשיכה להרים את ראשה עם מעלה 1,100 אירועים נגד יהודים כמו מגיני דוד שרוססו על בתי עסק ובתים של יהודים, קריאות אנטישמיות ברחובות ואפילו דקירה של אישה יהודייה בביתה שבעיר ליון. כעת תומכת צרפת בהפסקת אש ככל שהלחימה בעזה נמשכת והבעיה ההמוניטרית איתה.
"יש מתח באוויר, יש הפגנות, מקרי אנטישמיות והחשש מתגבר. חווינו את זה בצורות שונות גם בשנים קודמות וזאת לא הפעם הראשונה שישראלים חוששים לדבר עברית ברחובות העיר", מספרת אלינור אגם, בעלת המותג Miss Parisette ואשת תרבות ישראלית בפריז. "אבל לצד ההפגנות הפרו-פלסטיניות, המחוות לישראל הן רבות ומרגשות וכישראלית אני נאחזת בסולידריות הזאת. יהודים וישראלים לא ייסגרו בבתיהם כי לא ניתן לזה לקרות. להיפך, מסעדות ישראליות מלאות ואמנים ישראלים מופיעים. יש התארגנות של מאות ישראלים שנקלעו למצב חירום בצרפת שבמשך 24 שעות ביום מקבלים סיוע מקהילה צרפתית, מקומית, תומכת ומרגיעה".
4. ארגנטינה
לאחר הטבח הנורא בשבת השחורה של ה-7 באוקטובר, יצאה ארגנטינה בהצהרה ברורה שהיא ניצבת לצידה של ישראל, מגנה את פעולות הטרור של החמאס ותומכת בזכותה של ישראל לפעול כדי להגן על עצמה. כמו כן, בארגנטינה, שבה הקהילה היהודית הגדולה ביותר בדרום אמריקה, התקיימו עצרות תמיכה בישראל, שלא כמו אצל שכנותיה שבהן התמיכה בפלסטינים כמעט מוחלטת. עם זאת, מהרגע שישראל החלה לפעול בתוך רצועת עזה, ארגנטינה קראה להפסקות אש וטענה כי למרות ההתקפות של חמאס על ישראל, אין שום מקרה שיכול להצדיק את ההפגזות בעזה וטענה כי ישראל מכוונת לאוכלוסייה אזרחית. למרות שהיא לא הפסיקה את הקשרים הדיפלומטיים עם ישראל כמו קולומביה ובוליביה, או בחרה צד כמו ברזיל, התמיכה הארגנטינאית בישראל מתחילה לדעוך.
5. מצרים
רבים מכם בטח מרימים גבה על העובדה שמצרים נמצאת ברשימת המדינות החצויות, נוכח ההפגנות הרבות שמתקיימות ברחובות קהיר הבירה, הרצח המזעזע שהיה באלכסנדריה ב-8.11 ואזהרת המסע שיצאה למדינה. אך לצד התחושות ברחוב, דווקא הממשל המצרי מראה סימנים שנוטים יותר לתמיכה בישראל.
למעשה, לאורך כל החודש האחרון הממשלה במצרים כמעט ולא נקטה עמדה (היא יושבת על הגדר, ליטרלי) אך ברמת האינטרסים היא צריכה את ישראל יותר קרובה אליה. מבחינתה, הדבר האחרון שהיא רוצה זה שהעזתים, בדגש על חמאס, ייכנסו לסיני. בנוסף, במאזן הכוחות הבין-מידיני מצרים נמצאת בצד של סעודיה, האמירויות והמדינות הסוניות שמתנגדות לאיראן, ומבחינתם החמאס הם בני החסות של איראן. לכל זה תוסיפו את העובדה שיש להם אינטרס מובהק להיות נחמדים לאמריקאים שמעבירים להם לא מעט כסף, ותקבלו מדינה שחצויה ביחסה אלינו. לא אוהדת ולא מתנגדת, אבל כן קורצת.
6. שוודיה
7. פיליפינים
8. תאילנד
9. סין
10. מקסיקו
1. גרמניה
התמיכה הנוכחית של גרמניה בישראל מצליחה לסחוף כמעט את כל חלקיה של הכלכלה החזקה באירופה. רוב החלקים על המפה הפוליטית בגרמניה הביעו סולידריות עם ישראל לאחר הטבח בדרום, וכך גם באמצעי התקשורת ואפילו ברחוב שבו מספר רב של גרמנים השתתפו בעצרות למען ישראל וחלקם אף הגנו על בתי כנסת כדי שיהודים יוכלו להתפלל בלי להיפגע. "ההיסטוריה של גרמניה מיתרגמת לחובתנו לעמוד על ביטחונה של ישראל", אמר הקנצלר אולף שולץ בביקורו בחודש שעבר בישראל והדגיש כי מדינתו ניצבת לצד ישראל. גרמניה גם הודיעה כי תאסור על הפגנות פרו-פלסטיניות מחשש לקריאות אנטישמיות וכעת המחוקקים בוחנים חוקים לגירוש תומכי חמאס וטרור. למרות מספר הפגנות ומחאות, בעיקר בברלין, גרמניה לא זזה מעמדתה לצד ישראל.
"גרמניה מיקמה את עצמה בבירור לצדה של ישראל. הממשלה הפדרלית וכל המפלגות בפרלמנט הגרמני הביעו זאת בבירור – לא רק במילים אלא גם במעשים", אומר עו"ד אלמר אסר, יו"ר התאחדות עורכי הדין גרמניה-ישראל. "בעצרות רבות וברשתות החברתיות הושמעה ביקורת על פעולות ישראל בעזה והיו תקריות אנטישמיות מול בתי כנסת ובתי ספר, אבל רשויות הביטחון הגרמניות הודיעו על פעולה נחרצת נגד עצרות ותקריות מסוג זה ואין לי ספק שזה ילווה בפעולה. יתר על כן, אין לשכוח שאירועים כאלה מקורם בקבוצה קטנה מאוד, אך למרבה הצער גם רועשת מאוד, בשוליים. לכן חשוב על אחת כמה וכמה שיהיו הפגנות סולידריות רבות ברחבי גרמניה כדי לנטרל מגמות כאלה. בסך הכל אפשר לומר שישראל יכולה להמשיך לסמוך על הסולידריות של גרמניה לא רק במילים אלא גם במעשים".
2. הודו
הקשר הדיפלומטי בין ישראל להודו החל רק בשנת 1992, אך בשנים האחרונות היחסים בין המדינות המשיכו להתהדק. עם הביקור של ראש הממשלה ההודי נרנדרה מודי בשנת 2017 בישראל, הפך הקשר בין המדינות לחם יותר ואפילו ההצבעות של הודו באו"ם החלו לנטות פחות נגד ישראל. בהצבעה האחרונה בעד הפסקת האש הודו נמנעה, מה שמצביע על שינוי גדול בתפיסה ושלח מסר חד משמעי לתמיכה בישראל. הדבר נכון עוד יותר אם לוקחים בחשבון את הצהרתו של מודי שאמר "אנשי הודו עומדים איתן עם ישראל בשעה קשה זו. הודו מגנה בחריפות ובאופן חד משמעי את הטרור על כל צורותיו וביטוייו". למרות שהיו מספר הפגנות פרו-פלסטיניות בהודו, הן לא היו רבות וחלקן אף פוזרו, דבר חריג למדינה שיש בה מעל 200 מיליון מוסלמים.
"ההודים מביעים תמיכה, אמפתיה, מארגנים תפילות, מראיינים את הישראלים במדיה, והתחושה ברחובות בטוחה. בכל מקרה אני נמנעת מאזורים מוסלמים", מספרת תום (47), המטיילת עם בנה בן ה-13 לצורך עסקים, מייבאת ומייצאת מוצרים מהודו כעשור. "בשיחות אישיות, ההינדים מציינים שגם הם מרגישים חשש במגע עם מוסלמים, שיש בהם מסיונריות שמנסה לשנות אותם או לכפות עליהם שינוי דת. כאילו מתוך הבנה למה שאנחנו עוברים".
3. צ'כיה
לצ'כיה יש מקום של כבוד ברשימת המדינות לאור התמיכה הבלתי מתפשרת בישראל עוד לפני שאפילו נוסדה. שר החוץ הצ'כי היה הדמות הדיפלומטית הראשונה שהגיעה לביקור בישראל כבר בתחילת המלחמה והממשלה הצ'כית הובילה קו חד וברור של עמידה לצד ישראל גם הפעם כפי שעשתה עשורים. יתרה מכך, שרת ההגנה של צ'כיה אף דוגלת מפרישה מהאו"ם לאור העובדה שהארגון לא הוסיף גינוי לחמאס בהצבעת הפסקת האש, ואמרה כי צ'כיה תמשיך לעמוד עם ישראל ולהילחם בטרור. במזרח אירופה באופן כללי נרשמה סולידריות עם ישראל, מהונגריה ופולין לאוקראינה וליטא.
4. איי אוקיאניה
מתוך 14 המדינות שהתייצבו לצד ישראל והצביעו "לא" בהצבעת האו"ם להפסקת אש שלא כללה גינוי לחמאס, היו שש מדינות קטנות באוקיינוס השקט עם אוכלוסייה כוללת של 80,000 איש בלבד. המדינות האלה כוללת את פיג'י, איי מרשל, נאורו, טונגה, פפואה גינאה החדשה ומיקרונזיה. לישראל ולמדינות אלה יש קשרים ארוכים, רבים מהם מושתתים על הקשרים שלהן עם ארצות הברית והתמיכה שלה בהן, אך קיימות גם השפעות דתיות והעובדה שהן כל כך קטנות ואין בהן אוכלוסייה מוסלמית משמעותית.
5. איחוד האמירויות
בכל מה שקשור ליחס של איחוד האמירויות כלפי ישראל במהלך המלחמה, כאן מדובר על מה שדווקא לא נאמר. באופן יחסי לעולם הערבי, באיחוד האמירויות החליטו לנקוט בגישה הרבה פחות לוחמנית וקולנית כלפי ישראל. למרות שאמרו כי הם תומכים בהפסקת אש, האמירותים הבהירו כי הם נשארים נאמנים להסכמי אברהם וממשיכים לשמור על קשרים דיפלומטיים חיוביים עם ישראל. יתרה מזאת, למרות שהמל"ל הוציא אזהרת מסע למדינה הערבית, באיחוד האמירויות התעקשו כי כל ישראלי שיגיע לבקר יתקבל בזרועות פתוחות ויהיה מוגן לחלוטין. נכון שלא מדובר באמירות חד משמעיות כמו אלו של גרמניה, אבל האינטרסים הזהים מול איראן ושיתופי הפעולה שומרים על היחסים חמים גם בזמן המלחמה.
"הרחובות שקטים ובטוחים. אין הפגנות לשום צד כי אסור להפגין באופן כללי, אסור גם לפגוע באופן פיזי או מילולי באדם אחר לא משנה מה הסיבה", מספרת תמר סמולוביץ (42), בעלת חברת תיירות המתמחה באמירויות הצפוניות. "יש תרומות של ציוד הומניטרי לתושבות ותושבי עזה אבל הם גינו את הטבח והמעשים של החמאס. ברמה האישית הרבה התעניינו במשפחות שלנו והביעו דאגה וצער מבלי להיכנס לפוליטיקה. גם אנשים ממדינות ערביות כמו לבנון וסוריה הביעו הבנה של המצב כי הם מבינים מה הארגונים האלו עושים למדינה, ומבינים על בשרם. החלק האחר בוחר לשתוק ולהימנע. אני גרה באמירות קטנה בה אנחנו הישראלים היחידים והרבה יודעים מי אנחנו. לא הרגשנו בשום שלב חשש או פחד".
6. דנמרק
מבין מדינות סקנדינביה, הייתה זו דנמרק שהתייצבה לצידה של ישראל באופן חד וברור. כבר בתחילת המלחמה החליטה דנמרק כי תעצור ותבחן את כספי הסיוע שלה לפלסטינים מחשש שאלו יגיעו לידיו של החמאס. כשנשאלה האם תניח זר לזכרם של ההרוגים בעזה כפי שעשתה בשגרירות הישראלית לזכרם של הישראלים שנרצחו, אמרה ראש הממשלה הדנית, מדה פרדריקסון, כי מדובר ב"השוואה בין דברים שאינם ברי השוואה. חמאס הוא ארגון טרור שתוקף מדינה דמוקרטית. לישראל יש את הזכות להגן על עצמה וזה יגרור קורבנות מסוימים". הצהרותיה של פרדריקסון אינן עניין של מה בכך, בייחוד לאור העובדה שהיא מנהיגת מפלגת השמאל הסוציאל-דמוקרטית, מסוג המפלגות באירופה שנוהגות לרוב לגנות את ישראל ואת פעולותיה הצבאיות.
